אישה
אישה היא נקבת המין האנושי. גוף האשה שונה מגוף מהאיש שהוא זכר המין האנושי. אישה צעירה עד גיל ההתבגרות נקראת ילדה, אישה צעירה בגיל ההתבגרות נקראת נערה, עלמה או בחורה. בשלב ההורות ילדיה קוראים לה אמא ונכדיה קוראים לה סבתא. לרוב, השימוש במונח "אישה" מכוון לאישה בוגרת. בחברה מכנים את התכונות האופייניות לנשים -"נשיוּת".
ביולוגיה ומגדר
בתחילת ההתפתחות העוברית, עוברים משני המגדרים הם למעשה חסרי מגדר. עובר בדרך כלל מתפתח לזכר אם הוא נחשף לכמות משמעותית של טסטוסטרון (לרוב בגלל כרומוזום Y שהעובר קיבל מהאב). אחרת, העובר בדרך כלל מתפתח לנקבה, לרוב כאשר הוא מקבל כרומוזום X מהאב, אך גם במקרים שהאב אינו תורם כרומוזום X או Y כלל. במהלך גיל ההתבגרות, אסטרוגן גורם להתפתחות הבוגרת של האשה.
חוסר איזון ברמות ההורמונליות של האם וכימיקלים מסוימים (או סמים), עשויים לשנות את המאפיינים הגופניים המשניים של העובר. רוב הנשים הן בעלות קריוטיפ 46,X, אך בסביבות אחת לאלף תהיה 47,XXX, ואחת ל-2,500 תהיה 45,X. זאת בניגוד לקריוטיפ הזכרי הטיפוסי - 46,XY. כך, הכרומוזומים X ו-Y ידועים בתור נקבה וזכר, בהתאמה.
למרות שמעט פחות נקבות נולדות מאשר זכרים (היחס הוא בערך 20:21), בגלל תוחלת חיים גבוהה יותר, ישנם רק 81 גברים בני 60 ומעלה על כל 100 נשים באותו גיל. תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר משל גברים בדרך כלל. זאת כתוצאה מגורמים רבים: גנטיקה (גנים רבים ומגוונים הנמצאים בכרומוזומים של נשים); סוציולוגיה (למשל העובדה שנשים לא נדרשות ברוב המדינות המודרניות לשרת בצבא); בחירות המשפיעות על הבריאות (כגון שימוש בסיגריות ומשקאות חריפים או התאבדויות); נוכחות ההורמון הנקבי אסטרוגן, שמפחית את הסיכון למחלות לב אצל נשים לפני גיל המעבר; וההשפעה של רמות גבוהות של אנדרוגן אצל גברים. מתוך אוכלוסיית האנושות כולה, ישנם 101.3 גברים על כל 100 נשים[1].
בנשים בדומה מעט לגברים, בגיל ההתבגרות מתחיל תהליך הדרגתי לשינוי המראה החיצוני ובעל השפעה על המבנה הנפשי. התהליך מתחיל באותות הורמונליים מהמוח לאיברי ההולדה בתגובה לאותות אלו, הם מפיקים הורמונים המעוררים את הגדילה, התפקוד ושינוי הצורה של המוח, העצמות, השרירים, הדם, העור, השיער, ואיברי ההולדה. גדילה פיזית - גובה ומשקל - מאיצה במחצית הראשונה של ההתבגרות ומסתיימת כאשר הילד התפתח לגוף מבוגר. לפני גיל ההתבגרות, קיימים הבדלים פיזיים מועטים בין המינים. תהליך ההתבגרות הגופנית מתרחש בדרך כלל בין גילאים 6 ל-10, אך גילאים אלו משתנים מילדה לילדה. אירוע עיקרי הנחשב למציין את התבגרותה הגופנית של נערה הוא הווסת הראשון, שמופיע בממוצע בגילאים 12–13.
בריאות
בריאות נשים מתייחסת לתחומי בריאות הנוגעים באנטומיה של האישה. ישנן מחלות הפוגעות בעיקר בנשים, כמו זאבת. כמו כן, ישנן מחלות שמהן סובלות יותר נשים מגברים, לדוגמה, סרטן השד, ומחלות מסוימות שרק נשים חולות בהן. לדוגמה, סרטן צוואר הרחם או סרטן השחלה. נשים וגברים עשויים לחוות תסמינים שונים של מחלה דומה, וכמו כן להגיב באופן שונה לטיפול רפואי. תחום זה במחקר הרפואי שייך לרפואה המגדרית.
בריאותן של נשים נמצאת בטווח מודעות של אנשים וארגונים שונים, בהם ארגון הבריאות העולמי, אשר מציב את המגדר בתור גורם חברתי מכריע של הבריאות.[2]
מוות בהיריון ובלידה מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי בתור "מותה של אישה בזמן היריון או בתקופה של 42 יום לאחר סיום ההיריון, ללא קשר למשך או מקום ההיריון, מסיבות הקשורות להיריון או לטיפול בו, אך לא כתוצאה מתאונה או מסיבה מקרית". 99% ממקרי המוות בהריון ובלידה מתרחשים במדינות מתפתחות. יותר מחצי מהם מתרחשים באפריקה שמדרום לסהרה, וכמעט שליש מהם מתרחשים בדרום אסיה. הסיבות העיקריות למוות מסוג זה הן דימום חמור (בעיקר דימום שלאחר הלידה), זיהומים (בדרך כלל לאחר הלידה), רעלת היריון, הפלה מסוכנת, וסיבוכים בלידה כתוצאה ממלריה ואיידס.[3] רוב מדינות אירופה, אוסטרליה, יפן וסינגפור נחשבות בטוחות מאד בנוגע ללידה, בעוד מדינות אפריקה שמדרום לסהרה נחשבות המסוכנות ביותר.[4]
צניעות
בדומה לגברים, אך ביתר שאת, התורה מצווה על הנשים להצטנע, ובמיוחד במרחב הציבורי. הלכות צניעות כוללים שני גדרים עיקריים: "דת משה" הכוללת גדרים ברורים מן התורה אודות כיסוי איברים מסוימים, וכן כיסוי הראש לאשה נשואה. "דת יהודית" כוללת מנהגי צניעות וכיסוי המקובלים והמאפיינים את נשות ישראל.
גדרי הצניעות נובעים מתוך ההכרה שדבר יקר ומכובד אינו אמור להראות לעיני כל עובר אורח פשוט. הפסוק המובא ביותר להדגשת הרעיון הזה, מדמה את צניעות האשה ליוקרה המוצנעת של בת מלכים.
כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה - כל אשה מכובדה ובת מלך היושבת פנימה בחדרה לפי רוב כבודה
— תהלים מה יד, פירוש מצודת דוד
הלכות הצניעות המעשיות הן גם ביטוי לערכים הנפשיים המתאפיינים בשמירת גדרי הצניעות: ענווה, הצטנעות, כבוד עצמי, וקדושה.
שמירת גדרי הצניעות בציבור הדתי והחרדי, נעשית מתוך רצון ובחירה חפשית, ומתוך דגש על דרכי כבוד והבנת הזולת.
ההפרדה בבבתי הכנסת ובאירועים ציבוריים כבר מוזכרת במשנה, ומטרתה לאפשר לציבור הנשים כמו לגברים, להשתתף בטקסים מתוך שמירת גדרי הצניעות המקובלים. רבים מבני הציבור החרדי, משתדלים לשבת בנפרד גם באוטובוסים, כאשר גברים יושבים בחלק הראשון של האוטובוס, ונשים בחלקו הפנימי. גם הפרדה זו נעשית מתוך רצון, כבוד ומתוך התחשבות בצרכי כל אדם.
ישנם מדינות בהן הצניעות נאכפת בחוק בכוח. חברה בולטת בקידום וכפיית הצניעות בימינו היא העולם האסלאמי. החג'אב, כיסוי הראש המוסלמי, שנוי במחלוקת במיוחד בעולם המערבי, ומקבל ביקורת הן מנקודת מבט פמיניסטית והן מנקודת מבט לאומנית. ב2022 היו באיראן מחאות נרחבות סביב נושא זה. ישנן מדינות האוסרות על לבישת חג'אבים מסוימים, או מגבילות את לבישתם במקומות ציבוריים (דוגמה למדינה כזו היא צרפת). חוקים אלה שנויים גם הם במחלוקת.[5]
חופש וזכויות הולדה
זכויות ההולדה הן זכויות וחירויות חוקתיות לנשים כפי שמצהירה הפדרציה העולמית לגינקולוגיה ולמיילדות ש:
- (...) זכויות האדם של הנשים כוללות את זכותן לשלוט ולהחליט באופן חופשי ואחראי על עניינים הקשורים לגופן, ובפרט ענייני בריאות והולדה, חופש מכפייה, אפליה ואלימות. יחס שוויוני בין גברים לנשים בנושאים של יחסי אישות והולדה, לרַבות שמירה מלאה על שלמותו של אדם, דורש כבוד הדדי, הסכמה ואחריות משותפת על התנהגות גופנית ועל תוצאותיה.
הפרות של זכויות פוריות כוללות הולדה עיקור או הפלה כפויים.
עיקור כפוי היה נהוג במדינות מערביות רבות במחצית הראשונה של המאה ה-20. עיקור כפוי והפלה כפויה נהוגים גם היום במדינות כמו אוזבקיסטן וסין.[6][7][8][9].
תפקידים מגדריים
בהרבה מן התרבויות הקדומות, לנשים היה תפקיד תרבותי מסוים. בחברות של ציידים-לקטים, נשים היו באופן כללי המלקטות צמחים למאכל, חיות קטנות ודגים, בעוד הגברים צדו את בשרן של חיות גדולות.
התפקידים המגדריים השתנו במידה רבה בהיסטוריה של העת האחרונה. במקור, החל מגיל קטן, השאיפות המקצועיות היו מוטות בכיוונים מסוימים, בהתאם למגדר.[10] נהוג היה שנשים ממעמד הביניים יתעסקו בענייני משק הבית וגידול הילדים. נשים עניות יותר, בייחוד נשים ממעמד הפועלים, נטו יותר לחפש אפשרויות תעסוקה מחוץ לבית. רבות מהמשרות שנשים היו מסוגלות להשיג היו משרות הרבה פחות רווחיות מהמשרות שהיו זמינות לגברים.
שינויים בשוק העבודה לנשים גרמו לכך שאפשרויות התעסוקה שלהן התרחבו. נשים שלפני כן היו מורשות לעבוד רק עבודות "מלוכלכות", עם שעות עבודה ארוכות במפעלים, יכלו כעת להתקדם גם לעבודות "נקיות" יותר, מכובדות יותר, משרות משרדיות שדרשו יותר השכלה. חלקן של הנשים בכוח העבודה של ארצות הברית גדל מ-6% בשנת 1900 ל-23% בשנת 1923.
בשנות ה-70, נשות אקדמיה רבות, ובכללן מדעניות, נמנעו מללדת ילדים.[דרוש מקור] במהלך שנות ה-80 ניסו מוסדות להביא לשוויון הזדמנויות מגדרי במקום העבודה. עם זאת, הנשים בעלות המקצוע היו עדיין אחראיות על משק הבית ועל גידול הילדים, ציפייה חברתית שלא הופנתה כלפי גברים. עובדה זו מנעה את השוויון המגדרי, ולאישה למעשה היו "שתי משרות", ולכן לא יכולה הייתה האישה להשקיע את כל מרצה בקידום הקריירה. עד תחילת המאה ה-20, הקולג'ים לנשים בארצות הברית דרשו מנשות הסגל שלהם להישאר רווקות, בטענה שאישה לא יכולה לעבוד בשתי משרות מלאות בו-זמנית. על פי שיבינגר, "להיות מדענית ורעיה ואם זו מעמסה בחברה שמצפה מנשים יותר מגברים להעמיד את המשפחה לפני הקריירה" (עמוד 93).[11]
תנועות שונות מגנות על שוויון הזדמנויות לשני המינים, ושוויון זכויות ללא הבדלי מגדר. באמצעות שינויים כלכליים ומאמציה של התנועה הפמיניסטית, בחברות רבות לנשים יש כעת גישה לקריירות מעבר לעקרת הבית המסורתית.
למרות שמספר גדול יותר של נשים רוכשות השכלה גבוהה, משכורותיהן לרוב נמוכות מאשר משכורותיהם של גברים. בשנת 2005 טענה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בארצות הברית, נשים בגילאים 30 עד 44 בעלות תואר אקדמי מרוויחות 62% מהסכום שמרוויחים גברים בעלי הכשרה דומה. שיעור זה הוא הנמוך ביותר מבין 19 המדינות שנתונים אלו ידועים לגביהן, למעט גרמניה, ניו זילנד ושווייץ. [12]
אלימות נגד נשים
הצהרת האו"ם בנוגע לחיסול האלימות נגד נשים מגדירה "אלימות נגד נשים" כך:[13]
כל פעולה של אלימות מבוססת-מגדר שתוצאותיה, או סביר שתוצאותיה תהיינה התעללות פיזית או נפשית או סבל של נשים, לרבות איומים לבצע פעולה מסוג זה, כפייה או שלילה שרירותית של חירותן, בין אם הדבר מתרחש בציבור ובין אם בחיים הפרטיים.
— הצהרת האו"ם נגד אלימות נגד נשים, 2014
ההצהרה גם מגדירה שלושה סוגים של אלימות כלפי נשים: כזו שמתרחשת במשפחה, כזו שמתרחשת בתוך הקהילה, וכזו שמתבצעת או מתקבלת בסלחנות על ידי המדינה.
אלימות נגד נשים עודנה בעיה בהיקף עולמי, המונעת, בייחוד מחוץ למערב, על ידי הערכים של חברות פטריארכליות, מחסור בחקיקה מתאימה וחוסר אכיפה של חוקים קיימים. נורמות חברתיות הקיימות בחלקים רבים בעולם מעכבות את תהליך ההגנה על נשים מפני אלימות. לדוגמה, על פי סקרים של יוניסף, אחוז הנשים בגילאי 15–49 החושבות שבנסיבות מסוימות יש לבעליהן הצדקה להכותן, הוא 90% באפגניסטן ובירדן, 87% במאלי, 86% בגינאה ובמזרח טימור, 81% בלאוס ו-80% ברפובליקה המרכז-אפריקאית.
אחת מצורות האלימות נגד נשים בהיסטוריה הייתה ציד מכשפות[דרוש מקור]. האשמת נשים בכישוף היא מסורת ארוכת שנים, לדוגמה משפטי מכשפות בתחילת התקופה המודרנית (בין המאה ה-15 למאה ה-18) היו שכיחים באירופה ובמושבות האירופאיות שבצפון אמריקה. כיום, ישנם עוד אזורים בעולם (כמו חלקים מאפריקה שמדרום לסהרה, האזורים הכפריים של צפון הודו, ופפואה גינאה החדשה) שבהם אנשים מאמינים בקיומן של מכשפות, ונשים המואשמות בכישוף נחשפות לאלימות חמורה.[14][15][16] ישנן מדינות בעלות חקיקה נגד העיסוק בכישוף. בערב הסעודית, כישוף נותר פשע עליו ניתן לדון אדם לעונש מוות, ובשנת 2011 המדינה ערפה את ראשה של אישה שהורשעה בכישוף.[17][18]
ישנם גם מקרים שבהם סוגים מסוימים של אלימות נגד נשים הוגדרו כפשע רק במהלך העשורים האחרונים, כך שאינם אסורים בכל חלקי העולם ומדינות רבות ממשיכות להתיר פעולות אלו. זהו במיוחד המצב בנוגע לחיתון כפוי.[19] ובאי שוויון לנשואות[דרוש מקור].
אלימות נגד נשים גדלה באופן משמעותי בתקופות של מלחמה ובעימותים מזוינים, במהלך כיבוש או עימותים אתניים. דוגמאות עכשוויות לאלימות פיזית במהלך מלחמה היו במהלך מלחמת השחרור של בנגלדש, במלחמת בוסניה, ברצח העם ברואנדה, במלחמת קונגו השנייה ובקולומביה.[20]
ילודה ומשפחה
שיעור הילודה הכולל - המספר הממוצע של ילדים הנולדים לאישה במשך חייה - משתנה באופן משמעותי בין אזורים שונים בעולם. בשנת 2013, שיעור הילודה הגבוה ביותר היה בניז'ר (7.03 ילדים לכל אישה) והנמוך ביותר היה בסינגפור (0.79 ילדים לאישה).[21] שיעור הילודה של רוב מדינות אפריקה שמדרום לסהרה גבוה, דבר שיוצר בעיות עקב מחסור במשאבים ותורם לפיצוץ אוכלוסין, ואילו רוב מדינות המערב חוות כיום שיעור ילודה נמוך במיוחד, שעלול להוביל להזדקנות האוכלוסייה ולהצטמצמותה.
בעשורים האחרונים השתנה מבנה המשפחה בחלקים רבים בעולם. למשל במדינות המערב, צעירים החלו להעדיף את המגורים עם המשפחה הגרעינית בלבד, על פני מגורים משותפים יחד עם כל המשפחה המורחבת.
הבדלים בין האישה לגבר
להלן ההבדלים העיקריים בין האישה לגבר:
הבדלים פיזיולוגיים עיקריים
ההבדל הפיזיולוגי העיקרי בין האישה לאיש הוא המבנה הכרומוזומלי. מכך נגזרת התפתחות שונה. בלידה (ועוד קודם לה) באיברי ההולדה, מאוחר יותר, במהלך גיל ההתבגרות, מתחילים להופיע הבדלים נוספים כדוגמת:
- האגן של הנשים גדול במעט מהאגן של הגברים.
- עור גוף פחות שעיר יחסית לגבר, בעיקר בפנים ובבטן.
- משקל וגובה הגוף נמוכים יותר בממוצע מאלה של הגבר.
- השרירים של האישה חלשים יותר ב-30% בממוצע משל הגבר, ותצורתם דקה יותר.
- מיתרי הקול של האישה צרים יותר משל הגבר וכך מפיקים קול גבוה יותר.
- אחוז השומן אצל האישה גבוה יותר משל הגבר.
הבדלים אנטומיים עיקריים
ההבדלים האנטומיים מופיעים כבר במהלך התפתחות העובר ברחם:
- אחד מגרעיני המדיאל פראופטיק שנמצא בהיפותלמוס ומכונה "הגרעין הדו-צורתי" (Sexual Dimorphic Nucleus, SDN), קטן פי שניים עד שלושה אצל נשים מאשר אצל גברים, בשל העובדה שאין לתאי עצב של האישה קולטנים לטסטוסטרון, ההורמון הגברי.
- אלומות סיבי עצב "הצרור הקדמי" (Anterior commissure) וכפיס המוח (קורפוס קאלוסום), שמחברות ומקשרות בין שני חצאיו של המוח הגדול, גדולות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.
הבדלים נוספים
- מבחינה הורמונלית, ההורמונים הנשיים העיקריים הם אסטרוגן ופרוגסטרון השונים מההורמון הגברי העיקרי שהוא הטסטוסטרון. הורמונים אלו אחראיים על רוב ההבדלים שבין גוף האישה לגוף הגבר ועל מחזוריות הווסת שלה. חוסר איזון בין שני ההורמונים הנשיים הללו עשוי לגרום למצבי רוח מתחלפים ולעצבנות, במיוחד בזמן הקודם ווסת.
- תהליכי המטבוליזם של האישה נמוכים יותר מאלו של הגבר, כנראה משום מסת השרירים הנמוכה יותר שלה.
- תוחלת החיים של האישה גבוהה בדרך כלל משל הגבר. בישראל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של שנת 2000, תוחלת החיים לנשים עומדת על 80.9 שנים, כ-5.5% יותר מזו של הגברים, שעומדת על 76.7 שנים.
- בנוסף למחלות הקשורות לאיברים היחודיים לנשים, מחלות אחרות שנחשבות לנשיות, ופוגעות בשכיחות גבוהה יותר בנשים מאשר בגברים: הפרעות אכילה כמו אנורקסיה, פיברומיאלגיה, דיכאון,[22] מיגרנה ואוסטאופורוזיס.
נשיות
הקטגוריות הדומיננטיות במגדר הן קטגוריות הגבריות והנשיות הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה. מאפיינים גבריים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לגברים מלנשים) כוללים החלטיות, כושר ניתוח טכני, דומיננטיות, תוקפנות, שאפתנות, כוחניות, ביטחון עצמי ותחרותיות. מאפיינים נשיים כוללים רגישות בין-אישית ויכולת אמפתית גבוהה, התבוננות הוליסטית על מערכת קשרים, עניין ברווחת הזולת, נכונות לסייע, נעימות, חמימות ועדינות. כמו כן כושר ניתוח ניואנסי, יכולות מילוליות, תקשורתיות, שפתיות, מוטוריות וקורדינאציות גבוהות. יכולת איפוק רגשית והתנהגותית. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש, ועוד. קבוצות מאפיינים אלו הן היבטים של תפקידי מגדר.
ישנם רבים הטוענים כי מאפייני מגדר אינם נובעים בהכרח ישירות ובלעדית מהבדלים ביולוגיים בין שני המינים, אלא מבטאים את התפיסה התרבותית המתרגמת שוני ביולוגי לערכים הקובעים את המעמד החברתי של המגדרים בחברה. דבר המקנה מעמד גבוה יותר לגברים.
אולם הרבה מחוקרי המוח סבורים, שרבות מן התכונות הן גנטיות והן נרכשות לאורך שנות ההתבגרות כתוצאה מריבוי הורמוני האסטרוגן הנשיים, בצירוף תופעת ריבוי תאי המוח התקשורתיים אצל נשים הנובעת מאי התפרצות שטף הטסטוסטורון כשעודן ברחם[23].
שירותים המיועדים לנשים
המאפיינים הביולוגיים הייחודיים של נשים מביאים לקיומם של שירותים הפונים לנשים בלבד: רפואת נשים, בתי יולדות וכדומה. גורמים חברתיים מביאים לשירותים נוספים הפונים לנשים (או בעיקר לנשים), כגון חנויות לבגדי נשים, תכשירי קוסמטיקה ושירותי קוסמטיקה ועוד. בתחומים שונים מתקיימת הפרדה מגדרית, המביאה למתן שירותים מיוחדים לנשים, במקביל לשירותים דומים לגברים. גם בעיתונות החרדית יש הפונים לנשים, כגון "קטיפה" (יתד), "קראט" (המודיע), "לבית" (המבשר), "בתוך המשפחה" (משפחה) ועוד.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דזמונד מוריס, מחקר על גוף האישה, הוצאת מודן, 2007.
- נטלי אנג'ייר, האישה - גאוגרפיה אינטימית, הוצאת כנרת.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אישה |
| ערך מילוני בוויקימילון: בת אדם |
 ציטוטים בוויקיציטוט: אישה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אישה |
- שריל סנדברג: מדוע יש מעט מדי נשים מנהיגות – הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
- Paula Johnson: His and hers … healthcare – הרצאה מאתר TED אודות הצורך להתייחס להבדלים הביולוגיים של נשים במסגרת שרותי הבריאות והרפואה
הערות שוליים
- ^ מתוך: האלמנך העולמי של 2001
- ^ http://www.who.int/social_determinants/en/
- ^ http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs348/en/
- ^ https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2223rank.html
- ^ https://doc.es.amnesty.org/cgi-bin/ai/BRSCGI/WOMENS%20RIGHT%20TO%20CHOOSE%20THEIR%20DRESS%20FREE%20OF%20COERCION?CMD=VEROBJ&MLKOB=29309215959
- ^ http://www.bbc.com/news/magazine-17612550
- ^ http://www.bbc.co.uk/programmes/b01fjx63
- ^ http://www.globalpost.com/dispatch/news/regions/asia-pacific/china/130409/china-mother-dies-after-forced-sterilization-one-child-policy
- ^ http://www.bbc.com/news/world-asia-china-18435126
- ^ Sharpe, S. (1976). Just like a Girl. London: Penguin.
- ^ Schiebinger, Londa (1999). Has Feminism Changed Science? : Science and Private Life. Cambridge: Harvard University Press. pp. 92–103.
- ^ CBS News, U.S. Education Slips In Rankings, 15 בספטמבר 2005
- ^ Declaration on the Elimination of Violence against Women, 19 באפריל 2014
- ^ http://scholarship.law.duke.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1129&context=djcil#H2N1
- ^ http://www.mrc.ac.za/crime/witchhunts.pdf
- ^ BBC News, "Woman burned alive for 'sorcery' in Papua New Guinea", 7 בפברואר 2013
- ^ "Saudi Arabia: Beheading for 'sorcery' shocking | Amnesty International"
- ^ Saudi woman beheaded for 'witchcraft and sorcery', 14 בדצמבר 2011
- ^ In 2006, the UN Secretary-General's In-depth study on all forms of violence against women found that (pg 113): "Marital rape may be prosecuted in at least 104 States. Of these, 32 have made marital rape a specific criminal offence, while the remaining 74 do not exempt marital rape from general rape provisions. Marital rape is not a prosecutable offence in at least 53 States. Four States criminalize marital rape only when the spouses are judicially separated. Four States are considering legislation that would allow marital rape to be prosecuted."
- ^ Colombian authorities fail to stop or punish sexual violence against women, 4 באוקטובר 2012
- ^ The World Factbook
- ^ C. Kuehner, Gender differences in unipolar depression: An update of epidemiological findings and possible explanations. Acta Psychiatrica Scandinavica. 2003;108(3):163–74.
- ^ "המוח הנשי" מאת ד"ר לואן בריזנדיין 2008.
24296558אישה