ספר תאגי
| קישורים חיצוניים | |
|---|---|
| ויקיטקסט | ספר התגין בויקיטקסט |
| היברובוקס | ספר תגין, דפוס ראשון |
ספר תאגי (ספר תגי או ספר תגין או ספר התגין) הוא חיבור שחובר בתקופה קדומה, ועוסק באותיות שיש לכותבן בכתב שונה מהמקובל ואותיות שצריך להוסיף להן תגים שונים מהרגיל.
זמן חיבורו ומחברו
האזכור הוודאי הראשון של הספר, הוא בפירושו של רב סעדיה גאון לספר יצירה[1]. אזכור קדום בהרבה, אך ספק אם מדובר בספרנו, קיים בשיר השירים רבה[2], שם הוא מוזכר על ידי לוי בר סיסי[3]. כמו כן מוזכר הספר בכתבי הרמב"ן בהקדמתו לפירוש התורה[4].
זהות מחבר הספר אינה ידועה אך בפתיחה לספר נכתב שמקורו של הספר הוא מאותן י"ב אבנים שהניחו בני ישראל בירדן בימי יהושע:
הדין ספרא תאגי דאסיק עלי הכהן מן י"ב אבנים שהקים יהושע בגלגל, ומסרו לשמואל, ושמואל מסרו לפלטי בן ליש, ופלטי בן ליש מסרו לאחיתופל, ואחיתופל מסרו לאחיה השילוני, ואחיה השילוני מסרו לאליהו, ואליהו מסרו לאלישע, ואלישע מסרו ליהוידע הכהן, ויהוידע הכהן מסרו לנביאים, ונביאים קברוהו באסקופת בית מקדשא. וכד עקרו אסקופת בית מקדשא בשני יהויכין מלך יהודה, אשכחיה יחזקאל נבייא ואתייה לבבל. ובשני כורש מלך פרס כד אסיק עזרא עשרה יוחסין מבבל, אשכחיה להדין ספרא ואסקיה לירושלים. והגיע ליד מנחם, ומנחם מסרו לרבי נחוניא בן הקנה, ורבי נחוניא בן הקנה מסרו לרבי אלעזר בן ערך, ורבי אלעזר בן ערך מסרו לרבי יהושע, ורבי יהושע מסרו לרבי עקיבא, ורבי עקיבא מסרו לרבי יהודה, ורבי יהודה מסרו לרבי מייאשא, ורבי מייאשא מסרו לרבי נחום הלבלר, ורבי נחום הלבלר מסרו לרבי.
הספר
כאמור, בספר נזכרות אותיות שונות שיש לכותבן בצורה שונה מהרגיל. אמנם כיום לא נוהגים לכתוב את ספרי התורה על פיו, אלא כותבים את כל האותיות כרגיל, אבל קיימות ראיות לכך שעד סוף תקופת הראשונים נכתבו רוב ספרי התורה על פיו.
ביהדות תימן נהגו לשמר את צורת האותיות המשונות[5][6], אך לא היו מתייגים את האותיות בשל המחלוקות ההלכתיות. מאז העלייה ארצה הצטמצמה הכתיבה של האותיות המשונות בקרב התימנים, והיא נשמרת בעיקר בחומשים.
ספר תורה מזרחי בן כ-850 שנה שנמצא באוניברסיטה בבולוניה נכתב, ככל הנראה, על פי מסורת הספר[7]. ישנו ספר תורה אשכנזי עתיק, מהמאה ה-14-15 (משוער) בספרייה הלאומית שגם הוא נכתב על-פי ספר תגין[8].
מהדורות של ספר תאגי
- דוב גולדברג, ספר תגין, פריס, תרכ"ו/ 1866. עם מבוא ארוך מאת שניאור זק"ש, ועם מבוא בלטינית מאת י.ל. ברגיס.
- כריסטיאן דוד גינצבורג, המסורה על פי כתבי יד עתיקים, לונדון תר"מ/ 1880, ח"ב עמ' 680-701.
- שמעון הורביץ, בתוך מחזור ויטרי, ברלין תרנ"ג/ 1893, עמ' 674-683.
- יעקב בסר, ספר תגי, ישראל תש"ע/ 2010.
- ע' דשא הלוי, בתוך: ילקוט מדרשים, חלק שמיני, (צפת תשע"ט), עמ' לה-ע.
- Marc Michaels, Sefer Tagin Fragments from the Cairo Genizah, Leiden and Boston 2020
הדפסות נוספות (בתוך אוצר המדרשים, ניו יורק תרע"ה 1915, עמ' 564-569; ובתוך חיבור ילקוט הרועים הגדול בהוצאת נזר שרגא, ירושלים תש"ס/ 2000) אינן אלא העתקה מדפוס פריס.
לקריאה נוספת
- הרב יצחק רצאבי, האותיות המשונות בתורה, בתוך מנחם מנדל כשר, תורה שלמה חלק ל, עמ' 82-90.
- שלמה צוקר, האותיות המשונות כגון הלפופות והעקומות, על ספרים ואנשים 12 (תשנ"ז), עמ' 5-12.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- "תַּגִּין: ספר התגין", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 225–226, באתר HebrewBooks
- הספר
- ָזקס, שניאור, 1816-1892, ספר תגין, פאריס תרכו, באתר היברובוקס
- אפרים בנימין כספי ומרדכי דב וינטרויב, על זמנו של ספר תגין, ירושתנו ה (תשע"א), עמ' ש-שי.
הערות שוליים
- ^ מהדורת הרב יוסף קאפח, עמ' קלא
- ^ ג, ג
- ^ אזכור זה אינו קיים בדפוסים של שיר השירים רבה, אך קיים בחלק מכתבי היד
- ^ רמב"ן הקדמה לספר בראשית באתר ויקיטקסט
- ^ האותיות המשונות והלפופות בס"ת של התימנים, הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי
- ^ פרופ' יוסף טובי ויהודה לוי נחום, מיצירות ספרותיות בתימן, שער שני, האותיות המשונות בספרי תורה בתימן. ניתן לצפייה כאן http://maharitz.com/hordot/mamrim/aotiuot/index.html
- ^ יצחק טסלר, ספר התורה העתיק בעולם: הרבנים היו פוסלים, באתר ynet, 18 ביוני 2013
- ^ http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=003474131&local_base=NNL01 ניתן לצפייה אונליין
ספר תאגי36243652Q12410154