מטאדור (רקטה)
 | |
| מטול מטאדור | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | רקטת כתף נגד מבנים, נגד חי"ר מבוצר ונגד רק"ם |
| ארץ ייצור |
 ישראל גרמניה סינגפור |
| יצרן | Dynamit Nobel Defence ורפאל - מערכות לחימה מתקדמות |
| פיתוח |
ישראל: רפאל - מערכות לחימה מתקדמות סינגפור: הכוחות המזוינים של סינגפור |
| עלות יחידה | 25,000 ש"ח |
| שימוש ראשון | 2008 |
| מלחמות ומבצעים |
|
| תקופת השירות |
2000 בצה"ל: 2008 – הווה |
| משתמשים |
 צה"ל,  ימ"מ וצבאות נוספים (ראו מפעילות) |
| פלטפורמת שיגור | מטול חד-פעמי הנישא על ידי חייל בודד |
| גרסאות |
MATADOR-MP MATADOR-WB MATADOR-AS מפצח קל משקל |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | דלק מוצק |
| משקל |
רגיל: 10.325 קילוגרם (22.76 ליברות) |
| ממדים | |
| אורך | 1 מטר (3.3 רגל) |
| קוטר | 90 מילימטרים (3.5 אינץ') |
| ביצועים | |
| מהירות | 200 מטר לשנייה |
| טווח | אפקטיבי: 50–400 מטר |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | טאנדם עם מטען חלול |
| הנחיה | אין הנחיה, כיוון ראשוני מתבצע באמצעות כוונות אופטיות, ניתן להתקין אמצעי לראיית לילה על גבי מסילת פיקטיני |
מטאדור (MATADOR - Man-portable Anti Tank Anti DOoR) היא רקטת כתף אישית וחד-פעמית נגד מבנים, ביצורים ורק"ם רך. הרקטה נורית ממטול כתף אישי הנישא על ידי לוחם חיל רגלים. הרקטה פותחה בשנת 2000 על ידי רפאל - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, צבא סינגפור (SAF), Defence Science & Technology Agency ו-Dynamit Nobel Defence.[1] המטאדור מבוסס על ה-Armbrust שפותח על ידי סינגפור וגרמניה. המטאדור נמצא בשימוש צה"ל בדגמי "מפצח האגוזים" ו"מפצח קל משקל".
מידע טכני
המטאדור היא רקטה בקליבר 90 מ"מ ונישאת במשגר חד-פעמי באורך כמטר, עליו מותקנת מערכת בקרת אש מתקדמת.
המטאדור היא הרקטה הקלה מסוגה. ראש הקרב שלה יעיל הן נגד רכב קרבי משוריין והן נגד קירות לבנים. הרשף האחורי הנפלט מהמשגר והרתע של המטאדור קטן, ולכן אפשר לירות אותה גם מתוך חללים סגורים, כגון מבנים.[1]
המטאדור אמור לחדור את השריון של רוב הנגמ"שים והטנקים הקלים הנמצאים בשירות כיום. ראש הקרב שלו הוא בעל יכולת כפולה, כאשר הוא פועל במצב השהייה. הוא יוצר פתח גדול יותר מקוטר של 45 סנטימטרים (18 אינץ') בקיר לבנים כפול, וכן פועל כנשק נגד אדם (נ"א) הפוגע באנשים שנמצאים מאחורי הקיר. בכך הוא נשק שימושי ביותר בלוחמה בשטח בנוי.[1]
הרקטה עצמה אינה רגישה לרוח חיצונית הודות למערכת ההנעה שלה, עם מהירות לוע של 250 מטר לשנייה, דבר המגביר את דיוקה.[1]
את ראש הקרב (רש"ק) של המטאדור ניתן להפעיל הן כמטען חלול ("ליינר" HEAT) נגד רכב קרבי משוריין והן כחומר נפץ מרסק ("מעיך" HESH) נגד קירות וביצורים.[1] הבחירה נעשית על ידי שינוי במרעום הרקטה ובמיקומו - מורחב קדימה או מוסג אחורנית.
כמו ה-Armbrust, מערכת המטאדור מצוידת במערכת Countermass המקטינה את הרתע בעת הירי. המערכת מורכבת מקרעי פלסטיק היוצאים מהחלק האחורי של המשגר בעת הירי. הפלסטיק מואט על ידי התנגדות האוויר, ובכך הרתע והרשף מוקטנים ומתאפשר ירי בטוח מחללים סגורים. בנוסף, מיקום המערכת לוקח בחשבון את מרכז המסה של המשגר עם הרקטה, ובכך מאפשר איזון טוב יותר של המשגר, דבר הגורם לירי יותר מדויק.[2]
מפעילות
- ישראל: נכנס לשירות בצה"ל ב-2008 בשם "מַפְצֵחַ אגוזים", וב-2018 נכנס לשירות דגם משופר הנקרא "מפצח קל (משקל)". משרת גם בימ"מ.
- סינגפור: המפעילה העיקרית של הנשק, ביחד עם ישראל.
- גרמניה: הצבא הגרמני הזמין 1,000 יחידות מטאדור AS, תחת השם RGW90 עם אפשרות הרחבה לשימוש נגד מבנים.[3] בסוף 2020 הזמין צבא גרמניה עוד 3,000 רקטות.[4]
בריטניה: שימוש בגרסה נגד מבנים ובונקרים.[5]
וייטנאם: בשימוש כוח הנחתים של צבא וייטנאם.[6]
סלובניה: בשימוש צבא סלובניה, דגם RGW 90.[7]
בלגיה: צבא בלגיה הזמין מטאדור תחת השם RGW90 בעלות של 19 מיליון אירו.[8]
אוקראינה: צבא אוקראינה קנה 5,100 רקטות בכדי לתמוך במלחמה של אוקראינה נגד רוסיה תמורת 25 מיליון יורו מהיצרנית הגרמנית Dynamit Nobel Defence. משלוח ראשון של 2,650 רקטות התקבל במרץ 2022, ו-2,450 הרקטות הנותרות סופקו במאי 2022.[9]
מקסיקו: 3,000 יחידות RGW60 בצבא מקסיקו.[10]
שימוש בצה"ל ובימ"מ
.jpg)
המטאדור נקרא בצה"ל "מַפְצֵחַ האגוזים", ושימושו העיקרי בלוחמה בשטח בנוי, ובפרט לפגיעה יעילה במבנים, בביצורים ובחמושים המתבצרים בתוך מבנים.
נעשה בו שימוש מבצעי ראשון במבצע עופרת יצוקה (2008–2009). המטאדור זכה לחוות דעת חיוביות ביותר ממשתמשיו, בייחוד כאשר נעשה בו שימוש נגד מבנים. בשנת 2010 הוכנסו בו מספר שיפורים והוא נכנס למחלקות החי"ר.[11]
ב-2018 רכש צה"ל אלפי יחידות מדגם משופר של המטאדור, שבו השיפור העיקרי הוא הקטנת משקל המערכת בכ-40%. הדגם המשופר נקרא "מפצח קל משקל".[12]
המטאדור נמצא גם בשימוש הימ"מ, היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל.
השימוש ברקטה נעשה כשלב מתקדם[13] בנוהל סיר לחץ, כאשר נק"ל ורקטות קלות יותר, כמו לאו, אינן מספיקות, לפני שימוש בטילים כבדים יותר כמו הספייק ("גיל"), ולפני הריסת הבית באמצעות כלים הנדסיים.
במבצע שובר גלים נעשה מספר פעמים שימוש מתוקשר במטאדור, שאף תועד בסרטוני וידאו.
במטאדור נעשה שימוש רב במלחמת חרבות ברזל ובייחוד בתמרון הקרקעי ברצועת עזה לצד רקטות כתף M72 לאו, "חולית" ו"יתד" (שתי האחרונות הן רקטות כתף אמריקאיות).
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של המטאדור של צבא סינגפור
- עלון שיווק של המטאדור, באתר רפא"ל
- גליל כהן, "מטאדור" יוצא להתקפה: אמצעי הנ"ט נכנס לשימוש מבצעי ב"עופרת יצוקה", "במחנה"
- המטאדור, באתר Israeli Weapons
- אנשיל פפר, צה"ל מציג: "הטנק הפרטי" של לוחם החי"ר במבצע עופרת יצוקה - טיל שממוטט בתים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2009
- Five More Incredible Technologies Used by the IDF - סעיף 5: The MATADOR, הבלוג הרשמי של צה"ל
צפו ב"מפצח קל משקל" בפעולה - מטול חדשני בעל מאפיינים מבצעיים ייחודיים, אתר צה"ל, 30 בינואר 2018.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Factsheet - MATADOR: Unguided Short Range Anti-Armour Weapon (SRAAW), הודעה לעיתונות של צבא סינגפור
- ^ "DSTA Press Release". SAFRA RADIO. אורכב מ-המקור ב-2009-05-12. נבדק ב-2009-01-30.
- ^ http://augengeradeaus.net/2011/11/die-neue-waffe-fur-den-haus-gebrauch/
- ^ https://www.hartpunkt.de/weitere-wirkmittel-90-mm-werden-beschafft/#more-6100
- ^ "Dynamit Nobel selected in February 2006 to develop, supply and support the ASM". Armada International, Dated: 1 Aug 2007.
- ^ http://www.baodatviet.vn/hinh-anh/201305/vu-khi-moi-cua-quan-doi-viet-nam-2347955/?p=10
- ^ http://articles.janes.com/articles/Janes-Missiles-And-Rockets-2008/Slovenian-combat-units-start-training-with-RGW-90s.html
- ^ איל בוגוסלבסקי, צבא בלגיה רוכש מערכות טילי נ"ט של רפאל, באתר Israel Defense, 30/01/2022
- ^ https://sg.news.yahoo.com/ukraine-buys-5100-anti-tank-weapons-singapore-germany-israel-112959398.html
- ^ https://www.janes.com/article/83296/mexican-military-shows-off-new-equipment
- ^ ניר קוסטי, מטאדור בשירות חי"ר, במחנה, 7.4.2010
- ^ צפו ב"מפצח קל משקל" בפעולה - מטול חדשני בעל מאפיינים מבצעיים ייחודיים, אתר צה"ל, 30 בינואר 2018.
- ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, 3 שעות קרב בלב הקסבה: טילי מטאדור שוגרו למבנה שבו שהה המחבל, באתר ynet, 9 באוגוסט 2022.
| נשק קל עכשווי של צה"ל
| ||
|---|---|---|
| נשק אישי/רובה סער | רובה M16 • רובה M16A1 מקוצר • CAR-15 • רובה M4A1 • מיקרו-תבור X-95 ו-X-95L • תבור X-95 פלאט-טופ • IWI ערד |     
|
| מקלעים | נגב 5.56 מ"מ • נגב קומנדו • נגב NG7 • מאג 7.62 מ"מ • בראונינג 0.3 • M2 בראונינג (מק"כ 0.5) | |
| רובי צלפים | חיל הרגלים: רמינגטון M24 • SR-25 Mk 11 • ברק (H-S Precision HTR 2000) • בארט M82A1 יחידות מיוחדות: רמינגטון M24 • מאוזר 86SR • בארט MRAD • בארט REC10 • SR-25 Mk 11 • רובה צלפים דרגונוב • מקמילן TAC-338 • מקמילן TAC-50 | |
| רימונים | רימון יד מדגם רימון רסס 26 • מטול רימונים M203 • מטול רימונים M320 | |
| רקטות כתף | M72 לאו "זרזיר מתכלה" • RPG-7 • מטאדור "מפצח האגוזים" ו"מפצח קל משקל" | |
| כלי נשק נוספים | תת-מקלע מיקרו-עוזי • קלשניקוב AK-47 • רוגר SR-22 • אקדחי גלוק 17 וגלוק 19 • אקדח זיג זאואר SIG P228 | |
| ראו גם | נשק קל של צה"ל • אמצעי הלחימה של צה"ל • נשק קל • חיל הרגלים • צבא הגנה לישראל | |
| אמצעי לחימה מתוצרת רפאל מערכות לחימה מתקדמות
| ||
|---|---|---|
| טילים ורקטות | אנקור (אנקור כחול • אנקור כסוף • אנקור שחור) • ברק • גיל • גיל 2 • דרבי • לוז • מטאדור • סיימון • ספייק • פופאי • פיתון • שפריר • משגר השביט • תמוז • CARPET • Sea Breaker • רוקס | |
| עמדות שליטה מרחוק בנשק | טייפון • מאג רפא"ל • קטלנית • רואה-יורה | |
| מערכות הגנה אווירית | ברק • כיפת ברזל • כיפת מגן • מגן אור • קלע דוד ("שרביט קסמים") • קלע חד • SPYDER • כיפת רחפן | |
| לויינים | אביר • ונוס | |
| רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס | גולן • זאב • חצצית • סקיילייט • פרוטקטור • רקון • מעוז | |
| שונות | אזוב • מאמין • מאמין קל • "מעיל רוח"/TROPHY • ספייס • לייטנינג • Sky Shield • THOR – מערכת סילוק פצצות | |
39439543מטאדור (רקטה)