מאהל מחאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאהל המחאה שהוקם בוושינגטון הבירה בשנת 1968 במסגרת תנועת המחאה מצעד האביונים

מאהל מחאה הוא מאהל זמני אשר מוקם במסגרת מחאה מאורגנת, המשמש כמוקד הפעילות של פעילים המתנגדים למדיניות מסוימת, מוסדות מסוימים או עוולות חברתיות מסוימות. מחנות המחאה מוקמים לעיתים רבות ליד מיקומים בעלי משמעות פוליטית או סמלית, כמו מבני ממשל, משרדי המטה של תאגידים, או אזורים המושפעים מבעיות סביבתיות או חברתיות. מחנות המחאה מספקים לפעילים נוכחות מתמשכת באותו המיקום אשר מסייעת לעיתים רבות להגביר את המודעות הציבורית למטרה אותה הם מנסים לקדם, למשוך את תשומת הלב מצד העוברים ושבים, למשוך את תשומת הלב מצד גופי תקשורת, ולעיתים רבות הם משמשים גם לצורך שיבוש הפעולות של הגופים נגדם הם מוחים.

מחנות המחאה עשויים להתקיים במשך תקופות ארוכות במיוחד, ולעיתים רבות הדבר תלוי לרוב במשאבים העומדים לרשות המארגנים, במידת ההתנגדות לתנועת המחאה מצד הרשויות, ובהשפעה של מחנה המחאה על השיח הציבורי. מחנות מחאה רבים מפורקים בסופו של דבר בכוח על ידי רשויות אכיפת החוק, והדבר עלול במקרים רבים להוביל לעימותים אלימים בין המפגינים לרשויות אכיפת החוק.

שימוש במאהלי מחאה לאורך ההיסטוריה

  • בשנת 1932, במהלך תקופת השפל הגדול, קבוצה של 43,000 מפגינים אמריקנים, אשר כללה כ-17,000 יוצאי מלחמת העולם הראשונה, הקימו מאהל מחאה בוושינגטון הבירה, ודרשו לקבל את התשלומים שהובטחו להם. מאהל המחאה של המפגינים פונה בכוח על ידי כוחות צבא אמריקנים, והתקרית זכתה לסיקור תקשורתי נרחב.
  • בשנת 1968, במסגרת תנועת המחאה מצעד האביונים, אותה הוביל ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור, הוקם מאבל מחאה בוושינגטון הבירה בו המפגינים מחו על העוני ואי השוויון בארצות הברית. לאחר שישה שבועות מאהל המחאה פורק על ידי רשויות אכיפת החוק.
  • במסגרת המחאה החברתית בישראל ב-2011 הוקם מאהל מחאה גדול בשדרות רוטשילד בתל אביב. המפגינים במאהל המחאה מחאו בעיקר נגד יוקר המחיה והמחסור בדיוק בר השגה וקראו לביצוע רפורמות חברתיות. התנועה הצליחה להשפיע על השיח הציבורי, ובסופו של דבר הובילה לכך שממשלת ישראל הודיעה על שורת צעדים שיינקטו לפתרון מצוקת הדיור בישראל
  • במסגרת המחאות בהונג קונג בשנים 2019–2020 המפגינים בהונג קונג הקימו מאהלי מחאה באזורים שונים של העיר, כולל רובע העסקים המרכזי ובקמפוסים של האוניברסיטאות, במחאה על השליטה הגוברת של הממשל הסיני בהונג קונג.
  • בשנת 2011, במסגרת תנועת כיבוש וול סטריט בארצות הברית הקימו פעילים מאהל מחאה בפארק זוקוטי בניו יורק במטרה למחות על אי השוויון החברתי והכלכלי ועל השחיתות וההתנהלות חסרת האחריות של וול סטריט.[1]
  • בעקבות מלחמת חרבות ברזל בשנים 2023 ו-2024 הוקמו מאהלי מחאה באוניברסיטאות שונות ברחבי ארצות הברית בהם סטודנטים, חברי סגל ופעילים שונים הביעו סולידריות עם הפלסטינים וקראו להפסקה מיידית של כל הסיוע הצבאי שארצות הברית מספקת לישראל וכמו גם לסיים את התמיכה רבת השנים של ארצות הברית בישראל במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.[2][3][4]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Police: 50 Occupy Wall Street protesters arrested, NBC News, ‏2011-11-17 (באנגלית)
  2. ^ מחאת הקמפוסים מתלקחת: עימותים אלימים בין מפגינים בקליפורניה, באתר www.maariv.co.il, ‏2024-04-29
  3. ^ ממאהל קטן לתנועה לאומית: הפשיטה שהציתה מחאה נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב - וואלה חדשות, באתר וואלה, ‏2024-04-29
  4. ^ "Biden says 'order must prevail' after UCLA Gaza protest camp cleared" (באנגלית בריטית). 2024-05-02. נבדק ב-2024-11-07.


ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39985480מאהל מחאה