נדודי בני ישראל במדבר

מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר

נדודי בני ישראל במדבר נמשכו ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען. אלו שיצאו ממצרים ולא זכו להיכנס לארץ ישראל מכונים "דור המדבר".

בחודש השלישי לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים התרחש מעמד הר סיני, ובו התגלה אליהם ה' ונתן להם את התורה. במהלך המסע אכלו בני ישראל מן שירד מהשמים ושליו. המן ירד פעם ביום במשך ימי השבוע, ובימי שישי ירדה כמות כפולה שכן המן לא ירד בשבת.

קריעת ים סוף

ערך מורחב – קריעת ים סוף

מאורע ניסי זה מתואר במקרא בפרשת בשלח. כאשר שמע פרעה מלך מצרים שעם ישראל ברח ואינו מתכוין לחזור למצרים, רדף אחריהם, וכאשר השיג אותם חונים על שפת הים, בקע משה רבנו את ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי יבש דרכו ברחו שבטי ישראל מהמצרים. בהמשך כשסיימו בני ישראל לעלות ליבשה, משה רבנו השיב את הים לקדמותו והמצרים שנכנסו אחרי בני ישראל לתוך הים, טבעו בו. כהודאה על נס זה שרו בני ישראל את שירת הים. אירוע זה אירע בליל שביעי של פסח, ששה ימים לאחר יציאת מצרים.

מלחמת עמלק

ערך מורחב – מלחמת עמלק

בזמן ששהו ישראל ברפידים, כחודש אחרי יציאת מצרים, הגיע עמלק והתחיל להילחם בהם. משה שלח את יהושע לאסוף אנשים ולהילחם בעמלק, ובעצמו עלה לראש הגבעה הסמוכה. בכל פעם שהרים משה את ידיו ישראל היו גוברים על עמלק, וכאשר היה מניח את ידיו עמלק היו מתגברים. בסופו של דבר מתואר: " וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב". בספר דברים מצווה עם ישראל במצוות זכירת מעשה עמלק: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם", וכן במצוות מחיית עמלק: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם"

מתן תורה בהר סיני

ערך מורחב – מעמד הר סיני

במעמד מכונן זה, אלוקים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי הא-ל עצמו. במהלך המעמד כורת אלוקים ברית עם בני ישראל, על פיה הוא בוחר בהם לעמו והם מתחייבים לשמור את המצוות ואת התורה שקיבלו. בתום המעמד עולה משה להר סיני למשך ארבעים יום, שבסיומם הוא יורד עם לוחות הברית שעליהם חקוקים עשרת הדיברות שנאמרו במעמד. מעמד הר סיני התקיים כעבור חמישים יום מיציאת מצרים.

הקמת המשכן

ערך מורחב – המשכן

בהיות משה על הר סיני, קודם קבלת לוחות העדות, הצטווה משה להקים משכן, להקרבת קרבנות ולמצוות נוספות, וכן לשם היוועדות ה' עם משה, והשראת שכינתו בקרב עַם ישראל. הציווי מובא במלואו, בפירוט רב, לאורך כשבעה פרקים, הציווי פותח בתיאור התרומות שאותן יש לקחת מבני ישראל. לאחר מכן מפורטים דיניהם של הכלים שנועדו למשכן, ומבנה המשכן גופו. מלאכת הכנת המשכן וכליו הסתיימה בכ"ה בכיסליו במהלך השנה הראשונה ליציאתם ממצרים, בעוד הקמת המשכן ותחילת פעילותו הייתה בראש חודש ניסן.

חטא המרגלים

ערך מורחב – שנים עשר המרגלים

לפי ציווי של ה', שלח משה שנים עשר מרגלים לתור את ארץ כנען, קודם לכניסת עם ישראל אליה. למשימה נבחר נציג מכל אחד משבטי ישראל, כולם ממנהיגי העם. שליחות המרגלים נמשכה ארבעים ימים, ובמהלכה הם עברו בכל הארץ וראו את עריה. בשובם, עשרה מהם צפו בעיות קשות בכיבושה, וגרמו לעם להתייאש מלהיכנס לארץ. בעקבות החטא מבקש ה' להכות את העם כולו במגפת דבר ולהשמיד אותו, אך לאחר תפילות של משה מומתק העונש, ונקבע שבני ישראל ישהו במדבר סיני ארבעים שנה, כנגד ארבעים הימים שהיו המרגלים בארץ, עד שימותו כל בני הדור שיצאו ממצרים מעל גיל עשרים שנה ומעלה. קבוצה מבני ישראל ("המעפילים") ניסתה להתקדם ולהיכנס לארץ ישראל באופן עצמאי, אולם ניגפה במלחמה מול עמלק.

מחלוקת קורח ועדתו

ערך מורחב – קורח

קורח עורר מחלוקת אותה ניהל הוא ועדתו נגד משה רבינו ואהרן הכהן, והצליחו לסחוף 250 נשיאי עדה מבני ישראל. העילה למחלוקת הייתה מה שתואר על ידי קורח כיצירתם של "מעמדות" בקרב העם - וחלוקתו ל"קדושים" ושאינם קדושים. הוא מחה כלפי משה ואהרן באמרו ”"רב לכם, כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'"” (ספר במדבר, פרק ט"ז, פסוק ג'). חז"ל מפרשים כי עילת המחלוקת הייתה רצונו של קורח להנהיג את בני ישראל בהליכתם במדבר.

ה' העניש את קורח ועדתו במיתה, כעונש על המרד. בתחילה עלה במחשבתו להמית את כל העם חוץ ממשה ואהרן, אך לאור תפילתם של משה ואהרן, נענה להם הקב"ה ומחל לכל העם, והעניש רק את קורח ועדתו, סופה של עדת קורח היה בליעתה באדמה יחד עם כל רכושם, ילדיהם או באי ביתם, ואילו חמישים ומאתים נשיאי העדה נשרפו מאש שיצאה מלפני ה'. ישנו דיון בין המפרשים האם זה היה לפני מעשה שליחת המרגלים, או אחריו.

תחנות המסע

בספר במדבר, פרק ל"ג (פרשת מסעי) מפורטות כל תחנות הנדידה במדבר. לגבי רבות מהתחנות התיאור מתמצה באמירה בסגנון ”וַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה, וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ”. התחנות:

מספר	תחנה	המקור במקרא	תיאור ואירועים בולטים	תארוך (ע"פ סדר עולם רבה)	פרשה
1	רַעְמְסֵס	שמות, י"ב, ל"ז; במדבר, ל"ג, ה'	1|”וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם. [...] וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף.”	ט"ו בניסן	בא
2	סֻּכֹּת	שמות, י"ב, ל"ז - י"ג, כ'; במדבר, ל"ג, ה'-ו'	”מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה [...] וַיַּסֵּב - אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. [...] וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת...” יישוב מצרי הסמוך לגבול.	ט"ז בניסן	בא, בשלח
3	אֵתָם	שמות, י"ג, כ'; במדבר, ל"ג, ו'-ח'	”וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. וה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה.”	י"ז בניסן	בשלח
4	פִּי הַחִירֹת	שמות, י"ד, ב'; במדבר, ל"ג, ז'-ח'	”וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם. [...] וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן.” בספר במדבר: ”וַיִּסְעוּ מֵאֵתָם וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל. וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם הַמִּדְבָּרָה...”	י"ח בניסן. קריעת ים סוף הייתה ביום השביעי למסע, כ"א בניסן.	בשלח
5	מָרָה	שמות, ט"ו, כ"ג; במדבר, ל"ג, ח'-ט'	”וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה. וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה.” ”וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּמִדְבַּר אֵתָם וַיַּחֲנוּ בְּמָרָה.”		בשלח
6	אילִם	שמות, ט"ו, כ"ז - ט"ז, א'; במדבר, ל"ג, ט'-י'	”וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם.” ”וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם.”		בשלח
7	ים סוף	במדבר, ל"ג, י'-י"א	”וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף. וַיִּסְעוּ מִיַּם סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִין.”		בשלח
8	מדבר סין	שמות, ט"ז, א' - י"ז, א'; במדבר, ל"ג, י"א-י"ב	”וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל [...] וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם...” ה' מספק שליו ומן.	ט"ו באייר, חודש למסע	בשלח
9	דפקה	במדבר, ל"ג, י"ב-י"ג			בשלח
10	אלוש	במדבר, ל"ג, י"ג-י"ד			בשלח
11	רפידים	שמות, י"ז, א' - י"ט, ב'; במדבר, ל"ג, י"ד-ט"ו	”וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם. [...] וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן. וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם.”	כ"ג באייר	בשלח
12	מדבר סיני	שמות, י"ט, א'-ב'; במדבר, י', י"ב; במדבר, ל"ג, ט"ו-ט"ז	מעמד הר סיני, חטא העגל, הקדשת שבט לוי, הקמת המשכן, מינוי הנשיאים.	סיוון (שנה 1) עד כ' באייר (שנה 2)	יתרו עד בהעלותך
13	קברות התאווה	במדבר, י"א, ל"ה; במדבר, ל"ג, ט"ז-י"ז	במדבר פארן. נקרא על שם בני ישראל שמתו שם בגלל תאוותם לבשר. משה ממנה שבעים זקנים כעוזריו.	30 יום	בהעלותך
14	חצרות	במדבר, י', י"ב - י"ב, ט"ז; במדבר, ל"ג, י"ז-י"ח	צרעת מרים.	7 ימים	בהעלותך
15	רתמה	במדבר, ל"ג, י"ח-י"ט	על פי רש"י, כנראה מקום חטא המרגלים (קדש ברנע).	כ"ט בסיוון (שנה 2)	בהעלותך, שלח לך
16	רימון פרץ	במדבר, ל"ג, י"ט-כ'
17	לבנה	במדבר, ל"ג, כ'-כ"א
18	ריסה	במדבר, ל"ג, כ"א-כ"ב
19	קהלתה	במדבר, ל"ג, כ"ב-כ"ג
20	הר שפר	במדבר, ל"ג, כ"ג-כ"ד
21	חרדה	במדבר, ל"ג, כ"ד-כ"ה
22	מקהלות	במדבר, ל"ג, כ"ה-כ"ו
23	תחת	במדבר, ל"ג, כ"ו-כ"ז
24	תרח	במדבר, ל"ג, כ"ז-כ"ח
25	מתקה	במדבר, ל"ג, כ"ח-כ"ט
26	חשמונה	במדבר, ל"ג, כ"ט-ל'
27	מוסרות	במדבר, ל"ג, ל'-ל"א	בספר דברים חזרה התורה על פירוט מסעות בני ישראל במוסרות אך בשינוי סדר המסעות: ”וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי-יַעֲקָן מוֹסֵרָה; שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו” (ספר דברים, פרק י', פסוק ו').
28	בני יעקן	במדבר, ל"ג, ל"א-ל"ב
29	חור הגידגד	במדבר, ל"ג, ל"ב-ל"ג
30	יטבתה	במדבר, ל"ג, ל"ג-ל"ד
31	עברונה	במדבר, ל"ג, ל"ד-ל"ה
32	עציון גבר	במדבר, ל"ג, ל"ה-ל"ו
33	קדש	במדבר, כ', א'-כ"ב; במדבר, ל"ג, ל"ו-ל"ז	”וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. [...] הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה' וַיִּקָּדֵשׁ בָּם. וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם [...] אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ. ”	ניסן (שנה 40)	חקת
34	הור ההר	במדבר, כ', כ"ב - כ"א, ד'; במדבר, ל"ג, ל"ז-מ"א	”וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם לֵאמֹר. [...] קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר. [...] וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם.”		חקת
35	צלמונה	במדבר, ל"ג, מ"א-מ"ב			חקת
36	פינון	במדבר, ל"ג, מ"ב-מ"ג	נחש הנחושת.		חקת
37	אובות	במדבר, כ"א, י'-י"א; במדבר, ל"ג, מ"ג-מ"ד	”וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת.”		חקת
38	עיי העברים	במדבר, כ"א, י"א; במדבר, ל"ג, מ"ד-מ"ה	”וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ.”		חקת
39	דיבון גד	במדבר, ל"ג, מ"ה-מ"ו	”וַיִּסְעוּ מֵעִיִּים וַיַּחֲנוּ בְּדִיבֹן גָּד.”
40	עלמן דבלתימה	במדבר, ל"ג, מ"ו-מ"ז	”וַיִּסְעוּ מִדִּיבֹן גָּד וַיַּחֲנוּ בְּעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה.”
41	הרי העברים	במדבר, ל"ג, מ"ז-מ"ח	”וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ.” בפרשת פינחס מצווה ה' את משה לעלות להר. הציווי מופיע שנית בפרשת האזינו.
42	ערבות מואב	במדבר, כ"ב, א'; במדבר, ל"ג, מ"ח-נ'	”וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ. וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי. [...] וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב.” ”וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב.” מיקום כל ספר דברים.	שבט (שנה 40) עד מות משה בז' באדר	בלק, פינחס עד סוף ספר דברים

אירועים מיוחדים במדבר

אירועים אחדים במהלך הנדודים זכו לתיאור מפורט:

• מעמד הר סיני.
• חטא העגל: משה עלה להר סיני במטרה להוריד משם את לוחות הברית עבור בני ישראל, ושהה שם ארבעים יום. ה' נתן למשה את לוחות הברית מוכנים, כתובים באצבע א-לוהים, אולם כאשר ירד משה מהר סיני וגילה כי בני ישראל הקימו פסל של עגל מזהב והם סוגדים לו, הוא ניפץ את הלוחות, גרס את הפסל לרסיסי זהב, מהל אותם במים והכריח את כל עם ישראל לשתות מהם. כל מי שחטא בחטא העגל מת ממגפה או מחלה. לאחר מכן קרא משה "מי לה' אלי!" בני לוי נאספו אליו והוא אמר להם ”כֹּה-אָמַר ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל: שִׂימוּ אִישׁ-חַרְבּוֹ עַל-יְרֵכוֹ, עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה, וְהִרְגוּ אִישׁ-אֶת-אָחִיו וְאִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-קְרֹבוֹ.” בני לוי עשו כמצוותו והרגו 3,000 מבני ישראל. לבסוף חזר משה ועלה להר סיני, אולם הפעם ה' לא הביא לו את לוחות הברית מוכנים, אלא ציווה עליו לפסל אותם בעצמו ולעלות איתם שוב להר, שם כתב עליהם ה' מחדש את עשרת הדיברות.
• המקושש: אדם שעבר עבירה של חילול שבת. משה הסתפק באיזו מיתה יומת, והוא הומת בסקילה רק לאחר שה' הורה כך למשה.
• בעת חניית העם במדבר דיברו אהרון ומרים אודות פרישת משה מאשתו. בעקבות כך נענשה מרים בעונש הצרעת.
• מחלוקת קורח ועדתו: קורח הנהיג מרד כנגד הנהגתם של משה ואהרון, בטענה: ” רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'.” (ספר במדבר, פרק ט"ז, פסוק ג'). ה' העניש את קורח ועדתו במיתה.
• קברות התאווה: מקום במדבר פארן, שבו היו שתי מרידות של עם ישראל נגד ה' ונגד משה. שם גם הוקמה הסנהדרין על ידי משה.
• נחש הנחושת: צורת נחש שהכין משה מנחושת, על פי הוראת ה', על מנת להפסיק הרג בעם ישראל בעקבות מכת נחשים, לאחר שדברו סרה במן. כל מי שהוכש על ידי נחש, הסתכל על נחש הנחושת ונרפא.
• מי מריבה: בני ישראל צמאו למים ורבו עם משה ואהרן. משה התפלל אל ה' ונענה שעליו לקחת את המטה, להקהיל את עדת בני ישראל ו"לדבר אל הסלע לעיניהם" ועל ידי כן מהסלע יצאו מים. משה הכה את הסלע פעמיים ומהסלע יצאו מים רבים. בעקבות שינויו של משה מהציווי נענשו משה ואהרן שלא יזכו להכניס את בני ישראל לארץ ישראל.
• ברכת בלעם: בלק בן ציפור מלך מואב התיירא מעם ישראל העולה ממצרים, ולכן שלח את זקני מואב ומדין לשכור את בלעם בן בעור כדי שיקלל את העם. בלעם הסכים, ויצא יחד עם אתונו לכיוון מחנה בני ישראל במדבר. הוא ניסה לקלל אותם אך נמנע על ידי הבורא ובמקום זאת ברך אותם.
• מעשה זמרי: זמרי בן סלוא משבט שמעון חטא עם כזבי בת צור, כרבים מבני ישראל שחטאו בזנות לאור המלצתו של בלעם לשלוח אליהם את בנות מואב לאחר חוסר הצלחתו לקללם. הריגתו על ידי פינחס עצרה את המגפה שהתחוללה אז בעם ישראל כעונש על שחטאו בחטא בעל פעור.

מסע נדודי בני ישראל לפי המחקר

החל מהמאה ה-19 ניסו נוסעים וחוקרים שתרו את חצי האי סיני למצוא את נתיב הנדודים של בני ישראל במדבר ואת תחנות המסע. הניסיון לאתר את הר סיני עמד במרכז החקירות וההצעות של אותם חוקרים. שני נתיבי המסע העיקריים שהוצעו היו הנתיב הצפוני, העובר בדרך הים שבצפון סיני והנתיב הדרומי העובר באזור ההר הגבוה שבדרום סיני. השערות נוספות הצביעו על מסלולים נוספים אפשריים. עם זאת, לא נמצאו עד היום ממצאים שהתקבלו כראיות ארכאולוגיות למסעות בני ישראל במדבר סיני. יש הרואים זאת כסימן לכך שמדבר סיני המופיע במקרא אינו המדבר שנקרא כיום "סיני".

כחלק מהניסיונות לזהות גאוגרפית חלק מהמקומות המוזכרים במסע, מאיר גרינץ קובע בספרו מוצאי דורות, כי ארץ גרר הנזכרת בספר בראשית היא במזרח סיני, מדרום לג'בל חלאל ולדרך שור המקראית, שם נקרא עד היום אחד מיובליו המרכזיים של ואדי אל-עריש - נחל אל גרור.

לפי ההיסטוריון אביגדור שחן, בני ישראל לא עשו את מסלול יציאת מצרים דרך אזור חצי האי סיני כפי שמקובל, אלא דרך אפריקה. הם פנו ממצרים לכיוון צ'אד וניז'ר של ימינו, משם נסעו אל צפון-מערב היבשת, ולאחר מכן שבו מזרחה לסודאן ואתיופיה - שם הם חצו את סואץ לכיוון אסיה, ועלו צפונה לארץ ישראל. שחן מצביע על קיומם של שבטים אפריקאים ששומרים מצוות^{[דרושה הבהרה]}, וכן על כך שלאורך המסלול באפריקה ישנם מקומות בעלי שמות עבריים. יגאל בן נון העריך על סמך ניתוח טקסטים שסיני המקראית היא מקום בחצי האי ערב.

מפות עתיקות

• 
  מפת נדודי בני ישראל שיצר היינריך בינטינג, 1585
• 
  מפת עקיפת ים סוף בספרו של פרנציסקוס קוארסמיוס, 1639
• 
  מפה של נדודי בני ישראל ושל הארץ המובטחת, מעשה ידי מיכאל ואן לוכום (צר')‏, 1641

ראו גם

• יציאת מצרים
• הר סיני

לקריאה נוספת

• מנשה הראל, מסעי סיני, הוצאת עם עובד, 1968

קישורים חיצוניים

• במדבר לג: פירוט תחנות הנדודים.
• תאריכים במסעי בני ישראל במדבר, באתר הניווט בתנ"ך
• שמעוני גרטי, מסע בני ישראל במדבר, באתר ישיבת הר עציון

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

נדודי בני ישראל במדבר33962732Q2613661