עציון גבר
 | |
| מיקום | |
|---|---|
עֶצְיוֹן גֶּבֶר (בכתיב מקראי גם עֶצְיֹן גֶּבֶר) היא עיר קדומה ששכנה בארץ אֱדום, בראש מפרץ אילת, סמוך לאילת ועקבה של ימינו. היא נזכרת מספר פעמים בתנ"ך, כתחנה במסלול מסעי בני ישראל במדבר לאחר יציאת מצרים, ובהמשך כעיר נמל ששימשה למסחר עם ארצות שונות לאורך חופי ים סוף בתקופת המלכים.
אזכורים במקרא
עציון גבר נזכרת כאחד המקומות שבני ישראל חנו בהם במסעיהם במדבר לאחר יציאת מצרים (במדבר, ל"ג, ל"ה-ל"ו; דברים ב, ח).
שלמה המלך הקים בעציון גבר צי אניות (אֳנִי בלשון המקרא) (מלכים א' ט, כו; דברי הימים ב' ח, יז), אשר בסיוע אנשי חירם מלך צור יצא לאופיר שעל שפת ים סוף, לרכוש שם זהב.
יהושפט מלך יהודה הקים אף הוא צי וביקש לסחור עם אופיר, אך תוכניתו לא יצאה לפועל ”כִּי נִשְׁבְּרֻה אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר” (מלכים א' כב, מט), כנראה בעקבות סערה. על פי דבה"י ב', כ, ל"ו-ל"ז, הדבר אירע כעונש על התחברותו עם אחזיה מלך ישראל.
זיהוי ארכאולוגי
נלסון גליק ופריץ פרנק זיהו את עציון גבר כשם נרדף לאילת, והם מיקמו את שניהם בתל אל ח'ליפה (29°32′46″N 34°58′53″E / 29.546095°N 34.981319°E), בין אילת לעקבה בתחומי ירדן[1]. בחפירות שנערכו במקום בשנים 1937–1940 בראשות הארכאולוג נלסון גליק מטעם המכון הסמיתסוני, נחשף מבנה גדול ששימש כנראה לעיבוד נחושת, על פי השערתו. לדעת גליק המקום שימש גם כנקודת משמר לדרכי המסחר באזור, והחפירות מלמדות כי בתקופה התואמת את ממלכת יהודה היה באתר יישוב מבוצר ומשגשג, דבר המעיד על פעילות מסחרית ענפה שעברה דרכו.
אבל הארכאולוג בנו רותנברג הראה כי הכלים שאותם זיהה גליק ככוריות התכה לא היו אלא כלי חרס 'נגביים' עשויים ביד, וכי מכרות הנחושת בתמנע קדומים בכשלוש מאות שנה לימי שלמה, ואין להם ולא כלום עם שלמה. מערכת המבנים בשכבה הקדומה ביותר בתל אל-חלייפה (תקופה IV) כוללת מתחם רבוע, מוקף חומת סוגרים, ומבנה מרכזי מטיפוס 'בית ארבעת מרחבים'. מחקר מחודש של ממצאי החפירה שנעשה בידי מ' פרטיקו לא העלה כל ראיות ברורות לתאריכה של שכבה זו. השילוב של חומת סוגרים, בית ארבעת מרחבים וכלי חרס נגביים בעבודת יד מזכיר את אתרי מרכז הנגב מהמאה ה-10 לפנה"ס, אף שתכנונו של המתחם בתל אל-חלייפה עולה בטיבו על כל אחד מהאתרים הללו. לאור הביקורת שנמתחה על פרשנותו של גליק, הועמד זיהויו של תל אל-חלייפה עם עציון-גבר בסימן שאלה. לפיכך, ייתכן שעציון-גבר לא הייתה אלא מצודה מלכותית ובה מבנה מנהלה מרכזי, שממנו נוהל הסחר בתחומי ים סוף[2].
חוקרים אחרים זיהו את עציון גבר עם אי האלמוגים השוכן במימי מפרץ אילת, דרומית-מערבית לטאבה[3][4]. זיהוי אפשרי נוסף היא העיר עקבה עצמה, שייתכן שמבניה שוכנים על גבי העיר הקדומה.
תרבות בת ימינו
בפזמון החוזר בשירו של נתן אלתרמן "ספני שלמה המלך"[5], מתוך "ספר התבה המזמרת" (הוצאת מחברות לספרות תשכ"ו), שרים הספנים שוב ושוב על עציון גבר (גם גֶּבֶר וגם גָּבֶר), נמל הבית שלהם. השיר הולחן על ידי נעמי שמר והתפרסם בביצועה של אילנה רובינא.
קישורים חיצוניים
- עציון גבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אברהם יעקב ברוק, עציון גבר, הצפירה, 16 בנובמבר 1875
הערות שוליים
- ^ תל אל־חלייפה: עציון גבר: אילת, הארץ, 10 בספטמבר 1961; המשך
- ^ עמיחי מזר, ימי הממלכה המאוחדת : תמונה ארכיאולוגית - היישובים בנגב
- ^ צבי אילן, אנציקלופדיה מקראית, דבר, 18 במאי 1972
- ^ שמואל אחיטוב, עציון גבר, אנציקלופדיה מקראית, כרך ו', עמ' 332-333
- ^ מילות השיר "ספני שלמה המלך" באתר שירונט
| קודמת: עברונה |
נדודי בני ישראל במדבר | הבאה: קדש |
38043811עציון גבר