בית הישימות
בֵּית הַיְשִׁמוֹת הייתה עיר מקראית בערבות מואב, אשר המשיכה להתקיים בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד.
היישוב נזכר לראשונה בספר במדבר בתיאור נדודי בני ישראל במדבר, כתחנה אחרונה לפני הכניסה לארץ כנען: ”וַיַּחֲנוּ עַל-הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב”[1].
לאחר מכן, נזכרת העיר בספר יהושע בנחלת שבט ראובן: ”וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח מִזְרָחָה דֶּרֶךְ בֵּית הַיְשִׁמוֹת”[2], וכן: ”וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה וּבֵית הַיְשִׁמוֹת”[3].
בימי המרד הגדול נזכר היישוב בצורה היוונית "איסימות" בכתבי יוסף בן מתתיהו, כאחת הערים היהודיות שנפלו בידי הרומאים בעת כיבוש עבר הירדן[4].
אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) מזכיר כי העיר הייתה נושבת בתקופתו, ומציין את מיקומה - 15 ק"מ דרומית ליריחו[5].
בתלמוד הירושלמי צוין כי המרחק בין "בית הישימות" לבין אבל השיטים היה 12 מיל[6].
היישוב נזכר בסיפור מעשה בתלמוד הבבלי[7].
יש שזיהו את בית הישימות עם ח'רבת סוויימה, הנמצאת כארבעה ק"מ מזרחית לנהר הירדן, וכשני ק"מ צפונית-מזרחית לים המלח.[8] באתר נמצאו שרידים החל מהתקופה הרומית, ולכן, סבורים החוקרים כי העיר המקראית שכנה בתל הנמצא כחמישה ק"מ מזרחית לחורבה (ומכונה "תל אלעט'ימה" - תל הגדולה), בו נתגלו ממצאים החל מהתקופה הכלקוליתית, ובעיקר מן התקופה הישראלית[9].
נראה כי מקור שם היישוב הוא במילה העברית "יְשִׁימוֹן", המתארת שטח מדברי כגון זה בו שכנה העיר.
הערות שוליים
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ"ט.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק ג'.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ'.
- ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, פרק ד', 438.
- ^ אונומסטיקון 48 שורה 6, 49 שורה 5.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ו', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק א', הלכה ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ו עמוד א'.
- ^ יחזקאל קויפמן, ספר יהושע, ירושלים, קריית ספר, 1963, ע"מ 157.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך ב', עמ' 81-81.
17439699בית הישימות