ואדי אל-עריש
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 300 ק"מ |
| אגן ניקוז | 20,000 קמ"ר |
| שפך | הים התיכון בסמוך לאל עריש |
| מדינות באגן הניקוז | מצרים וישראל |
ואדי אל עריש (ערבית: وادي العريش) הוא הגדול בנחלי חצי האי סיני ומנקז את כל חלקו המרכזי ואת רוב חלקו הצפוני של חצי האי. אגן הניקוז של הנחל משתרע על 22,260.3 קילומטרים רבועים - כשליש משטח סיני;[1] ואורכו כ-300 ק"מ. ואדי אל עריש הוא נחל אכזב הנשפך לים התיכון בסמוך לאל עריש. אגן הניקוז של הנחל, הכולל חלק ממערב הנגב, רמת א-תיה וחלקים מצפון סיני מתאפיין בנדירות משקעים. בעת שיורד גשם מעביר הנחל כמויות עצומות של מים והשטפונות בו נחשבים למסוכנים וכבר גבו קרבנות בנפש.
במהלכו הצפוני רוחב האפיק הראשי מגיע עד לחמישה קילומטרים ורוחבו בשפך באל עריש הוא קילומטר אחד[2].
על פי מחקר שנערך בשנת 2000, כמות המשקעים השנתית הממוצעת באגן הנחל היא 981.3 מיליון מטר מעוקב (ממ"ק) (ממוצע של כ-50 מילימטר). רוב הכמות, 938.7 מיליון ממ"ק, נספגת בקרקע. 32.5 מיליון ממ"ק מחלחלים לאקוויפר הנחל במהלך הזרימה ורק 10.1 מיליון ממ"ק מגיעים בזרימה לחלק התחתון של הנחל[3].
נחלי אגן הניקוז
במחקר שנערך ב-2015 חולק אגן הניקוז של הנחל ל-12 אגני משנה ובהם יובליו המרכזיים של הנחל:[4]
- שפך הנחל
- ואדי אום שיחאן
- אל-חסנה
- אל-חזירה
- אל-קוסיימה
- ג'בל אל חרים
- ואדי אל מחאשם
- ואדי אל-בורוק
- מרכז אגן הניקוז
- ואדי אבו עליקן
- ואדי אל-רואק
- ואדי אל-עקבה
זיהוי מקראי
לדעת רב סעדיה גאון ואדי אל עריש הוא נחל מצרים המקראי, הנזכר רבות בתנ"ך כגבולה הדרום מערבי של ארץ כנען ושל נחלת שבט יהודה בפרט,[5] וכמותו נקטו רבי אשתורי הפרחי[6], הרדב"ז[7] ועוד[8]. ומאידך דעת רש"י[9] שנחל מצרים היא הנילוס, ורבי חיים קניבסקי כתב שלענין גבול ארץ ישראל אין נפק''מ גדולה בין הדעות.[10]
חוקרים שונים נסמכו על תרגום השבעים לספר ישעיהו אשר שם מוזכר הנחל בצורה "רינוקורורה", שמה הקדום של אלעריש. כך, מצוין גם השם "נחל מצרים" לצד רינוקורורה מפת מידבא, עם ההערה כי המדובר ב"גבול מצרים ופלשתינא". [11][12]
יש המניחים[דרוש מקור] כי על פי זיהוי זה, ”נְהַר מִצְרַיִם” הנזכר כגבול הארץ המובטחת בברית בין הבתרים[13], אינו נחל מצרים הנזכר כגבול ארץ כנען, אלא אחד משפכי הנילוס הצפון מזרחיים, המיועד לגבולות ההבטחה בלבד.
החוקר חיים בר-דרומא[14] זיהה את נהר מצרים עם פלוסיון - יובל מזרחי של הנילוס בימי קדם, שהיה עד סוף המאה ה-20 אזור ביצות בצפון מערב סיני (בלוזה), וכיום חלקו הגדול הוא שטח חקלאי.
על פי החוקר פרופסור יהושע מאיר גרינץ[15] ואדי אלעריש הוא נחל גרר המקראי. זאת, מכיוון שמספר מיובליו במרכז סיני נקראים ואדי אל גרור וכן נמצאים בו שלושה עשר מקומות שבשמם נשתמרו האותיות "גר"[16]. בתלמוד הירושלמי[17] נזכרה גרר הסמוכה לגבול המערבי המצרי שם נכתב: ”מפני מה גזרו איסור על הניווי זה שבגרריקי? מפני שהוא ניווי רע. ועד היכן חייבו? עד נחל מצרים”. מכאן משמע שגרר הייתה סמוכה לגבול המערבי של ארץ ישראל. על מקום זה נכתב הציווי בתורה ליצחק אבינו ”גור בארץ הזאת”[18].
קישורים חיצוניים
- צילום אווירי: קצהו הדרומי של אגן הניקוז של ואדי אל עריש
- Abdel Ghaffar, M.K., Abdellatif, A.D., Azzam, M.A. and Riad, M.H., Watershed Characteristic and Potentiality of Wadi El-Arish, Sinai, Egypt, Cloud Publications International Journal of Advanced Remote Sensing and GIS2015, Volume 4, Issue 1, pp. 1070-1091
- צבי אילן, ואדי אל עריש - שלוחת חיים לתוך המדבר, למרחב, 26 באפריל 1970
הערות שוליים
- ^ Abdel Ghaffar, M.K., Abdellatif, A.D., Azzam, M.A. and Riad, M.H., Watershed Characteristic and Potentiality of Wadi El-Arish, Sinai, Egypt, Cloud Publications International Journal of Advanced Remote Sensing and GIS2015, Volume 4, Issue 1, pp. 1070-1091, עמוד 1075
- ^ נופים ואתרים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1973, עמ' 281
- ^ הערכות מי תהום בוואדי אל עריש
- ^ Abdel Ghaffar, M.K., Abdellatif, A.D., Azzam, M.A. and Riad, M.H., Watershed Characteristic and Potentiality of Wadi El-Arish, Sinai, Egypt, Cloud Publications International Journal of Advanced Remote Sensing and GIS2015, Volume 4, Issue 1, pp. 1070-1091, עמוד 1078
- ^ בספרו "התפסיר" תרגם את התיבות "נחלה מצרים" – ואדי אל עריש, במדבר פרק לה פסוק ה.
- ^ בספרו "כפתור ופרח" פרק י''א.
- ^ שמרבה לסתור את הדעה שקושרת את הנחל לנילוס ומוכיח שהיא נחל מצרים, שו''ת רדב''ז חלק ו סימן ב אלפים רו.
- ^ אבן ספיר חלק א מאמר חקור דין, שדי חמד בכללים מערכה י כלל מ"ו, תועפות ראם על היראים סימן ש"ט, ציץ אליעזר חלק יורה דעה סימן פ.
- ^ יהושע פרק יג פסוק ג.
- ^ דרך אמונה הלכות תרומות ציון ההלכה פרק א סעיף קטן ק''ס.
- ^ * י' אליצור, מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא, הוצאת ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 47, 86, 87, 110, 138, וכן, אייל בן-אליהו, בין גבולות - תחומי ארץ-ישראל בתודעה היהודית בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת יצחק בן-צבי, ירושלים תשע"ד, 35.
- ^ בער ראטנער, ואד אל עריש (עפ"י ספרי קדמונינו), הצפירה, 20 באוגוסט 1903
- ^ בראשית, ט"ו, י"ח.
- ^ וזה גבול הארץ, דף פה.
- ^ מוצאי דורות, מחקרים בקדמוניות המקרא, הפלשתים הראשונים, עמוד 109.
- ^ ישובי אבותינו בסיני, ד"ר אריה קימלמן.
- ^ מסכת שביעית, פרק ו', הלכה א'.
- ^ בראשית, כ"ו, ג'.
ואדי אל-עריש35659021Q10719024