ברית (מקרא)
בְּרִית מקראית הוא הסכם המתועד בתנ"ך. המושג מופיע במקרא 283 פעמים[1]. מושג הברית בתנ"ך כולל ברית בין ה' לבין אדם, בין שני עמים, בין עם לאדם או בין שני אנשים. ביהדות מתמקד המושג "ברית" בהסכם במקרא בין ה' לבין עם ישראל.
הגדרה
לפי רוב הראשונים כל הסכמה בין שניים נקראת ברית. כך למשל נאמר לגבי מצוות ברית מילה: "והיה לאות ברית ביני וביניכם" - שבעבור ההסכמה שימולו כל זרע אברהם בשביל לעבדו שכם אחד[2]. אמנם, בתרגום אונקלוס פירוש המילה "ברית" הוא "שבועה", ש"ברית" בתרגום היא "קְיָם", וגם לגבי "שבועה" תירגם "קְיָם".
בריתות מותנות ובריתות שאינן מותנות
על אף שבריתות במזרח הקדום היו עשויות להיות דו־צדדיות (כדוגמת הסכמים בין החתים לבין המצרים), בריתות בתנ"ך היו לרוב חד־צדדיות. עם זאת, הבריתות בתורה עשויות להיות מותנות או בלתי מותנות. נראה שלחלק מהבריתות היה מבנה של אמנת ריבונות, הנושאת תנאים שחייבים להתממש על ידי שני הצדדים, אך בריתות אחרות חסרות כל תנאי, ומייצגות מתנה או הבטחה אלוקית. דוגמה לכך היא הברית עם אברהם העשויה לכלול הבטחה מותנית ובלתי מותנית.
הברית עם נח
ערכים מורחבים – ברית הקשת, שבע מצוות בני נח
ברית נח (בראשית ח'–ט') נכרתה עם כל המין האנושי ועם כל החיות[3].
בברית זו ה':
- מברך ומצווה על נוח ועל בניו לפרות ולהתרבות, ולמלא את הארץ.
- מציב את כל החי והצומח תחת ממשל בני האדם.
- אוסר על אכילת אבר מן החי.
- אוסר רצח.
- מודיע כי הרוצח יקבל את עונשו.
- מבטיח שהוא לעולם לא ישמיד את האנושות עם מבול.
- נותן את הקשת בענן כסימן לברית הנצחית עם האנושות לדורות.
הברית עם אברהם
- ערכים מורחבים – ברית בין הבתרים, ברית המילה
"ברית אברהם" (בראשית י"ב עד י"ז) היא סדרת הבריתות בין אלוקים ובין אברהם וזרעו. ידועה בעיקר (בזכות הברית בפרק טֹ”ו) כברית בין הבתרים וכן בציווי על ברית מילה[4][5].
ה' מבטיח לאברהם:
- להפוך את צאצאי אברהם לאומה גדולה, לברך את אלו המברכים אותו ולקלל את מקלליו, ולברך בזכותו את כל אנשי העולם[6].
- ברית מילה היא הסימן הקבוע של הברית הנצחית עם אברהם ועם צאצאיו הזכרים.
- לתת לצאצאיו של אברהם את הארץ שמנהר מצרים ועד הפרת. נהר מצרים מזוהה עם נחל מצרים שהוא ואדי אל עריש המציין את דלתת הנילוס שהוצפה באופן עונתי בימים אלו. מאוחר יותר ארץ זו אוזכרה כהארץ המובטחת או כארץ ישראל.
- להפוך את אברהם לאב לצאצאים רבים ולעמים הרבים השוכנים במזרח התיכון.
הברית עם יצחק
הברית עם אברהם עברה לבנו יצחק, אך לא כללה את כל צאצאי יצחק. מיצחק הברית הועברה ליעקב[7] ומיעקב עברה הברית לשנים עשר שבטי ישראל.
הברית עם יעקב
- ערך מורחב – חלום יעקב
ה' מופיע בפני יעקב בחלומו ומבטיח:
- לתת לו ולצאצאיו את הארץ עליה הוא שוכב;
- להרבות צאצאיו כמו החול אשר על האדמה;
- לברך את כל אנשי האדמה דרכו ודרך זרעו;
- לשמור עליו בכל אשר ילך[8].
ברית משה
- ערך מורחב – מעמד הר סיני
ברית משה, הנכרתת בספר שמות בפרקים י"ט עד כ"ד, מכילה את יסודות התורה. בברית זו, ה' מבטיח:
- להפוך את בני ישראל לבני חסותו המיוחדים מבין כל העמים אם הם מקשיבים לדבר ה' ושומרים את בריתו;
- להפוך את בני ישראל לממלכה של כהנים ולאומה גדולה;
- לתת לבני ישראל את השבת כסימן קבע לברית זו.
כחלק מהתנאים של ברית זו, ה' נותן למשה את עשרת הדיברות. אלו יבוארו בעתיד בשאר החומש. צורה זו מזכירה את אמנת הריבונות במזרח הקדום, אך לא חופפת בצורה מלאה. כמו האמנות, עשרת הדברות מתחילים עם זיהוי ה' ומעשיו עבור ישראל (אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים)[9] וגם את התנאים המצווים על נאמנות מוחלטת (לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי)[10]. עם זאת, בניגוד לאמנת הריבונות, עשרת הדברות בספר שמות לא מכיל אף עדות, לא לברכות מפורשות ולא לקללות[11]. הפירוט הרחב ביותר לברית משה ניתן בספר דברים.
הברית עם אהרון
- ערך מורחב – ברית הכהונה
ברית יהושע
- ערך מורחב – נאום יהושע
בספר יהושע כאשר יהושע מדבר אל בני ישראל לפני מותו הוא מתאר את סדר האירועים מיציאת מצרים ועד הכניסה לארץ. מתואר שם מעמד המתאר ברית בין ה' לישראל שמתרחש בשכם הקדומה. שם, הוא מציב לבני ישראל ברירה אם לעבוד את ה' או לא, יהושע מסביר כי גם אם בני ישראל לא יסכימו לכרות ברית הוא לבד ובני ביתו יעבדו את ה'.
הברית עם דוד
- ערך מורחב – מלכות בית דוד
ברית נוספת המוזכרת פעמים רבות בתנ"ך היא הברית שכורת ה' עם דוד המלך. (שמ"ב ז', דבה"י א' יז'). דוד רואה לנכון לבנות בית לה', ומקבל הבטחה וברית שה' יבנה לו בית ושושלת מלכות. הברית הזאת נמסרת על ידי נתן הנביא, אשר פעל בתקופת דוד המלך. ה' מבטיח לדוד שהוא יכרית את אויביו מלפניו, שהוא יקים לו זרע אשר יבנה בית לה'. אותו זרע יקבל מלכות עולם, הוא יהיה לה' לבן וה' יהיה לו לאב (דבה"י א' יז' 12–13). ברית זאת מוזכרת פעמים רבות במזמורי תהילים.
בדתות אחרות
כל הדתות האברהמיות מאמינות בקדושת הברית המקראית ובהתגשמותה. המילה המקבילה בתרגום השבעים ובברית החדשה ביוונית היא διαθήκη ("דִיאַתֶקֶה")[12].
הערות שוליים
- ^ Strong's Search: H1285
- ^ אבן עזרא על ספר בראשית, פרק ו', פסוק י"ח וברמב"ן על ספר בראשית, פרק ט', פסוק י"ב.
- ^ Jenkins, Everett (2003). The creation: secular, Jewish, Catholic, Protestant, and Muslim perspectives analyzed. Jefferson, NC: McFarland. p. 283. ISBN 0-7864-1042-6.
- ^ "Blue Letter Bible: Dictionary and Word Search for zera` (Strong's 2233)". 2011. נבדק ב-2012-07-30.
- ^ בראשית י״ז י״א–י״ג: וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. יב וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם: יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא. יג הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ, וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ; וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, לִבְרִית עוֹלָם.
- ^ בראשית י״ב א'–ג'
- ^ בראשית כ״ז
- ^ בראשית כ״ח י״ב–ט״ו
- ^ שמות כ' ב'
- ^ שמות כ' ג'
- ^ Michael D. Coogan, "A Brief Introduction to the Old Testament" page 103, Oxford University Press, 2009
- ^ The Blue Letter Bible, Strong's G1242.
37567250ברית (מקרא)