ים סוף (אתר מקראי)
יַם סוּף הוא גוף מים גדול (ים או אגם) שנמצא בקרבת ארץ מצרים המוזכר מספר פעמים בתנ"ך וידוע בעיקר מהנס הגדול שנעשה בו במהלך יציאת מצרים, כשבני ישראל חצו אותו בדרכם מארץ גושן לארץ כנען. רבים מזהים את מקום קריעת ים סוף כחלקו הצפוני של מפרץ אילת של הים האדום.
אל ים סוף נשאה הרוח את הארבה בסיומה של מכת ארבה[1], אותו חצו בני ישראל במהלך יציאת מצרים, בדרכם מארץ גושן לארץ כנען, ובמדבר הסמוך לו המשיכו בני ישראל את מסעם בדרכם ממצרים לארץ ישראל[2]. ים סוף מופיע גם בפרשת משפטים כגבול הארץ המובטחת על ידי ה' למשה רבנו: ”וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים”. ברשותו של שלמה המלך עמדו אוניות על שפת ים סוף[3].
פירוש השם
השם "ים סוף" הוא ייחודי ללשון העברית ואינו קיים בלשונות אחרות. השם מופיע במקרא, והוא אינו מופיע בכל מקור עתיק חוץ-מקראי כלשהו[4].
מספר מפרשים מבארים כי השם "סוף" שבו כונה הים הוא מלשון אגם שגדלים בו קני סוף[5]. האבן עזרא מביא שיטה ש"סוף" הכוונה הוא סוף העולם, דהיינו ששם מתחיל האוקיינוס, הוא דוחה את ההסבר בטענה שים סוף לא קשור לאוקיינוס[6]. עוד הוא מביא בשם ר' ישועה, ש"סוף" הוא שם מקום[7]. יש מאלו המזהים את ים סוף עם הים האדום שאף משייכים את שם הים האדום לכך. אלו מציינים כי הצלבנים כינו את הים האדום "reed sea", שפירושו "ים הסופים", על שם הסוף שנמצא ליד מקורות המים בחופיו. לטענתם השם שובש והתגלגל בשלב כלשהו לשם "the red sea", מה שהפך את "Red" לאדום[8].
מכת ארבה
ערך מורחב – מכת ארבה
בפרשת בא מסופר, על המכה השמינית מעשר המכות, שבה פשט ארבה כבד על כל ארץ מצרים שכילה את כל המזון שנותר בה. המכה הסתיימה כאשר ”וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם ”[9].
קריעת ים סוף
- ערך מורחב – קריעת ים סוף
בתורה מסופר[10], שלאחר עשר המכות הסכים פרעה מלך מצרים בניגוד לרצונו לאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים. בני ישראל הגיעו לים סוף וחצו בהנהגתו של משה רבנו, את "ים סוף" בתמיכת כוחו של ה', משה הכה במטהו בים בעוד צבא פרעה צר עליהם מאחור. הים נבקע לשניים, ובני ישראל עברו בתוכו ביבשה; לאחר שחצו את ים סוף, עברו בעקבותיהם פרעה וצבאו, אך הים סגר עליהם, ופרעה וחילו טבעו בים.
יונה הנביא
מקום נוסף בו מוזכר ים סוף הוא בדרשת חז"ל על יונה הנביא בעת שהיה במעי הדגה. חז"ל דורשים את הפסוק ”אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי”[11] כי סוּף הוא ים סוף, ומבארים חז"ל כי הדג הביא אותו אל ים סוף ושם ראה את מקום קריעת ים סוף.[12]
זיהוי ים סוף
ים סוף נזכר פעמים רבות בתנ"ך. ועל פיהן ניתן לשער את מיקומו של הים. הים נמצא במזרחה של מצרים[13], והוא מופיע כגבולה של ארץ ישראל[14]; דרך במדבר קדש שהובילה מהר ההר על גבול ארץ אדום נקראה "דרך ים סוף"[15]; בעציון גבר נבנה נמל על ידי המלך שלמה, שממנו הפליגו אניותיו של חירם מלך צור לאופיר[16]. מכל תיאורים אלו ניתן להסיק כי ים סוף הוא הים המכונה כיום הים האדום[דרוש מקור]. על מיקומה המדויק של קריעת ים סוף בשטח הים האדום, ישנם פרשנים הסבורים כי התרחשה במפרץ סואץ שנמצאת במזרחה של מצרים, ויש הסבורים כי התרחשה במפרץ עקבה. אחרים סבורים כי מדובר באחד האגמים שבקרבת הים התיכון - כגון ימת ברדוויל. יש לציין כי במפה בחוברת תורה וישראל צוייר על פי הוראתו של הרבי מחב"ד כשיטה הזאת.[17] אחת הראיות לכאורה לזיהוי הזה היא: שבים האדום לא יכול להתקיים מחמת המליחות הגבוהה קני סוף, מאשר בלגונה בים התיכון, וממנו מגיע השם ים סוף.
מספר רב של היסטוריונים וגאוגרפים מחוקרי זמננו טוענים ומשערים כי ים סוף היה נמצא במזרח הדלתא של נהר הנילוס, לא רחוק מארץ גושן המקראית, שם בתקופת המקרא היה אגם גדול אך רדוד בשם ימת בלה, בדומה לימת תימסח או האגמים המרים בעת המודרנית. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים כי התקיים אגם מאד גדול בתקופת הברונזה התיכונה בין מערב חצי האי סיני לבין ארץ גושן (שבירתה לרב מזוהה כאווריס). לפי תרגום השבעים ושאר תרגומים חיצונים מתורגם ים סוף - הים האדום.[דרוש מקור]
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב דניאל משה לוי, מקרא וארכיאולוגיה, "נספח ח': היכן ים סוף?", ירושלים תשע"א, עמ' 216.
קישורים חיצוניים
- הרב ד"ר שוקי רייס - תעלומת קריעת ים סוף: איפה יש ים - והיכן התרחש הנס
- מה מקור שמו של הים האדום?, אנציקלופדיה אאוריקה
הערות שוליים
- ^ ספר שמות, פרק י', פסוק י"ט.
- ^ ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ח.
- ^ ספר מלכים א', פרק ט', פסוק כ"ו.
- ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ג' עמ' 699-695
- ^ רש"י, פירוש רש"י לתורה, שמות, פרק י"ג, פסוק י"ח; רבי אברהם בן עזרא, שמות, פרק ט"ו, פסוק ד', בשם יפת; רבי משה אלשיך, שמות, פרק טו, פסוקים ד'-ה'; מלבי"ם, פרק ט"ו, פסוק ד'.
- ^ אבן עזרא על ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק ד'
- ^ אבן עזרא על ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ח
- ^ מה מקור שמו של הים האדום?, אנציקלופדיה אאוריקה
- ^ ספר שמות, פרק י', פסוק י"ט.
- ^ ספר שמות, פרק י"ג
- ^ ספר יונה, פרק ב', פסוק ו'.
- ^ פרקי דרבי אליעזר, פרק י'; מדרש תנחומא, פרשת ויקרא, סימן ח'.
- ^ ספר שמות, פרק י', פסוק י"ט.
- ^ ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ל"א.
- ^ ספר במדבר, פרק י"ד, פסוק כ"ה; ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק ד'; ספר דברים, פרק א', פסוק מ'; ספר דברים, פרק ב', פסוק א'.
- ^ ספר מלכים א', פרק ט', פסוק כ"ו.
- ^ סרטון זה שותף ע"י כושרטיוב, מאגר הסרטונים המפוקחים הגדול בעולם https://www.youtube.com/watch?v=GFiw0BWaLWQ
| קודמת: אילם (אתר מקראי) |
נדודי בני ישראל במדבר | הבאה: מדבר סין |
