מוסרות
מוסרות (גם מסורה[1]) הוא שמו של מקום הנזכר במקרא כאחת מתחנות (ה28 במספר) בני ישראל במסעם לאחר יציאת מצרים.
בני ישראל הגיעו למוסרות לאחר שהיו מחשמונה, וממסורות המשיכו לבארות בני יעקן, בדרכם לארץ ישראל:”וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן” (ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ל"א).
סדר המסעות
בספר דברים חזרה התורה על פירוט מסעות בני ישראל במוסרות אך בשינוי סדר המסעות: ”וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי-יַעֲקָן מוֹסֵרָה; שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו” (ספר דברים, פרק י', פסוק ו').
בתלמוד ירושלמי[2] התקשו בדברי הפסוק, שהרי אהרן מת ונקבר בהור ההר, ואילו בפסוק זה נאמר שמת במסורה. מלבד זה התקשו בסתירת הפסוקים כאשר בספר במדבר כפי שהובא לעיל נאמר שבני ישראל נסעו ממסורות לבני יעקב, ואילו בספר דברים נאמר שנסעו מבארות בני יעקן למוסרה.
בתלמוד ישבו את שתי הקושיות בכך שלאחר שנסתלקו 'ענני הכבוד' במיתת אהרן ב'הור ההר', שהגינו על בני ישראל, פחד בני ישראל ממלחמה עם כנען מלך ערד, ורצו לחזור לאחריהם למצרים, וחזור בפועל עד לבני יעקן, ומשם הלכו שוב למוסרה, עד שנלחמו בהם שבט לוי והחזירו אותם חזרה, ובמלחמה זו הרג שבט לוי מבני ישראל שמונה משפחות ובני ישראל הרגו מבני לוי ארבע משפחות, לאחר מעשה זה הבינו בני ישראל שמה שגרם להם למלחמה זו ולהרוגים הוא מפני שלא ספדו לאהרן הכהן. לכן מיד ערכו הספד בעודם במסורה, לכן נכתב בפסוק כאילו מת אהרן במוסרה[3].
אמנם בפרשני המקרא כתבו ליישב את סתירת בפסוקים בדרכים אחרות, על פי פשוטו של מקרא:
הרשב"ם על התורה כתב ליישב הסתירה בפשוטו, שכוונת התורה "נסעו מבארות בני יעקן מוסרה" היינו מבני יעקן שליד מוסרה, או מבני יעקן שהגיעו לשם ממוסרה.
בפירוש האבן עזרא כתב ליישב ש'מוסרות' הוא מקום אחד, אך 'מוסרה' הוא מקום אחר[4]. אך הרמב"ן דחה פירושו, וכתב שדרך התורה לשנות במעט את שמות המקומות והאנשים.
הערות שוליים
| תחנה קודמת: חשמונה |
נדודי בני ישראל במדבר | תחנה הבאה: בני יעקן |