דפקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641

דָפְקָה הוא אזור הנזכר במקרא. אחת מתחנותיהם של בני ישראל במהלך נדודיהם במדבר.

דפקה נזכרת פעם אחת בתנ"ך[1]:

וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִין וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה. וַיִּסְעוּ מִדָּפְקָה וַיַּחֲנוּ בְּאָלוּשׁ.

בתרגום השבעים מתורגם שם המקום כ"רפקה", מה שתואם שמות של מספר מקומות באזור כגון העיר רפיקן על הפרת.[2] עם זאת, יש המפרשים את השם כמילה בערבית שמשמעותה לשפוך/ליצוק מים.[2]

הערות שוליים

  1. ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים י"ב-י"ג
  2. ^ 2.0 2.1 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך ב', עמ' 699.


קודמת:
מדבר סין
נדודי בני ישראל במדבר הבאה:
אלוש
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0