קדש (מדבר צין)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה של נדודי בני ישראל 1641

קדש היא עיר מקראית בה נקברה מרים, אחות משה, בזמן נדידת בני ישראל במדבר.

לשם קדש קשורים גם המקומות: קדש ברנע, קדש מי מריבה, קדש עין משפט.

רקע היסטורי

רש"י כותב שיש להבחין בין שני מקומות שנקראים קדש בתנ"ך, אחד במדבר פארן ואחד במדבר צין: ”ושני קדש היו: …מבחינים בין קדש ברנע שבמדבר פארן, לבין קדש של מי מריבה אשר במדבר צין” ( רש"י ספר במדבר, פרק ל"ב)

גם הרמב"ן מבחין בשני קדש: "כי קדש אשר כתוב בו (דברים א מו) ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם, הוא קדש ברנע והוא במדבר פארן, ומשם נשתלחו המרגלים בשנה השנייה ושם חזרו, אבל קדש זה הוא במדבר צין ובאו שם בשנת הארבעים ושם מתה מרים" (רמב"ן במדבר כ).

ספר במדבר קושר את קדש עם אדום. משה פונה אל מלך אדום: "בְקָדֵשׁ, עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ" (במדבר כ').

בני ישראל נדדו באזור קדש 38 שנים ואף התיישבו בה. "וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים, כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם" (דברים א).

זיהוי המקום

עד העת האחרונה זוהתה קדש עם פטרה, הסלע האדום, בירדן. על פי התנ"ך קדש שוכנת במדבר צין על גבול ארץ אדום אך לא באדום עצמה. "וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר-צִין, הִוא קָדֵשׁ. וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר, בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם"[1].

את השם קדש משמר הכפר קדיסיה Al Qadisiyya שעל שמו נקרא גם כל האזור שמצפון מזרח לפטרה.

באזור פטרה ניתן למצוא אתרים רבים המזכירים את הסיפור התנ"כי.

הערות שוליים


תחנה קודמת:
עציון גבר
נדודי בני ישראל במדבר תחנה הבאה:
הור ההר
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23256500קדש (מדבר צין)