בית אל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בית-אל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית אל
בית אל 3.JPG
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שי אלון
גובה ממוצע[1] ‎853 מטר
תאריך ייסוד 1977
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 6,357 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 219
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.4% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 4,266 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 50
תחום שיפוט[2] 1,490 דונם
    - דירוג ארצי 242
31°56′31″N 35°13′23″E / 31.9419114871391°N 35.2230569945325°E / 31.9419114871391; 35.2230569945325
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי 180
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4387
    - דירוג ארצי 63
לאום ודת[2]
יהודים: 99.8%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 12.2%
גילאי 5 - 9 10.3%
גילאי 10 - 14 10.6%
גילאי 15 - 19 15.4%
גילאי 20 - 29 22.0%
גילאי 30 - 44 10.8%
גילאי 45 - 59 10.1%
גילאי 60 - 64 2.5%
גילאי 65 ומעלה 6.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 4
תלמידים 2,514
 –  יסודי 1,099
 –  על-יסודי 1,415
מספר כיתות 106
ממוצע תלמידים לכיתה 24.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל בית אל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.bet-el.muni.il
מבט על שכונת האולפנה

בֵּית אֵל היא התנחלות דתית ברכס הרי גופנה שבבנימין, מצפון לראמאללה. ההתנחלות הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1997.

היישוב קרוי על שם העיר המקראית בית אל שבנחלת שבט בנימין, הנזכרת רבות בתנ"ך, ואשר שמה השתמר בשם הכפר הסמוך ביתין.

ביישוב מתגוררים נכון לשנת 2015 מעל 6,000 תושבים.

היסטוריה

בית אל הוקמה בנובמבר 1977 בידי גרעין של 17 משפחות בעלי מקצועות חופשיים דתיים ובוגרי ישיבת מרכז הרב, ליד המחנה הצבאי בה"ד 4, לא הרחק מהכפר הפלסטיני ביתין. בדומה למספר יישובים שהוקמו באותה עת, היישוב הוקם בתוך בסיס צבאי, והאחריות עליו הועברה למחלקה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית בהתאם להחלטת ממשלה. כעבור שנה, אושרה הקמת היישוב מחוץ לשטח הבסיס הצבאי[4].

זמן קצר לאחר הקמתה התפלגה בית אל לשני יישובים. האברכים, ובראשם הרב זלמן מלמד, פנו להתרכז סביב ישיבה חדשה שהקימו, ישיבת בית אל, צעד שיצר למעשה ישוב נוסף, כאשר ריכוז היישוב המקורי נותר במקומו הראשון[5]. פילוג היישוב לשני יישובים שונים אושר גם כן בהחלטת ממשלה מ־1978. היישובים השתייכו למועצה אזורית מטה בנימין. בשנת 1997, לאחר כ-20 שנה, ובעקבות גידול האוכלוסייה בשני היישובים וקרבתם, שבו היישובים והתאחדו תחת רשות מקומית חדשה אחת, כאשר היישובים הישנים מכונים "שכונה א" ו"שכונה ב".

ראש המועצה הראשון היה אורי אריאל, לאחריו נבחר ישראל רוזנברג, לאחריו משה רוזנבוים. כיום מכהן בראשות המועצה שי אלון. רבני היישוב הם שלמה אבינר וזלמן ברוך מלמד[5][6].

מעמד הקרקעות ביישוב

הקרקעות עליהם בנוי היישוב כיום הן ברובן קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים שנתפסו לצורכי שטח בסיס בה"ד 4 הסמוך ושטחי אש סביבו, בסיס שהוקם על חורבות בסיס ירדני ששכן במקום עד מלחמת ששת הימים. לאדמות אלו פורסם צו תפיסת מקרקעין (1/70) בשנת 1970. בצו לא הוגדר זמן לפקיעת התפיסה, ויעוד התפיסה הוגדר בו כ־'צרכים בטחוניים דחופים והכרחיים‬'. בעקבות ייסוד יישוב אזרחי על הקרקעות שנתפסו במסגרת הצו מ־1970, עתרו בעלי הקרקע לבג"ץ בטענה כי צרכים בטחוניים אינם מצדיקים הקמת ישוב אזרחי בקרקעות פרטיות שנתפסו. בפסק הדין דחו שופטי בג"ץ את העתירה, וקיבלו את עמדת המדינה שנסמכה על חוות דעתו של אברהם אורלי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים דאז שסבר כי ישנה משמעות ביטחונית בהקמת ישוב אזרחי בסביבה עוינת[7]. פסק דין זה התפרסם בשם 'בג"ץ בית אל', וצוטט רבות לאחריו. ב־1979, כשנה לאחר פרסום פסק הדין, התקבלת החלטת ממשלה לפיה התיישבות יהודית ביהודה ושומרון תוקם אך ורק על אדמות מדינה.

על פי דו"ח שחיבר תא"ל (מיל.) ברוך שפיגל לבקשת מערכת הביטחון בעשור הראשון של המאה ה־21, רוב מבני היישוב בנויים על אדמות בבעלות פלסטינית פרטית שנמצאים בתפיסה צבאית מכח הצו מ־1970, מבנים רבים בנויים על אדמות בבעלות פלסטינית פרטית, בעוד חלקים אחרים על אדמות מדינה שחלקן הופקעו מבעליהם בתקופת השלטון הירדני, ואחרים על אדמות פרטיות שנקנו מבעליהן על ידי חברת הימנותא. בנוסף למבנים שנבנו על אדמות בבעלות פרטית, מבנים אחרים נבנו ללא קיום תוכנית בנייה מאושרת, וחלקם נבנו מחוץ לגבולות שטח היישוב[4]. לדברי ארגון יש דין, בעקבות כך התנהלו במנהל האזרחי ב־2007 מעל ל־100 הליכים בנושא בנייה בלתי חוקית בבית אל[8].

שכונת האולפנה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שכונת האולפנה

בסמוך ליישוב, מחוץ לתחום השיפוט שלו, נבנתה שכונה בשם "גבעת האולפנה", בה נבנו בניינים (חמישה מתוך ארבע עשר) על קרקע פרטית לכאורה של פלסטינים שלא נכללה במסגרת צו התפיסה הצבאי[9]. בשל כך נמצאה השכונה בשנת 2012 במרכזה של סערה פוליטית ומשפטית, לאחר שהמדינה ביקשה לחזור בה מהתחייבותה, שקיבלה מעמד של פסק דין, להרוס חמישה בתים, ולפתוח מחדש את הדיון[10]. לפי הוראת בג"ץ יש להרוס את המבנים עד 1 ביולי 2012. במערכת הפוליטית חיפשו פתרון שיאפשר להימנע מההריסה, אך הצעת "חוק ההסדרה", שנועדה למנוע את הפינוי, נדחתה על ידי מליאת הכנסת. ב-28 ביוני 2012 הסתיים פינוי המשפחות שגרו בשכונה לקרוונים זמניים שניתנו להם בבסיס הצבאי שעל יד בית אל. למשפחות הובטח על ידי המדינה שקירות בתיהם יועברו למקום אחר ביישוב, אך הקירות שפורקו בעמל רב נזרקו בהוראת הממשלה למזבלה ליד היישוב פסגות הסמוך. התושבים נשארו נכון לעכשיו (2013) בקרוונים הזמניים שנתנו להם. אתר הבניה שאליו היו אמורים להעביר את הבתים נשאר שומם במרכז היישוב.

בית אל כיום

כמחצית מן התושבים עובדים בתחומי היישוב בחינוך, שירותים, מסחר ותעשייה והשאר עובדים בירושלים ובערים אחרות. במקום קיימים מוסדות לימוד רבים, החל מגני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים ובנות, תלמוד תורה, ארבעה בתי ספר תיכוניים נפרדים לבנים ולבנות, מכינה קדם צבאית וכלה בישיבה גבוהה. בנוסף נמצאים בבית אל ספריה, מתנ"ס, חדר כושר, בריכה,מרכז תעסוקה, סניפים של תנועות הנוער בני עקיבא ואריאל, מועדון גיל הזהב וחוות חיות.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בבית אל 6,357 תושבים (מקום 219 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 88.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,067 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[11]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

גבעת אסף

מאחז גבעת אסף - הוקם בשנת 2001 כ-4 קילומטרים דרומית לבית אל ונחשב שכונה שלה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ 4.0 4.1 דו"ח שפיגל, אתר שלום עכשיו
  5. ^ 5.0 5.1 בית אל, באתר דעת
  6. ^ הרב מלמד הודיע על פרישתו בתחילת שנת תשע"ד, אך עד שימצא לו מחליף הוא ממשיך למלא את התפקיד.
  7. ^ בג"ץ 606/78, 610/78, סולימאן תופיק אויב ואח' נגד שר הביטחון ואח'
  8. ^ עתירת ארגון יש דין לבג"ץ ב־2008
  9. ^ חיים לוינסון, היזם של שכונת האולפנה בבית אל: ידענו שמדובר בקרקע פלסטינית פרטית, באתר הארץ, 10 במאי 2012
  10. ^ אביעד גליקמן, בג"ץ דחה בקשת המדינה: גבעת האולפנה תיהרס, באתר ynet, 7 במאי 2012
  11. ^ פרופיל בית אל באתר הלמ"ס


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0