מקדש ירבעם

שרידי מקדש ירבעם, באתר חלום יעקב בבית אל

מקדש יָרָבְעָם היה מרכז פולחני שבנה ירבעם בן נבט, במאה ה-10 לפנה"ס, בבית אל, כחלק ממקדשי ממלכת ישראל, לאחר היפרדות ממלכת ישראל מממלכת יהודה.

במטרה להחליף את בית המקדש שהיה בירושלים, נבנו בממלכת ישראל, שני מרכזי פולחן: אחד בדן ואחד בבית אל. העבודה במקומות אלה הייתה עבודה לה' אלוקי ישראל, אך היא נעשתה בדרך אסורה לפי התורה, בהקרבה מחוץ למקום הנבחר ובהקמת פסלים בדמות עגלי זהב כתחליף לארון הברית.

רקע

הקמת מקדשי ממלכת ישראל

ערך מורחב – מקדשי ממלכת ישראל

לאחר שהתפצלה ממלכת ישראל המאוחדת לשתיים - ממלכת ישראל שעליה מלך ירבעם בן נבט וממלכת יהודה שעליה מלך רחבעם בן שלמה, הבחין ירבעם במשיכה של העם לבית המקדש בירושלים.

הוא חשש, שמא העם יימשך למעמדות הגדולים של העלייה לרגל, ויחליט למרוד בו, ולחזור אל רחבעם, המלך מבית דוד. כדי למנוע זאת, הוא החליט ליצור שני מקדשים חדשים, בעיר דן ובעיר בית אל (שתי הערים נמצאו בשני קצוות ממלכת ישראל). בשתיהן הוצבו מזבחות ("במות") ועגלי זהב (בניגוד לתורה האוסרת עשיית פסלים), ומונו כהנים שאינם משבט לוי. לפי מסורת חז"ל, אף הוצבו שומרים בדרכים לירושלים בתקופת הרגל, כדי למנוע מהאנשים לעלות לרגל לירושלים.

ירבעם השיג את מטרתו. מהר מאוד העם התרגל לעלות לדן ולבית אל, בתאריך חלופי אותו בחר ירבעם - ט"ו בחשון ("בחדש אשר בדא מלבו") במקום לעלות לירושלים ברגל.

בית אל לפני ירבעם

חלום סולם יעקב שהתרחש בבית אל, מיכאל לוקס לאופולד ווילמאן, 1691

בספר בראשית נאמר כי תחנתו השנייה של אברהם בארץ ישראל הייתה בין בית אל לבין העי.

יעקב אבינו חלם במקום על "סולם יעקב" והמלאכים העולים ויורדים בו, כאשר ברח מפני עשו לחרן. כשקם, נדר נדר, והקים מצבה לשם אלוקיו. שנים לאחר מכן, כאשר ה' התגלה בפניו, וציווהו לשוב לארץ ישראל, התגלה אליו בשם "הא-ל בית אל".

בשובו מחרן חוזר יעקב שוב לבית אל, וזוכה שם להתגלות אלוקית, שבה ה' משנה את שמו מיעקב לישראל, ומבטיח לו שושלת של עם, ומלכים שיצאו ממנו, ואת ירושת הארץ לצאצאיו. שם גם נקברה דבורה, מינקת רבקה.

בספר יהושע (ט"ז, א'; י"ח, י"ג) בית אל מציינת את הגבול בין נחלת שבט בנימין לנחלת שבט אפרים. בתחילת ספר שופטים מסופר כיצד כשבני יוסף כבשו את העיר, הם נעזרו בתושב העיר כדי לגלות את פתחה, ובתמורה שלחו אותו ואת משפחתו לחופשי. מהכתוב בספר שופטים עולה כי בית אל נחשבה לעיר מקודשת, ובזמן פרשת פלגש בגבעה הייתה מקום ארון הברית ומקום מושבו של פנחס בן אלעזר הכהן. בשעת משבר, הלכו השבטים לבית אל, לשאול האם להמשיך במלחמה כנגד שבט בנימין. בספר שמואל. בית אל נזכרת כעיר ששמואל הנביא עובר בה, כאשר הוא מסתובב בארץ לשפוט את ישראל.

מקדש ירבעם בבית אל

בספר מלכים מסופר, שנביא מיהודה בא לבמה בבית אל, והתנבא שעתיד לקום מלך מבית דוד, יאשיהו שמו, והוא ישרוף על המזבח הזה את עצמות הכהנים המשרתים שם. ירבעם, שעסק באותו זמן בהקטרה על המזבח, הורה לתפוס את הנביא, אך ידו לקתה בשיתוק ("ותיבש ידו"), המזבח נקרע והדשן נשפך מעל המזבח, אך ההקרבה במקום לא פסקה.

הנביאים דברו בגנות הפולחן בבית אל, והם אף כינו לו שם גנאי - "בית און".

בספר עמוס מובא עימות קשה בין הנביא עמוס לבין אמציה כהן בית אל, שהאשים אותו בבגידה.

מצב העניינים הזה נמשך עד ביטול המשמרות על ידי הושע בן אלה. נראה שישראל כל כך התרגלו לעגלים, שהם המשיכו לעלות לדן ולבית אל עד שנלקחו הפסלים - הפסל בדן על ידי תגלת פלאסר השלישי והפסל בבית אל על ידי פול מלך אשור.

פולחן העגלים

ערך מורחב – ירבעם בן נבט#פולחן העגלים

אתר הפולחן הישראלי שנחשף בתל דן, המתוארך לתקופת אחאב. ממצאים שנמצאו בסמוך מזוהים על ידי חלק מהחוקרים כפולחן ירבעם

הנביאים הרבו להוכיח על פולחן העגלים שייסד ירבעם בן נבט בבית אל ובדן. המקרא מתאר אף את מניעיו של ירבעם למעשי הפולחן, בשל רצונו ליצור אי תלות בין תושבי ממלכת ישראל לבין העבודה בבית המקדש ירושלים שהייתה בתחום ממלכת יהודה. זאת כדי לבצר ולחזק את שלטונו בממלכת ישראל.

וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד. אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה' בִּירוּשָׁלַ‍ִם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה. וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת

— ספר מלכים א', פרק י"ב, פסוקים כ"ו-ל'

ראו גם – עגל הזהב#השוואה לפולחני עגל אחרים

פולחן עגלים מוזכר כבר במקרא במעשה חטא העגל והתקיים גם בעמים השכנים, מה שמביא להשערה שהיו מסורות קדומות שהביאו לפולחן זה. דון יצחק אברבנאל הציע שהעגלים רמזו לברכת משה לבני יוסף, שבטו של ירבעם: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה". בכך הם דומים לאריות שבכיסא שלמה, שלדעת רבים באו לרמוז לברכות שבט יהודה. יהודה קיל הציע שירבעם ראה בעגלים מעין הכרובים הסמוכים לארון הברית. פירוש זה נסמך על חזון המרכבה של יחזקאל, בו מתוארות ארבע חיות שכף רגליהן ככף רגל עגל, ודמות פניהן פני אדם ופני אריה מימין (מדרום), ופני שור משמאל (מצפון, הצד של ממלכת ישראל). ובחזונו השני של יחזקאל נחסרו פני השור, ובמקומו תוארו 'פני הכרוב'.

מחקר ארכאולוגי

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתל דן המזוהה עם דן המקראית, נתגלה אתר פולחני מתקופת הברזל השנייה המתוארך למאה התשיעית לפני הספירה, תקופת אחאב. בנוסף מבנה שנמצא בסמוך המתוארך לשלהי המאה העשירית לפני הספירה, זוהה על ידי חלק מהחוקרים כאתר הפולחן של ירבעם המתואר במקרא.

ישנם חוקרים רבים הסבורים שבית אל שימש כאתר הקרבה עוד לפני ירבעם בן נבט. עדות מקראית לכך היא התיאור בספר שמואל א', פרק י' שמתאר שלושה אנשים שפגש שאול אחר משיחתו הראשונה למלכות. אנשים אלו היו בדרכם לעלות מנחה לאלוקי ישראל "וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה, וּבָאתָ עַד-אֵלוֹן תָּבוֹר, וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, עֹלִים אֶל-הָאֱלֹהִים בֵּית-אֵל. אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים, וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְאֶחָד, נֹשֵׂא נֵבֶל-יָיִן" (פסוק ג').

בנוסף שיער יהודה קיל, שבחירת מיקום אחד מאתרי פולחן העגלים בנחלת בנימין, הוא מתוך התחשבות מיוחדת בבני שבט זה, שנמצא בתווך שבין שתי הממלכות וסמוך למקדש בירושלים.

זיהוי האתר

במשך שנים רבות נהגו לזהות את האתר של "חלום יעקב" במצודה רומית ביזנטית "בורגק ביתין". עם זאת, פרופ' זאב וילנאי, היה זה שזיהה את אתר חלום יעקב באתר שייח' עבדאללה על הר פסגת יעקב (ארטיס) שבסביבת בית אל, כמקום בו התרחש חלום יעקב. לזיהוי היו מספר מסורות ועדויות ארכאולוגיות מחזקות: היות המקום קדוש לנצרות ולאסלאם (במקום מקאם מוסלמי מן התקופה המוסלמית הקדומה וקאפלה נוצרית מן התקופה הצלבנית), התאמה לתיאור במקרא ולתיאורי נוסעים במקום. באתר קיימים עץ אלון התולע (אלון בן כ-1,000 ועוזרר כבן 500), מערות קבורה, בית בד (הכולל שרידים מארבע תקופות שונות) ומגדלי שמירה. עם זיהוי המקום, התגלו בו גם שרידים של מבנה ציבורי גדול, שזוהה כמקדש ירבעם, על פי צורתו ומידותיו (מידותיו כמידות המשכן), שרידים של במה לידו, ששימשה כנראה בסיס למזבח גדול, מגלול האבנים שלצידו (עדות להריסתו) ובית בד.

את זיהוי המקום מתאר ד"ר חגי בן ארצי בפרסומיו .

מקורות

• ספר מלכים א', פרק י"ב, פסוקים כ"ו-ל"ג; פרק י"ג, פסוקים א'-ו'.
• ד"ר חגי בן ארצי, מקדש ירבעם בבית אל (אורכב 22.03.2017 בארכיון Wayback Machine), דף שבועי, אוניברסיטת בר-אילן

קישורים חיצוניים

• עוזי ברוך, לראשונה: אתר "חלום יעקב" נחשף ליד בית אל, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2011
• טיול באזור, באתר iNature

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מקדש ירבעם36946387Q28976094