הטלת גורל
הטלת גורל או הטלת גורלות הוא טקס שנעשה כדי לבחור אפשרות אחת מתוך מגוון אפשרויות.
מתי הפילו גורל
במקרים מסוימים, הגורל בוחר אפשרות אחת מתוך מספר אפשרויות אשר אין לאחת עדיפות ברורה על האחרת, מתוך רצון לתת חזות אובייקטיבית להחלטה. במקרים אחרים, הגורל נועד לברר אפשרות אחת שהיא אובייקטיבית נכונה, מתוך מגוון האפשרויות, מתוך ידיעה ואמונה שכוח עליון מעורב בהטלת הגורל.
ישנם מקרים בהם הגורל נמצא על התפר שבין בחירה של האפשרות האמיתית לבין בחירה סתמית, כשמצד אחד ניתן לבאר את העלייה בגורל כנובעת מכוח עליון אשר בררה את האפשרות הנכונה ומצד שני ניתן לבאר שמדובר בדרך סתמית לבירור דרך פעולה.
בתנ"ך מופיעים מספר אירועים בהם הטילו גורל כדי לקבל את התוצאה אותה ייעדה ההשגחה האלוקית. למשל במקרה של יהושע ועכן שבו מתואר כי האלוקים יוזם ומבקש מיהושע שיפילו גורל, כדי שיגיעו בעצמם למי שמעל. גם הפסוק בספר משלי (פרק ט"ז, פסוק ל"ג): "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל - וּמֵ-ה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ:" מתאר אמונה כי אף שאת הגורל עורך האדם, אלוקים בסופו של דבר עומד מאחוריו.
הטלת גורל הייתה מתבצעת בעיקר למטרות הבאות:
- לצורך חלוקת רכוש, כאשר יש למספר אנשים חלק לא ברור בו.
- לצורך מינוי אדם לתפקיד או לשררה.
- להכרעה האם לצאת למלחמה.
- למציאת אשמים האחראים למצב קשה או לכישלון.
ידוע כי הטלת גורל שימשה לעיתים לגורל של חיים ומוות. כאשר נכשל המרד הגדול של היהודים ברומאים, הקנאים בגליל ובמצדה התאבדו בדרך של הטלת גורל.
הטלת גורל ביהדות
במספר מקרים נעשה שימוש ביהדות בהטלת גורל כאמצעי בירור או הכרעה:
- ארץ ישראל נחלקה לשבטי ישראל על ידי גורל (ספר יהושע, פרק י"ד-פרק י"ט). במיוחד מצוין ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק י': "וישלך להם יהושע גורל בשילה לפני ה' ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקותם". ניתן לפרש שהגורל בחלוקת הארץ נועדה אך ורק למנוע טענות על העדפה, מחוסר ההתאמה של תוצאות הגורל לברכות יעקב בפרשת ויחי ולברכות משה בפרשת וזאת הברכה.
- במעשה עכן ציווה הקב"ה על יהושע בן נון להפיל גורל כדי להיוודע מי הוא המועל בחרם (ספר יהושע, פרק ז'). כאן מדובר על מקרה מובהק בו הגורל נועד לבירור אמת אובייקטיבית.
- ביום כיפור היו מגרילים בין שני שעירי עיזים, בין הקרבה על גבי המזבח לשם ה' לבין הולכה לעזאזל המדברה. (ספר ויקרא, פרק ט"ז, פסוק ח'). הרמב"ן מסביר זאת כי אם הכהן הגדול היה בוחר את השעיר לעזזאל היה זה כאילו הוא מקריב לו קורבן ח"ו. יש שהסבירו זאת ההקרבה על המזבח נתפסה כעילוי של העז לעומת שילוחו לעזאזל, שנתפס ירוד יותר, ולכן הוטל גורל, והדבר לא הוחלט בידי אדם. הספורנו כותב על גורל זה "כי הגורל בפרט על יד איש חסידו הוא כאשר ישאל איש בדבר האלוקים".
בביאור מהות הגורלות הללו מסבירים חלק מהראשונים שזו בחינה של נבואה, ויש אף שראו בזה מדרגה רוחנית גבוהה יותר מנבואה[1]. הרמח"ל לעומת זאת מסביר שהקב"ה עשה בחינה בטבע שכאשר ראוי להטיל גורל ומטילים אותו כראוי אזי יוצא מה שראוי שיצא אך אין זו בחינה הדומה לנבואה כלל. כעין זה משמע מדברי רבי אברהם בן הרמב"ם שכתב בביאור מהות הגורלות "יש בו סמך מה על ידיעת הנעלם שאין אנו מבינים את אמיתה[2].
הגרלות נוספות בתנ"ך
הטלות גורל רבות מתוארות בתנ"ך.
- בחירת שאול למלך נעשית על פי גורל (ספר שמואל א', פרק י', פסוקים כ'-כ"ב). קשה להניח שהכוונה הייתה לבחור מלך באופן אקראי, בהינתן שבמקביל התנ"ך מספר ששאול נבחר בגלל תכונותיו המעולות, אף על פי שהיו הצעות בהיסטוריה לבחור מנהיגים באופן אקראי.
- שאול המלך מפיל גורל כדי לדעת בשל מי הפסידו במלחמה ולוכד את יהונתן בנו שהפר את שבועתו בטעימתו מן הדבש (ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוקים מ"א-מ"ב).
על פי התנ"ך נראה שהאמונה בהטלת גורל חצתה עמים, שכן גם גויים הפילו גורלות:
- הנביא יחזקאל (פרק כ"א) מתאר את נבוכדנצר מחליט על דרכו במלחמה: ”כִּי עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ בְּרֹאשׁ שְׁנֵי הַדְּרָכִים לִקְסָם קָסֶם, קִלְקַל בַּחִצִּים, שָׁאַל בַּתְּרָפִים, רָאָה בַּכָּבֵד. בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלִַם ...”
- מסופר במגילת אסתר (פרק ג', פסוק ז') שהמן מפיל פור (מאכדית: פּוּרֻ) הוא הגורל כדי לדעת מתי יהיה התאריך הטוב ביותר לבצע את מזימתו, להשמיד את עם ישראל. בעוד שניתן לבאר שמדובר על גורל סתמי, נראה שהמן האמין שיש זמנים יותר בני מזל מאחרים.
- בסיפור על יונה הנביא הבורח מאת ה', מסופר שהמלחים מפילים גורל, לדעת בשל מי הייתה הסערה, וכך הם מבינים כי הדבר אירע בשל יונה.
- תיעוד נוסף על הטלת גורלות מתואר, בספר דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוק ה', שם מסופר על משפחות הכהנים שהגרילו את סדר עבודתם בבית המקדש. גם בספר נחמיה (פרק י', פסוק ל"ה) מסופר שיום קרבן העצים (האחריות להביא עצים למקדש) חולק בהגרלה. גורלות אלו ניתן לבאר בפשטות כדרך טכנית לחלק כיבודים ומשימות, בלי קשר להכוונה של כוח עליון.
דרך ביצוע הגורל
דרכים שונות היו כדי לבצע גורל:
- אצל הבבליים היה ידוע גורל בשם "גורל החצים", שבו היו כותבים שמות ערים על גבי חיצים, והיו שולפים באקראי אחד מהחצים, ופונים לכבוש את שם העיר שכתובה עליו.
- אצל הרומים היו אבני גורל בצבעים שחור ולבן שאותם היו מטילים. בדומה לכך יש שהיו זורקים עצם מסומן ועל פי צורת נפילתו היו קובעים החלטה.
- אצל הסינים מצוי גורל שבו היו שמים בגביע מקלונים שעליהם אותיות, ולאחר טלטול והפלת אותיות היו מנסים לצרף אותיות וליצור מילים בעלות משמעות.
- על פי פרשנות התלמוד הגורל של חלוקת הארץ נעשה בדרך של שליפת פתקים מקלפי. בקלפי אחד כתבו על פתקים את שמות השבטים ובקלפי שני את שמות התחומים, ובכל פעם העלו שם שבט ושם תחום.
- גורל ידוע נוסף הוא גורל שהיה מתבצע בהטלת פתקים אל חיק האדם ושליפת אחד מהם.
- ישנם הסוברים כי השימוש באורים ותומים המתואר בתנ"ך, היה סוג של הפלת גורל, שבו היו לוכדים אשמים, או מחליטים החלטות טקטיות.
- ידוע הוא גורל הגר"א שבו פותחים באופן אקראי בתנ"ך, כאשר נשאלת שאלה מסוימת, ומחפשים פסוק בעל משמעות בתחילת העמוד שיתן תשובה. בדומה לגורל הגר"א, נוהגים חלק מחסידי חב"ד (הזרם המשיחיסטי) לאחר מותו של הרבי לשאול שאלה ולפתוח את ספר אגרות הקודש של הרבי במטרה לקבל תשובה.
- גורל נוסף ידוע כיום הוא פתיחה בקלפי טארוט, שבו ישנם מספר רב של קלפים שמצוירים עליהם סמלים ודמויות, ולאחר שאדם בוחר באקראי מספר קלפים, הפותח בקלפים מנסה לתת משמעות ואף לחזות את גורלו של האדם.
בימינו
גם כיום משתמשים בהטלת גורל במקומות מסוימים, כדי להגיע להכרעה קשה שאין לה פתרון רציונלי ברור, או כאשר לא ניתן להכריע באופן ברור.
כך למשל שבעוד שהטלת גורל כדי למנות בעל תפקיד כאשר יש שוויון בין המתחרים איננה מקובלת, מקובלת הטלת גורל כאשר יש לחלק נכס משותף בין בעליו, וכאשר ישנה הכרעה טכנית כמו הצעות זהות לוועדת מכרזים, והקצאת דירות בידי המדינה כאשר מספרן קטן ממספר הפונים. בחברת עמידר בשנות השבעים היה מקובל לערוך הגרלה בין הקונים, באשר למיקומה של הדירה בבלוק כולו.
בצה"ל חיילים משתמשים לעיתים בהטלת גורל כדי להגיע להכרעה, מי יהיו החיילים שישארו כשומרים בבסיס, בזמן שכולם יוצאים לחופשה.
במשחק כדורגל נהוג להטיל מטבע, כדי להחליט מיהו הצד שיתחיל במשחק. בטורניר, במצב של תיקו לאחר הארכה ולאחר שיוון בפנדלים, עלול להיות מוכרע גורל המשחק בהטלת מטבע נוספת. דירוג מתחרים בתחרויות שחמט במצב של שיויון היה מוכרע בעבר באמצעות הטלת גורל, אך שיטה זו בוטלה.
גם בבעיות מתמטיות שונות נעשה שימוש בהטלת גורל. למשל, בהצפנת תוכן, באמצעות מפתח הצפנה שנוצר מהקלדת מקשים ותנועות עכבר אקראיות של המשתמש.
בשנת 2016 החלה ממשלת ישראל להקצות דירות מוזלות לחסרי דיור באמצעות הגרלה, משום שמספר הדירות המוצעות היה נמוך במידה ניכרת ממספר המעוניינים ברכישתן.[3]
המושג "הגרלה" בעברית שמשמש כיום בעיקר לזכייה מקרית בפרסים, מקורו בביטוי "הטלת גורל". המספר ש"עלה בגורל" מזכה את מנחשו בפרס.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אנציקלופדיית דעת, גורל כדרך לקבלת החלטה, על פי איזנשטיין, אוצר ישראל
- יהודה איזנברג, נבואה וגורל במקרא, אתר דעת
- ציון אילוז, הגורל כאמצעי ליישוב סכסוכים, אתר דעת
- גליה סמו, הטלת גורל, אתר מט"ח.
- הגרלה ביהדות: מבט מרתק אל מקומה של ההגרלה בהיסטוריה מאמר מקיף על ההגרלות שנערכו בתקופת התנ"ך
- רונן פרי וטל ז'רסקי, הגרלות במשפט (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ רבי צדוק הכהן מלובלין בספר פרי צדיק (חלק שושן פורים אות ב')
- ^ שו"ת ר' אברהם בן הרמב"ם תשובה יב
- ^ אתר רישום להגרלות, באתר של משרד הבינוי והשיכון
31493812הטלת גורל