חצר המשכן
חֲצַר הַמִּשְׁכָּן הייתה החצר שסביב המשכן אשר שמשה לעבודת הקרבת הקורבנות. אורכה של החצר היה מאה אמות (כ-50 מטרים) ורוחבה חמישים אמות (כ-25 מטרים). בחצר הוצבו מזבח הנחושת והכיור. סביב החצר הייתה גדר של קלעים (מעין רשת) התלויה על 56[דרושה הבהרה] עמודי עצי שיטים.
השטח של החצר מהווה גם מקור לכך שמקום ששטחו הוא בית סאתים, שהוא 5000 אמות רבועות, מותר לטלטל בו בשבת[1].
מבנה החצר
מידות החצר מפורטות בהנחיות שניתנו למשה רבנו לבניית המשכן, בספר שמות:
(9) וְעָשִׂיתָ אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ לַפֵּאָה הָאֶחָת; (10) וְעַמֻּדָיו עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת, וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף; (11) וְכֵן לִפְאַת צָפוֹן בָּאֹרֶךְ קְלָעִים מֵאָה אֹרֶךְ, וְעַמֻּדָו עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף; (12)וְרֹחַב הֶחָצֵר לִפְאַת יָם קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה, עַמֻּדֵיהֶם עֲשָׂרָה וְאַדְנֵיהֶם עֲשָׂרָה; (13) וְרֹחַב הֶחָצֵר לִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה; (14) וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לַכָּתֵף, עַמֻּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה; (15) וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה קְלָעִים, עַמֻּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה; (16) וּלְשַׁעַר הֶחָצֵר מָסָךְ עֶשְׂרִים אַמָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם, עַמֻּדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְאַדְנֵיהֶם אַרְבָּעָה; (17) כָּל עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף וָוֵיהֶם כָּסֶף, וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת; (18) אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר, וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת.
מבנה אוהל מועד עצמו, שאורכו היה שלושים אמות ורוחבו 10 אמות, היה ממוקם במרחק 20 אמות מהגדר המערבית של המשכן, ו-20 אמות מהגדרות הצפוניים והדרומיים[2]. חצר המשכן הייתה מחולקת איפוא לשני "חלקים" מחצית החצר (50 על 50 אמות) בו נמצא מבנה האוהל, והמחצית השנייה (50 על 50) בה נמצא המזבח. המזבח עצמו היה ממוקם 10 אמות מפתח האוהל.
מפשט הפסוקים נראה שגובה גדר הקלעים הייתה 5 אמות. וכך כתוב:”אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר, וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת.” (ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק י"ח) וכך אכך דעת רבי יהודה בתלמוד[3]. אך דעת רבי יוסי היא, שגובה הקלעים היה 15 אמה. הסיבה לכך היא שלדעתו, מזבח הנחושת היה גבוה 10 אמות, ולא ניתן להגיד שכל העם יראה את הכהנים בעבודתם. וכך גם מובא בספר "[[ מעשה חושב (רלב"ג)|מעשה חושב]]" פרק ה' סעיף ב': "גובה הקלעים חמש עשרה אמרה: וזהו גובה החצר." את הפסוק "וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר" - מסביר רבי יוסי, שזה גובה הקלעים היתר על גובה המזבח.
לחצר המשכן היה פתח הפונה לצד מזרח שרוחבו 20 אמות. הפתח מוקם במרכז הצלע המזרחית של החצר, עם 15 אמות מכל צד. לפני הפתח עמד מסך שרוחבו 20 אמות, וייתכן שגם גובהו היה 20 אמות- גבוה יותר מהגדר עצמה[4].
גדר הקלעים
גדר קלעים שאורכה 280 אמות הקיפה את חצר המשכן. קלעי החצר היו עשויים רשת שש שזורה - ההסבר הניתן לעשייתה כרשת - כי אם היה מדובר בגדר בד אטומה או גדר קרשים, היו הרוחות החזקות עוקרות את הגדר ממקומה. וכך מפרש רש"י:”'קלעים' - עשויה כמין קלעי ספינה, נקבים נקבים, מעשה קליעה, ולא מעשה אורג.” (רש"י על ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק ט'.)
הגדר הייתה תלויה על 56 עמודים. אורך הגדר בצידו הצפוני של המשכן היה 100 אמות, בצידו המערבי 50 אמות, בצידו הדרומי 100 אמות ובצידו המזרחי - שני מקטעים של 15 אמות וביניהם פתח המשכן.
הקלעים היו מחוברים למיתרים, שחוברו לקרקע באמצעות יתדות נחושת[5], כדי שלא יעופו. בנוסף לכך, הם חוברו לעמודי הגדר בעזרת "קונדסין" - מן מוטות, שחוברו לעמודים בעזרת ווים. כפי שמציין רש"י:
היה עושה כמין קונדסין, אורכן שישה טפחים ורוחבם שלושה, וטבעת נחושת קבועה בו באמצעו, וכורך שפת הקלע סביבו במיתרים כנגד כל עמוד ועמוד, ותולה הקונדס דרך טבעתו באונקליות שבעמוד העשוי כמין וו.
— רש"י על ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק י' דיבור המתחיל "ואדניהם"
העמודים
העמודים עצמם היו עשויים מעץ שיטה. עוביים של העמודים היה אמה על אמה[6]. לשיטת הת"י[7] היו פחות מאמה, וכן ביאר רבי מנחם מנדל שניאורסון האדמו"ר מליובאוויטש[8] אשר ב'פשוטו של מקרא' אין ברור כלל גודלם, ואפשר שהיו דקים ביותר. וגובהם 15 אמות לדעת רבי יוסי ו5 אמות לדעת רבי יהודה (כגובה הקלעים). הם היו מחושקים בחישוקי כסף לנוי - אך לא מצופים לחלוטין, כך שניתן היה לראות את העץ. הם עמדו על הרצפה בעזרת אדני נחושת שבהם היו העמודים תקועים, כל עמוד באדן אחד. בראש העמודים היו ראשי כסף בהם היו הווים שעליהם נתלו הקלעים.
בדופן הדרומית והצפונית, שאורכן 100 אמה, היו 20 עמודים ובפאה המערבית, שאורכה חמישים אמה, היו 10 עמודים. העמודים עמדו ברווח של ארבע אמות בין עמוד לעמוד. בפאה המזרחית של הגדר היו שני מקטעים של 15 אמות - המוחזקים על ידי שלושה עמודים כל אחד, כשבאמצע מסך שער החצר, מוחזק על ידי ארבעה עמודים[9].
המסך
בשער החצר ניצב המסך שהוחזק על ידי ארבעה עמודים -שהיו תקועים באדני נחושת- ורוחבו 20 אמה. לדעת רבי יהודה, גובהו היה 5 אמות, אך לדעת רבי יוסי, גובהו היה 15 אמה (כגובה גדר הקלעים) וייתכן שהיה 20 אמה[10]. המסך היה עשוי ”תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק ט"ז”.
הבעיה בחישוב
ערך מורחב – בעיית עמודי החצר
מהכתוב עולה כי מספר העמודים הכולל הינו 60. ההיקף הכולל הוא 300 אמה. וכשבדובר בצורה סגורה קל לחשב כי הרווחים בין העמודים היו של 5 אמות (כולל רוחב העמוד עצמו). וכך אכן כותב רש"י [11]. אך כיון שהתורה מפרטת את מספר העמודים לכל פאה (צלע) של החצר, לא ברורה צורת הבניה שכן לאורך (100 אמה) היו 20 עמודים. אך למאה אמה (בצורה לא סגורה -קו)צריך 21 עמודים. מה שיוצר חוסר בהירות בסדר העמודים המכוון עליו עמדו המפרשים האחרונים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- משה לוין, מלאכת המשכן, הוצאת "מלאכת המשכן", תל אביב, 1968
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף כ"ג עמוד ב'.
- ^ רש"י על ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק י"ח דיבור המתחיל "ורחב חמשים בחמשים".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ט עמוד ב'.
- ^ ראה תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ב' עמוד ב' ותוספות שם.
- ^ רש"י על ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק י"ט.
- ^ מעשה חושב: פ' תרומה פרק כז פס' י (דרוש ביאור ממי לקח את המקור לפרש כך)
- ^ עירובין דף יח, א ד"ה וארבעה
- ^ התוועדיות תשמ"ב עמ' 1691.
- ^ ראה בעיית עמודי החצר
- ^ ראה בסוף פסקה #מבנה החצר.
- ^ ע"פ בריתא דמלאכת המשכן
| המשכן וכליו | ||
|---|---|---|
| מבנה המשכן | אוהל מועד • חצר המשכן • קרשי המשכן • יריעות המשכן • עמודי המשכן • קלעי החצר • אדני המשכן |
|
| מָסַכִים | הפרוכת • מסך פתח אוהל מועד • מסך שער החצר | |
| כלי המשכן | ארון הברית • הכרובים • כפורת • המנורה • שולחן הפנים • מזבח הזהב • מזבח הנחושת • הכיור | |
| בגדי כהונה | מכנסיים • אבנט • כתונת • מצנפת/מגבעת • מעיל • אפוד • חושן • ציץ | |
| נושאי המשכן | שבט לוי • גרשון • קהת • מררי | |
| אדריכלי המשכן | בצלאל בן אורי • אהליאב בן אחיסמך | |
| משכנות | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון | |