מגן דוד

מגן דוד

מגן דוד כעיטור מגולף באבן מעל לכניסה לבית מגורים משנת 1936 בשכונת נחלאות בירושלים (2008)

מגן דוד (סמל: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה – העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה – ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל. לדעה אחת ולהבדיל גם במסורת עמים אחרים, סמל זה היה מצויר או חרוט על מגיני לוחמיו של דוד המלך. במרכזו של דגל מדינת ישראל מופיע מגן דוד.

מקור הסמל

מגן דוד

המקובל רבי אברהם חיים כהן כותב כי למלכי ישראל היה מגן בן שלשה קצוות בצורת משולש ולעומתם למלכי בית דוד היה מגן בן ששה קצוות בצורת מגן דוד, לעומת זאת דעתו של רבי אלעזר מוורמייזא כי על המגינים צוירה המנורה

חוקרים מצאו את צורתו של מגן הדוד בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים, והיא משמשת בתרבויות המזרח עד היום, הן בצורת מגן דוד והן בצורת Sri Yantra . מגן דוד מופיע גם בתרבות המוסלמית. ואולם, במאות השנים האחרונות הוא הפך לסמל יהודי מובהק.

סמל זה הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת בית שני ואחריה, אך הוא הופיע לצד צורות נוספות כדוגמת הפנטגרם (כוכב בעל חמישה קודקדים) וצלב הקרס, ולא בין הסמלים היהודיים המובהקים של התקופה ההלניסטית.

קיימת טענה שסמל הכוכב בן ששת הקודקודים מקורו יווני, היות שבאלפא ביתא היוונית המשולש הוא תמונת האות דלתא, שהיא האות הראשונה של המילה דאוס (אלהות), וכיוון שהאמינו בשתי רשויות, אל פועל טוב ואל פועל רע, הרכיבו את שני הפועלים יחד למגן. טענה זו אינה נכונה משום שהמילה דאוס (Deus) לאלקים היא מלטינית ולא מיוונית. מושג האלוהות ביוונית הוא טאוס (θεός) המתחיל באות תטא ולא בדלתא. העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו "אשכול הכופר", בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן דוד לפולחן^{[דרושה הבהרה]}: ”ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל... וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה...”. אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר הקבלי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים. הסמל מופיע כמה פעמים בספר רזיאל המלאך מסביבות המאה ה-12, בשימוש מאגי לצורכי קמעות.

הזיהוי באופן ודאי של מגן דוד עם היהדות נמצא בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.

מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש, ובהמשך הפך לסמל המזוהה עם היהדות ועם מדינת ישראל.

• 
  ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד
• 
  מגן דוד מאבני פסיפס ברצפת כנסייה ביזנטית בשילה

השקפות שונות לגבי משמעות הסמל

יש פרשנים הטוענים כי הפרח שושן צחור שמורכב משישה עלי גביע בצורה של מגן דוד, הוא למעשה השושנה של שיר השירים הרומזת לעם ישראל.

יש שראו במגן דוד שילוב בין היסוד השמימי ששואף לארץ (המשולש שקודקודו פונה כלפי מטה), לעומת היסוד הארצי ששואף השמימה (המשולש שקודקודו פונה כלפי מעלה). יש הוגי דעות שאמרו שהמגן דוד עם שישה קצוות מסמל את השליטה השמימית על ד' רוחות העולם ולמעלה ולמטה.

לפי הקבלה, מגן דוד רומז על שבע הספירות התחתונות. כל משולש מששת המשולשים, רומז על ספירה אחרת, ומרכזו המשושה של המגן דוד רומז על ספירת המלכות, המקבלת משש הספירות.

דיעה נוספת היא שמקור המגן דוד הוא בעצם חתימתו של דוד המלך: האות ד בכתב עברי עתיק נראית כמו משולש, ומגן דוד מורכב משני משולשים, אחד על השני.

הסופר ש.ב נפתלי הביא במאמרו אורייתא הקב"ה וישראל חד הוא: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק", הוי אומר המשולש התחתון חודו כלפי מעלה והוא הקב"ה והזויות התחתונות הם אורייתא וישראל אם פונים הם אל ה' כמים הפנים אל הפנים מביט הכי גם המשולש העליון ונוצרת הצטלבות והוא שכתוב 'חד הוא'. עוד פירוש מעניין לצורתו של המגן דוד הוא: שצורתו של מגן דוד דומה לכתרו של הרימון.

שימושים בסמל בקרב יהודים

הטלאי הצהוב שלבשו היהודים בזמן השואה

מגן דוד בצבע תכלת כהה בדגל ישראל

בשנת 1879 כינסו הרוסים אספת רבנים גדולה בסנקט פטרבורג, והציגו לפניהם שבע שאלות בעיקרי היהדות. אחת מהן הייתה על משמעותו של סמל המגן דוד.

בשנים הבאות אימצו מספר גופים יהודיים וציוניים את מגן דוד כסמלם או ששילבו אותו בתוך סמלם. תנועת ביל"ו שילבה את מגן דוד בתוך החותם שלה, תנועת הסטודנטים היהודים אחוות ציון הדפיסה מגן דוד על מסמכיה ועוד.

בשנת 1897 אימץ הקונגרס הציוני הראשון (לפי הצעתו של דוד וולפסון) דגל לתנועה הציונית שבמרכזו מגן דוד כחול, ואשר מוכר כיום כדגל מדינת ישראל. הרצל, שעמד בראש התנועה הציונית הציע בספרו מדינת היהודים דגל לבן שבמרכזו מגן דוד, בתוכו ציור אריה ומסביבו שבעה כוכבי זהב, המסמלים את שבע שעות העבודה במדינה (הסוציאליסטית) אליה הוא חותר. מקס בודנהיימר הציע לקשט את הדגל בשנים עשר כוכבים כסמל לשנים עשר השבטים, אך הרצל דחה את ההצעה באומרו ששנים עשר השבטים כבר רמוזים במגן דוד עצמו בשתים עשרה הנקודות שעליו.

מאז אותה שנה התקבל הנוהג לשלב את מגן דוד בסמלי אגודות ציוניות ובמסמכים וקבלות של התנועה הציונית.

לעומת זאת, רבים ממתנגדי הציונות שללו כל משמעות דתית ורוחנית בצורת המגן-דוד, והתנגדו לציור והצבת הצורה, בפרט לצד חפצי קדושה.

הנאצים “תרמו” לא מעט לזיהוי היהודים עם מגן דוד, בכך שכפו על היהודים לתפור לחזיהם את הטלאי הצהוב או "כוכב היהודים", מגן דוד צהוב שבמרכזו המילה "יהודי" בגרמנית. סמל זה הבדיל את היהודים מהאוכלוסייה המקומית, והיווה לדעתם אות קלון. בעת שהוכרז חרם על חנויות יהודיות בגרמניה הנאצית, סימנו פעילים נאצים חנויות של יהודים במגני דוד.

מנגד, ראו בארצות הברית ובבריטניה במגן דוד סמל יהודי המקביל לסמל הצלב הנוצרי,להבדיל. ולפיכך שרטטו או פיסלו מגן דוד על קברים של חיילים יהודים שנהרגו בשורות צבאות בעלות הברית, בדומה לאופן שבו מסמנים צלב על קברים נוצריים.

מגן דוד צהוב על רקע שני פסי תכלת ופס לבן ביניהם שימש כסמל הבריגדה היהודית שהייתה חלק מן הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. ייתכן שכוונת מעצבי הסמל הייתה להפוך את "הטלאי הצהוב" למושא גאווה. בעת הדיונים על בחירת דגל למדינת ישראל היו הצעות לשנות את צבע המגן-דוד לצהוב כזכר לשואה.

לאחר הקמת מדינת ישראל, הוחלט לאמץ את דגל התנועה הציונית, שבמרכזו מגן דוד כחול, כדגל מדינת ישראל. נשקלו גם הצעות אחרות, בין היתר לכלול בעיצוב את שבעת כוכבי הזהב של הרצל, אולם הוועדה שדנה בנושא הדגישה שכוכבי הזהב צריכים להיות בעל שישה קודקודים, כדי שידמו למגני דוד.

מועצת המדינה הזמנית קיבלה את החלטת ועדת הסמל והדגל, ואישרה אותה ב-28 באוקטובר 1948. כך הפך מגן דוד כחול לסמל המזוהה עם מדינת ישראל. האזרחים הערבים במדינה טוענים שאין הם יכולים להזדהות עם דגל שמורכב כולו מסמלים יהודיים - מגן דוד, ודוגמת פסים המזכירה טלית, אם כי סמל זה מוכר היטב גם בתרבות המוסלמית. רבים מהמתנגדים לציונות הפסיקו להשתמש במגן דוד בטענה שהוא מסמל את המדינה הציונית.

מגן דוד אדום בדגל הקריסטל האדום, סמל מגן דוד אדום הבינלאומי

בשנת 1930 הוקם בתל אביב ארגון יהודי לעזרה ראשונה בדומה לארגוני העזרה הרפואית הצלב האדום והסהר האדום הקיימים ברחבי העולם. מגן דוד אדום נבחר כסמלו וכשמו של הארגון, משום שמגן דוד נתפס כסמל המקביל לצלב בנצרות ולסהר באסלאם. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום טוען כי סמליו לא נוצרו לפי מסורות דתיות, אלא מדובר בדגלי שווייץ וטורקיה בהיפוך צבעים. בשנת 1950 קיבל מגן דוד אדום הכרה רשמית של מדינת ישראל, אך הארגון לא זכה להכרה בינלאומית כיוון שהוועד הבינלאומי לא היה מוכן להכיר במגן דוד אדום כסמל נוסף של הארגון הבינלאומי. בסוף 2005 הוחלט ב"וועד הבינלאומי" שכל מדינה שלא רואה לנכון להשתמש בצלב או בסהר, תוכל להשתמש בסמל של מעוין אדום ("הקריסטל האדום"), או בסמל מקומי הנתון בתוך המעוין האדום. לפיכך הסכים הוועד הבינלאומי לקבל לשורותיו את הארגון הישראלי, אך התנה את הדבר בכך שסמל מגן דוד אדום יהיה בשימוש מקומי בלבד, ואילו בפורומים בינלאומיים הוא יהיה נתון בתוך מעוין אדום.

• 
  מגן דוד שנחצב בקיר מכרה מלח במכרות המלח בווייליצ'קה, פולין
• 
  פסל מגן דוד בנס ציונה של הפסל ישראל פרימו
• 
  ילדים יוצרים צורת מגן דוד. מגדיאל, 1946. צילום: רודי ויסנשטין, הצלמניה
• 
  דגל ישראל
• 
  חזית בניין ישיבת נווה דקלים בצורת מגן דוד, שהיה ביישוב נוה דקלים שבגוש קטיף (2005)
• 
  אנדרטת שלושת הנערים בעיינות ענר, האמן אסף קדרון

שימוש בסמל בקרב מוסלמים

באסלאם קיים שימוש נרחב בסמל ההקסגרמה שם מכונה בשם "חותם שלמה" . הקרבה למינוח מגן דוד מעידה כפי הנראה על מסורות קרובות הנוגעות במקור השימוש בסמל זה בקרב שתי הדתות. הסמל מופיע באמנות המוסלמית החל מהמאה ה-12, כולל על מטבעות מהתקופה האיובית. השימוש במגן דוד בעיטורים המוסלמיים רווח מאד בתקופות המאוחרות יותר ובתקופה העות'מאנית היה נפוץ מאוד. שרידים לעיטורים אלו בישראל ניתן למצוא גם בחומת ירושלים העות'מאנית, כמו על משקוף שער האשפות. דגל הח'ליף של מרוקו כלל את הקסגרמה כביטוי של "חותם שלמה", סמל ירוק על רקע אדום. הכוכב הוחלף ב-1945 לפנטגרם (גרסת כוכב בעלת חמישה קודקודים בלבד) המופיע בדגל מרוקו. כן מופיע הסמל במסגדים רבים בעולם. עם הפיכתו של ההקסגרמה לסמלה המובהק של התנועה הציונית, חלה ירידה בשימוש בסמל זה באסלאם.

חותם שלמה וסהר על בניין מוזיאון השומרוני הטוב (על כביש ירושלים-יריחו)

שימושים בסמל בדגלי עמים אחרים

סמל ההקסגרמה הופיע גם על דגל אתיופיה אשר שונה ב-1996, ובמרכזו נוסף עיגול כחול ובו הסמל בצבע צהוב.

על הדגל הישן של צפון אירלנד מופיע כוכב בעל שישה קודקודים הדומה למגן דוד, ובתוכו יד אדומה ("היד האדומה של אלסטר"). הדגל מקובל בקרב היוניוניסטים (תומכי האיחוד עם בריטניה). המסומן של מגן הדוד אינו ברור, ייתכן שזהו רמז למלוכנות וקשר לבית דוד, הסבר אחר הוא ששת קודקודי הכוכב מסמלים את ששת מחוזות צפון אירלנד.

במרכז דגל בורונדי מופיעים שלושה כוכבים בני שישה קודקודים, כל אחד מהם אדום עם שוליים ירוקים.

בעבר הופיע כוכב בן ששה קודקודים בצבע אדום בדגל של נסיכות ג'נדאראואולו (Candaroğlu), אחת הנסיכויות הבייליקיות שהתקיימה באנטוליה בין השנים 1292–1461, ובדגל של נסיכות קאראמאן, נסיכות אנטולית נוספת שהתקיימה בשנים 1237–1486. דגל זה גם היה דומה בצבעיו לדגל הישראלי בן ימינו.

• 
  הדגל הישן של צפון אירלנד (לא בשימוש רשמי)
• 
  דגל בורונדי
• 
  דגל ניגריה בהיותה מושבה בריטית (1886 - 1957). נס כחול מושחת בכוכב משושה ירוק על רקע אדום
• 
  דגל ח'ליף מרוקו עד 1945
• 
  דגל בונייר
• 
  הדגל של נסיכות קאראמאן (נכבשה על ידי העותומאנים בשנת 1487)

הסמל בעמים אחרים

מגן דוד כחלק מסמל האגודה התאוסופית - עיטור דלת בבודפשט

סמל מגן דוד (הקסגרמה) נפוץ בהודו עוד מהתקופה שלפני הספירה הנוצרית וניתן לראותו גם על מקדשים עתיקים וגם בשימוש יום-יומי. לעיתים קרובות מופיע מגן דוד בסמיכות לצלב הקרס.

סמל מגן דוד משמש בבודהיזם כעזר למדיטציה ואמצעי להשגת תחושת שקט והרמוניה.

בהינדואיזם מגן דוד הוא סמלה של האלילה סרסוואטי.

.

סמל מורכב של מגן דוד, הנקרא Sri Yantra או Sri Chakra (בתרגום - כלי להתעשרות ולהצלחה), הוא הסמל של האלה Tripura Sundari, הסמל מורכב מ-9 משולשים, חמישה הפונים כלפי מטה וארבעה כלפי מעלה, היוצרים צורה הנראית דומה למגן דוד.

ביוגה ההודית, הסימן של הצ'אקרה הרביעית, צ'אקרת הלב, הוא מגן דוד.

מתמטיקה

מגן דוד כחול חוסם מגן דוד אדום, וחסום במגן דוד ירוק. היחס בין הצלעות בין מגן דוד לחוסמו הוא שורש 3

מגן דוד הוא אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון עם כללי הגאומטריה והטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כשני משולשים שווי צלעות חופפים, שצלעו של כל אחד מהם חוצה שתי צלעות של האחר, כך שהשטח המשותף הוא משושה משוכלל. בנוסף, מגן דוד הוא הכיכוב היחיד של משושה והכיכוב היחיד של תמניון הוא מגן-דוד תלת ממדי, המורכב משתי פירמידות משולשות.

מספר תרגילי גאומטריה קלאסיים מבוססים על תכונות אלמנטריות של מגני דוד משוכללים: חלוקה של כל אחת מצלעות המשולשים הגדולים לשלושה חלקים שווים, וקיום שתי זוויות בלבד: 60 מעלות ו-120 מעלות. תרגיל בסיסי בטריגונומטריה מתייחס ליחס הגדלים בין מגן דוד החסום במגן דוד, ובין המגן דוד החוסם אותו; זאת כהכנה לתרגילים מורכבים יותר של משולש החסום במעגל. לפתרון התרגיל נדרשים רק שלושה משפטים טריגונומטריים: יחס בין צלעות במשולשים דומים מעידה על יחס בין המשולשים, משפט פיתגורס ומשפט הצלע מול זווית 30 מעלות במשולש ישר-זווית.

ראו גם

• ישראל
• יהודים
• הטלאי הצהוב
• משושה (הקסגון)
• פנטגרם
• דמקה סינית - משחק שהלוח שלו מעוצב בצורת מגן דוד
• תמניון מכוכב - צורה שזכתה לכינוי 'מגן דוד תלת ממדי'

לקריאה נוספת

• הרב יוסף משאש, אוצר המכתבים, חלק ב' סימן תשז.
• אפרים דיינרד, ציון במשפט.
• הדבורה שנת תרמ"ה גיליון 33 וגיליון 40.
• ישראל יפה, האסיף תרמ"ו.
• המליץ תרנ"ח גיליון 11.
• תל תלפיות תרס"א, עמ' 164 ועמ' 183.
• מיכאל קוסטא, חתך הזהב, חותם שלמה ומגן דוד, ספרית פועלים, 1990.
• גרשם שלום, מגן דוד: תולדותיו של סמל, המשכן לאמנות עין חרוד, 2009.
• אורי אופיר, "הדגל", ספר לכל, 2001
• אליק מישורי, "שורו הביטו וראו", איקונות וסמלים ציוניים בתרבות הישראלית, עם עובד, 2000
• דני בירן, איש על דגלו, מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל, הוצאת סטימצקי 2017
• יונה דברת, מגן דוד - סמל להבטחה ושילוב דורות המעין מד' ה'תשס"ד עמודים 15-21

קישורים חיצוניים

• מגן דוד - סודות ומסרים - הרב זמיר כהן, באתר "הידברות"
• מגן דויד, ב"לכסיקון תרבות ישראל"
• מהו המקור ל"מגן דוד"?, באתר "דוד מלך ישראל" המבוסס על הספר "דוד המלך ועצמת התהילים"
• מגן דוד - סמלה של היהדות, באתר "תכשיטים קוסמיים"
• בפורום עצור כאן חושבים
• - רן שוקת - אפוק טיימס ישראל
• סמל ה”מגן דוד” – המשמעות והמקורות, באתר "משיב כהלכה"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25589982מגן דוד