מגדיאל
 סמל מגדיאל | |
 | |
| הצריף הראשון במגדיאל, הוקם ב-1924. כיום מהווה מוזיאון | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| אוכלוסייה | |
| ‑ במושבה | 21,000[1] (2012) |
| קואורדינטות | 32°09′41″N 34°54′10″E / 32.16130°N 34.90271°E |
|
(למפת נתניה רגילה)   מגדיאל | |
מגדיאל היא אחת מארבע המושבות המרכיבות את הוד השרון.
היסטוריה
בניית היישוב
ביוני 1923 עלו ארצה ראשוני חברי גדוד החלוץ על שם יוסף חיים ברנר, שכונו גם "קבוצת ירצבו". הגרעין הראשון של הגדוד החל את דרכו ביישוב "עין חי" ובבניית המושבה החדשה מגדיאל. מנהל העבודה בהקמת מגדיאל היה איש הגדוד - צבי סבידובסקי, ביחד עם יקותיאל לוינסון ומר ישראל שפן. יקותיאל לוינסון היה באותה עת השומר הראשון מטעם חברת "הכשרת היישוב" על האדמות שנרכשו זה מקרוב משייח' אבו קישק לצורך בניית המושבה. בן-ציון רונקין שמש כגזבר ובא כוח חוץ.
תחילת דרכה של מגדיאל
מגדיאל הוקמה בי"ב באב תרפ"ד, יולי 1924. בזמן זה התכנסו בתל אביב 12 המייסדים והחליטו יחדיו להקים יישוב עברי חדש אשר בו יעבדו פועלים עבריים. המייסדים פנו לחברת הכשרת היישוב והחליטו לקנות 4,000 דונם באזור הכפר הערבי ביאר עדס. השטח נקנה מהשייח' אבו כישכ, ועל הגבעה הקים חיים קולטון, עולה מפולין שהגיע ארצה מספר חודשים קודם, את הצריף הראשון. במשך כשנה הייתה משפחת קולטון המשפחה היחידה בכל המושבה, ושאר המייסדים עזרו לעבד את האדמה אך נשארו לגור בכפר סבא. הצריף של משפחת קולטון עודנו קיים, ולאחר גלגולים רבים הוא שוחזר ונפתח מחדש ב-2003 כמוזיאון להיסטוריית המושבה.
השם מגדיאל תחילה הוצע כ"מֶגֶד אל" (משמעותה של המילה "מֶגֶד" היא דבר טוב ונעים או מתיקות). ד"ר זאב וילנאי הציע את השם מגדיאל, המופיע בתנ"ך (ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק מ"ג; ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק נ"ד) והייתה שם של עיר בארץ אדום. הצעתו של ד"ר וילנאי התקבלה ושם המושבה נקבע כ"מגדיאל".
מאורעות תרפ"ט - 1929
בעת המרד הערבי הגדול חששו תושבי מגדיאל מהתקפה של ערביי קלקיליה, אבו כישכ וביאר עדס. עקב כך, פונו הנשים והילדים בעגלות לכפר מל"ל, שם היו רפתות ומבנים רבים מבטון עמיד בניגוד למבני הלבנים במגדיאל. במגדיאל הייתה בריכה שסביבה עמודי בטון, לשם פינו את הגברים והם מילאו שקי חול ואטמו את הבריכה כדי להיות מוגנים. בנוסף החליטו המתיישבים להקים בית כנסת חדש בלב הכיכר המרכזית של היישוב, אשר ישמש גם כמבנה מבוצר וכמקום מקלט. בית הכנסת נחנך בשנת 1931, אף כי בנייתו הושלמה רק בשנת 1944.
מגדיאל בעת מלחמת השחרור
בעת מלחמת השחרור מספר כפרים ערביים קרובים בעזרת צבא עיראק וצבא קאוקג'י ניסו לכבוש את מגדיאל אך בעזרת יישובים סמוכים, מגדיאל הצליחה להדוף את הכוחות. על אדמת אחד הכפרים הערביים שננטשו, הקימה מגדיאל שכונה חדשה בשם גיל עמל אשר קלטה בעיקר עולים חדשים. מגדיאל אוחדה בשנת 1964 עם רמת הדר, רמתיים וכפר הדר ליצירת הוד השרון.
חקלאות
הייתה כוונה שחקלאות מגדיאל תתבסס על תבואות חורף וקיץ ומטעים, בנוסף למשקי עזר של עשרה דונמים ליד כל בית. תחילה בחרו האיכרים במגדיאל בענפים מוכרים ומסורתיים כמו הגפן, כשהכוונה הייתה להתבסס על משק מעורב, כלומר לשלב את הענפים שמשלבים אספקה עצמית עם ענפים לייצוא: רפת, עופות, ירקות, בננות וענבים. לשם כך היה נחוץ הון, בנוסף לידע ולעבודה. לראשוני מגדיאל, אשר לא היו חקלאים במקור, לא היה ידע חקלאי, ומסיבה זו העסיקו "פועלים מומחים", כדי שילמדו אותם את כל שהחקלאות צורכת, כגון הכשרת קרקע, זריעה ועיבוד. תוך זמן קצר אזל כספם של הראשונים והם נאלצו לפנות להנהלה הציונית בבקשת עזרה כלכלית. ב-1925 אושר סכום של 24 אלף לירות ארץ-ישראליות למגדיאל. סכום זה אפשר ביתר קלות למתיישבים להשלים את חפירת הבאר ולספק מים לבתים ולמשקי החקלאות של המושבה. השינוי העיקרי אשר התאפשר בזכות התקציב היה המעבר לגידול חקלאי של הדרים.
מ-1926 נטעו פרדסים בשטחי המושבה לצד הגפן והשקד. לכל משפחה הייתה חלקה של פרדס וחלקה של גידולים אחרים כדי לסייע לקיום המשפחה עד שהפרדסים יעניקו פרי. ליד הבאר במרכז המושבה הוקמו משתלות, ובאותו זמן נחפרו בארות נוספות בפרדסים. עבודה קשה זו בפרדס משכה פועלים רבים אשר תרמו לפיתוח וביסוס המושבה. הפועלים עסקו בזיבול, עידור וכו'. למרות העבודה הרבה הרווח הכלכלי מהפרדסים לא היה גדול והאיכרים היו חייבים להשלים את הכנסותיהם ממקורות נוספים.
ב-1926 הוחלט במגדיאל לבנות רפתות. הרפת במגדיאל התבססה על פרות סוריות וערביות שלא הטיבו לתת חלב רב. בסוף שנות העשרים הגיעו פרות הולנדיות למושבה אך תקופה זו הייתה קצרה מאוד. עד מהרה הפך ענף הלול למקור פרנסה חשוב. עם השנים החולפות האיכרים השתמשו בידע והניסיון שלהם כדי לגדל גידולים חדשים.
מגדיאל כיום
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
מגדיאל כיום מהווה שכונה בהוד השרון. בימים האלו מגדיאל מתפתחת, ועל שטחים חקלאיים רבים נבנים בניינים רבי קומות, כגון מתחם 200 ובו בניינים בגובה של עד 18 קומות. אוכלוסייה צעירה מגיעה לשכונה, יחד עם אוכלוסייה מבוגרת החיה באזור, בעיקר בגיל עמל.
גלריית תמונות
-
הצריף הראשון במגדיאל, הוקם ב-1924. כיום מהווה מוזיאון -
בית הכנסת המרכזי במגדיאל, מבט מבחוץ -
שדות תותים במגדיאל -
מתחם מאתיים
| הוד השרון | |
|---|---|
|
קישורים חיצוניים
חנוכת בית ראתבון, מוסד חינוכי חקלאי במגדיאל, יומני כרמל ינואר 1950 (התחלה 3:43)
הערות שוליים
- ^ עדינה חכם, טובה לילדים: ביקור בשכונת מגדיאל בהוד השרון, באתר ynet, 11 בנובמבר 2012