המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)

בפרסית: הבטחת האמת, وعده صادق
שם מבצע היירוט: מגן ברזל
	מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים	13 באפריל 2024 – 14 באפריל 2024 (יומיים)
קרב אחרי	המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024)
מקום	ישראל
עילה	ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי
תוצאה	כישלון איראני: 99% מהכטב"מים, טילי השיוט והטילים הבליסטים יורטו. פצועה קשה אחת ונזק קל לבסיס חיל האוויר נבטים
הצדדים הלוחמים
איראן; סוריה; חות'ים; חזבאללה; מיליציות פרו-איראניות; בתמיכת:; עיראק	ישראל; ארצות הברית; בריטניה; ירדן; צרפת; בתמיכת:; ערב הסעודית; איחוד האמירויות הערביות; קנדה
מנהיגים
עלי ח'אמנאי	בנימין נתניהו ; ג'ו ביידן; רישי סונאק; עבדאללה השני; עמנואל מקרון ;
מפקדים
אבראהים ראיסי; חוסיין סלאמי; ; אמיר עלי ח'אג'יזאדה;	יואב גלנט; רא"ל הרצי הלוי; ; אלוף תומר בר; ; אלוף רפי מילוא; ; אלוף אליעזר טולדנו; ; תא"ל גלעד בירן; ; גנרל מייקל קורילה; ; גנרל דייוויד אולווין;
כוחות
הכוחות המזוינים של איראן; משמרות המהפכה האסלאמית; ; חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית; ; ; ; בסך הכל שוגרו:; 110–130 טילים בליסטיים; ; 185 כטב"מים; ; 36 טילי שיוט; ; 25 רקטות גראד על ידי חזבאללה;	צה"ל; חיל האוויר הישראלי; ; מערך ההגנה האווירית; ; חיל הים הישראלי; ; פיקוד העורף; ; אגף האסטרטגיה והמעגל השלישי; ; חטיבת תבל; ; ; בסיוע:; פיקוד מרכז של ארצות הברית; ; חיל האוויר האמריקני; ; חיל האוויר המלכותי הירדני; ; חיל האוויר המלכותי; ; חיל האוויר הצרפתי;
אבדות
איראן: לפחות 50 נפגעים ו-5 בתים הרוסים מכטב"מים וטילים שנפלו במדינה.; ; עיראק: לפחות 10–15 נפגעים מכטב"מים שנפלו בשטח המדינה.	ישראל: פצועה קשה מרסיסי מיירט

המתקפה האיראנית על ישראל או ליל הכטב"מים (השם האיראני למתקפה הוא: הבטחת האמת; בפרסית: وعده صادق, תעתיק מדויק: וועדה צאדק) הייתה תקיפה אווירית נרחבת שביצעה איראן משטחה ומשטח מדינות נוספות נגד ישראל בלילה שבין 13 ל-14 באפריל 2024, וכללה 110–130 טילים בליסטיים, כ-185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט.^[2]^[3] במבצע הגנה נרחב, שקיבל את השם מבצע מגן ברזל, יירטו כוחות ההגנה של צה"ל והקואליציה הצבאית בהובלת ארצות הברית, 99 אחוז מהאיומים.^[4]

התקיפה הייתה תגובה לתקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק שבועיים לפני כן שיוחסה לישראל, והפעם הראשונה שבה איראן תקפה את ישראל בגלוי משטחה. יעדי התקיפה היו בסיסי צה"ל בנגב וברמת הגולן.^[5] זו הפעם הראשונה משנת 1991 שצבא של מדינה מוכרת החברה באו"ם תוקף בגלוי את ישראל משטחה.

כל טילי השיוט והכטב"מים יורטו מחוץ לישראל על ידי ישראל ועל ידי קואליציית המדינות בהנהגת ארצות הברית.^[6] הרוב המוחלט של הטילים הבליסטיים יורט וטילים בודדים נפלו בשטח ישראל וגרמו נזק קל. על פי מקורות אמריקאיים, כמחצית מהטילים הבליסטיים האיראניים כשלו בשיגור או סטו ממסלולם ולא היה צורך ליירטם.^[7]^[8] המתקפה הייתה חסרת תקדים בתולדות ההגנה האווירית מבחינת כמות הטילים וכלי הטיס החמושים ששוגרו בבת אחת, ומבחינת אחוזי היירוט הגבוהים.^[9]^[10]

ב-19 באפריל 2024 הותקף בסיס חיל האוויר באספהאן שבאיראן, וכן הותקף שדה התעופה א-ת'עלה באזור א-סווידא בדרום סוריה. התקיפות מיוחסות לישראל.

ב-1 באוקטובר 2024 בוצעה מתקפה איראנית נוספת על ישראל.

רקע

ערכים מורחבים – מלחמת חרבות ברזל, ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי, מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל

בליל 1 באפריל 2024 הותקף מבנה בבסיס אילת של חיל הים הישראלי על ידי כטב"מ נפץ ששוגר מעיראק על ידי המיליציה הפרו-איראנית "ההתנגדות האסלאמית בעיראק". לא היו נפגעים בנפש. באותו היום, סמוך לשעה 17:00, הפציצו מטוסי קרב ישראליים את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, הצמוד לשגרירות האיראנית, ומשמש גם מעון לשגריר האיראני בסוריה. הבניין קרס, בתקיפה נהרג בריגדיר גנרל מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון ובכיר במשמרות המהפכה, ועוד לפחות 16 בני אדם. לפי דיווח של אל-חדת', בתקיפה נהרג גם סגנו, ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון.

ישראל תכננה את המתקפה חודשיים לפני כן, ושבוע לפני התקיפה החליט הקבינט הביטחוני על ביצועה.^[11] על פי תחקיר שפרסם הניו יורק טיימס הקבינט הניח שאיראן לא תגיב בעוצמה והעריך "בצורה שגויה מאד" את תגובתה לחיסול.^[12]^[13] ישראל הודיעה לארצות הברית על הפעולה דקות ספורות לפני הביצוע, בהודעה "בדרג נמוך". עוזרים בממשל האמריקאי יידעו בדחיפות את ראשי מערכת הביטחון, שצפו שלפעולה עשויות להיות תוצאות חמורות עם השלכות נרחבות באזור. אף שהקו הרשמי של ארצות הברית היה תמיכה בישראל, בשיחות פרטיות הובע זעם על כך שישראל לא התייעצה עם ארצות הברית ולא הודיעה לה מוקדם יותר. מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין אמר בשיחה עם שר הביטחון יואב גלנט שישראל סיכנה את הכוחות האמריקאים.^[14]

ב-6 באפריל הודיעה ארצות הברית שלפי המודיעין שבידה, בשבוע הקרוב איראן תתקוף את ישראל בנחילי כטב"מים וטילי שיוט בתגובה לחיסול.^[15] נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, הודיע שארצו תסייע לישראל ביירוט אם זו תותקף בידי איראן או שלוחיה.^[16] פיקוד העורף פרסם על איסור פעילויות חינוכיות והגבלת התקהלות עד 1,000 איש ברחבי ישראל. ב-12 באפריל קראו צרפת ובריטניה לאזרחיהן להימנע משהות בישראל שלא לצורך חיוני. בריטניה, צרפת וגרמניה הזהירו את איראן שלא לתקוף את ישראל, וציינו שמתקפה כזו תהיה הסלמה שעלולה להוביל לתגובה צבאית של המערב נגד איראן. גם ישראל הזהירה את איראן שמתקפה כזו עלולה להוביל לתגובה צבאית ישראלית ישירה על אדמת איראן.^[17]^[18]^[19]

מהלך התקיפה

במוצאי שבת, 13 באפריל, סביב השעה 22:40 שעון ישראל, פתחה איראן במתקפת כטב"מים ולאחר מכן גם של טילי שיוט על ישראל.^[20] במתקפה שוגרו מאיראן 185 כטב"מים מסוג שאהד 136 ושאהד 238, וכעבור מספר שעות התקרבו לשטח ישראל.^[21]^[22] בתקיפה נורו גם טילי שיוט פאווה מדגם 351 מסדרת טילי סומאר, וטילים בליסטיים לטווח בינוני.^[23]

במתקפה השתתפו גם גורמים ממדינות נוספות. כטב"מים שוגרו מתימן, על ידי ארגון החות'ים,^[24]^[25] כשבמקביל החזבאללה מלבנון שיגר כ-25 רקטות שכוונו לעבר בסיסים ברמת הגולן.^[26]

בעקבות המתקפה האיראנית, הכריזו ירדן ומצרים על מצב חירום. מקורות ביטחוניים בירדן אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי "ירדן מוכנה ליירט כל כטב"ם איראני שיחדור למרחב האווירי שלה".^[27] לפני תחילת המתקפה האיראנית החלו שיבושים נרחבים במערכות GPS בעיראק, בירדן, בכווית, בסוריה, בלבנון ובישראל.

ארגון אל-חשד א-שעבי בעיראק הכריז על מצב כוננות בקרב הפלגים העיראקיים, בציפייה לתגובה ישראלית או אמריקנית.^[28]

החל מהשעה 00:30 ב-14 באפריל, נסגר המרחב האווירי של ישראל לטיסות בינלאומיות ופנים ארציות. נמל התעופה רמון נסגר לתנועה.^[29] מוקדם יותר, גם מצרים, ירדן ולבנון הודיעו על סגירה זמנית של המרחב האווירי שלהן.^[30]^[31] מאוחר יותר, ירדן הכחישה את הפרסום בתקשורת הרשמית.^[31]

בשעה 01:42 שוגרו מאיראן לישראל 110–130 טילים בליסטיים לטווח בינוני מדגמי עימאד וקדר 110.^[32]^[33] בעת השיגור נשמעו אזעקות ביישובים ברחבי ישראל, בין השאר באזור באר שבע והנגב, רמת הגולן, ירושלים, יהודה, השומרון והערבה ועוד. צה"ל שיגר מיירטים לעבר הטילים הבליסטיים ששוגרו מאיראן.^[34] בתוך כך, צבא סוריה ניסה ליירט ולשבש את המיירטים הישראליים אשר חלפו מעל שמי סוריה על מנת לאפשר את הגעת הכטב"מים והטילים למרחב האווירי הישראלי.^[35]

עד השעה 02:00 שיגרה איראן לעבר ישראל 185 כלי טיס בלתי מאוישים, 110–130 טילים בליסטיים ו-36 טילי שיוט,^[36] בשלושה גלים.^[37] כל הכטב"מים וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות ישראל,^[38] וכן רוב מכריע של הטילים הבליסטיים.^[39] טילים בליסטיים מעטים פגעו בבסיס נבטים וגרמו נזק קל שלא פגע בתפקוד הבסיס, וכן נגרם נזק בציר במרחב החרמון.^[40]^[41] מקור אמריקאי דיווח על פגיעה בבסיס נוסף של חיל האוויר בנגב, וגם שם לא דווח על נזק משמעותי. על פי אותו מקור 9 טילים נפלו בבסיסים צבאיים וגרמו נזק קל.^[42]^[43] לעומת זאת פורסם בשם מקורות בצה"ל כי בשטח ישראל פגעו רק ארבעה טילים, ובעוד שני מקרים לא ברור אם מדובר בפגיעה של טיל או של שברי יירוט. אותם מקורות הכחישו גם טענות בדבר פגיעה בבסיס רמון.^[44]^[43]

מטוסי קרב ישראליים, אמריקאיים, ירדניים, בריטיים וצרפתיים השתתפו ביירוט הטילים והכטב"מים. מטוסים אמריקאיים השמידו יותר מ-80 חימושים איראניים, שיותר ממחציתם איימו על ישראל – לפני שהגיעו ליעדיהם. ארצות הברית לא הודיעה מהיכן המטוסים המריאו, ולא ברור אם חלק מהם המריאו מבסיסים בערב הסעודית.^[45] כמו כן השתתפו מטוסים אמריקאיים מבסיסי יבשה וים.^[46] ירדן יירטה עשרות כטב"מים במרחב האווירי שלה, בצד של בקעת הירדן שבשליטתה וסמוך לגבול ירדן–סוריה.^[6]^[47]

הטילים הבליסטיים יורטו בעיקר באמצעות מערך ההגנה האווירית הרב-שכבתית ובעיקר על ידי מערכת ה"חץ" של ישראל, אך גם באמצעות קלע דוד. המערכות הישראליות ירטו בהצלחה כ-90% מהטילים. כמו כן דווח שכוחות ארצות הברית יירטו לפחות 6 טילים בליסטיים.^[48] בהגנה השתתפו המשחתות של הצי האמריקני USS קרני ו-USS ארלי ברק (USS Arleigh Burke), שהיו שתיהן בפעילות בים התיכון. המשחתות עשו לראשונה שימוש מבצעי בטילים SM-3 ליירוט טילים בליסטיים.^[49] סוללת טילי פטריוט של צבא ארצות המוצבת בארביל בעיראק, הפילה לפחות טיל בליסטי אחד. בסך הכל יורטו בהצלחה כ-99% מהאיומים ששוגרו לישראל, הישג חסר תקדים בתולדות הלוחמה האווירית ולוחמת הטילים.^[22] הנפגעת היחידה במתקפה הייתה ילדה בת 7 מהפזורה הבדואית בנגב שנפצעה קשה מפגיעת חלקי מיירט.^[50]

בסביבות השעה 03:00 לפנות בוקר הודיע מוחמד באגרי, מפקד משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, שמבצע "הבטחה אמיתית" הסתיים. המבצע היה תגמול על ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי שבועיים לפני כן, ואם ישראל תנקוט פעולת תגמול טהראן תגיב בתקיפה גדולה עוד יותר.^[51]^[52]

על פי מקורות אמריקאיים, סעודיה ואיחוד האמירויות חלקו עם ארצות הברית וישראל מודיעין צבאי שסייע ביירוט המתקפה האיראנית. כמו כן צוין שירדן עדכנה את ארצות הברית כי תאפשר לה לנוע במרחב האווירי שלה, ותסייע ביירוט. עוד נאמר כי ממשלות ערביות פעלו באופן זהיר סביב המתקפה האיראנית, בשל החשש שיהיו מעורבות בסכסוך גם כן.^[53]

עלות ההגנה הישראלית מוערכת בין 2 מיליארד^[54] ל-5 מיליארד ש"ח באותו לילה, בעוד עלות המתקפה האיראנית מוערכת בכעשירית ממחיר זה.^[55]

מטוס F-15I רעם חמוש בטילי אוויר-אוויר מסוג "פיתון" מוכן למשימת יירוט
הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי יחד עם ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק ומפקד חיל האוויר אלוף תומר בר בתא השליטה של חיל האוויר בקריה בליל התקיפה
מל"ט מסוג שאהד 136, השתתף בתקיפה
תא השליטה של חיל האוויר בעת בלימת המתקפה האיראנית

אמצעי לחימה

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: פירוט סוגי כטב"מים, טילי השיוט וטילים שיש לאיראן ופירוט מערכות הגנה ישראליות ללא מיקוד על האלו שנעשה בהם שימוש במהלך המתקפה וללא מקורות.

איראן ובעלות בריתה

שם	סוג	טווח
גראד	רקטה ארטילרית	40 ק"מ
שאהד 136	כטב"ם מסוג חימוש משוטט	2,200 ק"מ
שאהד 238	כטב"ם מסוג חימוש משוטט	1,000 ק"מ^[56]
פאווה	טיל שיוט	1,650 ק"מ
ח'ייבר שכן^[57]	טיל בליסטי	1,450 ק"מ
שיהאב-3	טיל בליסטי	1,350–1,800 ק"מ
עימאד	טיל בליסטי	1,700–2,500 ק"מ
חורמשהר	טיל בליסטי	2,000 ק"מ
סג'יל	טיל בליסטי	2,000–2,500 ק"מ
חאג' קאסם	טיל בליסטי	1,400 ק"מ
פאתח-1	טיל היפר-סוני	1,400 ק"מ
קדר 110	טיל בליסטי	1,650-1,950 ק"מ

ישראל

מערך ההגנה האווירית:

שם	סוג	טווח
כיפת ברזל	מערכת הגנה אווירית לטווח קצר עד בינוני, כולל נגד רקטות וכטב"מים	4–120 ק"מ
MIM-104 פטריוט "יהלום"	טיל קרקע-אוויר נגד מטוסים כולל כטב"מים	70–160 ק"מ
קלע דוד	מערכת הגנה אווירית לטווח בינוני עד ארוך, כולל כגיבוי נגד טילים בליסטיים	70–300 ק"מ
חץ 2	טיל נגד טילים לטווח ארוך שמיועד גם נגד טילים בליסטיים	70–1,500 ק"מ^[57]
חץ 3	טיל נגד טילים שמיועד נגד טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה כולל טילים בליסטיים בין-יבשתיים וטילים גרעיניים	2,400–3,000 ק"מ^[57]

חיל האוויר הישראלי (כלי טיס):

תמונה	שם	סוג
	F-15 בז משופר	מטוס קרב לעליונות אווירית
	F-15I רעם	מטוס קרב רב-משימתי שיכול לשמש גם לתקיפה אווירית וכן יירוט אווירי
	F-16I סופה	מטוס קרב רב-משימתי מדור 4.5
	F-35I אדיר	מטוס קרב רב-משימתי חמקן מדור 5
	נחשון	מטוס לוחמה אלקטרונית, מודיעין אותות ובקרה אווירית
	בואינג 707 "שקנאי"^[58]	מטוס תדלוק אווירי

בנות הברית של ישראל

ארצות הברית ארצות הברית:
- מטוסי קרב מדגמי F-16 פייטינג פלקון, F-18 הורנט ו-F-35 לייטנינג II.
- מערכת הגנה אווירית AEGIS על שתי משחתות (טילי SM-3)
- MIM-104D פטריוט
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת:
- מטוסי קרב
צרפת צרפת:
- מטוסי קרב
ירדן ירדן:
- מטוסי קרב מדגם F-16 פייטינג פלקון

בעקבות התקיפה

ערך מורחב – התקיפה הישראלית באיראן (2024)

פורסם שנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן קרא לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בשיחת טלפון שלא לתקוף באיראן, ואף הודיע כי מדינתו לא תתמוך במתקפה כזו ולא תשתתף בה.^[59]^[60] מאוחר יותר פורסם כי ביידן אמר בשיחה שהיירוט הנרחב הוא הצלחה שיצרה "מרחב וגמישות להחלטות על הצעדים הבאים". הוא יעץ לישראל "להאט את הקצב ולחשוב היטב".^[61] היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, הודיע כי ארצות הברית תטיל סנקציות על תוכניות הטילים והכטב"מים של איראן, בתיאום עם מדינות ה-G7 שצפויות להצטרף למהלך.^[62] גם האיחוד האירופי הצטרף.^[63]

במערכת הפוליטית הישראלית קראו השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ופוליטיקאים אחרים ממפלגות הקואליציה לצאת למתקפה משמעותית על אדמת איראן.^[64] מרב מיכאלי, מנגד, הביעה התנגדות לתקיפה.^[65]^[66]

ב-19 באפריל 2024, בלילה שבין חמישי לשישי, בסמוך לשעה ארבע בבוקר, על פי דיווחים זרים, ישראל תקפה מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה באספהאן ובנתנז שבאיראן, ובעיראק. בנוסף, באותו לילה, ישראל תקפה אמצעי נ"מ של צבא סוריה בדרום המדינה. לאור זאת, המועצה העליונה לביטחון לאומי של משמרות המהפכה התכנסה לדיון חירום.^[67]