בסיס אילת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בסיס אילת

תג היחידה של בסיס אילת וזירת ים סוף
תג היחידה של בסיס אילת וזירת ים סוף
תג היחידה של בסיס אילת וזירת ים סוף
פרטים
כינוי "זי"ס"
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
סוג זירה ימית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות אוגוסט 1948 – הווה (כ־76 שנים)
מקים היחידה גרשון זק מפקד חיל הים.
מלחמות מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימיםמלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
נתוני היחידה
כוח אדם כ-400 לוחמים תומכי לחימה וקצינים.
ציוד עיקרי ספינות ביטחון שוטף.
פיקוד
יחידת אם חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דרגת המפקד סגן אלוף (ים) סגן-אלוף
מפקדים 31 מפקדים עד היום

בסיס חיל הים באילת הוא בסיס ימי של חיל הים השוכן בקו החוף של אילת במפרץ אילת. אנשי חיל הים הגיעו למקום בשנת 1949 לאחר שחרור אילת במבצע עובדה. ובשנת 1956 עם הגעת הפריגטה אח"י מזנק (ק-32) קיבל הגדרה כבסיס.[1]. החל משנת 1982, עם גמר פינוי כוחות חיל הים משארם א-שייח' במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, משמש הבסיס כמפקדת זירת ים סוף – אחת משלוש זירות הפעולה של חיל הים.

משימות ופעילות

משימתה העיקרית של זרוע הים באילת היא שמירת השקט הביטחוני של אילת. עיקר הפעילות בעיר אילת מתבסס על נופש ותיירות אשר כוללים, בין השאר, כמאתיים כלי שיט הנעים בשטח ים קטן יחסית. מכאן ניתן להבין את חשיבות הים לאזור, את כמות המשתמשים הרבה בים ואת החיוניות שבנוכחות מחד, לצד פעילות מוצנעת יחסית מאידך, על מנת להמשיך ולשמור על צביונה התיירותי של העיר.

בעבר אזור זה היה אזור מפגש בין ארבע מדינות עימות: ישראל, מצרים, ירדן וסעודיה. כיום רק סעודיה נותרה כמדינת אויב.

בבסיס פועלת פלגת הדבורים - פלגה 915, המפעילה ספינות סיור מדגם "דבור", "דבורת שוערים" ודבורה סימן 1.

מפקדי הבסיס

בין השנים 1947 עד 1949 ובין השנים 1968 עד 1981, מפקד הבסיס היה בדרגת רס"ן והוא כונה "מפקד בסיס אילת"[2]. בין השנים 1958 עד 1967, תקן מפקד הבסיס היה בדרגת סא"ל. בין השנים 1982 עד 2002, הועלה תקן מפקד הבסיס לדרגת אל"ם.

כיום, מפקד הבסיס הוא קצין ים בדרגת סא"ל והוא מכונה מז"ר ים סוף.

מפקדי הבסיס[3]
שם תקופת כהונה הערות תמונה
רס"ן אברהם לוכסמבורג 1949–1950
? 1950–1952
רס"ן יוסף אלמוג 1952–1955
? 1955–1957
רס"ן יהודה בן-צור 1957–1958 מהלך פינוי סיני
סא"ל יעקב המל 1958
סא"ל אריה ברק 1958–1959
סא"ל יעקב עציון 1959–1960
סא"ל מנחם כהן דצמבר 1960–נובמבר 1962
סא"ל יעקב ריטוב דצמבר 1962–1964
[א]
סא"ל מנשה ליפשיץ 1964[דרוש מקור]–1967 הועבר מפיקודו עקב תלונת אנשי אילת על העברת משפחות סגל הבסיס בעת המלחמה.
אל"ם אברהם בוצר בתקופת מלחמת ששת הימים שחרור שארם א-שייח'
סא"ל יעקב גלעד אוגוסט 1967 עד אוגוסט 1968
עזרא קדם (כריש) 1970–1972
רס"ן שלמה יפה 1972–1973
רס"ן צבי פז 1973–1974
אפריים סלע מתחילת 1974 עד סוף 1975 החלפת סירות ברטרםים בדבורים, חילוץ תייר על חסקה שנסחף לעקבה שבוצע על ידי דבור
אל"ם משה אורון ספטמבר 1981–ספטמבר 1982
אל"ם עמי שר אל ספטמבר 1982–מאי 1985
אל"ם אודי אראל מאי 1985–אוגוסט 1988
אל"ם דודו אייבר אוגוסט 1988–מאי 1989
אל"ם יוסי ישראל מאי 1989–יולי 1991
אל"ם אריה גביש יולי 1991–יולי 1992
אל"ם אודי דביר יולי 1992–יולי 1994
אל"ם שלמה כהן יולי 1994–יוני 1996
אל"ם שלמה פרומר יולי 1996–יוני 1998
אל"ם עופר דובנוב יוני 1998–אוקטובר 2001
סא"ל יהודה סיסו אוקטובר 2001–ספטמבר 2002 תפיסת סירות סמים
סא"ל יוסי שחף ספטמבר 2002–ספטמבר 2006
סא"ל אורן גוטר ספטמבר 2006–אוגוסט 2007
סא"ל חן טל אוגוסט 2007–אוגוסט 2008
סא"ל דוד סער סלמה אוגוסט 2008–פברואר 2010
סא"ל צבי שחר פברואר 2010–אוגוסט 2012
סא"ל אילן מינץ אוגוסט 2012–2015
סא"ל אורן נחבס 2015–2017
סא"ל אופיר דוד 2019–2017
סא"ל תמיר שמש יולי 2019–יוני 2021
סא"ל שי חודרה יוני 2021–

סמל הבסיס

סמל הבסיס מורכב מהאלמנטים הבאים:

  • חבל מקיף בצבע תכלת - מציין את תכול השמיים שם ברוב עונות השנה
  • רקע בהיר - מציין את מזג האוויר הבהיר שם
  • זוג משולשים אדומים - מציינים את הרי אילת
  • עוגן בגווני חום - מציין את חולות המדבר

העתקת הבסיס ובנייתו מחדש

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלו דיונים על פינוי בסיס חיל הים באילת, לטובת הקמת פרויקטים תיירותיים ופיתוח המשך רצועת חוף אילת לכיוון דרום. עם זאת מימוש הפרויקט לא יצאה לפועל במשך שנים רבות. ב-1996, משרד הביטחון ומפקדת חיל הים החליטו לסגור את מספנת חיל הים באילת. בשטח המספנה הוחל בתכנון להקמת פרויקטים תיירותיים. בין היתר, פרויקט תיירותי ענק של איש העסקים תד אריסון[4].אך במאי 1997 שר הביטחון, יצחק מרדכי, החליט שלא לסגור את המספנה[5].

בסוף שנת 2002, גובשה תוכנית על פיה רשות הנמלים תנהל פרויקט הכולל את הרחבת נמל אילת והעתקת בסיס אילת לתוכו[6]. במרץ 2003 צה"ל, רשות הנמלים ועיריית אילת הסכימו שבסיס חיל הים יועבר לנמל אילת והשטח יהיה זמין לפיתוח. במסגרת התוכנית חיל הים גם יצמצם את שטח הבסיס, ושיווק הקרקע ומכירתה ליזמים פרטיים ישמשו למימון עלויות הפינוי ופריסה מחדש של מתקני חיל הים. במקביל תוכנן להסיט את כביש 90 בקטע החוצה את שטח הבסיס[7]. למרות הסכם זה הפרויקט לא קודם, עקב מחלוקת על מימון התוכנית[8]. בנוסף, הליך הפרטת נמל אילת גרם לעיכוב נוסף[9]. ביוני 2013, חתם משרד הביטחון על הסכם לפינוי 90 דונם מהבסיס תוך שלוש שנים וצמצום שטחו למחצית, לטובת הקמת מאות יחידות דיור[10]. אך גם הסכם זה לא יושם.

באוקטובר 2021 אושר מתווה לפינוי הבסיס. הבסיס יועתק וייבנה מחדש בסמוך למיקום הבסיס הנוכחי, כאשר שטחו יצומצם ל-52 דונמים ויותאם לצרכיו העתידיים.

פינויו של הבסיס יארך כ-7 וחצי שנים ויבוצע ב-4 שלבים:

  1. בשלב הראשון יפונו 35 דונמים משטח המחנה העליון, בתוך שנה וחצי.
  2. יתרת שטח המחנה העליון (48 דונמים) יפונו בתוך 5 שנים ושלושה חודשים.
  3. כ-8 דונמים בחלק הצפוני של המחנה התחתון יפונו תוך 7.5 שנים.
  4. השטח הדרומי של המחנה התחתון (12 דונמים) יפונה גם הוא תוך 7.5 שנים.

פינוי הבסיס הוא חלק מהמהלך לפינוי מחנות צה"ל ממרכזי הערים, והוא יפנה כ-103 דונם בשטחי ביקוש לטובת פיתוח העיר אילת. במקומו עתידות להיבנות כ-400 יחידות דיור ועוד שטחי תיירות, תעסוקה ומסחר[11]. עם זאת, דרישות תקציביות של משרד הביטחון עכבו את תחילת ביצוע הפרויקט[12].

גלריה

מקורות וקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בסיס אילת בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ^ התמונה מתקופה מוקדמת יותר.

הערות שוליים

  1. ^ הוקם בסיס חיל הים באילת, דבר, 27 בדצמבר 1956
  2. ^ מקור: כוכבי אזרן, מפקדי חיל הים אוגוסט 2017, פרסום מורשת פנימי.
  3. ^ מקור המידע ברשימת המפקדים שהכין כוכבי אזרן במוזיאון ההעפלה וחיל הים.
  4. ^ גדי גולן, ‏ראש עיריית אילת ביטל תוכניות לפרוייקטים על שטח מספנת חיל הים, באתר גלובס, 23 באפריל 1997
  5. ^ גדי גולן ודוד חיון, ‏שר הביטחון ביטל את התוכנית לסגור המספנה הצבאית באילת, באתר גלובס, 13 במאי 1997
  6. ^ אבי שמול, רשות הנמלים: נממן העתקת בסיס חיל הים באילת, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  7. ^ גדי גולן, ‏צה"ל, רשות הנמלים ועיריית אילת הסכימו: בסיס חיל הים יועבר לנמל אילת, באתר גלובס, 20 במרץ 2003
  8. ^ גדי גולן, ‏פגישה באילת לקידום העתקת הבסיס הימי, באתר גלובס, 16 באפריל 2006
  9. ^ ליאור ברון ואדריאן פילוט, ‏בדרך להפרטת נמל אילת: משרד האוצר מאיץ את הדיונים על פינוי בסיס חיל הים בעלות של 150 מיליון שקל, באתר גלובס, 20 באפריל 2009
    עמירם ברקת, ‏משרד הביטחון: לעצור מיד את הפרטת נמל אילת, באתר גלובס, 10 באפריל 2011
  10. ^ שלומית צור, ‏חלק מבסיס חיל הים באילת יפונה לטובת מגורים, באתר גלובס, 17 ביוני 2013
  11. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏400 יחידות דיור ו-600 חדרי מלון יוקמו במקום בסיס חיל הים באילת, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2021
  12. ^ אתר למנויים בלבד הדר חורש, דרישות תקציביות של משרד הביטחון מעכבות פינוי בסיס חיל הים באילת, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2021
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בסיס אילת34842756Q13934028