פסגת החרמון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 2,814 מטר |
| מדינה |
 ישראל |
| רכס הרים | מול הלבנון |
פסגת החרמון (מכונה גם "כתר החרמון" או "שיא החרמון" או "רום החרמון") הוא החלק הגבוה ביותר בהר החרמון, בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים,[1].
ארכאולוגיה ותצפית אסטרטגית
צ'ארלס וורן מהקרן לחקר ארץ ישראל ביקר בפסגת החרמון בשנת 1869, ומצא במקום שרידי מקדש. המקדש, הבנוי מאבני גזית גדולות, נמצא מדרום-מזרח לצוק וממדיו 11 על 10 מטרים.
צבי אילן, שסייר בפסגת החרמון ב-19 ביוני 1974, בטרם נמסר לאונדו"ף, מצא על ההר חרסים מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הביזנטית. נמצאו גם מעט חרסים מתקופת הברזל.
בתנאי ראות טובים ניתן לצפות מפסגת החרמון למרחק 150 ק"מ. לדברי אילן, פסגת ההר מתחלקת לשלושה שיאים שגובהם דומה וביניהם עמק בשם "אל-דר". מהשיא הצפון-מערבי יש תצפית לבקעת הלבנון, הרי הלבנון עד הים התיכון. מהשיא הצפוני-מזרחי יש תצפית לעבר קַטַנַה ודמשק וכן לעבר הבשן הגולן, הגלעד, הגליל, הגלבוע והכרמל. מהפסגה (2,814 מטרים) יש תצפית הקפית.
היסטוריה
תקופת המנדט
זאב וילנאי מתאר בספרו סיורים שערך בתקופת המנדט אל פסגת החרמון, אותה הוא מכנה "שיאון": ”עם שקיעה - והשקיעה היא נהדרת ממרומי החרמון - הגענו אל השיאון, הפיסגה הגבוהה ביותר של החרמון... על השיאון מצויה מערה קטנה, שבה היינו לנים באותו לילה... כאות-זכרון לביקורנו, תקענו דגל-לאומי על הפיסגה לפני שנפרדנו ממנה.”[2]
ממלחמת יום כיפור ועד נפילת משטר אסאד
ערך מורחב – הקרבות על שיא החרמון
בין התאריכים 21–22 באוקטובר ביצעו כוחות צה"ל את מבצע קינוח לשחרור החלק בחרמון שכבשו הסורים בתחילת מלחמת יום כיפור. במקביל התנהל קרב לכיבוש חלקים נוספים מרכס החרמון ומוצב הפיתולים, בו נטלו חלק בעיקר צנחני מילואים שהונחתו ממסוקים מתוכם נפלו 2 חיילים. פסגת החרמון עצמה נתפסה ללא קרב. יומיים לאחר מכן, ב-24 באוקטובר, נכנסה לתוקף הפסקת האש בין ישראל לסוריה. בחודשים מרץ–מאי 1974, היו תקריות אז רבות בין צה"ל לצבא סוריה שביצע הפגזות רבות על פסגת החרמון. במקביל היו ניסיונות חוזרים ונשנים של כוחות קומנדו סוריים להגיע לשיא במסוקים או ברגל והם הוסגו על ידי אש ארטילרית.
ב-6 באפריל הצליחו הסורים לכבוש את פסגת החרמון ובתגובה כוחות אויר של צה"ל הפגיזו אותם. ב-8 באפריל הגיע לפסגת החרמון כוח של יחידת האלפיניסטים "ארז", אך לפנות בוקר הוא קיבל פקודה לרדת וכמה שעות מאוחר יותר במקום הונחתו כוחות קומנדו סוריים. ב-14 באפריל, כוח בן שישים לוחמים מיחידת האלפיניסטים ומסיירת מטכ"ל בפיקוד רס"ן עמירם לוין העפיל כל הלילה לפסגת החרמון ועם עלות השחר התפתח קרב נגד הקומנדו הסורי בו חיסל הכוח 12 סורים ופסגת החרמון חזרה לידי ישראל. לפי לוין הקרב היה אחד החשובים בתולדות מדינת ישראל[3].
בהתאם להסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה, בצהריי יום שלישי, 25 ביוני פינוי חיילי צה"ל את השטח והשליטה באזור הועברה לידי כוחות האו"ם.
מנפילת משטר אסאד ואילך
קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.בשנת 2024, בעקבות הפלת שלטונו של אסד והשתלטות המורדים על המדינה, הודיע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על קריסת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה.[4]. כוחות מיחידת שלדג השתלטו על עמדות צבאיות שהיו מאוישות על ידי צבא סוריה ברום החרמון, עם נטישתן על ידי כוחות הצבא הסורי, לראשונה מאז הסכם הפרדת הכוחות.[5][6][7][8]
ביום 17 בדצמבר 2024 נערך במרום סיור מיוחד של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כץ, הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר ואלוף פיקוד הצפון אורי גורדין. שר הביטחון תיאר את חשיבות המקום מבחינה בטחונית: ”פסגת החרמון היא העיניים של מדינת ישראל לזהות איומים קרובים ורחוקים. אנחנו משקיפים כאן מימין על החיזבאללה בלבנון, משמאל על דמשק – וממול רואים את מדינת ישראל. צה"ל נמצא כאן כדי להגן על יישובי רמת הגולן ועל אזרחי מדינת ישראל מפני כל איום, מהמקום החשוב ביותר שניתן לעשות זאת”[9]'[10]
פסגת החרמון בתרבות
יצירות מפורסמות על החרמון, מדגישות את פסגתו.
- כך כתב ז'בוטינסקי בשירו המפורסם, "שיר אסירי עכו", בשורה החותמת: ”לָנוּ, לָנוּ, תִּהְיֶה לָנוּ - כֶּתֶר הַחֶרְמוֹן.”.
- גם רחל המשוררת כתבה בבית הראשון של השיר "כנרת (שיר)": ”שָׁם הָרֵי גוֹלָן, הוֹשֵׁט הַיָּד וְגַע בָּם! – בִּדְמָמָה בּוֹטַחַת מְצַוִּים: עֲצֹר. בִּבְדִידוּת קוֹרֶנֶת נָם חֶרְמוֹן הַסַבָּא, וְצִנָּה נוֹשֶׁבֶת מִפִּסְגַּת הַצְּחוֹר.”
- בשיר "מלכות החרמון" של יובב כץ הבית הראשון: ”כל המילים השמחות, פרצו, שוב, בהורה סוערת, טיפסנו עם כל הרוחות, אל פסגת החרמון הזוהרת”
- בשיר פרחים בקנה של דודו ברק, הפזמון החוזר: ”הַשֶּׁמֶשׁ יִדֹּם בֵּין עַזָּה לְרָפִיחַ,יָרֵחַ יַלְבִּין עַל פִּסְגַּת הַחֶרְמוֹן, פְּרָחִים בַּקָּנֶה וּבָנוֹת בַּצְּרִיחַ, יָשׁוּבוּ לָעִיר חַיָּלִים בְּהָמוֹן.”
לקריאה נוספת
- זאב וילנאי ואהבת לארצך כמוך עמודים 86-87 הוצאת כרטא (1975)
קישורים חיצוניים
- "לנו יהיה כתר החרמון": מחלום למציאות אתר מידה 21 בדצמבר 2024
- אבשלום קור, איך לקרוא לחרמון ה"סוּרי"?, באתר ynet, 16 בדצמבר 2024
פרופ' טליה איינהורן, לנו, לנו, יהיה לנו כתר החרמון, בעיתון מקור ראשון, 13 בדצמבר 2024- תיעוד היסטורי: צה"ל פרסם תמונות ראשונות של לוחמי שלדג בפסגת החרמון הסורי
הערות שוליים
- ^ יוחנן אהרוני, ערך "חֶרְמוֹן", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ג' (חבב–יתת), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 296 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ זאב וילנאי ואהבת לארצך כמוך עמוד 86 הוצאת כרטא (1975)
- ^ אבי צור, אנחנו מ-67' צבא כובש, ביטאון "הלוחם", גיליון 224, ספטמבר 2010, עמוד 28, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ צה"ל כבש את החרמון הסורי, באתר מאקו, 8 בדצמבר 2024
- ^ דיווח: צה"ל כבש את החרמון הסורי, באתר ערוץ 7, 8 בדצמבר 2024
- ^ צה"ל השתלט על החרמון בצידו הסורי; ההחלטה אושרה אמש בקבינט בפה אחד, באתר ישראל היום, 8 בדצמבר 2024
- ^ לאחר נפילת משטר אסד: לוחמי שלדג כבשו את הגולן הסורי, באתר מאקו, 8 בדצמבר 2024
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, במקביל לתקיפת חיל האוויר הסורי: צה"ל השמיד את הצי הצבאי של אסד, באתר ynet, 10 בדצמבר 2024
- ^ שר הביטחון ונתניהו בחרמון הסורי: "נהיה כאן כל זמן שיידרש"
- ^ נתניהו בפסגת החרמון: "נישאר כאן ונקבע את את הסידור הטוב ביותר עבור ביטחוננו"
40190267פסגת החרמון