יטור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יטור הוא אישיות מהתנ"ך, בנו של ישמעאל. ליטור היו 11 אחים: נביות, קדר, אדבאל, מבשם, משמע, דומה, משא, תימא, חדד, נפיש, קדמה, בשמת.[1]

בדברי הימים מסופר שבני ראובן, גד וחצי המנשה נלחמו בהגריאים, יטור, נפיש ונודב[2] ותשעה פסוקים לפני כן נאמר שהמלחמה עם ההגריאים התקיימה בזמן שאול.[3] ככל הנראה, יטור ונפיש באותה המלחמה הם שבטים שנוסדו על ידי שני האחים בני ישמעאל יטור ונפיש.[4][5]

היטורים מוזכרים בדבריו של יוסף בן מתתיהו, בברית החדשה ובעוד ספרים ואנשים מפורסמים.[4]

לפי רוב החוקרים, היטורים כנראה התגוררו מול הלבנון והבקעה.[4]

ראו גם

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30759301יטור