רבי יהודה בן שמואל אבן-עבאס

רבי יהודה בן-שמואל אבן-עבאס (נולד בפאס ונפטר בחלב בסמוך ל-1167) היה משורר יהודי-ספרדי.

ר' יהודה בן שמואל עבאס, נולד בפאס ונדד למזרח. רוב שנותיו פעל בבבל וחי בשנותיו האחרונות בארם צובא (חלב). ידועים לנו ממנו כעשרים חיבורים ופיוטים, כמה מהם נקלטו במחזור ארם צובא.

"עת שערי רצון להיפתח"

עת שערי רצון להפתח
עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
הבית הראשון מהפיוט

פיוטו הידוע ביותר הוא פיוט העקידה "עת שערי רצון להפתח", שזכה לתפוצה עצומה ונכנס לכל מנהגי ספרד ועדות המזרח. הפיוט נאמר על ידי עדות המזרח בתפילת ראש השנה, לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת המוסף. הפיוט מספר את סיפור העקידה בהרחבה רבה, תוך עשיית שימוש במדרשי חז"ל הרבים שנכתבו אודותיה. יש קהילות הנוהגות לאמרו גם בתפילת נעילה של יום הכיפורים, ויש אף הנוהגות לאמרו עבור יולדת במהלך הלידה. האותיות הראשונות בכל מחרוזת בפיוט יוצרות אקרוסטיכון של שם המחבר: "עבאס יהודה שמואל".

יש האומרים שייתכן ויהודה בן-שמואל אבן-עבאס כתב את הפיוט בעקבות טרגדיה אישית שפקדה אותו: בנו סמואל אלמוגרבי (שמואל) התאסלם באדריביג'אן בשנת 1163, ולימים אף כתב ספר שנקרא "השתקת היהודים", בו הוא מנסה להפריך ולערער טענות בסיסיות של חכמי היהדות. לא ידוע בוודאות האם הבן התאסלם עוד בימי חייו של אביו או רק לאחר מותו. יש הסוברים שהתאסלם עוד בימי חייו של אביו ואולי צערו זה של האב משוקע בתוך פיוט העקידה, הרווי כאב.

בשלב מסוים בחייו, בעקבות מלחמות שפשטו במרוקו, עבר להתגורר בחלב שבסוריה. יום אחד יצא למסע אל העיר מוצול שם התגורר הבן שמואל. אולי קיווה האב שבפגישה פנים אל פנים יצליח לשכנע את הבן לחזור בו ולחזור הביתה. יהודה אבן עבאס נפטר בדרכו למוצול ולא זכה לפגוש את בנו.

חיבוריו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

• יאיר נתיב. פרק ט"ו עוסק בענייני חינוך ומפרט תוכנית לימודים מומלצת[1]
• מקור חיים, קרית ספר תשפ"ב.

לקריאה נוספת

• צפניה שרעבי, "מבוא - משפחת עבאס וחכמיה", בתוך: מקור חיים, קרית ספר תשפ"ב.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של רבי יהודה בן שמואל אבן-עבאס, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת מאמרים על רבי יהודה בן שמואל אבן-עבאס באתר רמב"י
• ר' יהודה בן שמואל עבאס באתר הזמנה לפיוט
• "יהודה בן שמואל אבן-עבאס", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• חיים שירמן, "יהודה (אבו אלבַּקַא יַחְיָא) בן-שמואל אבן עבאס", במאמרו המשוררים בני דורם של משה אבן עזרא ויהודה הלוי (סדר שלישי), ידיעות המכון לחקר השירה העברית ו (תש"ו 1945), רצז–רצח, באתר היברובוקס

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יהודה בן-שמואל אבן-עבאס24220378