רבי ישראל מבאהפלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל מבאהפלי
מקום מגורים בהפולי
פטירה ב' באייר תר"ז
תחומי עיסוק תורה, חסידות
רבותיו רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, רבי שלום שכנא מפראהבישט
חיבוריו עטרת תפארת ישראל

רבי ישראל מבאהפלי (מכונה המגיד מבאהפלי) (- ב' באייר תר"ז) היה אדמו"ר חסידי ומגיד מישרים, מחבר הספר עטרת תפארת ישראל.

ביוגרפיה

רבי ישראל נולד לרבי אברהם מקוריסטשוב, בנו של רבי צבי הירש המגיד מקוריסטשוב, ולאמו מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל. למד תורה מפי זקינו רבי נחום, וכן מפי גיסו בעל אחותו רבי שלום שכנא מפראהבישט. נישא לבתו של רבי אפרים פישל הורביץ נכדו של רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג.

התגורר בעיר בהפולי, ושימש בתפקיד מגיד מישרים שלה. כמו כן שימש באדמו"רות וניהל חצר חסידית. נפטר בב' באייר תר"ז, ונקבר בעיר בוהופול, בעשור השני של המאה ה-21 נמצא קברו על ידי אהלי צדיקים שהקימו מציבה במקום.

משפחתו

אחיו היו: רבי צבי מקוריסטשוב, ורבי אריה לייב מסדילקוב[1].

גיסיו בעלי אחיותיו היו: רבו רבי שלום שכנא מפראהבישט, ורבי אריה לייב מבנדר.

צאצאיו

ספרו "עטרת תפארת ישראל"

תלמידיו של רבי ישראל כתבו לעצמם את דברי התורה ששמעו מפיו, לאחר פטירתו אסף אחד מחסידיו בשם רבי אברהם הכהן את כל כתבי החסידים, ויחד עם חבירו רבי מיכאל פרומקין הם סידרו את הספר וערכו אותו לדפוס, אך הם פחדו להדפיסם, כיון שמעולם לא שמעו מרבם הוראה בנושא. רבי אברהם התייעץ עם רבי דוד מטאלנא ועם רבי אהרן מצ'רנוביל, שהורו להדפיס את הספר וצרפו את הסכמתם[2][3].

בהקדמת המעתיק נכתב שקרא לספר "עטרת תפארת ישראל" על שם הפסוק ”עטרת זקנים בני בנים”, שעל ידי הדפסת דברי התורה יוכלו תלמידיו ללמוד דברי תורתו ולהיות כבניו, וזה יהיה עטרה לרבי ישראל, וגם עטרה לכלל ישראל, והיא עטרת תפארת[4] ישראל, כברכת "עוטר ישראל בתפארה".

רבי אהרן מצ'רנוביל כותב בהסכמתו על השם ”ונועצו לקרוא שם הספר עטרת תפארת ישראל כי שמו נאה לו, נהנתי מאוד ואמרתי יישר, כי ידעתי ושמעתי מאבי אדמו"ר האיש אלקים קדוש זי"ע[5] לפארו בתפארת תהילה כחד מבני עליה”.

בחלק מהדפוסים קיצרו את השם ל"עטרת ישראל". וכך הוא מכונה במקומות רבים.

הספר בנוי לפי סדר הפרשיות, בנוסף יש בספר הדרכה ישרה לשובבי"ם ת"ת ולתענית בה"ב.

בספר הוא מצטט גם דברי תורה ששמע בעצמו מפיו רבותיו, סבו רבי נחום מצ'רנוביל, וגיסו רבי שלום שכנא מפראהבישט. במיוחד מפורסמים דבריו בפרשת נצבים בהם הוא מתאר את חסידיו של סבו רבי נחום, שהתגוררו מתחת הספסלים בבית המדרש מחוסר ממון, וכל עסקיהם היה בעבודת ה', והוא מוכיח על ירידת הדורות של חסידי זמנו.

הספר נדפס לראשונה בז'יטומיר בשנת תרכ"ז, לאחר מכן במהדורות צילום בשנחאי בשנת תש"ז, בשיכון סקווירא בשנת תשל"ג, בהוצאה חדשה בירושלים בשנת תשל"ה, ובהוצאה מפוארת הכוללת תיקונים וציונים ומפתחות בטבריה בשנת תשע"ה על ידי מכון נצח דוד בתוספת ברכת הרב דוד טברסקי מסקווירא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נכדו וממלא מקומו של רבי משה חיים אפרים מסדילקוב
  2. ^ הסכמת רבי דוד מטאלנא הושמטה במהדורה זו, ונדפסה רק בדפוס טבריה
  3. ^ על פי הקדמתו של רבי אברהם הכהן לספר
  4. ^ המעתיק רמז בהוספת המילה "תפארת" ליום פטירת רבי ישראל בספירת "תפארת שבתפארת"
  5. ^ רבי מרדכי מצ'רנוביל דודו של רבי ישראל