רבי דוד מתתיהו רבינוביץ
| רבי דוד מתתיהו רבינוביץ | |
| לידה |
18 בדצמבר 1927 כ"ד בכסלו תרפ"ח שדליץ, פולין |
|---|---|
| פטירה |
25 באוקטובר 1997 (בגיל 69) כ"ה בתשרי תשנ"ח ישראל |
| חיבוריו | להבת דוד, תפארת אבות, אורחות דוד |
| אב | רבי יחיאל יהושע |
רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו תרפ"ח, 18 בדצמבר 1927 - כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח, 25 באוקטובר 1997) היה האדמו"ר מביאלא בני ברק, ולפני כן ראש ישיבת אור קדושים ביאלא. היה גם מלחין ומחבר ספרי חסידות והדרכות.
תולדותיו
נולד בעיר שדליץ שבפולין לרבי יחיאל יהושע, האדמו"ר מביאלא. בגיל 6 חלה ושהה עם עמו לצרכי רפואה בוורשה, באותה תקופה התגורר בבית סבו רבי מאיר שלמה יהודה רבינוביץ, האדמו"ר ממעזריטש.
כשהיה בן 12 פרצה מלחמת העולם השנייה. עם פלישת הנאצים לפולין ב-1939 נמלט עם אביו ובני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. הסובייטים שלחו אותם לסיביר. בשנת ה'תש"ב (1942) עלה לארץ ישראל עם אחיו (לימים האדמו"רים רבי יצחק יעקב רבינוביץ והרב בן ציון רבינוביץ) בערב פורים ה'תש"ג (1943), במסגרת עליית ילדי טהרן. האחים התקבלו בארץ על ידי אחותם הבכורה גיטל ובעלה חיים גוטהלף בתל אביב, ועל ידי דודתו של אביו ובעלה רבי יוסף צבי קאליש, האדמו"ר מסקרנביץ רבה הראשון של בני ברק.
עם ילדי טהרן התקבל במוסדות שהקים רבי יוסף שלמה כהנמן, ראש ישיבת פוניבז'. למד בחברותא עם רבי יעקב אדלשטיין את מסכת חולין, לאחר שנצטווה מאביו במכתב מסיביר ללמוד לימודי רבנות. הרב כהנמן אמר על כך שאלה "חולין שנעשו על טהרת הקודש"[1]. עוד לפני חתונתו קיבל כתב סמיכה לרבנות מדודו, הרב קאליש[2].
באדר ב' ה'תשי"ד נישא לטויבא, בתו של רבי שמואל אהרן שצדרוביצקי מביאליסטוק, וממנה נולדו לו שתי בנות. באותה תקופה התגורר בתל אביב וכיהן כחבר במועצה הדתית בעיר[3]. בשנת תשי"ח התאלמן ובסוף שנת ה'תשכ"א נישא לרבנית שרה רבקה[4] ועבר לגור בבני ברק.
בשנת תשכ"ד נתמנה לרב בית מדרש שהקימו חסידי אביו ברחוב יהושע בבני ברק, ובאותה שנה הוציא את הספר 'תפארת אבות', תולדות חסידות ביאלא. כמו כן הוציא לאור את ספרי חסידות ביאלא. בשנת תשכ"ה הוציא לאור את הספר ברית עולם על הלכות שבת מאת רבי בנימין זילבר, בכרך אחד עם הספר ישרי לב. בשנת תשכ"ט ייסד את ישיבת אור קדושים לזכר חסידי בית ביאלא שנספו בשואה ועמד בראשותה. פעל לשימור ציוני האדמו"רים לבית ביאלא הטמונים בפולין.
מספר חודשים לאחר פטירת אביו, בשבט תשמ"ב, התמנה לאדמו"ר על ידי קבוצה מחסידי אביו. הקים את בית מדרשו בבני ברק וכן ברחוב אהלי יוסף בירושלים. היה נוסע לבקר בחו"ל בעיקר בלוס אנג'לס ובפריז לקבלת קהל ולגיוס כספים למוסדותיו. הלחין ניגונים, שיצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך" בהפקת גל סטאר.
במוצאי שבת כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח נפטר בביתו בפתאומיות, ונקבר בהר הזיתים סמוך לקבר אביו.
ספריו
- להבת דוד. על התורה והמועדים, ה' חלקים. תורות שנאמרו בשבתות ובמועדים, מתוך כתבי ידו. הספרים יצאו בכמה מהדורות.
- תפארת אבות. בני ברק, תשכ"ד. תולדות היהודי הקדוש, רבי שלמה לייב מלענטשנא ורבי יהושע מאוסטרובא.
- אורחות דוד חלק א', עצות והדרכות, פרקי אבות, שיחות קודש, ירושלים תשס"א; חלק ב', תולדות והנהגות, ירושלים תשע"ג.
צאצאיו
- בתו דבורה, נישאה להרב יהודה זאב קורנרייך האדמו"ר משידלובצא. הוא מונה בחיי חותנו לרב בית המדרש בירושלים אותו ייסד ובנה, ולאחר פטירת חותנו הוכתר לאדמו"ר בבית מדרש זה. בהנהגתו נוסף בית כנסת לחסידות בביתר עילית.
- בתו חוה, נישאה להרב יעקב הגר, האדמו"ר מסערט ויז'ניץ בחיפה.
- בנו הרב צבי יאיר שמואל, רב בית המדרש של אביו בבני ברק, חתן רבי משה דייטש חתנו של רבי יעקב הלברשטאם מטשאקאווא.
- בנו הרב יעקב מנחם, ממלא מקום אביו בבית מדרשו בבני ברק. בהנהגתו נוספו בתי מדרש לחסידות ברחוב אבינדב בירושלים ובביתר עילית, וכן ישיבה גדולה וישיבה קטנה בביתר עילית. חתן רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף-ירושלים, בעל בתו הרבנית ראצ'ה ברכה[5].
- בנו הרב אברהם ירחמיאל רבינוביץ, האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, הקים את חצרו ואת ישיבת אור קדושים בשכונת גבעת שאול בירושלים. כמו כן הוקם בשליחותו מרכז קירוב במנהטן ובלוס אנג'לס. חתנו (בזיוו"ר) של רבי אברהם שלמה בידרמן, האדמו"ר מלעלוב-ירושלים.
- בנו הרב פנחס ירמיהו, האדמו"ר מביאלא בית שמש, הקים בית מדרש ומרכז חסידי בעיר בית שמש. ובשליחותו הוקמו מרכזי קירוב בכמה ערים בצרפת ובקנדה. חתן רבי אברהם גולדמן, האדמו"ר מזוויהל.
- בנו הרב אהרן שלמה חיים אלעזר, אדמו"ר מביאלא בבורו פארק שבניו יורק. הקים מרכז קירוב במיאמי שבפלורידה ובית מדרש לחסידיו בביתר עילית. חתן רבי נחום מאיר פנט, האדמו"ר מזכרון משה דעעש בארה"ב.
חסידים מפורסמים
- הרב יעקב יוסף וורצברגר, רב העיר ברדיטשוב.
- רבי פישל וינגרטן, משפיע מפורסם, ומקים ארגון מעייני ישראל.
- הרב מנחם דוד זיכרמן, ר"מ בישיבת טשרנוביל.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי (עורך), אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, הוצאת מוסד הרב קוק, בערכו בהשלמות שבסוף הכרך
- הייליגער רבי פון ביאלא, ניו יורק תש"ס
קישורים חיצוניים
- להבת דוד א', על בראשית, שמות, ויקרא, באתר היברובוקס
- להבת דוד ב', על במדבר דברים, באתר היברובוקס
- תפארת אבות, באתר אוצר החכמה
- אורחות דוד, באתר אוצר החכמה
- מצגת לזכרו ע"י זאנוויל וינברגר ומקהלת מלכות באתר יוטיוב
הערות שוליים
