ליטא

ליטא
Lietuvos Respublika

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	תנו לאחדות לפרוח
המנון לאומי	השיר הלאומי המנון
ממשל
משטר	דמוקרטיה פרלמנטרית עם מאפיינים נשיאותיים
שפה רשמית	ליטאית רוסית רק 5% מהאוכלוסייה
עיר בירה	וילנה 54°41′N 25°17′E (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
שטח יבשתי	65,300 קמ"ר (125 בעולם)
אחוז שטח המים	זניח
אזור זמן	UTC +2
היסטוריה
הקמה
הכרזת העצמאות פירוק ברית המועצות (הכרזה על הקמה מחודשת)	16 בפברואר 1918 11 במרץ 1990
ישות קודמת
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בדצמבר 2024)	2,846,932 נפש (141 בעולם)
צפיפות	43.60 נפש לקמ"ר (173 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 14.71% גילאי 15 - 24 10.43% גילאי 25 - 54 40.51% גילאי 55 - 64 14.19% גילאי 65 ומעלה 20.17%
כלכלה
תמ"ג (2023)	77.84 מיליארד $ (81 בעולם)
תמ"ג לנפש	27,340$ (55 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.879 (37 בעולם)
מטבע	אירו‏ (EUR)
שונות
סיומת אינטרנט	lt
קידומת בין־לאומית	370
(למפת ליטא מוגדלת)   וילנה קלייפדה שיאוליאי מריאמפולה קובנה פוניבז' אוטנה אליטא טלז טאורגה לטביה בלארוס פולין רוסיה מחוז קלינינגרד ליטא (למפת ליטא רגילה)   וילנה קלייפדה שיאוליאי מריאמפולה קובנה פוניבז' אוטנה אליטא טלז טאורגה לטביה בלארוס פולין רוסיה מחוז קלינינגרד ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה

מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה

רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה הנמצאת באזור הבלטי בצפון-מזרח אירופה. ליטא גובלת בלטביה בצפון, בבלארוס במזרח, בפולין בדרום, במובלעת רוסית (קלינינגרד) ובים הבלטי במערב. ליטא היא אחת משלוש המדינות הבלטיות, יחד עם לטביה ואסטוניה. בשנת 2004 הצטרפה ליטא לברית נאט"ו ולאיחוד האירופי. ליטא היא המדינה הבלטית הראשונה מבין מדינות ברית המועצות לשעבר, שהפכה למדינה עצמאית ב-11 במרץ 1990, שנה לפני התפרקות ברית המועצות.

היסטוריה

טירה באי טראקאי

ערך מורחב – היסטוריה של ליטא

ליטא נזכרת לראשונה בכתובים ב־9 במרץ 1009, וגדלה להיות אומה חשובה בימי הביניים. היסטורית, ליטא נחשבת רשמית כמדינה החל מהכתרתו של מינדאוגאס כמלך ליטא ב-6 ביולי 1253 בבירה, וורוטה. מינדאוגאס הצליח לאחד דוכסים שלחמו זה בזה לאומה ולמדינה אחת. מאוחר יותר, במהלך כיבושיו של גדימינאס, ליטא הפכה לחלק מהדוכסות הגדולה של ליטא העצמאית והרב-לאומית, שכללה גם שטחים השוכנים כיום בבלארוס ובאוקראינה. הדוכסות הגדולה שלטה על חלק נרחב ממזרח אירופה מהים הבלטי ועד הים השחור במאה ה-15.

החל ב-2 בפברואר 1386, כשהרוזן הגדול יוגאילה הוכתר כמלך פולין, הדוכסות הגדולה התאחדה עם פולין באוניה פרסונלית. ב-1569 פולין והדוכסות הגדולה התמזגו רשמית למדינה חדשה בשם חבר העמים הפולני-ליטאי. האיחוד נשאר בתוקף עד חוקת מאי הפולנית ב-1791, שביטלה את כל החלוקות המחוזיות ומיזגה את חבר העמים לממלכת פולין. הממלכה החדשה חולקה כעבור זמן קצר בין האימפריה הרוסית, פרוסיה והאימפריה האוסטרית כחלק מחלוקת פולין של שנת 1795.

ליטא חידשה את עצמאותה בשטח מוגבל ב-16 בפברואר 1918. היא איבדה את רוב שטחיה משכבר הימים לטובת ברית המועצות והייתה נתונה בסכסוך טריטוריאלי עם פולין (בנוגע למרכז ליטא וסובלקי) ועם גרמניה (בנוגע לקליפדה). בשנים 1918–1939 הייתה בירתה המוכרזת של ליטא, וילנה (וילניוס), תחת שלטון פולני; וקובנה (קאונאס) שימשה כמושב הממשלה, והוגדרה כבירה זמנית, משום שליטא לא הכירה בשליטת פולין בווילנה. ב-1939, לאחר חלוקת פולין בין גרמניה הנאצית לברית המועצות, בהתאם לסעיפים הסודיים של הסכם ריבנטרופ–מולוטוב העבירה ברית המועצות את וילנה ואזורים נוספים שנכבשו במהלך פלישת ברית המועצות לפולין לליטא.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בעקבות דרישת ברית המועצות מגרמניה שליטא תשאר בתחום השפעתה, פלשו הסובייטים ביוני 1940 לליטא. בעקבות זאת הפכה ליטא לרפובליקה סובייטית סוציאליסטית וצורפה על פי בקשת השלטון החדש לברית המועצות. בעקבות הכיבוש הסובייטי החל גל מעצרים נרחב - חשודים כאנטי קומוניסטים, חברי האליטה הצבאית והאקדמית, רבנים וראשי ישיבות יהודים, בורגנים וציונים נעצרו, נאסרו ואף נרצחו. אלפים מתושבי ליטא (בהם זקנים, נשים וילדים) נשלחו למחנות בסיביר.

ב-22 ביוני 1941, לאחר פרוץ המלחמה בין גרמניה הנאצית וברית המועצות, פלשו כוחות של גרמניה הנאצית לליטא, והיא נכבשה על ידם בתוך שבוע. רבים מבני העם הליטאי קיבלו אותם בשמחה משום שהכיבוש הסובייטי הסתיים, אך במהרה התברר ששלטונות הכיבוש החדש הנהיגו משטר כיבוש אכזרי עוד יותר. מתנגדי המשטר הנאצי נרדפו ונרצחו. באותה שנה חיו בליטא כ-250,000 יהודים. כ-94 אחוז מהאוכלוסייה היהודית בליטא הושמדה על ידי הנאצים בזמן הכיבוש. שוטרים ליטאים פרו-פשיסטים לקחו חלק פעיל בהשמדת היהודים. בסתיו 1944 כבשו הסובייטים את ליטא מידי הצבא הגרמני הנסוג וליטא שבה להיות רפובליקה סובייטית סוציאליסטית בברית המועצות עד 1990. ארצות הברית מעולם לא הכירה בסיפוח ליטא לברית המועצות.

עם התקדמות הגלאסנוסט, ובהנהגתה של תנועת "סאיודיס" (Sajudis) האנטי-קומוניסטית והאנטי-סובייטית, הכריזה ליטא על עצמאותה המחודשת ב-11 במרץ 1990. ליטא הייתה הרפובליקה הסובייטית הראשונה שעשתה כך, אף-על-פי שכוחות סובייטים ניסו לדכא זאת עד לאוגוסט 1991, מה שהוביל, בסופו של דבר, להיסדקותה של ברית המועצות עצמה. הכוחות הרוסיים האחרונים עזבו את המדינה ב-31 באוגוסט 1993. עם זאת, אזרחים רוסיים רבים - רובם מהגרים וצאצאי מהגרים מרוסיה - עודם מתגוררים בליטא. חלקם נטולי מעמד אזרחי, כיוון שאינם דוברים ליטאית.

ב-4 בפברואר 1991, הייתה איסלנד למדינה הראשונה שהכירה בעצמאותה של ליטא ושוודיה הייתה הראשונה שפתחה שגרירות במדינה.

ליטא התקבלה כחברה מן המניין באו"ם ב-17 בספטמבר 1991. ב-31 במאי 2001 ליטא נהייתה החברה ה-141 במספר בארגון הסחר העולמי. מאז 1988 חיפשה ליטא לחזק את קשריה עם המערב וכך ב-4 בינואר 1993 הייתה למדינה הבלטית הראשונה שהגישה מועמדות לנאט"ו. ב-21 בנובמבר 2002 הוזמנה ליטא לפתוח במשא ומתן לחברות בנאט"ו וב-29 במרץ 2004 הייתה לחברה שווה מן המניין בארגון.

ב-1 בפברואר 1998 צורפה ליטא כחברה-משקיפה (בעלת זכויות מוגבלות) באיחוד האירופי; ב-16 באפריל 2003 חתמה על חוזה הצטרפות לאיחוד. 91% מאזרחי המדינה תמכו בצירוף ליטא לאיחוד במשאל עם שנערך ב-11 במאי 2003, ובאחד במאי 2004 התקבלה ליטא כחברה מלאה באיחוד האירופי. בעקבות הצטרפותה לאיחוד חוותה ליטא צמיחה כלכלית מהירה.

ב-1 בינואר 2015 הצטרפה ליטא לגוש האירו, לאחר שהחליפה את המטבע הלאומי שלה הליטאס, במטבע האירופי המשותף האירו.

פוליטיקה

צורת השלטון בליטא היא דמוקרטיה פרלמנטרית עם מאפיינים של דמוקרטיה נשיאותית. ראש המדינה הוא הנשיא, שנבחר ישירות לכהונה בת חמש שנים, ומשמש כמפקד הצבא וכאחראי על יחסי החוץ. באישורו של הפרלמנט, הנשיא בוחר ראש ממשלה, וכך גם את שאר חברי הקבינט (ממשלה), בנוסף לעוד מספר משרתי ציבור רמי-דרג ואת כל השופטים, בכלל זה אלו של בית המשפט החוקתי (Konstitucinis Teismas).

בפרלמנט הליטאי – הסיימאס – החד-בתי, המשמש כרשות המחוקקת במדינה, 141 צירים הנבחרים לכהונה בת ארבע שנים, בשיטה משולבת - שבעים-ואחד צירים נבחרים בבחירות ישירות אזוריות, ושבעים צירים בבחירות ארציות על פי ייצוג יחסי. אחוז החסימה הוא 5%.

צבא וביטחון

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של ליטא

החל מעצמאותה המחודשת של ליטא שהוכרה בשנת 1991 ניסו מנהיגיה להתקרב למערב, ובתחילת המאה העשרים ואחד, התקבלה כחברה בנאט"ו. גיוס החובה בוטל בספטמבר 2008 והוחזר שוב בשנת 2015 בעקבות הפלישה הצבאית של צבא רוסיה לחצי האי קרים שבאוקראינה, שהעלתה חששות מחודשים בליטא מכוחה של רוסיה.

כלכלה

כלכלת ליטא מבוססת על שירותים (כ-67.2% מהתוצר הלאומי ב-2017) ותעשייה (כ-29.4% מהתוצר ב-2017).

ייצור חקלאי (כ-3.5% מהתוצר) כולל בעיקר דגנים, תפוחי אדמה, סלק, סוכר, ירקות, עץ לתעשייה, ופשתה. ומחצבים: כבול, אבן, ענבר (אשר אף מיוצג בדגל הלאומי בצבע הצהוב) וחול.^{[דרוש מקור]} הייצור התעשייתי מתמקד במכונות/כלים לחיתוך מתכת, מנועי חשמל, זיקוק נפט, מספנות, רהיטים, טקסטיל, מזון, דשנים, מכונת חקלאיות, ציוד אופטי, מחשבים ורכיבים אלקטרוניים.^{[דרוש מקור]}

בתקופה הסובייטית נבנתה תחנת הכוח הגרעינית איגנלינה. תחנת כוח זו סיפקה חשמל זול לליטא העצמאית והייתה יכולה לכסות כ-70-80% מהביקוש. בלחץ הקהילה האירופית ופעילי הגנת הסביבה המתקן נסגר סופית בשנת 2009. פעולות פירוק ממומנות על ידי גופים בינלאומיים.

ליטא מייבאת בעיקר מרוסיה, פולין, גרמניה ואוקראינה. בשוי של 25,344 מיליוני דולר. לעומת זאת היא מייצאת בשווי של 25,344 מיליון דולר: מוצרים מינרליים, ציוד חשמלי, טקסטיל וביגוד, מקלטי טלוויזיה, כימיקלים, ומוצרי מזון לרוסיה, גרמניה, לטביה, פולין ומדינות נוספות. (נכון לשנת 2010).

גאוגרפיה ואקלים

ליטא משופעת באגמים ומקורות מים

ליטא ממוקמת לחופי הים הבלטי בצפון אירופה והיא גובלת בלטביה בצפון, בלארוס במזרח, פולין בדרום וקלינינגרד השייכת לרוסיה בדרום.

הנוף בליטא מתאפיין בעמקים נמוכים ושטוחים וטורי גבעות המתרוממים ביניהם בשני גושים. החוף חולי ודרומו ביצתי. בליטא שוכן הר קלנס ומקווי המים שלה הם שפע אגמים וביצות ונהר הניימן.

בשטחה של ליטא נמצא המרכז הגאוגרפי של יבשת אירופה.

הטמפרטורות של ליטא קרות מהממוצע בחורף ומתמתנות בקיץ. הטמפרטורות הממוצעות באזורי החוף הן 2.5 מעלות צלזיוס מתחת לאפס בחודש ינואר ו -16 מעלות צלזיוס בחודש יולי. בווילנה הקרה יותר בעונת החורף, הטמפרטורות הממוצעת הן 6 מתחת לאפס בחודש ינואר ו-17 מעלות בחודש יולי.

כמות המשקעים השנתיות הממוצעת הוא 800 מ"מ על החוף, 900 מ"מ באזור ההררי יותר ו-600 מ"מ בחלק המזרחי של המדינה. שלג יורד כל שנה, בדרך כלל בין החודשים אוקטובר עד אפריל.

שלטון מקומי

ערך מורחב – חלוקה מנהלית של ליטא

ליטא מחולקת ל-10 מחוזות ("אפסקריטיס") ול-60 מחוזות משנה ("סאוויוואלדיבה").

תרבות

המוזיאון הלאומי למדעים בווילנה

שפה

השפה הרשמית והמדוברת בליטא היא ליטאית, שהיא לשון השייכת לחלק המזרחי של השפות הבלטיות. שפה זו היא שפה מן הקדומות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

ספרות

ראשית הספרות הליטאית היא בשירי עם מימי הביניים וביצירות דתיות שנכתבו בתקופת הרפורמציה. עד המאה ה-19 נשלטה על ידי השפעות זרות (כמו הספרות האסטונית והלטבית) אם כי המשורר קריסטיונאס דונלאיטיס לא הושפע^{[דרוש מקור]}. עם התגברות התנועה הלאומית והרומנטיקה בלט אנטנאס ברנאוסקאס שהיה גם תאולוג.

בין השנים 1904-1864 הממשל הרוסי הוציא איסור על הדפסת ספרים באותיות לטיניות אך דבר זה לא הפריע לספרות הליטאית והיוצרים מיירוניס, זמאיטה, והמחזאי וידונאס היצטינו. בימי הרפובליקה העצמאית התבלטו הסופרים קרווה-מיצ' קוויצ'יוס, וינוליס, פוטינאס, והמשוררת שאטריוס.

עם סיפוח ליטא לברית המועצות ברחו כ-100 סופרים לארצות המערב ובהן פרחה תרבות חופשית בתפוצות.

דמוגרפיה

הרכב אתני

נכון ל-2017, בליטא חיים כ-2.8 מיליון איש, בצפיפות של 44 נפש לקמ"ר כאשר ההתפלגות האתנית היא כדלקמן:

• ליטאים: 84.2%
• פולנים: 6.6%
• רוסים: 5.8%
• בלארוסים: 1.2%
• אוקראיניים: 0.5%
• אחרים וחסרי לאום: 1.7%

פולנים הם המיעוט הגדול ביותר, והם מרוכזים בדרום מזרח ליטא במחוז וילנא, אזור שנשלט על ידי פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. קהילות פולניות גדולות במיוחד חיות במחוז העירייה וילנה (כ-61% מהאוכלוסייה) ובמחוז העירייה שיילצ'נינקי (Šalčininkai‏; מעל 80%). הודות לריכוזם, הפולנים מיוצגים בפרלמנט במקומות הנבחרים בבחירות אזוריות. למקומות בפרלמנט הנבחרים בבחירות יחסיות יש אחוז חסימה של 5%, המונע ייצוג פולני אתני בבחירות היחסיות.

הרוסים, הם מהמיעוט השני בגודלו ומרוכזים בשלושה ריכוזים בולטים: בווילנה 14% בקליפדה 28% ובוויסגינס משקלם רב באוכלוסייה: 56% שרובם הגיעו מרוסיה כדי לעבוד בתחנת הכוח הגרעינית איגנלינה. ליטא הצליחה, יחסית למדינות הבלטיות האחרות, להגביל הגירת רוסים לשטחה בתקופה בה הייתה חלק מברית המועצות (1945-1990). מספר רוסים-אתנים עזבו את ליטא לאחר הכרזת העצמאות בשנת 1990.

דת

נכון ל-2011, אוכלוסיית ליטא מתחלקת לדתות הבאות: 77% נוצרים קתולים, 6% חסרי דת, 5% נוצרים אורתודוקסים, 1.68% דתות אחרות (מוסלמים, יהודים, פרוטסטנטים ובפטיסטים).

יהדות ליטא

ערך מורחב – יהדות ליטא

בעבר היה ההרכב האתני של ליטא מגוון מאוד; התמורה הבולטת ביותר נבעה מהשמדת האוכלוסייה היהודית בתקופת השואה. לפני מלחמת העולם השנייה היו היהודים 7.5% מכלל האוכלוסייה, והתרכזו בערים שבהן הייתה להם השפעה משמעותית על אמנות ועסקים. הם נקראו ליטאים או ליטוואקים (Litvaks). בליטא נוסד הגימנסיון העברי במריאמפול שהיה לבית הספר התיכון הראשון מחוץ לארץ ישראל, ששפת ההוראה בו בכל המקצועות היא עברית. אוכלוסיית וילנה מנתה כ-30% יהודים, והיו בה לא מעט ישיבות שהיוו מרכז רוחני ולמדני, ובזכותן נקראה וילנה "ירושלים דליטא".

מתוך קהילה של כ-220,000 יהודים לפני הפלישה הגרמנית, נרצחו בשואה, בעזרתם הפעילה של הליטאים, כ-206,800 (כ-94 אחוזים מבני הקהילה) (נתון הקרוב מאוד גם ליהדות פולין ולטביה), ורוב השורדים היגרו מאוחר יותר לארצות הברית ולישראל. השלטון הקומוניסטי בליטא הלאים רכוש רב ושלח רבים מבני-מעמד הבורגנות למחנות בסיביר, ביניהם כ-5,000 יהודים, והם מהווים חלק ניכר משארית הפליטה במדינה. בליטא חיים כיום רק כמה אלפי יהודים.

משנת 2016 משמש הרב כלב קרלין כרבה הראשי של ליטא.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ליטא
• "לִיטָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 39–43, באתר HebrewBooks
• ליטא, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• מידע פוליטי-חברתי על ליטא, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• אתר ממשלת ליטא
• אתר נשיא ליטא
• אתר פרלמנט ליטא
• פורטל המכון הליטאי למתמטיקה - מכיל מידע נרחב הנוגע לליטא
• דפים ופורום הנוגעים להיסטוריה של ליטא (באנגלית, רוסית וליטאית)
• עמרי גלפרין, ליטא: ההיסטוריה כואבת, העתיד עם תקווה, באתר ynet, 5 בפברואר 2013
• כתבות והמלצות לטיול בליטא, באתר GoTravel
• דויד פרץ, ‏הרוחות של וילנה, באתר ישראל היום, 17 באוגוסט 2018
• אלי אשד, ליטאית בעברית: הספרים על ליטא והתרבות וההיסטוריה הליטאית-ליטבאקית בשפה העברית, אוגוסט 2018
• גלעד מנדלבוים, ארבעה ימים בליטא: מווילנה ועד פונארי, באתר הארץ, 11 באפריל 2019
• ליטא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34110284ליטא