ג'ת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ת
שם בערבית جت
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אשרף חנדקלו
גובה ממוצע[1] ‎57 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 12,716 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 156
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.3% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,649 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 140
תחום שיפוט[2] 7,710 דונם
    - דירוג ארצי 161
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי 118
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3836
    - דירוג ארצי 173
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.5%
גילאי 5 - 9 9.1%
גילאי 10 - 14 8.8%
גילאי 15 - 19 8.7%
גילאי 20 - 29 17.7%
גילאי 30 - 44 19.7%
גילאי 45 - 59 15.0%
גילאי 60 - 64 4.3%
גילאי 65 ומעלה 7.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 3
תלמידים 2,469
 –  יסודי 1,289
 –  על-יסודי 1,180
מספר כיתות 86
ממוצע תלמידים לכיתה 30.1
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל ג'ת נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

גַ'תערבית: جت) היא מועצה מקומית במשולש, בצפון השרון שבישראל, בסמוך לקו הירוק. היישוב[4] נוסד במאה ה-19 על ידי תושבים מבאקה אל-גרבייה והוקם על שרידי יישוב קדום.[5] היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1959.

כלל תושבי ג'ת הם ערבים-מוסלמים.

מקור השם

השם ג'ת משמר את השם הקדום גת,[6][7] שהיה שכיח בעת העתיקה ושימש כשמם של מספר יישובים, מהגליל בצפון ועד השפלה בדרום. במקורות הקדומים, השם גת נזכר לעיתים יחד עם תוספת, המסייעת להבחין בינו לבין יישובים אחרים באותו השם, כדוגמת גת פלשתים, גת רימון, גת כרמל, גת חפר וגת פדלה.[7]

היסטוריה

העת העתיקה

במקום בו שוכן היישוב נמצאו שרידים ארכאולוגים מתקופת הברונזה המאוחרת, ההשערה היא שבמקום שכן היישוב "גת פדלה" הנזכר בתעודות מצריות. ליד היישוב עברה דרך הים.[5] ביישוב יש שכבות על שכבות של תרבויות עתיקות.

בלב הכפר ג'ת נחפרו שני אתרי קבורה מהתקופה הרומית. באחד מאלו נחשפה אחוזת קבר גדולה, הכוללת חדרי כוכים, ומעליהם נחרתו כתובות הכוללות שמות עבריים (יעקב, ישוע, שרה, רבקה, מרים), שמות הרודיאניים (אגריפס, ברניקי, הרודיאס), ושמות רומיים (פטרוס, מרקוס, טיבריוס, ועוד). בהתאם לשמות שנמצאו במקום, וסגנון הכתב, החוקרים תיארכו את רוב הממצאים שהתגלו באתר לשלהי המאה ה-1 או לראשית המאה ה-2 לספירה, והציעו כי אחוזת הקבר שימשה משפחה יהודית אמידה שהחזיקה באדמות בטופארכיה של נרבתא. כשר מציע שג'ת הייתה באותה העת יישוב יהודי. נראה שהמערה המשיכה לשמש לקבורה, עתה בידי אוכלוסייה שומרונית, לפחות עד המאה ה-5 לספירה.[7]

התקופה העות'מאנית

במפקד אוכלוסין עות'מאני שנערך בשנת 1596 נמנו בג'ת 5 משקי בית, כולם מוסלמים, ושילמו מיסים על חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עיזים וכוורות דבורים, סה"כ 5,500 אקצ'ה.[8]

בתקופה העות'מאנית הוענק התל עליו שוכן הכפר למשפחות מהן מורכב הגרעין של כפר ג'ת ומאז צמח המקום ונהיה היישוב הנוכחי.

תושבי הכפר הם כמעט בני משפחה אחת. משפחת ותד, גרה, אבו עסבה ואבו בקר הן ארבע חמולות ובני דודים ששייכים לתת שבט אחד שנקרא ערב אל כעאוושה. בני התת-שבט הזה שייכים לשבט אל-אלפדל בן רביעה בני שבט טאיא הקחטאנית. בזמן האימפריה העות'מאנית הסולטאן סאלים השני נתן את הזכות לשבטים הערביים לשמור על הביטחון ועל הסדר באזור דרום סוריה הגדולה כי זה האזור שבו משתרעות בו השבטים הערביים ששיכים לשבט אל- אלפדל בן רביעה, זה כלל את ערב אלכעאוושה התת-שבט של תושבי ג'ת כיום, הם היו במנהיגות השייח' של השבט שלהם הנסיך עלי כאעווש שומרים על דרך הדואר והמסחר שבא ממצרים אל סוריה שהיה עובר מרמלה אל קאקון (כפר שוכן ליד ג'ת) וממשיך לואדי עארה אל בית שאן, צפת, טבריה ואזור חוראן/דרעאא שליד רמת הגולן בסוריה, לכן השושלת שלהם השתרעה בשלושה מקומות על הדרך הזה, חלק מהם התיישב אחרי שהיו נוודים בכפר שנקרא כפר עאנה ליד רמלה וחלק בכפר מירון ליד צפת והחלק השלשי בכפר ג'ת במשולש שבזמנו היה נקרא אזור השעראוויה שזה בלשון הערבים המקומיים רומז לאזור צפון טולכרם ודרום מערבה של ג'נין, הם התיישבו בכפר בסוף המאה השמונה עשרה כאשר הסולטאן העותמאני נתן להם את הכפר אחרי שהיו נוודים מצפון לדרום. החמולה הכי גדולה בג'ת היא ותד. החמולות שהן לא מהארבעה שהוזכרו לעיל באו ברובן אל הכפר אחרי מלחמת העצמאות.

המנדט הבריטי

בשנות הארבעים של המאה העשרים, בתקופת המנדט הבריטי[9], עבדו רבים מתושבי הכפר בתפקידי בנייה ותחזוקה במחנה חיל האוויר הבריטי RAF Ein Shemer (כיום, מנחת עין שמר)[10]

ישראל

היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1959.

ראש המועצה הראשון היה עלי עבד אלראזק מלק שהיה המוכתר האחרון של הכפר לפני הפיכתו למועצה מקומית.

בשנת 1978 התקיימו בפעם הראשונה בחירות ישירות לראשות המועצה בג'ת, וליו"ר המועצה המקומית נבחר אחמד מחמוד אבו עסבה. בשנת 1983 נבחר לקדנציה שנייה. בשנת 1988 נבחר גלאל עבד אל-קאדר ותד לראש הרשות. בשנת 1993 נבחר לראשות המועצה אחמד מחמוד אבו עסבה. בשנת 1998 נבחר ד"ר מוחמד חסן אבו פול. בשנת 2003 אוחדה ג'ת עם באקה אל-גרבייה הסמוכה לה מצפון, ויחד כוננו עיר שנקראת באקה-ג'ת. בחקיקה שתוקפה מ-1 בנובמבר 2010 בוטל האיחוד.[11] בעקבות הפירוק נבחר חאלד גרה לראש מועצת ג'ת. בבחירות שנערכו בנובמבר 2015 נבחר מוחמד ותד לראש מועצת ג'ת.[12] בבחירות שנערכו בנובמבר 2019 נבחר חאלד גרה לקדנציה שנייה לראש מועצת ג'ת.[13] במרץ 2024 נבחר בסיבוב שני אשרף חנדקלו לראש מועצת ג'ת.[14]

היות שג'ת קרובה לקו הירוק, במבצע חומת מגן כוחות צה"ל היו נוכחים בפאתי הכפר, ועד היום בחלק מרחובות דרום-מזרח הכפר ניכר הנזק שגרמו שרשראות הטנקים והנגמ"שים.[דרוש מקור]

בשנת 2017 נקרא ביישוב רחוב על שם יאסר ערפאת, אך הוא בוטל בהוראת שר הפנים, אריה דרעי.[15]

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בג'ת 12,716 תושבים (מקום 156 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 90.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 9,202 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[16]

שירותים

בג'ת קיימים שירותי בריאות של קופות החולים כללית ולאומית, ומרכזי טיפת חלב לבריאות האם והתינוק, בנוסף למרכז הרפואי לרפואה דחופה "אלמייסם". בג'ת מופעלת תחנת משטרה קהילתית, ופועל סניף של בנק לאומי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ מפת האזור 1918 (באנגלית) עם סימון הישוב. המפה נוצרה ע"י הצבא הבריטי, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  5. ^ 5.0 5.1 כל מקום ואתר, הוצאת משרד הביטחון, 1985, עמוד 122
  6. ^ Palmer, 1881, p. 183
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 פורת, יוסף; ינאי, אלי; כשר, אריה (1999). "שרידים ארכיאולוגיים בג'ת". 'Atiqot / עתיקות. 37: 1–78. ISSN 0792-8424.
  8. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 159
  9. ^ מפה מפורטת של ג'ת, 1947 (באנגלית) הוכנה על ידי מחלקת המדידות של ממשלת המנדט, באתר הספרייה הלאומית, ארכיון עזרא רוטמן, מפות מדידה - אזור חדרה וחיפה, מפה מס' 4
  10. ^ Roy Marom, RAF Ein Shemer: A Forgotten Case of Jewish and Arab Work in a British Army Camp in Palestine during the Second World War, War & Society 39, 2020-07-02, עמ' 189–209 doi: 10.1080/07292473.2020.1786889
  11. ^ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת) התש"ע-2010, ס"ח 2256 מיום 29 ביולי 2010
  12. ^ הודעות בדבר תוצאות הבחירות לראש הרשות ולמועצת הרשות המקומית ג'ת, י"פ 7168 מ-20 בדצמבר 2015
  13. ^ דיווח ספירת קולות (ראשי רשויות), באתר GOV.IL
  14. ^ חסן שעלאן, הכוחות הצעירים של המגזר הערבי: ראשי הרשויות שינסו לשנות את המצב, באתר ynet, 11 במרץ 2024
  15. ^ אילן ליאור, מועצת ג'ת תסיר שלטי רחוב על שם יאסר ערפאת, באתר הארץ, 5 במרץ 2017
  16. ^ פרופיל ג'ת באתר הלמ"ס
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39377285ג'ת