נחל שיח

שרידי הכנסייה הצלבנית-כרמליטית בנחל שיח

בוסתן כיאט

עין משוטטים

מערת קומתיים, ליד עין משוטטים

נַחַל שִׂיחַ (בערבית: وادي السياح (ואדי עין-א-סיאח או ואדי סיאח); בתרגום לעברית: "נחל המטיילים") הוא נחל אכזב בצפון מערב הכרמל. ראשיתו בתוככי העיר חיפה ברחוב לוטוס שבשכונת כרמליה, והוא זורם מערבה לים התיכון. הנחל זורם בין שכונת כבאביר המשמשת כמרכז למוסלמים האחמדים בישראל ובין שכונת כרמליה. בהמשך עובר הנחל דרך כפר סמיר.

הנחל

בתחילתו הצמחייה היא סבך צפוף של עצים ושיחים, ובהמשך נפתח הנחל. לאורך הנחל יש שני מעיינות:

• בחלקו העליון עין משוטטים; הקרוי על שם "אגודת המשוטטים" שפעלה בחיפה בראשותו של פנחס כהן החל בשנות השלושים, ממנה צמחו החברה להגנת הטבע ושבט "משוטטי בכרמל" של תנועת הצופים. בערבית קרוי המעיין "עין אל פרג'" (בעברית: מעיין הישועה), ולפי המסורת היהודית והנוצרית, ממימיו שתה אלישע הנביא כאשר שהה בכרמל.
• עין שיח (סיאח) הנמצא בחלקו התחתון של הנחל. מעיין זה שימש בתחילת המאה ה-20 כמקור מים של שכונת מרכז הכרמל. במקום היה מבנה אבן ובתוכו משאבה. שרידי המבנה נמצאים ליד הנביעה. מנקודת הנביעה זורמים המים לבריכה קטנה וממנה הם זורמים בחופשיות בוואדי.

באפיק הנחל ישנם שרידי כנסייה כרמליתית וכן מערה (מול עין משוטטים) ששימשה את הנזירים, המכונה "מערת קומתיים". לפי המסורת הנוצרית אליהו הנביא עצמו התגורר במערה. זו מערה טבעית שהורחבה על ידי הנזירים לצורכיהם פתח המערה חסום בדלת מתכת. הנזירים התגוררו במערות החל מהתקופה הצלבנית והשתמשו במי המעיינות לגידולים חקלאיים. הם נעזרו גם בתרומות שקיבלו מצליינים. בתחילת המאה ה-13 חברו הנזירים והקימו את המסדר הכרמליתי. הם בנו את הכנסייה שהייתה בעלת שתי קומות ובעלת חומה כפולה לכיוון מערב. ההתיישבות במקום פסקה בעקבות התפוררות הממלכה הצלבנית. בסמוך לשרידי הכנסייה נבנתה קאפלה קטנה שבקירותיה שובצו אבנים מהכנסייה. הקאפלה נבנתה על ידי הכרמליתים לאחר חזרתם לאזור הכרמל.

לורנס אוליפנט בספרו חיפה, מספר על הנחל ועל השרידים של ההתיישבות הכרמליתית. הוא קורא למקום עמק הקדושים והמעונים. המסורת הכרמליתית מספרת שהנזירים שישבו במקום נטבחו בידי הכובשים המוסלמים.

בחלקו התחתון של הנחל ניצב בוסתן כיאט - בוסתן נטוש שהיה שייך למשפחת כיאט, אחת המשפחות הערביות העשירות בחיפה שלפני קום המדינה. עצי הבוסתן מושקים ממי עין שיח באמצעות מערכת תעלות. קיימות כיום תוכניות לשקם את הבוסתן כאתר תיירותי.

בחלקו התחתון של הנחל, ליד בית הקברות כפר סמיר, גדלה אוכלוסייה של שיחי חלבלוב השיח. זוהי האוכלוסייה היחידה של מין זה בישראל, והיא מרוחקת מרחק רב משאר אוכלוסיות המין, המפוזרות לאורך חופי הים התיכון, ולכן היא חשובה מאד לשימור. האוכלוסייה הצטמצמה עם השנים עקב הרחבת בית הקברות במעלה ההר, וקיימים לחצי פיתוח נוספים, כמו תוכניות להרחבת שכונת כבאביר ולסלילת כביש גישה תחתי אליה, העלולים לגרום להכחדת חלבלוב השיח בישראל.

הצומח הטבעי בנחל, במיוחד בחלקו העליון, הולך ונדחק בעקבות התפשטותם של מספר מינים פלשניים של צמחים: חמציץ נטוי, כובע הנזיר, אילנתה בלוטית, ופרקינסוניה שיכנית.

במוצא הנחל אל מישור החוף שוכן האתר הארכאולוגי נווה דוד. באתר התגלו שרידים פרהיסטוריים מהתקופה האפיפלאוליתית.

ראו גם

• בוסתן כיאט
• נווה דוד (אתר ארכאולוגי)

לקריאה נוספת

• יעקב שורר, לטייל בחיפה בין כרמל וים, הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמ' 163-155
• יוסי בן ארצי, הכרמל: נחל שיח ובוסתן כיאט, באתר מסע אחר, 2016.
• לורנס אוליפנט, "עמק הקדושים והמעונים", חיפה כתבות מארץ ישראל 1885-1882, הוצאת יד בן-צבי, עמ' 23-20

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נחל שיח בוויקישיתוף

• פאדי עיאדאת, נופים של סיציליה באמצע חיפה, באתר הארץ, 21/03/08
• מידע על אתר נחל שיח, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
• תמונות ותיאור על בוסתן כיאט באתר רשימות, 9/09
• טיול בנחל שיח - מאתר "טבע ונופים בישראל"
• כתבה מצולמת על נחל שיח כולל תרשים מאתר yoaView
• נחל שיח, באתר טיולי
• מסלול טיול מעודכן בנחל שיח
• נחל שיח, סרטון באתר יוטיוב
• מידע על אתר נחל שיח, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות

‬

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0