גורן
הגורן היא מקום ששימש בעבר לריכוז החיטה על מנת לבצע בה דישה. בגורן היו מופרדים גרעיני החיטה, שמהם מכינים את הלחם, מהמוץ ומן התבן. כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית והמצאת הקומביין, נעלמה הגורן, בדומה להיעלמות של מוסדות חקלאיים דומים כמו גת דריכת הענבים.
יש סבורים[דרוש מקור] שהגדיש הוא ערימת החיטים שבגורן, ואילו הגורן היא המקום[1], אך יש סוברים שהגורן היא גם ערמת החיטים עצמה[2]. בעברית המודרנית הגורן היא ערימת החיטים, ומקומה הוא "מקום הגורן".
שרידים של גרנות עתיקות ניתן לראות במקומות שונים בארץ, אלו בולטים במיוחד בתמונות לווין, וכיום באתרי המפות המקוונים[3]. גרנות שנבנו בינתיים הפכו פעמים רבות לרחובות עגולים המשמרים את שם המקום עליו הם נסללו[4].
על ישיבה "על הגורן" בחוות כנרת כותב ביומנו תנחום תנפילוב ממקימי דגניה א':
- והנה פעם אחת, בשנת 1909, ישבנו על הגורן אחרי עמל העונה בקציר ובגורן ונתפתחה שיחה על עתידנו. באותה שיחה צץ לראשונה הרעיון של משק עצמי. חיי חברה עצמיים והשם "קבוצה" נשמע לראשונה בחלל העולם. יוסף בוסל היה הראשון שהעז ופרש לפנינו יריעה שלמה על חיינו בעתיד. הישיבה הזאת על הגורן בכנרת הייתה קובעת גורל. החלטנו: אנו נקים משק עצמי, שיתופי, על אחריותנו. בלי מנהלים"[6].
רחל המשוררת כתבה שיר בשם "על הגורן".
כיום ביישובים ביהודה ושומרון ישנן גרנות עתיקות המשמשות לכינוסים חגיגיים[7].
לפי הקבלה הגורן שימשה במשמעות של כינוסים וספר הזוהר מחולק לשלש גרנות (בארמית אידרות). הרב שלמה גורן הקים את ישיבת האידרה המרמזת הן על שמו של הרב (שעברת את שמו משם לועזי דומה), והן על מקום המקדש, שבמקורו היה "גורן ארוונה היבוסי" אשר נקנה בידי דוד.
בחג הסוכות משתמשים ב"סכך" טבעי בלבד - על פי הפסוק "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ".
קישורים חיצוניים
- גורן, באתר מט"ח
- גורן, באתר האקדמיה ללשון העברית
- גילי סופר, ים השיבולים שמסביב, באתר ynet, 1 ביוני 2006 - טיולים בגרנות מחודשות או חדשות ברחבי הארץ
- רחובות המשמרים את מקום הגורן
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת פאה, פרק ה', משנה ז' המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה."
- ^ הרמב"ם מסביר את המשנה במסכת פאה: "הוא גדיש הוא גורן..."
- ^ לדוגמה בכביש 40 החולף על פני הכניסה לרמלה מפתח תקווה לכיוון רחובות, בפארק בורות לוץ בנגב, בגן לאומי ציפורי, ביפו, ועוד רבים. בספרו של פרופ' בנימין זאב קדר "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, הגורן מודגש ברוב תמונות האוויר שצולמו במלחמת העולם הראשונה, ומקומן ניכר בתמונות משנות ה-90."
- ^ לדוגמה רחוב הגורן בעתלית, בזכרון יעקב, בראש פינה, בבנימינה, בפרדס חנה, בקרית אתא, במזכרת בתיה ובגדרה (ישנן גם תמונות של גורן זו בגדרה, ותיעוד מדויק על מיקומה ועל מיקום תבליט בתמונות, על פי כתובתם כיום (שנת 2010)).
- ^ יעקב מזור, הלילות בכנען, המרכז לחקר המוזיקה היהודית, ירושלים, תשנ"ט (מתוך חוברת המלווה תקליטור)
- ^ כאן על פני האדמה. עורכים: מוקי צור, תאיר זבולון, חנינא פורת. הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, תשמ"א. עמוד 24
- ^ לדוגמה ביישוב שדה בועז שבגוש עציון עושים כנס שנתי ובו משחזרים את סיפור מגילת רות. בנוקדים הגורן משמש לכינוסי הישיבה והמכינה הצבאית, בייחוד בל"ג בעומר כולל הופעות של נגנים ומרצים ומדריכי מחול.
