ג'סר א-זרקא

ג'סר א-זרקא
	ג'סר א-זרקא
שם בערבית	جسر الزرقاء
מדינה	ישראל
מחוז	חיפה
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	מוראד עמאש
גובה ממוצע	‎11 מטר
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	15,815 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	131
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.9% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	9,585 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	14
תחום שיפוט	1,650 דונם
- דירוג ארצי	240
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת הכרמל רגילה) ג'סר א-זרקא32°32′12″N 34°54′44″E / 32.5366552664459°N 34.9121276797663°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	2 מתוך 10
- דירוג ארצי	238
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.2823
- דירוג ארצי	255
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.1%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.1%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	10.8%
גילאי 5 - 9	11.3%
גילאי 10 - 14	10.5%
גילאי 15 - 19	10.6%
גילאי 20 - 29	18.6%
גילאי 30 - 44	19.6%
גילאי 45 - 59	12.9%
גילאי 60 - 64	2.4%
גילאי 65 ומעלה	3.5%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	8
– יסודיים	5
– על-יסודיים	4
תלמידים	3,558
– יסודי	1,953
– על-יסודי	1,605
מספר כיתות	152
ממוצע תלמידים לכיתה	26.5
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל ג'סר א-זרקא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	http://www.jeser-m.org

גִ'סְר אֶ־זַּרְקָא (בערבית: جسر الزرقاء, תעתיק מדויק: ג'סר אלזרקאא, לעיתים נקרא בפשטות "ג'סר". בתרגום לעברית: הגשר הכחול) היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היישוב נחנך ב-1924, והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1961. כלל תושבי ג'סר א-זרקא הם ערבים-מוסלמים.

היישוב שוכן על רצועת כורכר לחוף הים התיכון שגובהה 5–20 מטרים מעל פני הים, שלמרגלותיה זורם הקטע התחתון של נחל תנינים, שמפריד בין היישוב לבין הים במערב. מדרום שוכנת קיסריה, ומצפון מעגן מיכאל והכניסה לשמורת הטבע נחל התנינים. במזרח גובל היישוב בכביש 2 (כביש חיפה - תל אביב). בסמוך לשפך הנחל, דרומית-מערבית לבתי היישוב, שוכן תל תנינים.

פירוש השם ג'סר א-זרקא הוא הגשר (על הנחל) הכחול על שם הגשר שנבנה על נחל תנינים "אל-וואדי א-זרקא" (הנחל הכחול בערבית). אין זה הגשר שנבנה ליד שפך הנהר לים, לקראת סוף המאה ה-19 עבור הקיסר וילהלם השני בעת ביקורו של הקיסר בארץ ישראל ב-1898, אלא הגשר של סכר טחנות הקמח שנבנה על ידי הביזנטים כמפעל מים עבור קיסריה.

ג'סר א-זרקא היא היישוב היחיד לחוף הים בישראל כיום שבו יש רוב ערבי, והוא אחד מהיישובים העניים ביותר בישראל.

היסטוריה

מקור התושבים קדום וכבר לפני 500 שנה חיה סביב ביצת הכבארה קבוצה שנקראה ג'מוסין (מגדלי הג'מוסים). בשנות השבעים של המאה התשע עשרה כלל היישוב בשולי ביצות כבארה 15 בתים, חושות וטחנות קמח. מיקום היישוב המקורי היה ממזרח לביצה, באזור מערת כבארה^[4]. התושבים אינם ממוצא אחיד. משפחת ג'ורבאן הגיעה ראשונה מעמק הירדן (ע'ור בערבית) ולכן התושבים כונו ע'וארנה. משפחת עמאש הגיעה מקדום בשומרון, נג'אר מאל עריש או מצרים, שהאב מהחורן וטטואתחה ואם בשי מסודאן.^[4] התושבים התפרנסו מדיג בביצות ובים התיכון וכן מקדרות מאדמת הביצה ויצירת מחצלות מצמחי הגומא והקנה^[5].

בעקבות ייבוש הביצה בשנת 1924 עבור זכרון יעקב לטובת אדמות חקלאיות ומיגור מחלת המלריה, הוצעה לתושבים קרקע חלופית לכפר בתוספת שכר בעבור עזרתם בייבוש הביצה ואובדן מקור פרנסתם. האתר החלופי שוכן על שרידי מחצבה ברכס הכורכר, אותה רכשה פיק"א בשנת 1924. בשנת 1926 נחנך היישוב החדש בו קיבלה כל משפחה כ-30 דונם. עם הקמתו נבנו בתיו מאבני כורכר מקומיות, אולם עם קום מדינת ישראל התפתח היישוב ונבנו בו בתים מבטון ומבלוקים. בני השבט המשיכו לעסוק בעבודות חקלאיות ביישובי האזור. כיום עובדים רבים מבני היישוב כשכירים בעבודות חוץ.

במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסיו עם תושבי זכרון יעקב, בנימינה והסביבה, שאורח החיים החקלאי בהם היה תלוי בעובדים ערבים מהכפרים הסמוכים ג'סר א-זרקא ופוריידיס, ולכן התעקשו להשאיר יישובים אלו, חרף הצעות חוזרות ונשנות של הצבא לפנותם. בעקבות המלחמה, הגיעו לכפר פליטים מכפרים סמוכים שנהרסו.^[6]^[7] עד לשנות השמונים לא היו כלל נישואים מבחוץ עם בני ובנות היישוב בשל הסטיגמות החריפות כלפיהם בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ, שנבעו ממוצאם השונה.

בשנת 1994 הוכרז היישוב "שכונת שיקום" במסגרת פרויקט שיקום שכונות^[8]. בסוף 2009 החל משרד הפנים בהכנת תוכנית אב ראשונה ליישוב, שבמסגרתה ייבחן הצורך להרחיב את תחום השיפוט, את היקף ההרחבה, אופייה ומיקומה, בעקבות הצפיפות הרבה ששוררת בה. נשקל עידוד בנייה רוויה והסטת כביש 2 מזרחה, כדי לאפשר את הרחבתו של היישוב.

ב-7 באוקטובר 2000, בתקופת אירועי אוקטובר, נהרג נוסע בכביש 2 כתוצאה מפגיעת אבן שנזרקה על ידי פורעים מהיישוב^[9]. בתחילת יולי 2014 התקיימה התפרעות של תושבי ג'סר א-זרקא, שמהלכה ירו המתפרעים זיקוקים באוויר ויידו אבנים לעבר שוטרים וכלי רכב שנסעו בכביש 2^[10].

ב-2017 נחנכה ביישוב תחנה של משטרת ישראל^[11].

ב-2020 שוחזר גשר האבן מעל שפך נחל תנינים, בכניסה הצפונית של היישוב. הגשר נבנה במקור בסוף המאה ה-19, לכבוד ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בארץ ישראל^[12]. ב-2021 נחנכה טיילת באורך 650 מטר מהגשר דרומה, במימון החברה לפיתוח קיסריה, רשות הטבע והגנים, קרן אדמונד דה רוטשילד והקרן לשטחים פתוחים במינהל מקרקעי ישראל.^[13]

דמוגרפיה, כלכלה ותעסוקה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בג'סר א-זרקא 15,815 תושבים (מקום 131 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 33.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 6,620 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[14]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בג'סר א-זרקא:

נכון לתום העשור הראשון של המאה ה-21, מעל 50% מתושבי ג'סר א-זרקא הם נוער עד גיל 19. היישוב, שאוכלוסייתו מוסלמית, מתאפיין בשיעור גידול טבעי גבוה של 3.2% (ירידה מ-3.5%), והוא סובל משיעור אבטלה רשמי של 30% (2009) ומשיעורי אלימות גבוהים. שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה הוא מהנמוכים במגזר הערבי בישראל. ענף ההוראה נפוץ מאוד בג'סר, כמו כן הכפר הוא הספק הגדול ביותר של כוח-עבודה נשי בענפי משק הבית למפעלים ובתי-חולים באזור. עם זאת, השאיפה בקרב פרנסי היישוב היא לחולל פיתוח תיירותי, המתבסס על הקרבה אל קיסריה העתיקה, שמורת נחל תנינים וחוף הים, ועל כך ששביל ישראל חוצה את היישוב לרוחבו. בשנת 2013 נפתחה בכפר אכסניה לתיירים^[15].

אזור החוף של הכפר נהנה מסביבה טבעית עשירה. אומנם בריכות הדגים של מעגן מיכאל משתרעות לאורכו והגישה אל החוף מוגבלת עד לדרומו, אל אזור שפך הנחל, שם מתנשאת תצורת צוק ייחודית, ומעבר לה מעגן דיג קטן וסירות. בפועל שיעור העוסקים בדיג מבין התושבים מצומצם מאוד כיום. כביש הגישה לכפר הוא ממזרח מכביש 4, באמצעות גשר שעובר מעל כביש 2 בצפונו של הכפר ובאמצעות מעבר מתחתיו במרכזו של היישוב. את האדמות שמעבר לכביש המהיר אין התושבים מורשים לפתח. בנוסף לסוללת העפר – שהוקמה בידי תושבי קיסריה השכנה בסוף שנת 2002 כדי לחצוץ בינה ובין ג'סר א-זרקא^[16] – מעסיקה את תושבי הכפר סוגיית האנטנות הסלולריות שמוקמו בשטחם.

בכפר שתי קופות חולים, מתנ"ס-מרכז קהילתי שהוקם בידי משרד הבינוי והשיכון בשנת 2003, מספר בתי ספר ומרכז מסחרי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'סר א-זרקא בוויקישיתוף

אתר המועצה המקומית

פרופיל ג'סר א-זרקא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

המועצה המקומית ג'סר א-זרקא, באתר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "שומרון"
מירון רפופורט, כך הפכו מייבשי הביצות הפלסטינים מג'יסר א-זרקא לקוץ בלבו של האזור היוקרתי ביותר בשרון, באתר הארץ, 5 ביוני 2010
יוסי יובל, ג'אסר א-זרקא: כפר הדייגים האחרון לחופי ישראל, באתר ynet, 22 ביולי 2010
ורד שדות, ביקור בארץ זרה שנמצאת ממש מעבר לפינה, באתר ynet, 27 באוגוסט 2011
אמנון דירקטור, תוכנית המתאר החדשה של ג'סר א-זרקא: כך מנשלת מדינת ישראל את הערבים מאדמותיהם, באתר הארץ, 29 במאי 2015
נעה שפיגל, בג'סר א־זרקא משחקים בין הכדורים, באתר הארץ, 28 בפברואר 2016
הילה שמר, "מחיר למשתכן" מגיע לחוף ג'סר א-זרקא. מי ייהנה, יהודים או ערבים?, באתר ynet, 12 באפריל 2016
בילי מוסקונה לרמן, עולמן המסויט של הנשים בג'סר א־זרקא, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2016
אלי לוי וסמי עאבד אלחמיד, הסיפור העצוב של דייגי ישראל: כיצד ענף הדיג הפך למלכודת עוני?, באתר של "רשת 13", 3 באפריל 2017 (במקור, מאתר "nana10")
משה גלעד, האם אחד המקומות העניים בישראל יצליח להפוך לפנינה תיירותית, באתר הארץ, 16 ביולי 2018
קטע שביל ישראל העובר בג'סר א-זרקא באתר שביל ישראל.
גלעד בן שץ, ג'סר א-זרקא, בלוג צילום, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2021

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
^ ^2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ ^4.0 ^4.1 ענת בר כהן, הזיקה שבין התנאים הסביבתיים לבין היישוב הכפרי המסורתי והמצב האגררי ברמת מנשה לפני קום המדינה, רמת גן: (עבודת תזה לתואר שני) אוניברסיטת בר אילן, 2001. (בעברית)
^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001.
^ בני מוריס, The Case of Abu Ghosh and Beit Naqquba, Al Fureidis and Jisr Zarka in 1948—or Why Four Villages Remained מתוך 1948 and After: Israel and the Palestinians, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1994, עמ' 257–284
^ מירון בנבנישתי, Sacred Landscape, הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 2000, עמ' 134-135, 209
^ רע"א 8565/10 נאסר עמאש ואח' נ' הועדה לתכנון ובניה השומרון, ניתן ב־27 בספטמבר 2012, סעיף 1
^ אלי סניור וטלי רוזן, "אבא שלי נרצח בגלל הדרך שברק הולך בה", באתר ynet, 8 באוקטובר 2000
^ יואב איתיאל, אישום: תושבי ג’סר א-זרקא יידו אבנים כנגד ’צוק איתן’, באתר גפן מגזין המושבות, ‏26 באוגוסט 2014
^ חסן שעלאן, נתניהו חנך תחנת משטרה בג'סר א-זרקא: "יום חג לשלטון החוק", באתר ynet, 21 בנובמבר 2017
^ תמונת גשר האבן המשוחזר מעל שפך נחל תנינים
^ זיו ריינשטיין‏, "הפנינה הכחולה": נחנכה טיילת הים בג'סר א-זרקא שתתחבר לקיסריה, באתר וואלה!‏, 10 בספטמבר 2021
^ פרופיל ג'סר א-זרקא באתר הלמ"ס
^ דני ספקטור, חופשה במלון באילת? נסו את ג'סר א-זרקא!, באתר ynet, 20 באוגוסט 2013
רועי צ'יקי ארד, "גסטהאוס ג'וחה", התקווה של ג'סר א־זרקא, באתר הארץ, 5 בינואר 2014
^ פאוזי אבו טועמה, קיסריה הופרדה מג'יסר, באתר ynet, 25 במאי 2003

מבט לכפר מכיוון דרום-מערב

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39158304ג'סר א-זרקא

[U-1] 1.0 ^1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.

[STAT-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022

[ESHKOL-3] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[ענת_בר_כהן-4] 4.0 ^4.1 ענת בר כהן, הזיקה שבין התנאים הסביבתיים לבין היישוב הכפרי המסורתי והמצב האגררי ברמת מנשה לפני קום המדינה, רמת גן: (עבודת תזה לתואר שני) אוניברסיטת בר אילן, 2001. (בעברית)

[5] עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001.

[6] בני מוריס, The Case of Abu Ghosh and Beit Naqquba, Al Fureidis and Jisr Zarka in 1948—or Why Four Villages Remained מתוך 1948 and After: Israel and the Palestinians, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1994, עמ' 257–284

[7] מירון בנבנישתי, Sacred Landscape, הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 2000, עמ' 134-135, 209

[8] רע"א 8565/10 נאסר עמאש ואח' נ' הועדה לתכנון ובניה השומרון, ניתן ב־27 בספטמבר 2012, סעיף 1

[9] אלי סניור וטלי רוזן, "אבא שלי נרצח בגלל הדרך שברק הולך בה", באתר ynet, 8 באוקטובר 2000

[10] יואב איתיאל, אישום: תושבי ג’סר א-זרקא יידו אבנים כנגד ’צוק איתן’, באתר גפן מגזין המושבות, ‏26 באוגוסט 2014

[11] חסן שעלאן, נתניהו חנך תחנת משטרה בג'סר א-זרקא: "יום חג לשלטון החוק", באתר ynet, 21 בנובמבר 2017

[12] תמונת גשר האבן המשוחזר מעל שפך נחל תנינים

[13] זיו ריינשטיין‏, "הפנינה הכחולה": נחנכה טיילת הים בג'סר א-זרקא שתתחבר לקיסריה, באתר וואלה!‏, 10 בספטמבר 2021

[14] פרופיל ג'סר א-זרקא באתר הלמ"ס

[15] דני ספקטור, חופשה במלון באילת? נסו את ג'סר א-זרקא!, באתר ynet, 20 באוגוסט 2013
רועי צ'יקי ארד, "גסטהאוס ג'וחה", התקווה של ג'סר א־זרקא, באתר הארץ, 5 בינואר 2014

[16] פאוזי אבו טועמה, קיסריה הופרדה מג'יסר, באתר ynet, 25 במאי 2003

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

דגל ישראל מחוז חיפה
נפות	נפת חיפה • נפת חדרה	מפת מחוז חיפה
ערים	אום אל-פחם • אור עקיבא • באקה אל-גרבייה • חדרה • חיפה • חריש • טירת כרמל • כפר קרע • נשר • קריית אתא • קריית ביאליק • קריית ים • קריית מוצקין
מועצות מקומיות	בנימינה-גבעת עדה • בסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'ת • דלית אל-כרמל • זכרון יעקב • מעלה עירון • עספיא • ערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכור • קריית טבעון • רכסים
מועצות אזוריות	אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה

ג'סר א-זרקא

תוכן עניינים

היסטוריה

דמוגרפיה, כלכלה ותעסוקה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

ג'סר א-זרקא

היסטוריה

דמוגרפיה, כלכלה ותעסוקה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש