עין הוד
  הסטודיו של מרסל ינקו בעין הוד
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | חוף הכרמל |
| גובה ממוצע[1] | 131 מטר |
| תאריך ייסוד | 1953 |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 664 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.3% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   עין הוד | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.ein-hod.org/ | |
עֵין הוֹד הוא כפר אמנים הרשום כאגודה שיתופית להתיישבות, ושוכן בדרום הכרמל, כ-8 ק"מ מהעיר חיפה.
היסטוריה
במקום התקיים כפר ערבי בשם "עין חוד", שתושביו הערביים ברחו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. לאחר המלחמה, הופקעו האדמות והבתים וחלק מהתושבים הערביים הקימו בסמוך כפר באותו השם - עין חוד. הממשלה הביאה למקום עולים מאלג'יריה, שלאחר מכן עזבו אותו והקימו את היישוב צרופה. ב-1953 התיישבו בבתים קבוצת אמנים, ובהם מרסל ינקו והקימו כפר אמנים.
ינקו, שהיה גם אדריכל, שימש באותה עת ממונה מטעם הקרן הקיימת לישראל על איתור שטחים עתידיים להקמת פארקים לאומיים, והגיע לבתים העזובים. הוא הצליח למנוע את הריסת הכפר על ידי כוחות הביטחון ולשכנע את הממונים במחלקת התכנון, את אריה שרון (האדריכל הראשי של מחלקת התכנון) ואת שר הפנים לאפשר לו להקים כפר אמנים במקום. הפנייה נעשתה באמצעות אגודת הציירים והפסלים וההרשאה להתיישבות ניתנה בתנאי שיתחילו ביישובו של הכפר תוך שבועיים. ינקו עבר לגור בין הריסות הכפר והחל לשפץ את הבתים בעצמו. הוא שכנע אמנים נוספים לעבור למקום, ובתחילה הם היו מגיעים בעיקר בסופי שבוע לעזור בעבודת השיקום. לאחר שנתיים הצטרפו לינקו תושבים נוספים באופן קבוע. התושב השני בכפר היה הצייר והפסל איצ'ה ממבוש, שעסק גם בניהול ענייני היישוב מול הרשויות. בעזרתו של ראש עיריית חיפה אבא חושי חובר היישוב לרשת המים והחשמל, ונסלל כביש גישה.[3] במשך שנים רבות נהגו לערוך ביישוב נשף פורים מפואר ורב משתתפים.[4]
בתי הכפר עין חוד לא נהרסו ושימשו בסיס להקמת היישוב; חלק מהמבנים מתוארכים לימי הביניים.[דרוש מקור] בבתים רבים נמצאו קשתות ואבני בניין מכורכר, שנלקחו על ידי תושבי עין חוד הערבים מהמבצר הצלבני העתיק בעתלית.
הכפר הוגדר כיישוב שבו יעסקו האמנים באמנות ובאומנות ויקיימו את עצמם. עם השנים הוקמו בו גלריה מרכזית וגלריות פרטיות של אמני הכפר, סדנאות, אמפיתיאטרון ומוזיאון ינקו דאדא.
במרכז הכפר נמצאת גלריה המציגה תצוגת קבע מיצירות אמני הכפר, הן הידועים שבהם והן צעירים או כאלו שטרם התפרסמו. בנוסף לתצוגת הקבע הכוללת אמנות פלסטית, קרמיקה, תכשיטנות ועוד, מציגה הגלריה מעת לעת תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד של אמני הכפר ואמנים מבחוץ.
אחד המיצגים המיוחדים ביותר שמוצג בגלריה זו הוא קטע מחומת ברלין שהובא במיוחד ארצה, וכמו שנהוג בכל שאר קטעי החומה-הוא עוטר בציורים על ידי אומני הכפר.
בכפר חיים ופועלים ציירים, פסלים, מעצבים, מוזיקאים, אדריכלים, שחקנים, זמרים, משוררים, רקדנים ועוד, בהם עשרה זוכי פרס ישראל.
הכפר מנוהל על ידי ועד האגודה, הכפוף לתקנון ולאסיפה הכללית. המוסד העליון של הכפר הוא האספה הכללית של החברים, הבוחרת את הוועד, ועדת הביקורת וועדת הקליטה.
ב-2 בדצמבר 2010 פונה הכפר כתוצאה מהשרפה בכרמל. כ-40 מבתי הכפר נפגעו מן האש.[5][6]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עין הוד |
אתר האינטרנט הרשמי של עין הוד- מוזיאון ינקו דאדא
- אתר האמנים עין-הוד
- מפת עין-הוד
- דנה גילרמן, מה ינקו היה אומר, באתר הארץ, 8 באפריל 2007
נעה שפיגל, יותר מ-60 שנה אחרי שנוסד עין הוד, עתידו ככפר אמנים בסכנה, באתר הארץ, 17 ביוני 2016
כפר האמנים עין הוד. הכיתוב בשלט: "כפר האמנים אומץ על ידי עיריית חיפה". יומני כרמל, יוני 1955 (התחלה 7:11)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מנחם תלמי, "יש הוד בעין הוד" כפר הציירים השליו ממלא את לבך אהבה ממבט ראשון, מעריב, 4 ביולי 1958
- ^ כפר האמנים עין־הוד מצוייר, לקראת הנשף מחר, מעריב, 22 במרץ 1962
- ^ אלי אשכנזי, תושבי עין הוד מתחילים לאסוף את השברים, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2010
- ^ מיכל רוזן, 6 שנים לאסון הכרמל: האמנים שיוצרים מתוך הכאב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 בדצמבר 2016
| ||||||||||||||||||
30738981עין הוד