מוריס הירש
הברון מוריס דה הירש אאוּף גֶרוֹיט (משה הירש; בגרמנית: Moritz Freiherr von Hirsch auf Gereuth) (9 בדצמבר 1831 - 21 באפריל 1896) היה איל הון ונדבן יהודי-גרמני שחי בצרפת, באנגליה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית. סייע באמצעות חברת יק"א שהקים, בארגון ובכספים להגירה הגדולה של יהודי מזרח אירופה לאמריקה (ובעיקר לארגנטינה) בשלהי המאה ה-19.
ביוגרפיה
הברון הירש נולד במינכן בירת ממלכת בוואריה למשפחה יהודית. סבו, יעקב הירש, שהיה בעל האדמה היהודי הראשון בבוואריה, זכה בתואר האצולה "auf Gereuth" בשנת 1818 כגמול על תרומותיו למימון מאמץ המלחמות נגד נפוליאון. אביו, יוזף, שהיה הבנקאי של מלך בוואריה ופיתח את מסילות הברזל, קיבל את התואר "ברון" בשנת 1869. המשפחה הייתה משפחה מכובדת בקרב הקהילה היהודית בגרמניה במשך דורות רבים.
מוריס הצעיר קיבל בבית חינוך יהודי מוקפד בעיקר הודות לאמו, קרולינה לבית ורטהיימר, שהייתה בת ליהודים מפרנקפורט, אז מרכז האורתודוקסיה היהודית בגרמניה. בגיל 13 נשלח מוריס הירש ללימודים יהודיים מסורתיים בבריסל, וכשהיה בן 17 פנה לעסקים. בשנת 1851 התקבל לעבודה במוסד הבנקאי "בישופסהיים וגולדשמידט", שם הגיע במהרה למעמד בכיר.
ב-28 ביוני 1855 נשא הברון הירש לאישה את קלרה (ילידת 1833), בתו של יושב ראש החברה הבנקאית, הסנטור רפאל בישופסהיים מבריסל. לזוג נולדו בן ובת, שנפטרו לפני מות אביהם. הברון מוריס דה הירש צבר ממון רב, בין היתר גם כירושה מאביו וסבו ומנדוניית אשתו, אך הונו תפח עוד עם רכישת זכיונות והפעלה של קווי רכבת באוסטריה, בטורקיה ובבלקן. החל משנת 1869 בנה, תוך מאבקים עם הביורוקרטיה העות'מאנית ותוך השגחה אישית מקרוב, קו רכבת שחיבר את מערב אירופה עם טורקיה, (הרכבת הטרנס-בלקנית) – תוכנית שזכתה להצלחה פיננסית רבה. הוא העביר את מושבו מבריסל לפריז, שם קנה את ארמונה לשעבר של אז'ני דה מונטיז'ו, הקיסרית האחרונה של צרפת. לאזרחות הבווארית, הבלגית והאוסטרו-הונגרית הוסיף גם את זו הצרפתית. הירש הפיק רווחים נאים גם ממסחר ספקולטיבי בשוקי הסוכר והנחושת.
הברון הירש נפטר ביישוב אוגיאלה (Ógyálla, כיום הורבנובו (Hurbanovo)) שבסלובקיה, קרוב לערים קומארנו ונובה זמקי (אז ארשק-אויוואר), ב-21 באפריל 1896. אשתו, הברונית קלרה דה הירש, שהמשיכה בדרך הצדקה הנדיבה שלו, נפטרה בפריז ב-1 באפריל 1899. סך תרומותיהם לאורך השנים נאמד ב-£18,000,000, נכון לערכי סוף המאה ה-19.
על שמו של מוריס הירש (ששמו העברי היה משה צבי) נקראים היישובים שדה משה וניר צבי.
תרומותיו
בהשפעת אשתו קלרה, הירש הקדיש חלק ניכר מזמנו ומהונו לרווחת אחיו היהודים במקומות בהם נרדפו ודוכאו. הוא היה מעורב רבות בפעילות רשת החינוך של כל ישראל חברים - "אליאנס", ופעמיים תרם לה סך של מיליון פרנק. במשך שנים אחדות הוא כיסה את הגרעונות של אליאנס, בסך אלפי ליש"ט בכל שנה. בשנת 1889 היוון את תרומותיו וסיפק לאליאנס בטוחות שנשאו תשואה שנתית של £16,000.
לרגל מלאת ארבעים שנה להכתרתו של פרנץ יוזף לקיסרות אוסטריה תרם הירש סך של £500,000 להקמת בתי ספר עממיים וטכניים בגליציה ובוקובינה אולם בתי ספר אלו לא זכו לשיתוף פעולה מצד רוב היהודים שראו בהם חשש לכפירה. בשנת 1882 הוא תרם £10,000 לכספים שנאספו למען החזרתם של הפליטים היהודים שנרדפו ברוסיה, אולם, כשחש שמערב אירופה אינה עושה די כדי לדאוג לפליטים, הציע לממשלת רוסיה סך של £2,000,000 להקמת מערכת חינוך חילונית שתוקם במקומות בהם יתיישבו היהודים. ממשלת רוסיה הביעה נכונות לקבל את הכסף, אך סירבה להרשות לאזרח זר כלשהו לפקח ניהולו.
בעקבות זאת ומשוכנע ביכולת היהודים להיות חקלאים טובים, החליט הברון הירש להקדיש את הכסף למטרת ישוב הפליטים במקומות בהם יוכלו להקים מושבות חקלאיות מחוץ לרוסיה. הוא הקים את יק"א, עם הון התחלתי של £2,000,000, ובשנת 1892 הוסיף סך של £7,000,000. עם מות אשתו בשנת 1899 גדל ההון ל-£11,000,000, שמתוכם שולמו £1,250,000 לאוצר הבריטי כמס ירושה.
גם תרומותיו הקטנות היו נדיבות. בעת שהתגורר בלונדון תרם סך של £100,000 לבתי החולים המקומיים. הייתה זו דרכו להשיב משהו מהרווחים העצומים שעשה באנגליה. למשל, כשהסוסה שלו La Flèche זכתה בשנת 1892 במספר מירוצים, הוא תרם מהרווחים סך של כ-£40,000.
פגישתו עם הרצל
תיאודור הרצל כתב מכתב להירש ונפגש עמו ב-1895, פגישה שפתחה את פעילותו של הרצל למען הציונות. הירש לא תמך בהרצל, אך גם לא התנגד לו. הרצל כתב לו מכתב ארוך[1] בו הוא מפרט את תוכניותיו להקמת מדינת היהודים, דבר שהוביל לכתיבת הספר מדינת היהודים ב-1896, זמן קצר לאחר פרסומו נפטר הירש.
קרן הברון הירש בארצות הברית
מלבד יק"א, יסד הברון הירש בשנת 1891 בארצות הברית קרן לרווחת המהגרים היהודים, לה הקדיש סך של £493,000. הקרן העניקה סיוע כספי למהגרים יהודים מרוסיה ורומניה במהלך השנתיים הראשונות לשהותם בארצות הברית, ובנוסף הקימה אולפן ללימודי אנגלית לילדים על מנת שיוכלו להשתלב במהירות בבתי הספר הציבוריים, וכן אולפן למבוגרים על מנת לאפשר להם השתלבות בשוק העבודה. הקרן הקימה גם בית ספר מקצועי שבו למדו נגרות, צבעות, שרברבות, מכונאות וחשמלאות. הקרן גם הקימה חווה חקלאית בניו ג'רזי, ואליה נשלחו יהודים שנמצאו מתאימים ביותר לעבודה חקלאית. כמו כן ייסדה הקרן בית ספר חקלאי לנערים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "הברון מוריס דה הירש", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- "קרן ברון הירש בארצות הברית", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- איזה פרליס, הברון ששלח יהודים לארגנטינה, מעריב, 29 ביולי 1966
הערות שוליים
23057743מוריס הירש