שאול דגן
שאול דגן (נולד 6 באוקטובר 1930) הוא חקלאי, מורה ומחנך ישראלים, ארכיונאי ומחברם של ספרים רבים על תולדות היישוב.
ביוגרפיה
ילדות
שאול נולד בירושלים ב-1930 (ערב סוכות תרצ"א)[1] בשכונת כרם אברהם, למשה יהודה בר (למשפחת לדרברג) ופרידה (לבית מרגוליס). המשפחה הייתה מסורתית ושני ההורים באו ממשפחות חרדיות. למד בבית הספר תחכמוני בירושלים וב-1944 המשיך ללימודי חקלאות במקווה ישראל שם למד עד 1947.
מלחמות ישראל
כחבר בארגון ההגנה נטל חלק במבצע הגידם, 1946. ולקח חלק בעלייה לביריה ב' ולביריה ג'. היה בין אלו שהורשו להישאר בנקודה המבודדת לאחר ההסכם עם הבריטים. בשלב מסוים חזר למקווה ישראל להשלים את לימודיו. ב - 1948 גויס לצה"ל.
במהלך מלחמת העצמאות גויס לגדוד 12 של חטיבת גולני והשתתף בקרבות העמק ובמבצע חירם לשחרור הגליל העליון. בדצמבר 1948 ירד עם גדודו לנגב המערבי במסגרת מבצע יואב ונשלח עם יחידתו לפעולת הסחה בעזה כחלק מפעולה לכיתור הצבא המצרי באבו עגילה. פעולה זו הסתבכה ולכוח היו נפגעים רבים.
עם סיום המלחמה חזר שאול לביריה לטיפול בעדר צאן שנאסף בתקופת הקרבות ונשאר עם חברי גרעין ו' של בני עקיבא עד שהישוב התפרק[2]. עבר עם אנשי הקבוצה ליישוב עין צורים בדרום ונשאר שם שנתיים כחקלאי.
שאול המשיך לשרת בצה"ל במסגרת שירות המילואים והשתתף במבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ומלחמת שלום הגליל.
פעילותו החקלאית
לאחר שעזב את עין צורים הצטרף שאול למחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית ונשלח תחילה למושב פטיש שם הקים משתלת עצי פרי ולאחר מכן הועבר סמוך לכפר אוריה שם הקים משתלה נוספת שמרבית העובדים בה היו עולי תימן ממרבד הקסמים. חלק מהעובדים במשתלה הגיעו מקיבוץ הראל הסמוך ואחת מהן הייתה רותי קיטאי (לימים אשתו). המשתלה בכפר אוריה סיפקה שתילים של עצי פרי ליישובים רבים ברחבי הארץ.
ב-1955 עברו שאול ורות לגור בבית הספר החקלאי כדורי שם היה אחראי על המטעים והכשרת הקרקע.
פעילותו החינוכית
ב-1958 החל ללמוד תנ"ך והיסטוריה של עם ישראל בשלוחת חיפה של האוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיום לימודיו ב-1963 החל ללמד בבית הספר לקציני ים ובהמשך בבית הספר בסמ"ת, כמחנך וכמורה לתנך ולהיסטוריה.
במקביל לעבודתו החינוכית החל שאול לבקר בישובי העלייה הראשונה והשנייה שם ראיין את ותיקי היישובים ואסף מידע היסטורי שהיווה בהמשך, בסיס לספריו הרבים על תולדות היישוב.
שאול היה בין מקימי ארגון המורים התיכוניים[3] ואף השתתף בארגון שביתת המורים הגדולה בשנת 1970[4]. היה בין מקימי בטאון ארגון המורים "מעלות" והיה הכתב הראשי שלו[5].
כתיבה ותיעוד
ארכיונאות ומוזיאונים
דגן נתבקש על ידי אוניברסיטת חיפה להקים את ארכיון אבא חושי וריכז בו 45 אוספים אישיים (בנוסף לארכיונו האישי של אבא חושי). עקב מחסור תקציבי נסגר הארכיון.
ב-1982 התבקש דגן, על ידי ראש המועצה המקומית ישי שיבובסקי, להקים ארכיון היסטורי בזכרון יעקב לציון שנת המאה לעלייה הראשונה. הארכיון שכן במרתף בית המועצה, בבית הפקידות והחומרים נאספו מעזבונות ותיקי המושבה וכן מהארכיון הציוני, הספרייה הלאומית ומארכיונים ברחבי הארץ.
ב-2010 מסר דגן את ארכיונו הפרטי לרשות "המוזיאון לעלייה ראשונה" בזכרון יעקב[6].
בנוסף היה דגן מעורב בהקמת מוזיאון העלייה הראשונה ומוזיאון מחתרת ניל"י בבית אהרנסון (שניהם בזכרון יעקב) כאיש תוכן מוביל.
כתיבה, פרסומים והרצאות
דגן פרסם מעל עשרים ספרים העוסקים בתולדות היישוב[7]. חלק מהם שיתופי פעולה עם מחברים עמיתים, ורבים בשיתוף רעייתו רות דגן. הוא כתב על תולדות השומר, על אישים ופרשיות, הקמת יישובים בימי העליות הראשונות ועל אירועים בתולדות ההגנה ומלחמת השחרור.
בשנים האחרונות חזר דגן אל ההקלטות (באודיו ובווידאו) של שיחותיו עם אנשי ההתיישבות והוציא לאור שלוש אסופות, בהן סיפורי הגליל התחתון, הגליל העליון ומעשי ראשונים (כולל פרק מחווה ארוך ומפורט לאליהו קראוזה, מנהל בית הספר החקלאי מקוה ישראל).
דגן מרצה בחוגי בית ובקרב ותיקי דור תש"ח. כמו כן הוא מוזמן לכנסים ולאירועי מורשת.
פרסם מאמרים רבים בביטאונים שונים שהופצו בישראל (מעלות, טבע וארץ, ) המאמרים רוכזו בבלוג אינטרנטי בשם "ראשונים בארץ ישראל".
משפחה
שאול דגן נישא ב-1955 לרות דגן (לבית קיטאי) אותה הכיר בתקופת היותה חברת קיבוץ הראל. רות היא העורכת והמוציאה לאור של ספריו והם גרים בחיפה.
ספריו
- שנים של זהב (1980) הוצאת החברה למחקר מדעי שימושי. אוניברסיטת חיפה.
- לזכרו של ראובן אבירם (1980) הוצאת מעלות.
- פרקי חיים, בין קסטינה לנהלל (1981) שושנה וזלמן אייזנברג - פלד. בהוצאת המשפחות פלד ובן חיים.
- בסמ"ת ביובלו (1983) חלוץ מערכת החינוך הטכנולוגי בארץ ישראל. תרצ"ג –תשמ"ג. הוצאת בית הספר להנדסאים ולטכנאים – בסמ"ת[8].
- סיפורים גליליים מופלאים (1984) הוצאת משרד החינוך והתרבות, אגף הנוער,
- ראשונים באום- ג'וני (1986) האברמסונים, הוצאת משפחת אברמסון.
- מזמארין לזכרון יעקב (1988) החברה להגנת הטבע והמועצה המקומית זכרון יעקב[9].
- בין תל-עדש לחמארה (1988) זכרונותיו של משה לויט - חבר ה"שומר", החברה להגנת הטבע.
- פל-היב בדווים בפלמ"ח בימי תש"ח (1993) המרכז לחקר כוח המגן ע"ש ישראל גלילי. עם אבנר קוזוינר
- אבירי מסדר המלריה (1993) רשימות, סיפורים, וזכרונות מהמושבות זכרון יעקב, בת שלמה, מאיר שפיה ועתלית, הארכיון ההיסטורי והמועצה המקומית זכרון יעקב.
- תוכנית הצפון (1994) היערכות ארגון ה"הגנה" מול סכנת הפלישה במלחמת העולם השנייה. המרכז לחקר כוח המגן ע"ש ישראל גלילי וההוצאה לאור של משרד הביטחון.
- ספר הפו"ש (1995) פלוגות השדה של ארגון ה"הגנה". המרכז לחקר כוח המגן וההוצאה לאור של משרד הביטחון.
- שמעון אבידן – האיש שהיה לחטיבה (1995) חטיבת "גבעתי" במלחמת העצמאות. עם אליהו יקיר. הוצאת יד יערי בגבעת חביבה.
- הגדוד השלישי בבריגדה היהודית חי"ל (1996) החטיבה היהודית הלוחמת -חי"ל, במלחמת העולם השנייה. הקרן הישראלית ע"ש תד אריסון.
- בדרך הראשונה לציון (1998) מושבות העלייה הראשונה. הקרן הישראלית ע"ש תד אריסון.
- On The First Road To Zion, 1998
- זמן החלום (2000) ראשונים בדרך לא סלולה – הקרן הישראלית ע"ש תד אריסון.
- בדרך לא סלולה – סיפורו של כפר חיטים (2001) ראשון המושבים השיתופיים בארץ, עם אליהו יקיר - בני כפר חיטים והקרן הקיימת.
- פלמ"ח - הראל, ספר לוחמי גדוד הפורצים (2004) הוצא לאור על ידי לוחמי הגדוד.
- בין הדגניות לכנרת- אסופת זכרונות של ותיקים. (2007) הוצאה עצמית, בסיוע תרומה של קרן ברל כצנלסון.
- היה חלום (2009) קיבוץ הראל 1948 - 1955. הוצאת חברי הראל.
- מושבות הגליל התחתון – ערש הפלאחות העברית. (2010) אסופת זיכרונות. הוצאה עצמית, בסיוע קרן ברל כצנלסון.
- עקשנים על ההר (2012) זכרון יעקב ובנותיה, 1882 -1918, מוזיאון העלייה הראשונה והמועצה המקומית זכרון יעקב לציון 130 שנים לזכרון יעקב.
- את גבול גליל העליון אנחנו שומרים (2015) מזיכרונותיהם של בני הדור הראשון והשני למתיישבי הגליל העליון בשנים 1882- 1920. הוצאה פרטית חיפה תשע"ה
- ראשונים תמיד (2019) ב"כיבוש הקרקע", העבודה והשמירה, הוצאה פרטית חיפה, תשע"ט
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נולד בבבית החולים שערי צדק
- ^ נחום ברוכי, ביריה שלנו, מקוה ישראל: מועצה לשימור אתרים ספרית יהודה דקל, 2013
- ^ שאול דגן בראיון על הקמת ארגון המורים, באתר youtube, 26.3.2011
- ^ שאול דגן, שביתת המורים 1970, מעריב, 15 בנובמבר 1970
- ^ שאול דגן, מאמרים ב"מעלות", באתר ראשונים בארץ ישראל, 1969-1972
- ^ אוסף שאול דגן במוזיאון העלייה הראשונה ע"ש משה ושרה אריזון בזכרון יעקב באתר "יד בן צבי"
- ^ ספרי שאול דגן, באתר סימניה
- ^ היסטוריה מתוך הספר: בסמ"ת ביובלו 1983 - 1933, מאת שאול דגן
- ^ פרסומים חדשים - מזאמארין לזכרון יעקב, מעריב, 4 ביולי 1988
