ערך מומלץ

אוטיזם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הרצף האוטיסטי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק באבחנה המודרנית של הספקטרום האוטיסטי. אם התכוונתם למושגים אחרים שקשורים לאוטיזם, ראו תסמונת אספרגר, PDD-NOS או הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית.
אוטיזם
סמל הספקטרום האוטיסטי – אינסוף זהוב. הצבע הזהוב מגיע מהאותיות AU שמשותפות ליסוד הכימי זהב ולמילה Autism.
סמל הספקטרום האוטיסטי – אינסוף זהוב. הצבע הזהוב מגיע מהאותיות AU שמשותפות ליסוד הכימי זהב ולמילה Autism.
גורם לא ידוע בוודאות

אוטיזם,[1] הפרעה על רצף האוטיזם[2] או הספקטרום האוטיסטי (באנגלית: Autism Spectrum Disorder ובקיצור ASD) הוא שונות נוירולוגית הנגרמת משילוב של גורמים סביבתיים, תורשתיים וגנטיים.[3][4][5] זוהי תסמונת קלינית המתאפיינת בקשיים שונים בתחום הקשרים הבין-אישיים, בתחום החברתי, השפתי והתקשורתי.[6][7] מאפיינים נוספים שבדרך כלל מופיעים אצל אוטיסטים[א] הם התנהגות סטראוטיפית וחזרתית, תחומי עניין מצומצמים ובעיות בוויסות החושי ובוויסות הרגשי.[12][13][14]

לפני 2013 היה נהוג לחלק את הספקטרום האוטיסטי למספר אבחנות נפרדות, שכללו אוטיזם קלאסי, תסמונת אספרגר, וקבוצת תסמונות בשם "הפרעה התפתחותית נרחבת" (באנגלית:Pervasive Developmental Disorder ובקיצור PDD). אולם לאחר פרסום DSM-5 ו-ICD-11 בוטלו האבחנות הנפרדות, וכל האבחנות אוחדו לאבחנה יחידה בשם "Autism Spectrum Disorder", המוכרת גם בראשי התיבות ASD.[15][16][17]

הספקטרום האוטיסטי מתאפיין בשונות נוירולוגית, כלומר שונות בתהליכי חשיבה, ובשונות תפיסתית שמתבטאת בשונות בתהליכי עיבוד מידע חושי.[18] מחקרים מראים כי לאוטיזם יש קשר גנטי תורשתי – קיים מתאם גבוה בין שכיחות האוטיזם לבין קשר משפחתי.[19][20]

מכיוון שאוטיזם הוא ספקטרום, לא כל המאפיינים המזוהים עם אוטיזם מופיעים אצל כל אוטיסט. יתרה מכך, המאפיינים מתבטאים אצל כל אוטיסט בצורה שונה ובעצימות שונה. ישנם אוטיסטים בעלי צורכי תמיכה גבוהים, חלקם אינם מדברים כלל, וכן אוטיסטים אחרים שצריכים מעט מאוד תמיכה מהסביבה.[21] בנוסף, הצורך בתמיכה עשוי אף להשתנות אצל אותו אדם בהתאם לסיטואציה.[22][23]

טרמינולוגיה

אוטיסטים רבים רואים באוטיזם חלק מהותי מזהותם, ולכן מעדיפים שימוש במינוח של זהות-תחילה ולא של אדם-תחילה, כלומר מעדיפים להתייחס לעצמם כאל "אוטיסט" ולא כאל "אדם עם אוטיזם".[1][24][25] עם זאת, ישנם אוטיסטים וקרובים של אוטיסטים הטוענים כי המוגבלות משפיעה על חייהם בצורה כזו שהם מרגישים לקויים, ולכן הם מעדיפים לעשות שימוש במינוחים כמו "לקות" או "הפרעה" כדי להגדיר את מצבם.[1][26]

במרוצת השנים, שיח על ריפוי אוטיזם או מונחים שהיו בשימוש בעבר כמו "סובל מאוטיזם" הפכו למקובלים פחות.[1][26]

בקהילה האוטיסטית, השיח על תפקוד גבוה ועל תפקוד נמוך הוחלף בתיאור צורכי התמיכה של האדם. ישנם אוטיסטים שצריכים יותר תמיכה מהסביבה, וכאלו שפחות, והצורך בתמיכה עשוי להשתנות עם הזמן.[26][27] חלוקה זאת נעשית גם על ידי ה-DSM-5 בו האוטיזם מחולק לשלוש קטגוריות שנקבעות לפי רמת התמיכה שלה האוטיסט נזקק מהסובבים אותו. כמו כן, אוטיסטים רבים אינם רואים באוטיזם לקות, אלא שונות נוירולוגית.[1][26]

ישנם שני מודלים שמגדירים את אופן ההתייחסות לאוטיזם: המודל הרפואי ומודל המגוון הנוירולוגי. שני המודלים מתקיימים זה לצד זה, כאשר הראשון מקובל יותר בקרב אנשי מקצוע ומטפלים והשני מקובל יותר בקרב הקהילה האוטיסטית. עם זאת, השיח שמשתמש בטרמינולוגיה המקובלת בקהילה האוטיסטית הפך לנפוץ יותר גם בקרב אנשי מקצוע וחוקרים.[24][1]

המודל הרפואי

המודל הרפואי מתייחס לאוטיזם כאל קבוצה של הפרעות נוירו־התפתחויות.[28] מודל זה שואף לשפר את מצבם של אוטיסטים באמצעות טיפול בסימפטומים שמקשים על תפקודם התקין בחברה. הטענה העומדת בבסיס מודל זה היא שבדומה להפרעות אחרות, מצבם של רוב האוטיסטים היה טוב יותר לולא היו אוטיסטים. המודל הרפואי מעודד מחקר לזיהוי הגורמים לאוטיזם, כדי לרפא ואף למנוע אוטיזם. הטיפול בגישה הזו נועד להפחית סימפטומים הפוגעים בתפקוד היומיומי של אוטיסטים.[26][29][30][31]

מודל המגוון הנוירולוגי

מודל המגוון הנוירולוגי הוא מודל חברתי שבוחן כיצד אפשר להתאים את הסביבה לאנשים אוטיסטים. הטענה העומדת במרכז המודל היא שעל אף ששונות פיזית, חושית, אינטלקטואלית או פסיכולוגית עלולה להוות מגבלה, במקרים שבהם הסביבה תהיה מותאמת יותר למגוון ולשונות, השוני לא בהכרח יהווה מגבלה. על פי המודל, כדי להבין אוטיזם, יש להקשיב לחוויות של אוטיסטים.[26][29][30][31]

מאפיינים

המאפיינים המגדירים את הספקטרום האוטיסטי הם מגוונים, ועשויים להתבטא אצל כל אוטיסט בצורה שונה, או לא להופיע כלל. אמנם ישנם אנשים באוכלוסייה הכללית שנמצא אצלם מאפיינים המזוהים עם אוטיזם, אך אין פירוש הדבר שהם אוטיסטים. הופעה של מספר תסמינים ביחד ומידת המובהקות שלהם הם שקובעים אם אדם יוגדר כאוטיסט.[32] מאפייני הספקטרום האוטיסטי מפורטים בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, DSM 5, שיצא לאור בשנת 2013.[16]

קושי בתקשורת בין-אישית

המאפיין המרכזי של אוטיזם הוא קשיים בתקשורת הבין-אישית.

אוטיסטים רבים מתקשים ביצירת קשרים חברתיים ובשמירה עליהם. בנוסף, לרבים מהם יש קושי בפירוש של תקשורת לא-מילולית, בהבנת סרקזם, בקריאת שפת גוף והבעות פנים, בשמירה על קשר עין בעת שיחה, ובתמלול רגשות.[32][33][34]

אוטיסטים רבים רוצים לרכוש חברים ומנסים לעשות זאת, לעיתים ללא הצלחה.[35] ישנם אוטיסטים שמתקשים בהבנת החוקים החברתיים המקובלים, וחלקם עשויים להתבטא בכנות ובישירות שנחשבת בחברה לחסרת טאקט.[36] מערכות יחסים חברתיות של אוטיסטים עשויות להיות שונות מאלו של נוירוטיפיקלים. פעמים רבות ילדים אוטיסטים אוהבים לשחק לצד ילדים אחרים, במקביל אליהם, אך לא ביחד איתם.[37] לאוטיסטים רבים יש תחומי-עניין ייחודיים, והם נוטים להתעמק בהם בצורה אינטנסיבית ולדבר עליהם מבלי להבין האם הצד השני מעוניין בשיח עליהם או לא.[38][39][40][41]

אינטראקציות חברתיות ואירועים המוניים יכולים, לעיתים, להיות מתישים בעבור אוטיסטים, ולהוביל להצפה חושית או לתגובות כמו מלטדאון או שאטדאון. לכן הקפדה על זמן שבו האדם נמצא לבדו חשובה לתחושת הרווחה של אוטיסטים רבים.[42][43][44]

אצל אוטיסטים בגיל הינקות עשוי להיות איחור משמעותי בשימוש במחוות גופניות ובהצבעה לשם זיהוי חפצים או כיוונים. פעמים רבות עיכוב זה מוביל להערכה התפתחותית ראשונית. כמו כן, אופייניים איחור בחיקוי, קושי במשחקי תפקידים וקושי בהבנת מושגים חברתיים מופשטים כמו כסף. חלק מהאוטיסטים מתוארים כמנותקים ומופנמים, עסוקים בענייניהם, בעוד שחלקם מפגינים רצון לקשר חברתי אך מתקשים מאוד בהבנת כללים חברתיים מקובלים.[33][45][46]

דפוסי התנהגות חזרתיים

ערכים מורחבים – חשחוש, סטראוטיפיות
ילד על הספקטרום האוטיסטי בונה ערימת פחיות. פעולות החוזרות על עצמן מאפיינות ילדים אוטיסטים.
Sleeping boy beside a dozen or so toys arranged in a line
ילד אוטיסט שסידר את הצעצועים שלו בשורה

לרוב האוטיסטים ישנם דפוסים כלשהם של התנהגות חזרתית.[47]

אוטיסטים נוטים להשתמש בהתנהגות חזרתית כמו חשחוש כדי להרגיע את גופם וכדי להקל על מצבים של הצפה חושית.[48][49] חשחוש עשוי לכלול תנועות חזרתיות כמו נפנופי ידיים או הליכה במעגלים, וכן גירויים חושיים חזרתיים מסוגים אחרים כמו השמעת צלילים ושימוש במילים או הזזת חפצים באופן חזרתי.[50] החזרתיות יכולה להתבטא גם באופן מילולי בשימוש באקולליה – חזרה על מילים או על משפטים – וכן בציטוט משפטים ואף סצנות שלמות מסדרות טלוויזיה או מסרטים. חזרתיות מסוג מילולי עשויה להיות חלק מדרך התקשורת של אוטיסטים, ולחלופין עשויה להיחשב כחשחוש ולהופיע על מנת להרגיע.[51][52]

חזרתיות עשויה להתבטא גם בתחומי העניין של אוטיסטים, שנוטים להיות צרים יחסית ולא שגרתיים. תחומי עניין נפוצים הם לדוגמה רכבות, מכוניות, דגלים, לוחיות רישוי, מספרים ודינוזאורים. אוטיסטים רבים מתעמקים בתחומי העניין שלהם בצורה שעשויה להיראות אובססיבית ואינטנסיבית, ולכן בדרך כלל יהיה להם ידע מעמיק מאוד בנושאים הללו, והם יכירו פרטים מיוחדים ושוליים. אוטיסטים עשויים להיקשר לחפצים, לעיתים יוצאי דופן כמו אבנים או אביזרי ניקוי, וחלקם אף מתחזקים אוספים שקשורים לתחום העניין שלהם. אוטיסטים רבים מספרים כי העיסוק בתחומי עניין כאלו תורם לרווחתם הנפשית ולהרגשה חיובית,[53] וחלקם מנתבים את תחומי העניין שלהם ללימודים, לעבודה בתשלום, להתנדבות או לעיסוקים משמעותיים אחרים. עיסוק בתחום העניין עשוי לספק ביטחון רגשי שאוטיסטים זקוקים לו, כמו גם נושא לשיחה, דבר המקל על התחלת שיחה, תחושת ביטחון באירועים חברתיים, ואמצעי להשגת רגיעה.[54][39]

ילדים אוטיסטים עשויים להביע עניין בחלקים מסוימים של חפץ, כמו בעיניים של בובה. הם עשויים לשחק בצורה סטראוטיפית, שלעיתים כוללת סידור בשורה של חפצים תוך שמירה על תבנית מסוימת.[55][56][57]

לאוטיסטים רבים חשובה ההיצמדות לשגרה מסודרת, בין היתר מכיוון שקיים אצלם קושי עם מעברים, אפילו בין ביצוע של שתי פעולות שונות, וכן קושי עם שינויים, שעשויים לגרום לחרדה.[58][59] ההיצמדות לשגרה עשויה לכלול ביצוע פעולות מסוימות בזמנים קבועים, העדפות ספציפיות במזון ובלבוש, או ביצוע טקסים סמליים סביב רוטינות ופעולות קבועות בסדר יומם. הכנה מראש לשינוי וויזואליזציה של מצבים שונים (למשל צפייה בתמונות ובסרטונים המתארים מקום חדש לפני הביקור בו) יכולות לעזור עם הקושי.[60]

הפרעה בוויסות החושי

הפרעה בוויסות החושי וקושי עם גירויים חושיים אופייניים לכ-96% מהאוטיסטים.[61][62] השינויים במערכת החושים יכולים להתבטא בתת-רגישות או ברגישות יתר, כאשר בכל אחד מהחושים התופעה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה אחרת. כלומר, ייתכן שאצל אותו אדם תהיה למשל רגישות יתר של חוש המישוש ותת-רגישות של חוש הטעם.[63][64][65][66]

אוטיסטים עשויים להתנהג בצורה שלא תמיד נראית קשורה לגמרי לעוצמת הגירוי התחושתי, על אף שעודף הגירויים הוא הגורם המרכזי להתנהגותם. אדם שמתקשה לעבד מידע חושי עלול לחוות הצפה חושית, כך שגירויים רבים מדי עלולים לגרום ללחץ, לחרדה ואף לכאב פיזי אצל אותו אדם.[67] ההצפה החושית עשויה לגרום לסימני מצוקה, לחוסר יכולת לתקשר, ואף למלטדאון.[63][68][69]

תת-רגישות

תת-רגישות היא הנטייה לסף גירוי תחושתי גבוה, כך שחלק גדול מהגירויים בחיי היומיום אינם נקלטים במוח. במצב זה האדם זקוק לגירוי בכמות גדולה על מנת שתתעורר אצלו תגובה.[70]

תת-רגישות של חוש השמיעה עשויה לגרום לקשיים בשמיעת קולות מסוימים, ותת-רגישות של חוש הריח עשויה לגרום לאדם לא להריח ריחות מסוימים ולהשתמש בפעולות כמו ליקוק בשביל לחוש את האובייקט שמולו. אנשים בעלי תת-רגישות של חוש הריח עשויים להימשך לריחות חזקים כמו בישום, ותת-רגישות של חוש הטעם עשויה להתבטא באהבה לטעמים חזקים ולחריפות, ולעיתים באכילה של חפצים לא אכילים, הידועה כתסמונת פיקה.[63][69]

רגישות יתר

רגישות יתר היא הנטייה לסף גירוי תחושתי נמוך, כך שכל גירוי נקלט במוח בצורה חזקה מדי, מעבר לנורמה, וללא סינון יעיל. האדם עשוי להגיב מיד לכל גירוי ולו הקטן ביותר, ועשוי להתנהג ברתיעה, בתוקפנות או בעוינות. עודף גירויים בחושים שיש בהם רגישות יתר עלול לגרום להצפה חושית.[71][67][72]

בחוש הראייה, רגישות יתר עשויה לגרום לרגישות לאור בהיר, ובפרט לתאורת פלואורסצנט. בחוש השמיעה, רעש והמולה עשויים להישמע חזקים מכפי שהם, וצלילים עשויים להתעוות.[73] משקפי שמש ועמעום התאורה עשויים לעזור לרגישות יתר של חוש הראייה, ואטמי אוזניים ייטיבו עם רגישות בחוש השמיעה. רגישות יתר בחוש הריח עשויה לגרום לריחות להיתפס כעזים ולגרום לרפלקסי הקאה. אנשים עם רגישות יתר של חוש הריח עשויים להימנע ממפגש עם אנשים בעלי ריחות חזקים. מגוון המאכלים שאוטיסטים מוכנים לאכול עשוי להיות מוגבל בגלל רגישות גבוהה לטעמים חזקים.[63][69]

רגישות למגע

רגישות למגע היא מאפיין בולט אצל אוטיסטים רבים. מגע מסוג מסוים עלול להיות בלתי נסבל בעבורם, בעוד שמגע מסוג אחר עשוי להרגיעם. אוטיסטים רבים מעדיפים מגע חזק. תחושת לחץ פיזי, למשל כזה שנוצר על ידי שמיכת כובד (אנ'), עשויה להקל על חלק מהאנשים בזמן הצפה רגשית.[74][63]

אנשים עם תת-רגישות של חוש המישוש עשויים להיות בעלי סף כאב גבוה, ולגעת באחרים במגע חזק ולוחץ, למשל לחבקם בצורה חזקה.

רגישות יתר למגע עשויה לגרום לאנשים בעלי רגישות יתר לפרש כל מגע, גם עדין, כגורם לכאב או לחוסר נוחות.[75][61] מגע של בגדים על העור עשוי להפריע להם, וחלקם יפתחו העדפה לבגדים שעשויים מחומרים מסוימים או בעלי מאפיינים ספציפיים, כמו היעדר תוויות, הדפסים, רוכסנים, מכפלות או כפתורים.[62][63] פעמים רבות הרגישות למגע מתבטאת גם ברגישות למרקמים, ובפרט למרקמי מזון, ועשויה להוביל לאכילה בררנית.[64][76]

מודעות לגוף ושונות מוטורית

לכ-80 אחוזים מהאוטיסטים יש קושי מוטורי. השוני עשוי לבוא לידי ביטוי בעמידה קרובה מדי לאדם אחר בזמן שיחה או בהתנגשות לא מכוונת בחפצים ובאנשים, ובאופן כללי בסרבול או בקושי לתכנן תנועה. בנוסף, ישנם אוטיסטים שמתקשים עם מוטוריקה עדינה כמו שמירה על שיווי משקל, ביצוע מיומנויות המצריכות תיאום עין-יד, ושימוש בחפצים קטנים. כמו כן, לעיתים הפרופריוספציה של אוטיסטים מתבטאת באופן שונה מזו של נוירוטיפיקלים.[77][78][79]

קשיים בשפה

אצל חלק מהילדים האוטיסטים קיים איחור בהתפתחות השפה. פעמים רבות, האיחור גורם להורים להביא את הילד להערכה התפתחותית ראשונית, אם כי מאז פרסום ה-DSM-5, איחור שפתי כבר לא נכלל במאפיינים הנדרשים לאבחון אוטיזם. לחלק מהאוטיסטים יש איחור בשלבי רכישת השפה עד כדי חוסר יכולת לרכוש שפה ללא התערבות קלינית. ישנם ילדים שקיימת אצלם נסיגה פתאומית ומהירה במרכיבי השפה עד לכדי אילמות ודיספרקסיה.[80][81][82] בנוסף, אצל חלק מהאוטיסטים קיימים אידיוסינקרטיה, אקולליה או אילמות סלקטיבית, בהתאם לנסיבות האנושיות, הסביבתיות או הנושאיות.[83][34]

לחלק מהאוטיסטים יש קושי לנהל שיחה, ולעיתים נעשה שימוש במשפטים לא מקובלים או שאינם ברורים לשומע. כמו כן, עשוי לבוא לידי ביטוי חוסר גמישות בשפה המתבטא באקולליה מיידית (חזרה על משפט או מילים שנאמרו קודם) או באקולליה מאוחרת (משפטים שהילד זוכר מהיכרות קודמת, מספר, מדקלום או משיחה, שנאמרים בהקשר או שלא בהקשר). ילד אוטיסט עשוי שלא להגיע ל"גיל הלמה", כלומר לא להגיע לתקופה בה שואלים שאלות סיבתיות רבות. ייתכן שילד אוטיסט לא יעשה את שגיאות הדקדוק האופייניות לילדים, משום שהוא אינו מחבר כמעט משפטים, אלא רק מצטט משפטים.[34][81][84]

אצל חלק אחר מהאוטיסטים אין כמעט איחור ברכישת השפה, והשפה יכולה להיות פונקציונלית ואפילו מתקדמת ולכלול שימוש רב בביטויים מליציים או במשלב לשוני גבוה.[34][12][85]

נסיגה תפקודית גדולה וחד פעמית בגיל צעיר

אצל חלק מהילדים האוטיסטים ניתן לראות סממנים אופייניים לספקטרום האוטיסטי כבר בשנה הראשונה והשנייה לחייהם. אלה עשויים להתבטא בהימנעות מיצירת קשר עין, בחוסר תגובה לקריאה בשם, בהיעדר הצבעה על חפצים, במיעוט בתקשורת חברתית, ובעניין דל בסביבה לצד התנהגות סנסורית לא רגילה או התנהגות סטראוטיפית. כשליש מהילדים האוטיסטים יתפתחו באופן תקין עד גיל שנה וחצי ויפתחו שפה של מספר מילים או משפטים קצרים, אך בסביבות גיל זה מופיעה נסיגה או עצירה בהתפתחות, אובדן שימוש בשפה וחוסר עניין חברתי.[86][12][87]

למידה מסוג Bottom-Up

ערך מורחב – עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה

אנשים שאינם אוטיסטים נוטים ללמוד ולהתייחס להכללות ולמושגים לפני שהם ניגשים לפרטים, בחשיבה המכונה עיבוד מלמעלה-למטה (top-down). בחשיבה זו מנתחים אנשים את המידע שהם צורכים מהסביבה קודם כול על פי ידע וניסיון קודם, ולא על פי התמקדות בפרטים.[88]

אוטיסטים נוטים ללמוד ולהכליל בצורה הפוכה, בעיבוד שנקרא מלמטה-למעלה (bottom-up). הם קודם לומדים ומבינים את כל הפרטים, ולאחר מכן מגבשים תמונה כללית. פעמים רבות אוטיסטים הם בעלי יכולת טובה של תשומת לב לפרטים הקטנים. סוג למידה זה עשוי להתבטא ברכישת מיומנויות בצורה שאינה ליניארית.[89][90][91][92]

דוגמה לאופן שבו ההשפעות של חשיבה מסוג bottom-up באות לידי ביטוי בחיי היומיום, היא האופן שבו אוטיסטים מזהים פנים. פרוסופגנוזיה, המכונה גם עיוורון פנים, שכיחה בקרב אוטיסטים. אנשים שיש להם עיוורון פנים עשויים לתפוס את הפרטים של הפנים, אך מתקשים לזהות אותם באמצעות קישור לידע קודם.[93]

יכולות ייחודיות ומאפיינים נוספים

חלק מהאוטיסטים מגלים יכולות יוצאות דופן, לעיתים בצורה שנראית גבוהה לגילם, בתחום אחד או יותר. לדוגמה: זיכרון פנומנלי למקומות ולתאריכים, ידע סדרתי, היפרלקסיה (קריאה בגיל מוקדם), יכולות מתמטיות גבוהות, יכולות מוזיקליות יוצאות דופן, יכולות ציור וכישורי ראייה מרחבית (פאזלים, זיהוי דרכים). ישנם אוטיסטים בעלי תסמונת סוואנט.[94][95][96]

אצל אחוז ניכר מהאוטיסטים ישנם מאפיינים נוספים שמתלווים לאבחנה. עם זאת, מכיוון שאוטיזם הוא ספקטרום, אצל כל אוטיסט המאפיינים הנוספים יכולים להתבטא בצורה אחרת, או לא להתבטא כלל. בין המאפיינים הנוספים נכללים:

תופעות נלוות

בין המאובחנים כאוטיסטים, יש כאלו שהם גם בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ברמות שונות, בשכיחות גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.[100] 31% מהילדים שמאובחנים כאוטיסטים הם בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (70>IQ), 25% הם גבוליים (85>IQ), והשאר, כ-44%, הם בעלי IQ ממוצע ומעלה (IQ>85).[101][102]

בין 4% ל-17% מהילדים האוטיסטים חולים באפילפסיה, ובקרב מבוגרים אוטיסטים שיעור החולים באפליפסיה עולה ל-20% עד 35%. שיעור האוטיסטים בקרב חולי האפילפסיה הוא 20%, וגם שיעור החולים באפילפסיה מבין האוטיסטים הוא 20%.[103]

אוטיסטים סובלים יותר מהפרעות חרדה.[104]

לעיתים מופיעים אצל אוטיסטים קשיים נוספים המפריעים לתפקוד. אלו כוללים הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, מיקוד יתר, לעיתים קיים אי-שקט פסיכומוטורי בולט, פגיעה עצמית ושחיקה.[105]

לאוטיסטים ישנה גם שכיחות מוגברת של הפרעות אכילה, ובפרט הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה ובררנות באוכל.[106]

כ-70% מהאוטיסטים סובלים מהפרעות שינה שונות, בהן נדודי שינה, בעיות התעוררות, בעיות נשימה בשינה ובעיות במחזוריות השינה. על פי האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה, בעיות השינה הנפוצות ביותר קשורות לקשיים בהירדמות ללא שמירה על הרגלים קבועים לפני השינה.[107][108][109]

לכ-46% עד 84% מהאוטיסטים יש בעיות הקשורות למערכת העיכול כמו רפלוקס קיבתי-ושטי, שלשולים, עצירות, מחלות מעי דלקתיות, ואלרגיות למזון.[110] במחקרים נמצא כי ההרכב של חיידקי המעיים אצל אוטיסטים שונה מזה של נוירוטיפיקלים. ממצאים אלו העלו את שאלת ההשפעה של חיידקי המעיים על התפתחות אוטיזם.[111]

אתגרים בסביבה נוירוטיפיקלית

כחלק מהחיים בסביבה שאינה מותאמת לצורכיהם, שבה מרבית הנורמות נקבעות על ידי נוירוטיפיקלים, אוטיסטים רבים חווים תגובות גופניות ונפשיות הנקראות שחיקה (Burnout), אינרציה (Inertia), מלטדאון (Meltdown) ושאטדאון (Shutdown).[112][113] אוטיסטים רבים נדרשים ללמוד איך להתנהג בצורה מותאמת לחברה, ומסתירים את ההתנהגות הטבעית שלהם על מנת להשתלב. הפעולה הזו מוכרת בשם מיסוך (masking).

מיסוך

מיסוך (masking) הוא התנהגות שכיחה בקרב אוטיסטים שבה הם מסתגלים או מדכאים במודע או לא במודע את ההתנהגויות הטבעיות, את הרגשות ואת התגובות שלהם, כדי לעמוד בנורמות ובציפיות חברתיות. מיסוך יכול להתבצע באופן אוטומטי שכן הוא מתפתח לרוב מגיל צעיר כאמצעי להתמודדות עם מצבים חברתיים, על מנת להימנע מתגובות שליליות או משיפוטיות של אחרים. המיסוך עשוי לכלול חיקוי הבעות פנים, מחוות או דפוסי דיבור כדי להידמות לאנשים אחרים שאינם אוטיסטים.[114][115][116]

המיסוך עוזר לאוטיסטים לנווט במצבים חברתיים, ליצור מערכות יחסים עם נוירוטיפקליים ולהצליח בסביבת עבודה. באמצעות התאמת התנהגותם לנורמות החברתיות, הם עשויים לחוות פחות אפליה, בריונות או בידוד חברתי. עם זאת, מחקר שנערך הראה שמיסוך לא שינה את ההתייחסות של לא-אוטיסטים כלפי התנהגויות חברתיות של בני גילם האוטיסטים. במקרים רבים, גם כאשר אדם אוטיסט ממסך, אנשים לא אוטיסטים עדיין ירגישו שוני בהתנהגותו ויעריכו אותו פחות אם הם לא ידעו שהוא אוטיסט. על פי המחקרים, ההטיה הלא מודעת הזו קיימת בחברה בעבור כל מי שמתנהג או חושב בצורה לא טיפוסית לפי אמות מידה נוירוטיפיקליות.[116][117][115]

למיסוך יכולות להיות גם השלכות שליליות על בריאות הנפש ועל הרווחה האישית. הצורך לדכא באופן מתמיד את הנטיות הטבעיות ולשמור על חזות נוירוטיפיקלית עשויים להוביל לקשיים נפשיים כמו לחץ מוגבר, חרדה ושחיקה. יתרה מכך, מיסוך עלול להקשות על אחרים לזהות את הקשיים של הפרט, מה שמוביל לאבחון מאוחר, לפרשנות שגויה של צרכיו ולחוסר תמיכה בהם. בסופו של דבר, בעוד שמיסוך עשוי לספק יתרונות לטווח קצר מבחינת קבלה ותפקוד חברתי, למיסוך ישנן גם השלכות שליליות ארוכות טווח.[118][115]

שחיקה אוטיסטית

ערך מורחב – שחיקה אוטיסטית

שחיקה אוטיסטית (Autistic burnout) מתוארת כמקור מובהק לתשישות קשה וכרונית שנמשכת מספר חודשים לפחות, וכוללת אובדן מיומנויות זמני וסבילות מופחתת לגירויים. לשחיקה עשויה להיות השפעה שלילית על הבריאות, על היכולת להתנהל באופן עצמאי, על איכות החיים, ובמקרים קיצוניים היא עלולה לגרום להתנהגות אובדנית. השחיקה מתרחשת כתוצאה מלחץ מתמיד ומצטבר, שנוצר בעקבות מיסוך מתמשך, דיכוי תכונות אוטיסטיות, וצורך מתמיד להפגין התנהגויות מותאמות לסביבה נוירוטיפיקלית. אוטיסטים רבים מעידים על כך שעל מנת להקל על השחיקה הם זקוקים למנוחה ולהתבודדות. פעולות נוספות שיכולות להקל על חוויית השחיקה הן קבלה של המאפיינים האוטיסטים, תמיכה חברתית ומיתון הציפיות החברתיות על מנת לאפשר הפסקה במיסוך המאפיינים האוטיסטיים.[119][120][121][122]

אינרציה

אינרציה (Inertia) היא תופעה שבה אוטיסטים חווים מצב של "תקיעות" ומתקשים לעסוק בפעילויות שהיו רוצים לעסוק בהן, או להפסיק לבצע את הפעולה הנוכחית שהם מבצעים. אוטיסטים מתארים את חוויית האינרציה האוטיסטית כמשתנה בחומרתה ובמשך הזמן שלה. התופעה עשויה להיגרם על ידי מגוון גורמים כמו גירויים תחושתיים, חרדה או קשיים בתפקוד. האינרציה עלולה להוות אתגר בעבור אוטיסטים, והיא עשויה להפריע לתפקוד היומיומי שלהם, להקשות על התנהלותם בעבודה, ואף לעצור בעדם מלגשת לטיפול.[123][124][125]

מלטדאון

ערך מורחב – מלטדאון אוטיסטי

מלטדאון הוא תגובה עוצמתית ובלתי נשלטת לסיטואציה מציפה, שקיימת אצל חלק מהאוטיסטים. המלטדאון מתבטא כהתפרצות רגשית אינטנסיבית ועלול לכלול בכי, צעקות, אגרסיביות או פגיעה עצמית. מלטדאון נובע ממצוקה שעשויה להיגרם כתוצאה משינויים לא צפויים, מסיטואציות חברתיות מסוימות, או מהצפה חושית. בעוד שהעוצמה והתדירות של מלטדאון יכולה להשתנות, הבנת הטריגרים ויישום אסטרטגיות התמודדות יכולים לעזור לנהל ולהקל על חייהם של אוטיסטים ועל סביבתם.[126][127]

בניגוד להתקף זעם, מלטדאון הוא בלתי רצוני. התקפי זעם הם לעיתים קרובות בעלי מניעים מניפולטיביים, כאשר הילד לומד שהוא יכול להשיג את מבוקשו אם הוא בוכה או צורח. לעומת זאת, מלטדאון אוטיסטי הוא אינו מניפולטיבי, ונובע ממצוקה.[127][128]

שאטדאון

ערך מורחב – שאטדאון אוטיסטי

שאטדאון, בדומה למלטדאון, הוא סוג נוסף של תגובה להצפה. השאטדאון מאופיין בנסיגה זמנית מאינטראקציה חברתית והוא כולל ירידה ביכולות התקשורתיות והקוגניטיביות. בניגוד למלטדאון, שמתבטא לעיתים קרובות כהתפרצות רגשית אינטנסיבית, שאטדאון מתבטא בנסיגה פנימה, כאשר הפרט הופך ללא תקשורתי ונדמה כמנותק. שאטדאון בדרך כלל נגרם כתוצאה מעומס חושי, מתשישות חברתית או ממצוקה רגשית, והוא משמש כמנגנון התמודדות אצל אוטיסטים עם מצוקה שהם חשים עקב ההצפה. במהלך השאטדאון, האדם עשוי להתקשות לעבד מידע, לקבל החלטות או לתקשר עם אחרים. השאטדאון עשוי להשתנות במשכו ובעוצמתו, ולהימשך בין דקות ספורות למספר שעות.[129]

על מנת להתאושש משאטדאון, האדם החווה אותו זקוק למרחב בטוח ושקט, ונטול גירויים במידת האפשר. סבלנות, הבנה ואמפתיה חיוניים בזמן שאדם חווה שאטדאון, כמו גם כיבוד הצורך של האדם בבדידות ובקלט חושי מופחת. באמצעות למידה של הטריגרים ניתן להפחית את התדירות ואת ההשפעה של השאטדאון.[129]

בעיית האמפתיה הכפולה

בעיית האמפתיה הכפולה (אנ') היא רעיון שהוצע על ידי הפסיכולוג הבריטי דמיאן מילטון בשנת 2012. מילטון טען שבעיות בתקשורת חברתית בין אוטיסטים לבין אלו שאינם אוטיסטים נגרמות, לפחות בחלקן, מכיוון ששני סוגי האנשים חושבים בצורה שונה זה מזה ומבינים את אלו שחושבים בצורה דומה להם, אך מתקשים להבין אנשים שחושבים אחרת. הרעיון מנוגד לתפיסה הרווחת שלפיה בעיות התקשורת נובעות מכך שלאוטיסטים יש יכולות הבנה חברתית פחותות מאלו של אנשים שאינם אוטיסטים. על פי הרעיון ישנן דרכים שונות לחוות את העולם ולפעול בו, וכל אחת מהן נכונה.[130][131][132][133]

נשים אוטיסטיות

כ-80% מהנשים האוטיסטיות לא מאובחנות עד לגיל הבגרות מכיוון שרוב המחקר על אוטיזם נעשה על ילדים בנים ועל גברים, ולכן כלי האבחון מותאמים לאוכלוסיות הללו, ופחות מתאימים לאבחון נשים.[134][135] אוטיסטיות רבות לומדות לחקות את צורת התקשורת המקובלת בחברה בצורה משכנעת יותר מאשר אוטיסטים.[136] בנוסף, מחקרים העלו את הסברה שאצל בנות יש בדרך כלל פחות תנועות חזרתיות מאשר אצל בנים, וייתכן שהיכולת השפתית שלהן תהיה טובה יותר. פעמים רבות בנות נוטות להתפספס באבחון, בין היתר מכיוון שהן ממסכות יותר,[114][115] ותחומי העניין המצומצמים שלהן עשויים להיות תחומים שנחשבים ליותר מקובלים בחברה.[137][136] עם זאת, גם אם ההיטמעות בחברה ממסכת את המאפיינים האוטיסטיים, פעמים רבות האינטראקציה החברתית עשויה להיות מתישה ומייגעת, ואוטיסטיות רבות מעדיפות מערכות יחסים חברתיות עם בנים על פני יצירת חברויות עם בנות.[136]

אצל נשים אוטיסטיות רבות מופיעות הפרעות אכילה, ולמעשה 23% מהנשים שמפתחות הפרעות אכילה הן אוטיסטיות.[138] מחקרים הראו שהטיפול המקובל לאנורקסיה עוזר פחות לאוטיסטיות שמאובחנות עם הפרעת האכילה.[136][139]

לאוטיסטיות יש סיכוי גבוה במיוחד להיות מנוצלות במערכות יחסים. במחקר שנערך עלה ש-9 מכל 14 נשים שהשתתפו במחקר עברו התעללות, כאשר חצי מהמקרים התרחשו במסגרת מערכת יחסים.[140]

פתופיזיולוגיה

ידוע שמאפייני האוטיזם נובעים משינויים בכמה מערכות המוח, אך לא ידוע כיצד השינויים הללו גורמים לאוטיזם.[141] ניתן לחלק את המנגנון המוחי שמאפיין אוטיזם לשני תחומים. הראשון הוא הפתופיזיולוגיה של מבני המוח והתהליכים הקשורים לאוטיזם, והשני הוא הקשרים הנוירופסיכולוגיים בין מבני מוח לבין ההתנהגות שבאה לידי ביטוי בפועל.[141][142]

נתונים מצביעים על כך שהיעדר תמיכה מספקת של תאי גלייה עשוי להיות הגורם לשינויים בחיבור עצבי או סינפטי, אשר עלולים להוביל להופעת הפרעות נוירופסיכיאטריות כמו אוטיזם.[143][144] כמו כן, נצפתה הפחתה כללית של מספר הדנדריטים והקוצים הדנדריטים (אנ') במוח של אוטיסטים, וכן שוני במורפולוגיה שלהם.[145] נמצא גם שוני בחומר הלבן בין מוחם של אוטיסטים לבין מוח טיפיקלי.[146][147] מחקר מ-2023 הראה הפחתה מובהקת בנפח החומר האפור במוחם של אוטיסטים, ובמקביל נמצא בו שאין שוני בנפח החומר הלבן בין מוח אוטיסטי לבין מוח טיפיקלי.[148]

ישנן ראיות המצביעות על כך שגנים המשפיעים על התפתחות הסינפסות עשויים להיות מעורבים בהתבטאות של אוטיזם, והתופעה נחקרת בתיאוריות נוירו-ביולוגיות המתמקדות בקישוריות במוח ובהשפעות עצביות של התבטאות גנים.[149] כמו כן, קיימות מוטציות נדירות שעשויות לגרום לאוטיזם על ידי שיבוש של מספר מסלולים סינפטיים, ובפרט של אלו המעורבים בהיצמדות תאים (אנ').[150] נראה כי כל הטרטוגנים שנחשבים כגורמים לאוטיזם פועלים במהלך שמונת השבועות הראשונים מההתעברות, וישנן ראיות חזקות שמעידות על כך שבמקרים רבים אוטיזם קיים כבר בשלב מוקדם מאוד בהתפתחות.[151]

באופן כללי, מחקרים נוירואנטומיים תומכים בתפיסה שאוטיזם עשוי להתבטא בהתפתחות מוגברת של אזורים מסוימים במוח ביחס לנורמה, לצד אזורים אחרים שמפותחים פחות.[152] מחקרים אלו מצביעים על כך שאוטיזם עשוי להיגרם כתוצאה מתהליכי גדילה וגיזום חריגים של נוירונים בשלבים המוקדמים של התפתחות המוח – הן בשלבים טרום לידתיים והן אחרי הלידה – מה שמשאיר אזורים מסוימים במוח עם עודף נוירונים ואזורים אחרים עם מחסור בנוירונים.[153] מחקרים מסוימים דיווחו על הגדלה בנפח המוח אצל אוטיסטים, ובפרט נצפתה הגדלה של ההמיספרות, של המוח הקטן ושל הגרעין הקאודטי, בעוד שנפח הקורפוס קולוסום הצטמצם, כאשר אחד המחקרים מצא שגודלו של האחרון השתנה בצורה לא ליניארית ביחס לנפח המוח הכולל.[154][155] מעבר לכך, אצל חלק מהאוטיסטים ישנה אבנורמליה אנטומית במגוון מבנים מוחיים[156] כדוגמת האינסולה הקדמית[157] או האמיגדלה. השינויים באמיגדלה מקושרים לחרדה, שהיא תופעה נפוצה אצל אוטיסטים.[158]

במחקרים שהתבססו על דימות מוחי פונקציונלי, נמצא שבעת ביצוע משימות שמקושרות לתגובה רגשית ולתאוריה של התודעה אצל אדם חציוני שנמצא על הספקטרום האוטיסטי, נצפית פעילות מופחתת באזורים הסומטו-סנסורים של קליפת המוח ובחריץ הרקתי העליון, בהשוואה לאדם חציוני בקבוצת ביקורת. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם ממצאי עבר המדגימים דפוסים חריגים של עובי קליפת המוח ושל נפח החומר אפור באזורים המדוברים אצל אנשים אוטיסטים.[159][144][160][161]

גורמים

הגורמים המדויקים לאוטיזם אינם ידועים.[162][163][164][165] ההנחה הרווחת היא שקיימות סיבות גנטיות, קוגניטיביות ועצביות למאפיינים השונים של אוטיזם.[166][167] עם זאת, הסברה היא שאוטיזם הוא תופעה מורכבת, שלכל מאפיין שלה יש סיבה ברורה, ולעיתים קרובות הסיבות מתרחשות במקביל וגורמות למכלול המאפיינים להופיע.[166][168] על אף שלא סביר שקיים גורם אחד לאוטיזם,[168] גורמים רבים זוהו בספרות המחקרית ככאלו שעשויים לגרום להתפתחות אוטיזם. הגורמים הללו כוללים גנטיקה, גורמים טרום-לידתיים (כלומר גורמים במהלך ההיריון או בינקות המוקדמת), מומים נוירואנטומיים וגורמים סביבתיים.[169][170]

גנטיקה

מאות גנים שונים מעורבים בהתפתחות אוטיזם. רובם משנים את מבנה המוח בצורה דומה.[171]

לאוטיזם יש בסיס גנטי חזק, אך הגנטיקה של אוטיזם מורכבת ולא ברור האם היא מוסברת בצורה טובה יותר על ידי מוטציות נדירות בעלות השפעה משמעותית, או על ידי אינטראקציות נדירות מרובות-גנים של גנים נפוצים.[172][173] מורכבות נוספת נוצרת מהשילוב של אינטראקציות גנטיות עם השפעות סביבתיות ועם גורמים אפיגנטיים שאינם משנים את רצף ה-DNA אך הם תורשתיים ומשפיעים על התבטאות גנים.[174] באמצעות ריצוף הגנום של אוטיסטים ושל הוריהם, הצליחו חוקרים לקשר גנים רבים לאוטיזם.[175] עם זאת, לא זוהו מוטציות בודדות שמגדילות את הסיכוי לאוטיזם. בדרך כלל לא ניתן לייחס אוטיזם למוטציה מנדלית בגן בודד, או לאבנורמליות בכרומוזום בודד, ואף אחת מהתופעות הגנטיות הקשורות לאוטיזם לא הוכחה כגורמת לאוטיזם בפני עצמה.[176] לכל גן מבין הגנים המועמדים שאותרו יש השפעות קטנות בלבד.[176]

נכון ל-2018 המחקר של גורמים גנטיים לאוטיזם עבר מהתמקדות באללים בודדים להבנה שהגנטיקה של אוטיזם מושפעת ממספר רב של וריאנטים, חלקם שכיחים ובעלי השפעה קטנה, וחלקם נדירים ובעלי השפעה גדולה. הגן הנפוץ ביותר שנמצאו בו וריאנטים נדירים בעלי השפעה גדולה הוא CHD8, אך פחות מ-0.5% מהאוטיסטים הם בעלי מוטציה כזו.[177][178][179][180]

מחקרים עדכניים מצביעים על כך שגנים המגדילים את הסיכוי לאוטיזם הם אלו האחראים לסינתזת חלבון בתאי עצב, לפעילות של תאים עצביים, וליצירת סינפסות. גנים אלו משפיעים בסופו של דבר על ההתפתחות העצבית ועל הקישוריות בין אזורים שונים במוח, באופן שאופייני למוח אוטיסטי. ידוע שחלק מהגנים הללו מווסתים את ייצור הנוירוטרנסמיטור GABA שהוא הנוירוטרנסמיטור המעכב העיקרי במערכת העצבים. גנים אלה הקשורים ל-GABA מתבטאים פחות במוח אוטיסטי. מצד שני, גנים השולטים בביטוי של תאי גלייה במוח, למשל אסטרוציטים ומיקרוגלייה, מתבטאים יתר על המידה, וכמות גדולה שלהם נמצאה במוחות של אוטיסטים בנתיחות שלאחר המוות. חלק מהגנים הנחקרים בפתופיזיולוגיה של אוטיזם הם אלו המשפיעים על מסלול העברת האותות של האנזים mTOR, שמשפיע על המטבוליזם התאי ועל תהליך הגדילה של התא.[181] כל הווריאנטים הגנטיים הללו משפיעים על התפתחות אוטיזם, אך עם זאת לא ניתן לקבוע בוודאות שהם גורם הכרחי או מספיק לאוטיזם.[182]

על אף שישנו תת-אבחון אצל נשים אוטיסטיות,[183] לתופעות גנטיות כמו החתמה גנומית ותאחיזה לכרומוזום X גדל הסיכוי למצבים רפואיים כאלו אצל גברים. לאורך השנים הוצעו תיאוריות גנטיות שמנסות להסביר את האבחון המוגבר אצל גברים, כמו השערת המוח המוחתם (אנ') ותאוריית האמפתיה המערכתית (אנ').[184][185][186]

גורמים טרום-לידתיים

סיבוכים בהיריון ובלידה נמצאו כגורמים אפשריים לאוטיזם. הסיבוכים כוללים בין היתר סוכרת הריונית של האם, גיל מבוגר של ההורים, דימום במהלך ההיריון לאחר השליש הראשון, שימוש בתרופות מרשם מסוימות במהלך ההיריון (למשל כאלו המכילות חומצה ולפרואית), והימצאות של מקוניום (אנ') במי השפיר.[187] על אף שהמחקר אינו מצביע בצורה חד משמעית על הקשר בין הגורמים הללו לבין אוטיזם, כל אחד מהגורמים הללו נמצא בקורלציה גבוהה יותר בילדים אוטיסטים בהשוואה לילדים שאינם אוטיסטים.[188][189][190] אמנם לא ידוע בוודאות האם מצבים נקודתיים כלשהם בשלב ההיריון גורמים לאוטיזם, אך סיבוכים במהלך ההיריון עשויים להגדיל את הסיכוי לכך.[191][192]

תזונת האם במהלך ההיריון וזיהומים שונים משפיעים על ההתפתחות העצבית של העובר. פיגור גדילה תוך-רחמי מקושר לאוטיזם אצל פגים.[193][188] כמו כן, מחלות דלקתיות ומחלות אוטואימוניות של האם עלולות לפגוע ברקמות העובר, להחמיר בעיה גנטית או לפגוע במערכת העצבים.[194][195][190] חשיפה לזיהום אוויר במהלך ההיריון, במיוחד למתכות כבדות ולחלקיקים, עלולה להגדיל את הסיכוי לאוטיזם.[196][197][198][199][200]

ישנם גורמים סביבתיים שנטען שחשיפה אליהם במהלך ההיריון עשויה לגרום לאוטיזם, אך אין לכך ראיות מוצקות.[201] בין הגורמים הללו נכללים מזונות מסוימים, מחלות זיהומיות, PCBs, פנולים המשמשים במוצרי פלסטיק, חומרי הדברה, צריכת אלכוהול, עישון, שימוש בסמים, ולחץ טרום-לידתי (אנ').[202][195][203] חלק מהגורמים הללו, כמו חיסון MMR, הופרכו לחלוטין.[204][205][206]

טענות לא מבוססות על הקשר בין חיסונים לבין אוטיזם

בעקבות מחקר פגום שפורסם ב-1998 וזכה לתהודה רבה באמצעי התקשורת, רבים בעולם מחזיקים בהשערה השגויה והבלתי מבוססת שאוטיזם נגרם או מושפע מקבלת חיסונים.[207] עם זאת, מחקרים בתחום, שעברו ביקורת עמיתים, לא מצאו כל קשר בין חיסונים לבין אוטיזם.[208][209][210][211][212][213]

ב-2 בפברואר 2010 מחק כתב העת לאנסט מהארכיון את מאמרו של אנדרו וייקפילד, הרופא הבריטי שפרסם ב־1998 כי יש קשר בין חיסון משולש לבין אוטיזם. הגורם למחיקה היו ממצאים שהראו כי המחקר מכיל הטעיות, והטענה כי מחקרים מאוחרים לא הצליחו לחזור על תוצאותיו.[214] לעומתם, מחקרים אחרים בתחום כן הצליחו לחזור על חלק מתוצאותיו של וייקפילד, אך לא על אלו הקשורות בחיסונים.[215] במאי 2010 רישיון הרופא של וייקפילד נשלל ממנו, ונאסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה.

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית,[216] האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית,[217] ושירות הבריאות הלאומי של בריטניה[218] הסיקו כי אין כל ראיה לקשר בין החיסון המשולש לאוטיזם. סקירה מערכתית של ספריית קוקרן מצאה כי אין קשר בין החיסון לאוטיזם, ושהחיסון מונע מחלות בעלות סיכון משמעותי לסיבוכים ומוות. לפי הסקירה, הפגיעה באמון הציבור ביחס לחיסון המשולש פגעה בבריאות הציבור.[219][220][221][222]

ב-5 בינואר 2011 פרסם כתב העת British Medical Journal סדרת כתבות מאת העיתונאי בריאן דיר, אשר מאשימות את וייקפילד בהונאה ורמאות בעריכת המחקר הטוען שישנו קשר בין חיסון משולש לבין אוטיזם. על פי הכתבה, חלק מהילדים שהוצגו במחקר כאוטיסטים שחוו אוטיזם רגרסיבי (התדרדרות לאחר התפתחות תקינה) היו דווקא אוטיסטים קלאסיים, וחלקם מעולם לא אובחנו באמת כאוטיסטים.[223][212]

גם בשנים שלאחר מכן, לצד הקונצנזוס הרחב במחקר שלפיו אין קשר בין חיסונים ואוטיזם, ממשיכים חוקרים שונים לבדוק את הנושא באופן פרטני, ותוצאותיהם המצטברות של המחקרים השונים מחזקות את העדויות לכך שלא קיים קשר בין החיסונים הנבדקים לאוטיזם.[224]

שכיחות

Bar chart versus time. The graph rises steadily from 1996 to 2007, from about 0.7 to about 5.3. The trend curves slightly upward.
מספר העדויות לאוטיזם לכל 1,000 ילדים עלה במידה ניכרת בארצות הברית מ-1996 עד 2007. לא ברור האם הצמיחה הגיעה משינויים בשיעורי אוטיזם, או שהיא הגיעה כתוצאה ממודעות גבוהה יותר.

נכון ל-2023, ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ-1 מכל 100 ילדים הוא על הספקטרום האוטיסטי.[225] בארצות הברית, אחד מכל 36 ילדים בגיל 8 מאובחן על ספקטרום האוטיסטי.[226] מספר האנשים המאובחנים גדל בקצב מהיר מאז שנות ה-90, גדילה שעשויה לנבוע משינויים בתהליך האבחון וממודעות ציבורית גדולה יותר.[227][228][229][230][231] כמו כן, ייתכנו גם גורמים סביבתיים לעליה בשכיחות שטרם זוהו, והראיות הקיימות אינן שוללות את האפשרות שהשכיחות האמיתית באוכלוסייה עלתה, ללא קשר לסיבות שנובעות מצורת האבחון.[232][233] הגידול בשכיחות אוטיזם באוכלוסייה צפוי לגרור הפניה של יותר תשומת לב ומימון למחקר של גורמים פסיכו-סוציאליים ושל גורמים סביבתיים, שתחליף את המשך המיקוד בחקר השונות הגנטית.[234] גם אם קיים שינוי בשיעור האוטיזם באוכלוסייה, הוכח כי חיסונים הם אינם הגורם לכך.[235]

חוקרים בתחום מאמינים שלגזע, למוצא אתני ולרקע סוציו-אקונומי אין השפעה על השכיחות של אוטיזם באוכלוסייה,[236] ובעוד ששיעורי אוטיזם עקביים בין תרבויות, הם משתנים מאוד לפי מגדר. יותר בנים מאובחנים מבנות: 1 מכל 70 בנים, לעומת 1 מתוך 315 בנות בגיל שמונה, כך שהיחס בין המאובחנים הוא כ-4.3 בנים שמאובחנים על כל בת שמאובחנת.[237][238] ההבדל בשכיחות עשוי להיות תוצאה של הבדלים מגדריים בצורת הביטוי של המאפיינים, כאשר נשים ונערות אוטיסטיות מציגות פחות התנהגויות לא טיפוסיות, ולכן לעיתים מאבחנים אותן בצורה שגויה באבחנה אחרת, על אף שמדובר באוטיזם.[239][135]

לאורך השנים

מאז שהחלו חוקרים לתאר את התופעה בשנות ה-40 של המאה ה-20, פורסמו מחקרים אפידמיולוגיים רבים בנושא.[240] השכיחות שנמדדה בסביבות 1960 הייתה 4 מקרים לכל 10,000 בני אדם. בסקירות שנערכו בשנות ה-2000, העריכו שהשכיחות היא כ-9 מקרים לכל 1000 איש באוכלוסייה, ומחקר מ-2008 מצביע על 11.3 מקרים לכל 1000 אנשים, כלומר אחד מתוך 88.[241][242][243][244]

מספר המקרים המאובחנים של אנשים על הספקטרום האוטיסטי גדל בצורה דרמטית בשנות ה-90 של המאה ה-20 ובעשור הראשון של שנות ה-2000. עלייה זו מיוחסת לשינויים בשיטות האבחון, לעלייה בנגישות של השירותים לאוטיסטים, לירידה בגיל האבחון ולמודעות ציבורית.[227][228][229][230] בעקבות אבחונים וגילוי מוקדם של אוטיזם, שכיחותו זינקה פי שלושה בעשור השני של המאה ה־21, עם הערכות שמשתנות בין מחקרים שונים, ואומדות שהשכיחות עומדת על בין 62 לבין 120 מקרים לכל 10,000 בני אדם.[243][245][246]

מחקר של משרד החינוך של ארצות הברית מצא כי בין השנים 1992 ל-1997 חל גידול של 173 אחוזים במספר הילדים המאובחנים כאוטיסטים בבתי ספר ציבוריים בארצות הברית.[247] רוב הגידול היה באבחון PDD-NOS ותסמונת אספרגר. על פי דיווחי השכיחות של CDC, אחד מכל 44 ילדים (2.3%) בארצות הברית אובחן באוטיזם בשנת 2018.[248]

שכיחות האוטיזם בישראל בגיל צעיר נבדקה על ידי מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות, ונמצא שבעשור האחרון חלה עלייה של 169% באבחון אוטיזם בילדים בישראל.[249][250][251]

אבחון

אבחון אוטיזם נעשה במקביל על ידי שני אנשי מקצוע – הראשון הוא פסיכולוג בעל הכשרה לאבחון אוטיזם, והשני הוא רופא פסיכיאטר או נוירולוג.[252][253][254][255]

לא קיימת בדיקה גנטית לאבחון אוטיזם.[256] האבחנה של אוטיזם ניתנת בהתבסס על התנהגות, ותהליך האבחון מורכב מביצוע מבחנים פסיכולוגיים שונים שנותנים אינדיקציה למענה על הקריטריונים לאבחון אוטיזם על פי ה-DSM-5. כמו כן, נלקחת בחשבון ההיסטוריה הקלינית של המאובחן. בתהליך האבחון נבדקת התנהגות המאובחן במצבים שונים באמצעות ביצוע תצפיות, העברת מבחנים פסיכולוגיים, ומענה על שאלונים. בחלק מהמקרים מתבצע תשאול של המשפחה או של אדם אחר הקרוב למאובחן לגבי מאפיינים שהמאובחן מציג, על מנת לבנות את כרונולוגיית החיים שלו עד לזמן האבחון.[257][258][259][260][46][261]

באבחון ילדים, לא בהכרח מספיק עיכוב התפתחותי אחד בתקשורת (מילולית או לא מילולית) כדי לקבל אבחון של אוטיזם, שכן ישנן תסמונות שאינן על הספקטרום האוטיסטי שעשויות להתאפיין, בין היתר, בעיכוב התפתחותי-תקשורתי.[262][263][264]

מחקרים מצאו שאבחון שמתבצע בין גיל שנה לבין גיל שנה וחצי עשוי להיות לא יציב, וככל שהפעוט גדל, כך סביר שהאבחון יהיה מדויק יותר. החל מגיל שנה וחצי, ניתן לאבחן עם רמת סמך גבוהה יחסית.[265][46][266]

בחלק מהפעמים אנשים לא מאובחנים בילדותם, והאבחון מתבצע רק בגיל מאוחר יותר, לעיתים לאחר גיל 18.[267][268] ישנם מקרים של הורים שאובחנו בעצמם כאוטיסטים לאחר שכבר הפכו להורים, כאשר בחלק מהמקרים האבחנה באה בעקבות אבחון של אחד הילדים.[269][270][271][272]

הקריטריונים לאבחנת אוטיזם לפי DSM 5

על מנת לאבחן אוטיזם, לאדם צריכים להיות ליקויים מתמשכים בכל אחד משלושת תחומי התקשורת החברתית וגם לפחות שני סוגי של התנהגויות מצומצמות וחזרתיות, על פי המאפיינים הבאים:[16][273][274]

  1. ליקויים מתמשכים בתקשורת חברתית ובאינטראקציה חברתית במספר הקשרים שונים, בהתאם לשלושת הסעיפים הבאים:
    1. ליקויים בהדדיות רגשית-חברתית. למשל כשל בניהול שיחה הדדית, הפחתה בשיתוף רגשות, או כשל ביצירת אינטראקציה חברתית או תגובה לאינטראקציה כזו.
    2. ליקויים בתקשורת לא מילוליות. למשל שפת גוף וקשר עין אבנורמליים, ליקויים בהבנה ושימוש במחוות, או היעדר הבעות פנים ותקשורת לא מילולית.
    3. ליקויים בפיתוח, בשמירה ובהבנה של מערכות יחסים. למשל, קושי בהתאמת התנהגות למצב חברתי, קושי ביצירת חברים או בשיתוף חבר במשחק דמיוני. במקרים מסוימים אין כלל עניין ביצירת קשרים חברתיים.
  2. פעולות ודפוסי התנהגות חזרתיים, ותחומי עניין מצומצמים, כפי שמתבטאים לפחות בשניים מהבאים:
    1. תנועות מוטוריות חזרתיות, שימוש חזרתי בחפצים או בדיבור. למשל סידור צעצועים בשורה, הפיכת חפצים, אקולליה, שימוש ייחודי בשפה.
    2. התעקשות קשיחה על שמירה על שיגרה, או דפוסי התנהגות טקסיים. למשל, מצוקה קיצונית בשל שינויים קטנים, קושי עם שינויים ועם מעברים, דפוסי חשיבה נוקשים, צורך לאכול את אותם המאכלים בכל יום או לנסוע באותו המסלול.
    3. תחומי עניין מקובעים ומצומצמים מאוד שאינם נורמליים בעוצמתם או במיקודם. למשל התקשרות חזקה או עיסוק יתר בחפצים לא רגילים, תחומי עניין מצומצמים באופן מוגזם או עיקש.
    4. תגובתיות יתר או תת-תגובתיות לקלט חושי או עניין חריג בהיבטים תחושתיים של הסביבה. למשל אדישות לכאב או לטמפרטורה, תגובה שלילית לריחות, לצלילים או למרקמים מסוימים, סלידה ממגע, משיכה חזקה לאורות או לתנועה.
  3. על הסימפטומים להיות קיימים בתקופת ההתפתחות המוקדמת (אך הם עשויים שלא להתבטא במלואם עד לגיל מאוחר יותר, או להיות ממוסכים על ידי התנהגות שנלמדת במהלך החיים).
  4. הסימפטומים גורמים לפגיעה קלינית משמעותית בתחומים חברתיים, תעסוקתיים או בתפקוד של הפרט.
  5. ההפרעות אינן מוסברות טוב יותר על ידי אבחנה של מוגבלות שכלית התפתחותית או עיכוב התפתחותי כללי. מוגבלות שכלית ואוטיזם מתרחשים לעיתים קרובות במקביל. כדי שאדם יקבל אבחנה של מוגבלות שכלית וגם אוטיזם, יש לראות שהתקשורת החברתית נמוכה מהמצופה לאותה רמה התפתחותית.

חומרת ההפרעה בתחום התקשורת החברתית וההתנהגויות החזרתיות היא בשלוש רמות: (1) נדרשת תמיכה, (2) נדרשת תמיכה ניכרת, (3) נדרשת תמיכה ניכרת מאוד.

חלוקה לרמות תפקוד

ב-DSM-5, האוטיזם מחולק לשלוש קטגוריות שנקבעות לפי רמת התמיכה שהאוטיסט זקוק לה מהסובבים אותו. התמיכה נקבעת לפי היכולות של האדם ליצור אינטראקציה חברתית, ולפי מידת ההשפעה של דפוסי ההתנהגות החזרתיים עליו.[16][275][276][277]

  • דרגה 1 – נדרשת תמיכה: האדם מסוגל ליצור אינטראקציה חברתית, אך זקוק לעזרה או לתיווך בתקשורת. דפוסי ההתנהגות עשויים להפריע להתנהלות השגרתית, למשל כשהאדם מתעניין בתחום עניין בצורה אובססיבית שבאה על חשבון ביצוע פעולות אחרות.
  • דרגה 2 – נדרשת תמיכה ניכרת: האדם זקוק לעזרה משמעותית בתקשורת. דפוסי ההתנהגות החזרתיים משפיעים בעוצמה רבה על ההתנהלות וישנו קושי או חרדה במעבר בין פעולות.
  • דרגה 3 – נדרשת תמיכה ניכרת מאוד: האדם זקוק לעזרה משמעותית בתקשורת וכמעט שלא מסוגל לתקשר בלי תיווך. בדרך כלל הוא לא יצור אינטראקציה חברתית עם אנשים אחרים. דפוסי ההתנהגות משפיעים על האדם בצורה ניכרת כך שהוא מאוד מתקשה לבצע פעולות ולעבור מפעולה אחת לאחרת. פעמים רבות אוטיסטים בדרגה 3 הם לא ורבליים.

הן במחקר המקצועי והן בשימוש שגרתי, נהוג להתייחס לדרגות כאל "תפקוד גבוה", "תפקוד בינוני" ו"תפקוד נמוך".[278]

בשנת 2013, עם פרסום ה-DSM-5, החלו לסווג את תסמונת אספרגר כאוטיזם בתפקוד גבוה.[279] לאוטיסטים בתפקוד גבוה יש בדרך כלל IQ ממוצע ולעיתים גבוה מהממוצע, ותפקודי השפה שלהם תקינים.[280] לעומת זאת, אצל אוטיסטים בתפקוד נמוך מאוד שכיח הקושי בהבעה בדיבור, ופעמים רבות אוטיסטים בתפקוד נמוך הם לא ורבליים.[278]

המושגים "גבוה" ו"נמוך" הם מושגים יחסיים. פעמים רבות כשאדם מתאר "אוטיסט בתפקוד גבוה" הוא מתאר אדם אוטיסט המתפקד באופן טוב יותר מאוטיסטים אחרים שהכיר, ולא אדם המתפקד היטב ביחס לאוכלוסייה הכללית. בדרך כלל, אדם שמצליח לשמור על קשרים חברתיים יציבים ומספקים, מצליח ללמוד במוסדות חינוך שנועדו לציבור הכללי, מצליח להתפרנס, ומצליח לגדל ילדים נחשב לאדם בתפקוד גבוה. על אף שהמינוח של רמות תפקוד מוכר והשימוש בו רווח, אוטיסטים רבים מעדיפים שימוש במינוח אחר, כמו תיאור צורכי התמיכה של האוטיסט, מכיוון שהמונח "תפקוד נמוך" או "תפקוד גבוה" אינו מדויק ויכול להיחשב כפוגע.[281][282][283]

דרכי חלוקה אחרות

מומחים עשויים לחלק את בעלי תסמונות הספקטרום האוטיסטי לבעלי תפקוד גבוה או נמוך במספר דרכים שונות. ישנם, למשל, המחלקים את האוטיסטים לרמות תפקוד לפי מנת המשכל שלהם, יש המחלקים לפי עוצמת המאפיינים של האוטיזם עצמו, ויש המחלקים על פי היכולת להסתדר עצמאית. אלה המחלקים לפי היכולת להסתדר עצמאית עשויים להחשיב אדם שיש לו מנת משכל גבוהה וגם מאפיינים קשים של אוטיזם כבעל תפקוד דומה לזה של אדם בעל מנת משכל נמוכה ומאפיינים קלים של אוטיזם. על פי הגישה הזו, לא רק מנת המשכל ועצמת המאפיינים משפיעים על התפקוד, אלא גם גורמים רבים נוספים. אדם שלמד ידע שימושי להשתלבות בחברה או מי שנמצא בסביבה נגישה, עשויים להיות בתפקוד גבוה יותר מאנשים שיש להם יכולות דומות אך גדלו בתנאים שונים.[284][285][286]

הן מבחינת סיווג והן מבחינת טיפול, לעיתים קרובות מחלקים את האוטיסטים לאלה עם מנת משכל נמוכה מ-80 שמוגדרים כ"אוטיסטים בתפקוד נמוך" (LFA), ואלה עם מנת משכל של 80 או יותר, שמוגדרים כ"אוטיסטים בתפקוד גבוה" (HFA).[101][287] עם זאת, מקובל יותר לסווג אוטיסטים לתפקוד נמוך או גבוה על פי יכולתם להתמודד עם משימות שגרתיות, ולא על פי מנת המשכל שלהם.[284][288][285]

אי-התאמה זו עשויה להוביל לבלבול בקרב ספקי שירותים המבלבלים בין מנת משכל לבין תפקוד ועלולים לסרב לשרת אוטיסטים בעלי מנת משכל גבוהה המוגבלים מאוד ביכולתם לבצע משימות יום-יומיות, או להתעלם מהיכולת האינטלקטואלית של אוטיסטים רבים הנחשבים לבעלי תפקוד נמוך.[285]

כלים לאבחון

ישנם מגוון כלים ומבחנים המשמשים לאבחון אוטיזם, כאשר המאבחן משתמש בדרך כלל ביותר מכלי אחד בתהליך האבחון. בישראל מקובל להשתמש בשני המבחנים הבאים, וכן במבחנים נוספים מותאמי גיל:[260]

  • Autism Diagnostics Observation Schedule – ADOS – הכלי המרכזי באבחון אוטיזם. הכלי נבדק ונחקר רבות ולכן רמת המהימנות שלו נחשבת לגבוהה. למבחן יש ארבע גרסאות שונות מותאמות גיל, ולכן הוא נמצא בשימוש הן באבחון של פעוטות וילדים, והן באבחון של מבוגרים. מטרת המבחן היא לבדוק התנהגויות חברתיות אינטראקטיביות וצורות תקשורת, והוא מתבצע באמצעות תצפית של פסיכולוג על הנבדק בזמן ביצוע פעולות. במהלך המבחן, המאובחן נדרש לבצע סדרה של משימות המועברות בצורת משחק, שמטרתן לבדוק הבנה חברתית, שימוש בתקשורת, הבנת רגשות, התייחסות לזולת, יכולת משחק, ויכולת לבקש עזרה.[289][290][291][292]
  • Autism Diagnostic Interview – Revised – ADI-R – כלי אבחון מרכזי שמורכב מריאיון עם הורי המאובחן. הריאיון מורכב מ-93 שאלות העוסקות בהתפתחות מתקופת הינקות ועד לזמן האבחון. הכלי מעריך את התפקוד בשלושה תחומים מרכזיים – תקשורת, אינטראקציה חברתית ודפוסי התנהגות (חזרתיות, תחומי עניין). מטרת הריאיון היא לאמוד את יכולת התפקוד במגוון תחומים: תפקוד רגשי, תפקוד תקשורתי, תפקוד התנהגותי ותפקוד פסיכולוגי. בניגוד ל-ADOS, הכלי לא מערב תצפית במאובחן.[289][293][294][295]

כמו כן, לאורך השנים פותחו שאלונים שיכולים לשמש כאינדיקציה לסבירות שאדם מסוים הוא אוטיסט. חלק מהמאבחנים המקצועיים משתמשים בשאלונים כאלו כחלק מהאבחון, אך לא ככלי אבחון רשמי. השאלון הנפוץ ביותר הוא שאלון AQ:

  • Autism-spectrum quotient – AQ – שאלון שהומצא ופותח על ידי סיימון ברון-כהן ואחרים. השאלון כולל 50 היגדים, כאשר כל אחד מהם מתייחס במידה מסוימת למאפיינים שאופייניים לאוטיזם.[296] ממלא השאלון צריך לסמן משבצות על פי מידת ההזדהות שלו עם כל היגד. כאשר ממלא השאלון (שיכול להיות המאובחן הפוטנציאלי, אם כי ישנם גם מקרים שבהם הורים לאוטיסט ממלאים את השאלון עבורו) מסיים למלא את השאלון, הוא מקבל ניקוד מסוים, כאשר הניקוד תלוי במשבצת שהממלא סימן עבור כל היגד. ההנחה היא שככל שהניקוד גבוה יותר, כך סביר יותר שהאדם הוא אוטיסט.[297] בדרך כלל השאלון מועבר כחלק מאבחונים, אך לא משמש ככלי אבחון רשמי. השאלון זמין באינטרנט במספר שפות, וכל אחד יכול למלא אותו.[298][299][300] בניסוי שכלל שתי קבוצות – קבוצה של אנשים על הספקטרום וקבוצת אנשים עם מאפיינים דומים שאינם מאובחנים על הספקטרום כקבוצת הביקורת של הניסוי, 80% מהאנשים המאובחנים על הספקטרום שהשתתפו בניסוי קיבלו ניקוד מעל 32, לעומת 2% אצל קבוצת הביקורת.[301][302][303][304]
  • Ritvo Autism & Asperger Diagnostic Scale – Revised – RAADS-R – (אנ') שאלון שפותח על ידי ד"ר ריבה אריאלה ריטבו מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ייל,[305] וכולל היגדים שהנבדק צריך לסמן על כל אחד מהם האם הוא נכון בעבורו בהווה ובעבר, או שהוא נכון רק בהווה, רק בעבר, או שמעולם לא היה נכון. לשאלון יש כמה גרסאות, שבכל אחת מהן יש מספר שונה של היגדים. בשאלון המקורי שפורסם ב-2008 היו 78 היגדים, ובגרסה המחודשת שפורסמה בשנת 2011 מספר ההיגדים עלה ל-80.[306][307] השאלון בודק ארבעה תחומים שאופייניים לאוטיזם – התחום השפתי, התחום החברתי, התחום הסנסורי-מוטורי, ותחומי העניין – כאשר כל היגד משויך לאחת מהקטגוריות. בגרסה המחודשת, התחום השפתי כולל שבעה היגדים, שבודקים בין היתר את היכולת לנהל שיחת חולין. בתחום החברתי ישנן 39 שאלות שהדגש בהן הוא על הדדיות בקשר ועל הבנה של תקשורת מילולית ובלתי מילולית. התחום הסנסורי-מוטורי כולל 20 שאלות. החלק של תחומי העניין כולל 14 שאלות שעוסקות בתשומת לב לפרטים הקטנים ובתחומי עניין אינטנסיביים שאופייניים לאוטיסטים.[308][309]

אבחון עצמי

אבחון עצמי של אוטיזם הוא תהליך שבו אנשים מזהים ומעריכים את התכונות, את ההתנהגויות ואת החוויות של עצמם ביחס למאפיינים הידועים של אוטיזם, ומוצאים התאמה.[310] התהליך קורה לעיתים קרובות בשלב מאוחר יחסית בחיים, במיוחד בקרב נשים שיש להן סיכוי גבוה יותר לא להיות מאובחנות בגלל ההטיה המגדרית הקיימת באבחון הרשמי ובהגדרת המאפיינים. אבחון עצמי כרוך בדרך כלל במחקר מקיף של הנושא, בהתבוננות עצמית ובהשוואה עם חוויותיהם של אוטיסטים אחרים, לרוב באמצעות רשתות חברתיות, פורומים וקבוצות תמיכה. היתרונות של אבחון עצמי טמונים בכך שהוא יכול לספק תוקף אישי, הבנה עצמית ותחושת קבלה בקהילה.[311][312][313]

אבחון עצמי מקובל בקהילה האוטיסטית, שכן רבים מכירים באתגרים בקבלת אבחון רשמי כמו עלויות כספיות גבוהות, גישה מוגבלת לאנשי מקצוע מוסמכים או אילוצים גאוגרפיים. עם זאת, מכיוון שרוב המאבחנים את עצמם אינם אנשי מקצוע, ייתכנו אבחנות שגויות.[312][314][315]

מבחינת התמיכה על ידי הרשויות, אבחון עצמי אינו מחליף אבחון רשמי על ידי איש מקצוע מוסמך ומומחה בתחום. אבחון רשמי נחוץ לקבלת גישה לשירותי תמיכה, להכרה מצד הסביבה הנוירוטיפיקלית ולקבלת התאמות או התערבויות. עם זאת, אבחון עצמי הוא פעמים רבות הצעד ראשון בהבנת השוני, ובחיפוש אחר הערכה רשמית וסיוע נוסף של אנשי מקצוע בעת הצורך, ופעמים רבות מהווה צעד מקדים לקבלת אבחון רשמי בגיל מבוגר.[312][310][316]

אבחנה מבדלת

מגוון המאפיינים של אוטיזם העשויים להזכיר בחלקם תסמונות אחרות, גורמים לכך שאוטיסטים עלולים להיות מאובחנים בצורה שגויה,[317] עם אבחנות כמו הפרעת אישיות גבולית, הפרעה דו-קוטבית, הפרעת חרדה, דיכאון קליני, הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית, פסיכופתיה (הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית), הפרעת אישיות סכיזואידית, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעת אישיות פרנואידית ואחרות.[318][319][320]

אצל נשים האבחון השגוי נפוץ אף יותר מכיוון שפעמים רבות אוטיזם מתבטא אצלן בצורה שונה וכולל קשיי תקשורת שונים מאלו של גברים,[321] וכן נשים רבות מפתחות יכולות מיסוך גבוהות.[322][323][324][325] נשים רבות מאובחנות במגוון האבחנות השונות, ורק בבגרותן מוחלפות האבחנות באבחנת אוטיזם שמסבירה את מכלול המאפיינים בצורה מתאימה יותר.[134]

הפרעת קשב וריכוז

ערך מורחב – תחלואה נלווית להפרעת קשב

לאוטיזם ולהפרעת קשב וריכוז יש מאפיינים משותפים רבים כמו אימפולסיביות, מוסחות דעת, ובעיות בתפקודים ניהוליים. עם זאת, בדרך כלל לבעלי הפרעת קשב יש יכולת הבנה טובה של כוונות ושל רגשות של אחרים. בנוסף, אצל מרבית בעלי הפרעת קשב וריכוז שאינם אוטיסטים אין התנהגויות חזרתיות ותחומי עניין צרים, ולא מופיעה רגישות תחושתית. מאפיינים רבים של הפרעת קשב וריכוז קיימים אצל אוטיסטים, ופעמים רבות היא עשויה להתקיים לצד האוטיזם או כחלק ממנו. המצב ההפוך אינו נכון, ולרוב לבעלי הפרעת קשב וריכוז אין מאפיינים של אוטיזם.[318][326][327][328]

הפרעת אישיות גבולית

לאוטיזם ולהפרעת אישיות גבולית יש מעט מאפיינים משותפים כמו קשיים בקיום קשרים בין אישיים, קשיים בוויסות רגשי, וקושי להתמיד במסגרות. עם זאת, לבעלי הפרעת אישיות גבולית אין קושי לקלוט ולהבין רגשות של אחרים, והתקשורת הבין אישית שלהם נורמטיבית. בעלי הפרעת אישיות גבולית נוטים לחוסר אמון בזולת ולחוסר יציבות בקשרים, בעוד שלאוטיסטים יש לרוב נטייה לנאמנות וליחסים יציבים מבחינה רגשית. כמו כן, הפרעת אישיות גבולית היא לא מולדת אלא מתפתחת עקב השפעות סביבתיות, והיא לא כוללת את רוב המאפיינים הייחודיים לאוטיזם. אבחון שגוי של נשים אוטיסטיות עם הפרעת אישיות גבולית הוא נפוץ יחסית.[329][330][331]

דיכאון

שחיקה אוטיסטית עשויה להיראות כמו דיכאון. עם זאת, בניגוד לדיכאון, השחיקה האוטיסטית עשויה להיגרם מהצפה חושית ומעומס רגשי. במצבים כאלו מה שעשוי להקל על האדם החווה את השחיקה האוטיסטית הוא מנוחה, מקום שקט נטול גירויים, ונסיגה מסיטואציות שגורמות לעומס רגשי, לעומת אדם עם דיכאון שבדרך כלל חש שיפור רגעי בחשיפה לחברה ולפעילות. בשחיקה אוטיסטית האדם עשוי לאבד יכולות שהיו לו בעבר, כמו היכולת לדבר.[332] דיכאון עשוי להופיע אצל אוטיסטים באופן בלתי תלוי, שלא כחלק מהאוטיזם.[333][334][335][336]

הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית

לאוטיזם ולהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית יש מאפיינים משותפים כמו התנהגות חזרתית וטקסית, קשיים בהבעת רגשות והתעניינות בתחומי עניין מצומצמים. עם זאת, ישנם מספר הבדלים בולטים בין השתיים. לבעלי הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית יש יכולת לקרוא ולהבין מצבים חברתיים, בעוד שחוסר ההבנה של סיטואציות כאלו הוא אחד מהמאפיינים המרכזיים של אוטיזם. כמו כן, אוטיזם הוא מולד, ואילו הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית מתפתחת במהלך החיים בגלל גורמים סביבתיים.[318][337][338][339][340]

הפרעת אישיות סכיזואידית

בעוד שלאוטיזם ולהפרעת אישיות סכיזואידית יש מאפיינים משותפים רבים, כמו הנטייה לסגת ממגע חברתי, והדיכאון והחרדה הנלווים לעיתים קרובות, ישנם הבדלים משמעותיים בין השתיים. אוטיסטים עשויים להימנע ממצבים חברתיים בשל קושי להבין מצבים חברתיים ורמזים בלתי מילוליים, בעוד שאצל אנשים בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית הנסיגה נובעת בדרך כלל מהעדפה להתבודדות שנוצרה בעקבות אירוע מוקדם יותר בחייהם. אוטיסטים יכולים להיות חברותיים ולשאוב סיפוק והנאה מקשרים חברתיים, ואילו סכיזואידים לרוב אינם מעוניינים בקשרים כאלו.[341][318][342]

פסיכופתיה

אוטיזם שונה מפסיכופתיה בכך שאצל אוטיסטים המרכיב הרגשי של האמפתיה, כלומר היכולת להזדהות עם סבל הזולת ורגשותיו, חזק בדרך כלל מאשר המרכיב הקוגניטיבי של האמפתיה – הידיעה כיצד להתבטא ולהתנהג באופן היכול למצוא חן בעיני הזולת, או לכל הפחות בדרך כלל לא קיים רצון מכוון לפגוע בזולת. בפסיכופתיה המרכיב הקוגניטיבי של האמפתיה חזק בדרך כלל מהמרכיב הרגשי.[343][344]

היסטוריה

A graphite pencil portrait of a teenage boy, not wearing a shirt, from the mid-torso up
ויקטור מאוורון, ילד פרא שנתפס בשנת 1798, שהיה בעל מאפיינים אפשריים של אוטיזם.[345]

על פי כל העדויות הקיימות, אוטיזם היה קיים אצל בני אדם משחר האנושות. עם זאת, מאפייני האוטיזם זוהו ותועדו רק במאה ה-20.[346] ישנם מחקרים שמראים כי וריאנטים תורשתיים הקשורים לאוטיזם נמצאו תחת ברירה טבעית חיובית במהלך התפתחות האדם, במספרים גדולים יותר ממה שהיה צפוי בברירה מקרית.[347][348][349]

בהיעדר ידע בנושא ואבחנה רשמית, אוטיסטים נחשבו לאורך ההיסטוריה לקדושים, לאנשים עם פיגור, לאקסצנטרים, או לאילמים. באירופה של המאות ה-18 וה-19 היו סיפורים על ילדים שכביכול "גודלו על ידי זאבים", שהתייחסו לילדים אוטיסטים – בעלי אינטליגנציה ממוצעת ומעלה, אך בעלי לקויות שפתיות, שהציגו התנהגויות שנתפסו כ"חייתיות" (חוש ריח מפותח, חוסר היכרות עם קונבנציות חברתיות), ולרוב נמצאו בודדים בשדות או ביערות, לאחר שהופקרו שם בידי הורים או מטפלים שלא ידעו או לא רצו להתמודד עם הקשיים שבגידולם.[350][351]

החל מהמאה ה-19 ניתן למצוא דיווחים רפואיים ספורדיים העוסקים במטופלים שככל הנראה היו על הקשת האוטיסטית. אלו כוללים את דיווחיהם של הרופאים הבריטים ג'ון הסלאם (John Haslam) מ-1809,[352] ויליאם האושיפ דיקנסון (William Howship Dickinson) ממחצית המאה ה-19,[353] ג'ון לנגדון דאון (John Langdon Down) מ-1887 שתיאר את תסמונת סוואנט,[354] ו-מ.ו. באר (M. W. Barr), אשר ב-1898 דיווח על בחור הלוקה בפיגור הניחן בזיכרון פנומנלי ושדיבורו אקוללי.[355]

תחילת המאה ה-20 – בלוילר וסוחרבה

אויגן בלוילר, טבע את המושג "אוטיזם".

המילה הלטינית החדשה (אנ') Autismus (בתרגום לעברית – אוטיזם) נטבעה על ידי הפסיכיאטר השווייצרי אויגן בלוילר בשנת 1910, בזמן שהגדיר את המאפיינים של סכיזופרניה, מושג שגם אותו טבע. בלוילר גזר את השם "אוטיזם" מהמילה היוונית αὐτός שמבוטאת "אאוטוס" ופירושה "עצמי". הוא השתמש בה כדי לתאר "נסיגה אוטיסטית של המטופל אל העולם הפנימי שלו, שכל השפעה מבחוץ הופכת בעבורו להפרעה בלתי נסבלת". בלוילר ראה ב"אוטיזם" אחת מתוך ארבע צורות של סכיזופרניה, ובשימוש במונח התייחס לקטגוריה שונה מאוד מזו שהמונח מתאר היום.[356]

בשנת 1925 פרסמה פסיכיאטרית הילדים הסובייטית גרוניה סוחרבה מאמר העוסק בהרחבה במאפייני האוטיזם, ושנה לאחר מכן פורסם המאמר גם בשפה הגרמנית.[357] התיאורים שכתבה במאמר תאמו היטב את התיאורים של אוטיזם כפי שמופיעים ב-DSM-5.[358][359] סוחרבה האמינה שאוטיזם הוא לא סוג של סכיזופרניה, ובתחילה היא ראתה באוטיזם "הפרעת אישיות סכיזואידית של הילדות".[358] עבודתה לא הייתה מוכרת בעולם דובר האנגלית מפני שהמאמר שכתבה תורגם לאנגלית רק בשנת 1996, על ידי סולה וולף.[360][361]

שנות ה-30 ושנות ה-40 – אספרגר וקנר

Balding man in his early 60s in coat and tie, with a serious but slightly smiling expression
ליאו קנר טבע את המונח "אוטיזם בילדות מוקדמת" ב-1943.

בסוף שנות ה-30 ובתחילת שנות ה-40, חקרו את התופעה שני פסיכיאטרים במקביל ובאופן בלתי תלוי. הראשון היה הנס אספרגר מבית החולים הכללי של וינה והשני היה ליאו קנר מבית החולים ג'ונס הופקינס במרילנד. שניהם השתמשו במילה "אוטיזם" כדי לתאר את המטופלים שחקרו.[362][363][364]

אספרגר אימץ את המונח "פסיכופתים אוטיסטים" של בלוילר בהרצאה שהתקיימה בשנת 1938, ובמאמר שפרסם באותה שנה.[365][366] אספרגר חקר בעיקר צורה של אוטיזם שנודעה מאוחר יותר כתסמונת אספרגר, לאחר שנקראה על שמו.[345] עבודתו קיבלה הכרה לראשונה בקרב פסיכיאטרים בעקבות הפרסום המחודש של מאמרו "Die 'Autistischen Psychopathen' im Kindesalter" ב-1944.[367] מחקרים הציעו שאספרגר כנראה היה מודע לעבודתה של קודמתו בתחום – סוחרבה.[368] עבודתו של אספרגר פורסמה לראשונה בגרמניה, ונחשפה לעולם דובר האנגלית רק בשנת 1981, כאשר פרסמה החוקרת לורנה וינג תיאורי מקרים שבהם הוצגו מאפיינים דומים, והיא זו שקראה לתסמונת על שמו של אספרגר.[369]

בשנת 1943 חקר ד"ר ליאו קנר קבוצה של אחד עשר ילדים וטבע את המונח "אוטיזם בילדות מוקדמת" (early infantile autism). הוא תיאר את הילדים, שהיו בעלי מאפיינים התנהגותיים דומים, במאמרו "הפרעות אוטיסטיות של מגע רגשי".[370][371] חלק מהמאפיינים שתיאר קנר היו דומים לאלו שמזוהים עם אוטיזם היום.[372] ההגדרה של קנר, ובהמשך התיאור של מאפייני האוטיזם, הפכו את האוטיזם לאבחנה רפואית בפני עצמה.

גם אספרגר וגם קנר הבינו שאוטיזם שונה מסכיזופרניה, וראו הבדלים משמעותיים בין השניים.[373][374][375]

שנות ה-50 של המאה ה-20

המהדורה הראשונה של ה-DSM של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה יצאה לאור ב-1952. בעקבות המינוח של בלוילר, ההגדרה של אוטיזם במהדורה הזו של ה-DSM הייתה "סכיזופרניה של הילדות".[376]

בשנות ה-50 המוקדמות צצה תאוריית האם הקרה כהסבר מקובל לגורמים לאוטיזם.[377] ההשערה התבססה על הרעיון שהתנהגויות אוטיסטיות נובעות מקרירות רגשית, מחוסר הבעת אהבה ומהתנהגות מרוחקת מצד אמו של ילד.[378] הורים לילדים אוטיסטים חוו רגשות אשם והאשמה מצד החברה, במיוחד כאשר הממסד הרפואי אימץ את התיאוריה, והיא המשיכה להיות התאוריה המובילה עד אמצע שנות ה-60.[379][380][381] על אף שהוא עצמו היווה השראה לתאוריה, ליאו קנר עצמו דחה את התאוריה.[382]

בזמן ששימש כעוזר פרופסור לפסיכולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה מ-1957 עד 1962, צ'ארלס פרסטר השתמש בטכניקה בשם "למידה חסרת שגיאות" (אנ') כדי להדריך ילדים אוטיסטים צעירים כיצד לדבר.[383] אלו היו ניצנים ראשונים של השיטה שתיקרא מאוחר יותר ניתוח התנהגות יישומי.[384][385]

בשנת 1959 תיארה לורטה בנדר את האוטיזם לא כשיבוש פנימי של מערכת העצבים המרכזית, אלא כהפרעה שבסיסה הוא בחוסר היכולת של האדם להגן על עצמו מחרדה קיצונית, אך גם היא התייחסה לאוטיזם כאל צורת ביטוי מסוימת של סכיזופרניה.[386][387][388]

שנות ה-60

בשנת 1964 פרסם הפסיכולוג האמריקאי ברנרד רימלנד ספר שהפריך את תאוריית האם הקרה.[389][390][391] במקום זאת, הציע רימלנד תאוריה ביוגנטית שנועדה להסביר את האוטיזם: "בסיס האוטיזם הוא בחוסר היכולת של הילד לקשר גירוי חדש לחוויות שנמצאות בזיכרון. לפיכך, הילד לא משתמש בדיבור על מנת לתקשר מכיוון שהוא לא יכול להבין סמלים או להשתמש בהפשטה של דברים קונקרטיים, והוא לא מגיב להוריו מכיוון שהוא לא מקשר אותם לחוויות נעימות קודמות". רימלנד סבר שהסיבה המרכזית לאוטיזם היא פגם באותו חלק במוח המקשר בין קלט חושי לבין חוויות קודמות. הספר קרא תיגר על התפיסה שהייתה מקובלת בממסד הרפואי לגבי אוטיזם.[392][393][392]

מסוף שנות ה-50, צ'ארלס פרסטר ואחרים השתמשו בגישה הביהביוריסטית שהייתה בצמיחה באותן השנים, כדי לנסות לטפל באוטיסטים.[394] הפופולריות של הגישה הובילה חוקרים מאוניברסיטת קנזס להקים את הז'ורנל לניתוח התנהגות יישומי בשנת 1968, תוך ביסוס העקרונות של ניתוח התנהגות יישומי (ABA).[395] עד מהרה התפשט ה-ABA והחל להיות בשימוש נרחב כשיטה לטיפול בילדים אוטיסטים בארצות הברית. מאוחר יותר הוקמו שתי אגודות מקצועיות אמריקאיות למטפלי ABA, שקיבלו אישור מ"המועצה להסמכת ניתוח התנהגות" שנוסדה ב-1998.[396][397]

שנות ה-70

לאורך שנות ה-70 חוקרים הציעו הסברים ביוגנטיים לאוטיזם – תאוריות המתמקדות בשיבושים ביוכימיים ומטבוליים אצל אוטיסטים, או בבעיות במערכת העצבים המרכזית המשפיעות על התפתחות האוטיזם. בשלב זה החלו לראות באוטיזם הפרעה נוירוביולוגית.[398][399]

בשנת 1970 יצא לאור התרגום לאנגלית של ספרו של גרהרד בוש משנת 1962 בשם "Infantile autism: a clinical and phenomenological-anthropological investigation taking language as the guide".[400] בספרו הוא השתמש במונח "תסמונת אספרגר" לתיאור אוטיסטים בתפקוד גבוה.

בשנת 1976 השתמשה החוקרת הבריטית לורנה וינג מהמכון לפסיכיאטריה של לונדון במונח "תסמונת אספרגר" לתיאור אנשים עם תכונות אוטיסטיות שיש להם כישורי שפה טובים.[401] בעקבות הזיהוי של הבדלים רבים בצורת הביטוי של תכונות אוטיסטיות אצל אנשים שונים, טבעו לורנה ווינג וג'ודית גולד את המונח "ספקטרום האוטיזם" במאמרן משנת 1979.[402][403]

DSM-III – הפרעה התפתחותית נרחבת (1980–1987)

ה-DSM-III שפורסם בשנת 1980 הגדיר מחדש את הסכיזופרניה של הילדות, וחילק אותה לשלושה סוגים של "הפרעה התפתחותית נרחבת" (PDD). שלושת הסוגים כללו "אוטיזם ילדי" – אוטיזם שמופיע לפני גיל 30 חודשים, "הפרעה התפתחותית מתפרצת בילדות" – אוטיזם המופיע בין גיל 30 חודשים ל-12 שנים, ו"הפרעה התפתחותית לא טיפוסית" שהייתה דומה לסוגים האחרים אך המאפיינים שלה היו פחות בולטים, והיא הייתה עשויה להופיע בכל גיל.[404]

בפברואר 1981 פרסמה לורנה וינג סדרת מקרי בוחן בשם "Asperger's Syndrome: A Clinical Account". הפרסום הגביר מאוד את המודעות לקיומם אוטיסטים בעלי IQ ממוצע וגבוה.[405][406] כמו כן, הוא גרם לפופולריות של המחקר של הנס אספרגר לעלות, לאחר שבעשרות השנים שעברו מאז פרסום המחקר שלו הוא לא זכה לתשומת לב מצד חוקרים דוברי אנגלית.[407]

DSM-III-R – הפרעה אוטיסטית והפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת (1987–1994)

ה-DSM-III-R, שיצא לאור בשנת 1987, מיזג את האוטיזם הילדי ואת ההפרעה ההתפתחותית המתפרצת בילדות שהופיעו ב-DSM-III, וקרא להן בשם "הפרעה אוטיסטית". המדריך סיפק רשימת קריטריונים לאבחון.[372] ההגדרה החדשה הייתה רחבה יותר מקודמותיה, ולכן יותר נוירוטיפים נחשבו לאוטיסטים על ידי הרופאים המאבחנים.[408] הקטגוריית השלישית של PDD שונתה ל"הפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת" (PDD-NOS).[404]

הסרט האמריקאי "איש הגשם" יצא לאקרנים ב-1988. הדמות המרכזית בסרט הייתה גבר אוטיסט. הסרט הגביר מאוד את המודעות לאוטיזם בחברה, אך עם זאת, הייצוג האוטיסטי שהופיע בסרט התקבע כסטיגמה המאפיינת אוטיזם טיפוסי.[409][410][411]

בשנת 1992 פורסם מאמר שהציג את קיומם של נוירוני מראה אצל קופים.[412] החוקרים שפרסמו את המאמר גילו מאוחר יותר שגם כאשר בן אדם צופה באדם אחר מבצע פעולות, נוירונים מיוחדים במוחו של האדם הראשון פועלים באופן המשקף את פעילות הנוירונים באדם הפועל.[413] בעקבות המחקר הועלתה הסברה כי הבדלים במערכת נוירוני המראה עשויים להיות הבדל מרכזי בין אוטיסטים לבין נוירוטיפיקלים,[414] אם כי כיום קשר כזה, אם קיים, נחשב למקרי.[415]

האקטיביסט האוטיסט האמריקאי ג'ים סינקלייר נחשב לאדם הראשון שפעל למען זכויות אוטיסטים. בסוף שנות ה-80 הוא העלה את המודעות לגישה שמתנגדת למציאת ריפוי לאוטיזם.[416] בשנת 1992 יסד סינקלייר את ארגון רשת האוטיסטים הבין-לאומית (ANI), ארגון המפרסם ניוזלטרים שנכתבו "על ידי אוטיסטים ולמען אוטיסטים". הארגון שהקים היה הבסיס לתנועת הזכויות האוטיסטית.[417][418]

DSM-IV – הפרעה אוטיסטית, תסמונת אספרגר ומצבים אחרים (1994–2013)

1994–1999

בשנת 1994 פורסם ה-DSM-IV ששיקף בצורה ברורה יותר את המגוון האוטיסטי כפי שהוא היה מוכר באותה התקופה. ה"הפרעה האוטיסטית" הוגדרה מחדש, והורחבה כך שכללה את המצבים החדשים שנקראו תסמונת אספרגר, תסמונת רט והפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית (CDD). בגרסה הזו של ה-DSM, ההגדרה של תסמונת אספרגר כללה מאפיין של קשיים בדיבור ובשפה. ההגדרה של PDD-NOS נשארה כמו שהיא.[419][420][421][422][423][424]

החוקרת האוטיסטית האמריקאית למדעי ההתנגות טמפל גרנדין התפרסמה ב-1995, עם פרסום ספרה "Thinking in Pictures: My Life with Autism". מאוחר יותר היא הפכה לחברת מועצת המנהלים של האגודה האמריקאית לאוטיזם.[425][426][427]

המונח "מגוון נוירולוגי" נטבע בשנת 1998 על ידי הסוציולוגית האוסטרלית ג'ודי סינגר והסנגורית האמריקאית ג'יין מאיירדין.[428] המגוון הנוירולוגי הוא הגדרה מחודשת של השונות העצבית האוטיסטית כחלק טבעי ובעל ערך השייך למגוון האנושי, ולא כלקות או כהפרעה. המושג "מגוון נוירולוגי" אומץ על ידי אוטיסטים בוגרים רבים ועל ידי חלק מההורים לילדים אוטיסטים, ונודעת לו השפעה הדרגתית גם על התפיסות המחקריות והטיפוליות של אוטיזם.[429][430]

במקביל, בשנת 1998, הרופא הבריטי אנדרו וייקפילד פרסם מאמר פגום שטען לקשר בין חיסונים לבין אוטיזם. לאחר מכן פורסם כי מדובר במרמה, אך ההדים הספיקו להשפיע על דעת הקהל, והיום ישנה קהילה גדולה שמתנגדת לחיסונים בטענה שהם גורמים לאוטיזם.[207][208][210][211][212]

2000–2004

ה-DSM-IV TR שפורסם בשנת 2000 כלל שכתוב מן היסוד של ההגדרה של תסמונת אספרגר. השינוי המהותי היה הסרת המאפיין של קשיי דיבור ושפה מההגדרה.[431]

בשנת 2003 פרסמה פסיכולוגית הילדים הבריטית אליזבת ניוסון מאוניברסיטת נוטינגהאם מאמר בכתב העת Archives of Disease in Childhood בטענה כי הימנעות פתולוגית מדרישות (אנ') (PDA) צריכה להיות מוכרת כפרופיל ייחודי של הספקטרום האוטיסטי.[168][432] ניוסון זיהתה לראשונה את הדפוס של PDA בילדים בשנת 1980.[433][434][435] היא האמינה שאנשים אוטיסטים עם מאפייני PDA מובהקים נוטים להתנהג בצורה שונה לגמרי מאוטיסטים שאינם כאלו.[168][436]

2005–2009

בשנת 2007 הכריז האו"ם על יום המודעות העולמי לאוטיזם. אחד המאפיינים של היום הוא הארת מבנים באור כחול בלילה. היום אומץ על ידי הארגון "Autism Speaks" שאוטיסטים רבים מתנגדים לפעילותו.[437][438][439].

בשנת 2012 הוצג הרעיון של בעיית האמפתיה הכפולה (אנ') על ידי הפסיכולוג הבריטי דמיאן מילטון. הרעיון שינה את התפיסה הרווחת שלפיה בעיות האינטראקציה נובעות מכך שלאוטיסטים יש יכולות הבנה חברתית פחותות מאלו של אנשים שאינם אוטיסטים.[130][131][132][133]

DSM-5 והיחס המודרני לאוטיזם (מ-2013)

במאי 2013 יצא לאור ה-DSM-5. החידוש בספר האבחנות היה שילוב של כל הפרעות הספקטרום האוטיסטי שבעבר אובחנו בנפרד, לאבחנה אחת – "הפרעת הספקטרום האוטיסטי" (ASD). כמו כן, המאפיינים קובצו לשתי קבוצות – מאפיינים הנוגעים לתקשורת חברתית, ומאפיינים הנוגעים להתנהגות חזרתית.[440] ההגדרה החדשה הייתה צרה יותר מההגדרות שהופיעו ב-DSM-IV, והקטינה את מספר האנשים המגוונים נוירולוגית הנכללים בה.

המוציאים לאור של ה-DSM מהאגודה האמריקאית לפסיכיאטריה, אמרו כי "האבחנה המתוקנת מייצגת דרך חדשה, מדויקת יותר ושימושית מבחינה רפואית ומדעית לאבחון הפרעות הקשורות לאוטיזם".[419]

בתרבות הפופולרית הופיעו שתי דמויות אוטיסטית שהוצגו בטלוויזיה האמריקאית החל מ-2017. הראשונה היא הדמות הראשית בסדרה "הרופא הטוב" – שון מרפי, מנתח צעיר אוטיסט. השנייה היא דמותה של ילדה אוטיסטית בת ארבע בשם ג'וליה ממשפחת החבובות שהצטרפה לסדרה רחוב סומסום, בסיוע של רשת הייצוג העצמי האוטיסטית.[441][442][443][444]

בעקבות הצמיחה של הרשתות החברתיות, אנשים אוטיסטים יכולים להשתמש בקהילות מקוונות כדרך להתחבר עם אנשים אחרים בצורה שמפחיתה את הצורך בתקשורת לא מילולית. פעמים רבות לאוטיסטים נוח יותר לתקשר בכתב מאשר בעל פה, ולכן רשתות חברתיות הן פלטפורמה נוחה בשבילם שמאפשרת היכרות עם אנשים דומים להם.[445] בשנים האלו התפתחו גם היבטים חברתיים ותרבותיים של אוטיזם – חלקים מהקהילה מחפשים תרופה, בעוד שאחרים מאמינים שאוטיזם הוא זהות שמקורה בשונות נוירולוגית.[446][447]

על אף שהצמיחה של ארגוני הורים והניסיונות להקטנת הסטיגמטציה של אוטיזם בילדות השפיעו על האופן שבו האוטיזם נתפס בחברה,[448] הורים ממשיכים לחוש סטיגמה חברתית במצבים שבהם ההתנהגות האוטיסטית של ילדם מתבטאת.[449] רופאים רבים עדיין ממשיכים להתנהג בצורה שמתאימה לתפיסה מיושנת של אוטיזם.[450]

העיסוק המתמשך באוטיזם הביא למחלוקות רבות בקהילה המדעית, והחוקרים לא הצליחו להגיע לקונצנזוס על צורות הביטוי השונות של אוטיזם.[451] מחקר בריטי העלה שבמשך זמן רב היו חוסרים בחקר אוטיזם.[452] עדיין קיימת מחלוקת בנוגע לאטיולוגיה של אוטיזם.[447][453][454]

טיפול

אין טיפול אחד מקובל וסטנדרטי להפרעות על רצף האוטיזם,[455] אך קיימות דרכים שונות להפחית את הסימפטומים המפריעים לתפקוד היומיומי ולשפר את איכות החיים. מכיוון שאוטיזם מתבטא באופן שונה עבור כל אדם, ומכיוון שלעיתים קרובות ישנה תחלואה נלווית,[455] מקובל לבנות תוכנית טיפולית מותאמת אישית בעזרת צוות רב־תחומי. עם זאת, רוב האנשים האוטיסטים מגיבים בצורה הטובה ביותר לתוכניות טיפול מובנות וייעודיות.[455] אבחנה וטיפול מוקדמים בילדות יכולים להגביר את סיכויי ההצלחה של תוכנית טיפולית.[455][456] הטיפול באוטיזם ניתן בהקשרים שונים כמו במסגרות חינוכיות, במערכת הבריאות, בקהילה ובבית. בגיל הבוגר, אוטיסטים יכולים להסתייע בשירותים נוספים לשם השתלבות בשוק התעסוקה ולמציאת מסגרת דיור מתאימה.[457]

הטיפול הניתן לאוטיסטים תלוי, בין היתר, ברמת התפקוד שבה הם מסווגים. משרד הרווחה מסווג את האוטיסטים לארבע רמות תפקוד, ומספק שירותים בהתאם לכך.[458] הסיוע כולל, בין היתר, פיתוח מרכזי אבחון ברמה ארצית, תוכנית מיוחדת לקידום ילדים שנמצאים בשילוב אישי בגנים רגילים, הוספת מיטות אשפוז, תוספת קייטנות עירוניות לילדים המשולבים במסגרות רגילות, תוספת קייטנות ייעודיות לילדים נוספים, תוספת נופשונים לילדים נוספים, קלט חירום לילדים, תוספת שעות סמך, הרחבת שירותי ייעוץ והנחיה במרכז למשפחה, והרחבת שירותי טיפול על ידי עובד סוציאלי בקהילה.[458]

קיימות גישות שונות לטיפול ותמיכה בילדים ואנשים אוטיסטים.[457]

גישות פסיכו-חינוכיות

מחקר מטא-אנליזה שכלל מעל 6,000 ילדים עד גיל שמונה, העמיד בספק את האפקטיביות הטיפולית של שיטות טיפול פסיכולוגיות התנהגותיות, התפתחותיות, חינוכיות, חושיות, מבוססות בעלי חיים ומבוססות טכנולוגיה. במחקר נמצא שכאשר לא מתחשבים במדדי האיכות של המחקר, וכוללים גם מחקרים שאינם איכותיים, ישנן השפעות חיוביות משמעותיות לטיפולים התנהגותיים והתפתחותיים. עם זאת, כאשר מגבילים את המחקרים רק לניסויים מבוקרים עם הקצאה אקראית (RCT) ולתוצאות שעבורן לא היה סיכון לזיהוי הטיה, אף שיטה טיפולית לא הראתה אפקט מובהק סטטיסטית.[459]

גישות התנהגותיות

גישות התנהגותיות מתמקדות בשינוי התנהגויות על ידי הבנה של האירועים שהתרחשו לפני ואחרי ההתנהגות שאותה רוצים לשנות או לשמר. גישות אלה הן בעלות התמיכה המדעית הרבה ביותר בטיפול בסימפטומים של אוטיזם,[457] והן מקובלות ונפוצות בקרב אנשי חינוך ובריאות.[457][460]

ניתוח התנהגות יישומי Applied Behavior Analysis (ABA) מחזק התנהגויות רצויות ומדכא התנהגויות בלתי רצויות, על מנת לשפר מגוון של מיומנויות.[457] שני סוגים של ניתוח התנהגות יישומי הם Discrete Trial Training שבו מחלקים את ההתנהגויות לצעדים קטנים, ו־Pivotal Response Training המתמקד במיומנויות מפתח, כמו תקשורת בינאישית, בסביבה הטבעית.[457]

על אף שהגישות ההתנהגותיות מקובלות על־ידי אנשי מקצוע רבים, מופנית כלפיהן גם ביקורת. שורשיו של ניתוח התנהגות יישומי דומים לאלו של טיפולי המרה. גישה זו טוענת כמקובל בימינו שהגורם לאוטיזם הוא הפרעה נוירולוגית, והיא מתבטאת במגוון התנהגויות.[461] שיטת ABA עוסקת בהתנהגויות של יכולות ושל קשיים על ידי מניפולציה של הסביבה בצורה שיטתית, כדי ללמד ולחזק בעזרתן התנהגויות רצויות. דרך העבודה בשיטת ABA היא לימוד מיומנויות בשלבים קטנים ומדידים, תוך שימוש בעקרונות המדעיים של ניתוח ההתנהגות שהוצעו על ידי ב.פ. סקינר. לטענת העוסקים בכך, כל תוכנית ABA מותאמת אישית לצרכיו של כל ילד. מחקרים רבים שנעשו על השימוש ב־ABA בטיפול בילדים אוטיסטים, התמקדו לרוב בתחום מוגדר שנמדד, שהוצג על ידי תרשים המבטא את השפעת הטיפול. נמצא כי תרגול וחזרה אינטנסיביים מסייעים בשיפור ההתנהגות ורמת התפקוד הקוגניטיבי של ילדים אוטיסטים. חלק מבין הילדים שהחלו את הטיפול בגיל צעיר שולבו בכיתות בבתי ספר רגילים. מנגד, אוטיסטים רבים טוענים בבגרותם שהטיפול הזיק להם, נחווה כסוג של טיפול המרה ואפילו אילוף ויש מחקרים המקשרים בין הטיפולים האלו לטראומה, לדיכאון ואף להתאבדויות, בדומה לטיפולי המרה אחרים.[462][463]

גישות קוגניטיביות

גישות פסיכולוגיות נוספות יכולות לעזור לאנשים עם אוטיזם להתמודד עם חרדה, עם דיכאון ועם בעיות נפשיות אחרות. בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי מזהים מטרות רצויות ובהתאם לכך משנים את הדרך שבה האדם חושב, על מנת לשנות את התגובות שלו.[457] טיפול קוגניטיבי־התנהגותי יכול לשפר סימפטומים של אוטיזם עם גודל אפקט קטן עד בינוני.[464] בקרב בני נוער עם אוטיזם בתפקוד גבוה, טיפול קוגניטיבי־התנהגותי יכול להפחית סימפטומים של חרדה.[465] בצעירים, טיפול קוגניטיבי־התנהגותי יכול להפחית חרדה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית ודיכאון.[466]

גישות התפתחותיות

גישות התפתחותיות מתמקדות בשיפור מיומנויות התפתחותיות ספציפיות, כגון כישורי שפה. גישות אלה משולבות לעיתים קרובות עם גישות התנהגותיות. הטיפול ההתפתחותי הנפוץ ביותר עבור אנשים עם אוטיזם הוא טיפול בדיבור ושפה, באופן מילולי, באמצעות סימנים, מחוות או תקשורת תומכת וחליפית.[457]

טיפול התפתחותי נוסף נעשה באמצעות ריפוי בעיסוק, כאשר המטרה היא לשפר מיומנויות הנדרשות לתפקוד יומיומי (הלבשה, אכילה, רחצה). ריפוי בעיסוק יכול לכלול גם אינטגרציה חושית, המסייעת לשפר את התגובות לקלט חושי. ריפוי בעיסוק יכול גם לשפר מיומנויות פיזיות, כמו מוטוריקה עדינה או גסה.[457]

מודל ההתחלה המוקדמת של דנוור (Early Start Denver Model) הוא מודל התפתחותי רחב המבוסס על עקרונות ניתוח התנהגות יישומי. המודל מתאים לטיפול בפעוטות בני שנה עד ארבע שנים. לפי מודל זה, הורים ומטפלים משתמשים במשחק, באינטראקציות חברתיות ובתשומת לב משותפת בסביבה הטבעית כדי לשפר שפה, מיומנויות חברתיות ולמידה.[457]

גישות חינוכיות

טיפולים חינוכיים ניתנים במסגרת החינוכית. גישה חינוכית אחת נקראת Treatment and Education of Autistic and Related Communication-Handicapped Children (TEACCH). גישה זו מבוססת על הרעיון שאנשים אוטיסטים משגשגים כאשר הלמידה היא חזותית וכשדפוסי הלמידה עקביים. מורים הנעזרים בגישה זו יכולים, לדוגמה, לצייר את שגרת היום במקום בולט. הם יכולים להציב גבולות סביב תחנות לימוד, ולהוסיף הדגמה פיזית או הסבר ויזואלי להסברים מילוליים.[457]

גישות חברתיות

גישות חברתיות מתמקדות בשיפור מיומנויות חברתיות ובבניית קשרים רגשיים. לפי המודל The Developmental, Individual Differences, Relationship-Based model, שנקרא גם "זמן רצפה", מעודדים את ההורים והמטפלים לזהות במה הילד מתעניין, כדי להרחיב את ההזדמנויות לתקשורת בינאישית.[457] במודל The Relationship Development Intervention (RDI) model משלבים פעילויות המגבירות מוטיבציה, עניין ויכולת להשתתף באינטראקציות חברתיות משותפות.[457] בגישה של סיפורים חברתיים (Social Stories) מתארים לילד סיפורים פשוטים המסייעים לו להבין למה לצפות במצבים חברתיים שונים.[457] לבסוף, קבוצות לפיתוח כישורים חברתיים מספקות הזדמנויות לאנשים עם אוטיזם לתרגל מיומנויות חברתיות בסביבה מובנית[457] וכן אמצעי לפיתוח חשיבה חברתית שהיא התהליך המחשבתי שעומד מאחורי הבחירה להפעיל מיומנות חברתית זו או אחרת.

גישות תרופתיות

נכון לשנת 2023, אין תרופות המטפלות בסימפטומים העיקריים של אוטיזם, אך ישנן תרופות היכולות לסייע לאנשים עם אוטיזם לתפקד טוב יותר. ישנן תרופות שמסייעות להירגע, להתמקד או להפחית פגיעה עצמית, כמו דפיקת הראש בחפצים או נשיכה של כף היד. תרופות יכולות לסייע גם בהתמודדות עם הפרעות נלוות לאוטיזם, כמו חרדה, דיכאון, התקפי אפילפסיה ובעיות בשינה ובעיכול.[457]

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את השימוש במספר תרופות אנטי-פסיכוטיות, כמו ריספרידון ואריפריפזול, לטיפול בעצבנות הקשורה לאוטיזם. תרופות אלה יכולות להפחית היפראקטיביות, להפחית התנהגויות סטריאוטיפיות, ולמזער נסיגה ותוקפנות בקרב אנשים עם אוטיזם.[457]

מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI) הם תרופות נוגדות דיכאון, היכולות להפחית את תדירותן ועוצמתן של התנהגויות חוזרות; להפחית חרדה, עצבנות, התפרצויות זעם, התנהגות אגרסיבית, ולשפר את קשר העין בקרב אנשים עם אוטיזם.[457] נוגדי דיכאון טריציקליים הם סוג אחר של תרופות נוגדות דיכאון המשמשות לטיפול בדיכאון ובהתנהגויות אובססיביות-כפייתיות.[457]

תרופות ממריצות יכולות לעזור להגביר את הקשב ולהקטין את ההיפראקטיביות אצל אנשים עם אוטיזם. הן מועילות במיוחד עבור אלה עם תסמינים קלים של אוטיזם.[457]

תרופות נגד חרדה יכולות להקל על הפרעות חרדה ופאניקה, הנלוות לעיתים קרובות לאוטיזם.[457]

כמעט שליש מהאנשים עם סימפטומים של אוטיזם סובלים מפרכוסים או מהפרעות פרכוסים. תרופות נוגדות פרכוסים מטפלות בהפרעות פרכוסים כמו אפילפסיה.[457]

תרופות שנמצאו כבלתי יעילות להפחתת סימפטומים של אוטיזם כוללות בין השאר אוקסיטוצין.[467]

גישות משלימות

חלק מהאוטיסטים ובני משפחתם נעזרים גם בגישות המשלימות את הטיפול הקונבנציונלי. גישות אלה יכולות לכלול תזונה, תוספי מזון, טיפול בעזרת בעלי־חיים, טיפול באמנויות, קשיבות וטכניקות הרפיה.[457]

טיפול במוזיקה יכול להוות כלי יעיל לשיפור תקשורת בינאישית בקרב ילדי גן עם אוטיזם.[468] נכון לשנת 2019, אין די עדויות לכך שטיפול בריקוד מסייע לאוטיסטים.[469]

ישנן עדויות ראשוניות לכך שרכיבה טיפולית יכולה לסייע לילדים עם אוטיזם, וכן טיפולים אחרים בעזרת בעלי חיים.[470]

טיפולים מבוססי קשיבות נמצאו כמועילים בטווח המיידי וכן לאחר 3 חודשים בשיפור הרווחה הסובייקטיבית של ילדים ומבוגרים אוטיסטים.[471]

עם התפתחות הטכנולוגיה, החלו להופיע רובוטים חברתיים שמטרתם לעבוד עם ילדים אוטיסטים על כישורי התקשורת שלהם. נראה שקיים אפקט חיובי רגשי וקוגניטיבי לטיפולים מסוג זה.[472][473]

טיפול תזונתי

ילדים עם אוטיזם עלולים שלא לקבל את התזונה הנדרשת להתפתחות תקינה.[474] חלק מהילדים נמנעים ממזונות מסוימים בשל העדפות חושיות. אחרים נמנעים ממזונות שנקשרים אצלם לכאבי בטן או אי נוחות.[474] מסיבות אלה, ישנם הורים המגבילים את הדיאטה של ילדיהם. כאשר עושים זאת, יש להתייעץ עם דיאטנית מורשית, כדי לוודא שהילד מקבל תזונה בריאה.[474] לדוגמה, בארצות הברית ישנם הורים שמונעים מילדיהם גלוטן וקזאין (חלבונים הנמצאים בחיטה ובמוצרי חלב). מחקרים לא מראים תועלת בהגבלה תזונתית שכזו וייתכן שהיא אף מזיקה.[474] לילדים עם אוטיזם יש בממוצע עצמות דקות יותר בהשוואה לילדים שאינם אוטיסטים. מניעה של צריכת מוצרי חלב עלולה להחמיר את המגמה הזו.[474]

על אף שנערכו מחקרים רבים על השפעתן של התערבויות תזונתיות, אין ממצאים משכנעים המראים את התועלת בדיאטות שכאלה, ולכן לא ניתן להמליץ עליהן.[475]

דרכי התערבות לא מבוססות

בהיעדר תרופה לאוטיזם[12][476][477] ובהיעדר טיפולים מוכחים מחקרית לריפוי אוטיזם,[478] ישנם שרלטנים[479] המציעים שיטות טיפול שאינן מבוססות בקנה מידה מדעי.[480][481] חלק משיטות הטיפול מבוססות על ניו-אייג', על רפואה אלטרנטיבית, על תיאוריות קונספירציה למיניהן, ועל פסאודו-מדע.[480] שיטות נוספות שלא מבוססות היטב הן:[481]

  • פסיכואנליזה – טיפול אשר היה נפוץ במאה העשרים, משנות הארבעים ועד לשנות השישים. כיום משתמשים בו לעיתים רחוקות לטיפול באוטיסטים. בשנים שבהן הטיפול היה נפוץ, הדעה הרווחת הייתה שהאם אשמה באוטיזם של בנה, ועל כן הטיפול החל בהפרדת הילד מאמו למסגרת חוץ ביתית חמה, תומכת ואוהבת, בעיקר במקרים שבהם היו בעיות התנהגותיות.[482][483][378]
  • תקשורת מסוייעת – בשיטה זו המטפל או ההורה מסייעים לילד להצביע על אותיות או מילים כתובות באמצעות נגיעה בידו או בזרועו של הילד, וזאת כדי לסייע לילד לתקשר. שיטה זו נפוצה להטיפול באנשים בעלי הפרעות נוירו-מוטוריות כמו שיתוק מוחין. שיטת ההתערבות הזו יושמה בילדים אוטיסטים בתחילת שנות 90 של המאה ה־20 והיא עוררה ויכוחים רבים. התומכים בשיטת הסיוע הסבירו ששיטה זו מאפשרת לילדים האוטיסטים לבטא את רגשותיהם ואת מחשבותיהם. בקהילה המדעית ישנה הסכמה נרחבת לכך שביטויי התקשורת נוצרו על ידי המטפלים עצמם, ביודעין או באופן לא מודע.[484][485][486] ניתן לראות הדגמה של השיטה בכתבה של אורית נבון במסגרת סדרת הרשת הדוקומנטרית "כאן מקשיבים".[487]
  • אימון שמיעתי (Auditory training) – שיטה שפותחה על ידי רופא בשם גי בראר, שמשתמשת בזיהוי התדרים הקוליים שלילד יש כלפיהם רגישות יתר. בזמן הטיפול, הילד מאזין בעזרת אוזניות לקלטות שמהן נמחקים התדרים שהוא רגיש אליהם. הטיפול באימון שמיעתי כולל עשרה מפגשים בני 60 דקות במשך שבועיים. במקרים רבים מייעצים להורים למנוע כל התערבות אחרת עד לסיום הטיפולים. שיטת האימון השמיעתי צברה פופולריות בתחילת שנות התשעים, אך בכל זאת לא נמצאו ראיות לכך שרגישות יתר בשמיעה גורמת להתנהגויות לא מסתגלות אצל הילד. כמו כן, לא נמצאו ראיות לכך שהאזנה למוזיקה יכולה לשנות רגישות יתר שמיעתית.[488][489][490]
  • טיפול בהחזקה או באחיזה טיפולית מרסנת (Holding) – טיפול זה התפרסם בשנות ה־80 על ידי פסיכולוגית בניו-יורק וניתן לראות בו שרידים של הגישה הפסיכיאטרית הטוענת שהגורם לאוטיזם הוא ההורים. בשיטת טיפול זו ההורים אוחזים את הילד תוך מאבק גופני איתו עד אשר הילד מגיע לרגיעה בת מספר דקות. בזמן האחיזה ההורה עומד מול הילד פנים מול פנים, ואף רצוי שהוא יבטא בצעקה את רגשותיו כלפי הילד. לפי שיטה זו לאחר טיפולים רבים, הילד יוצא אהוב ומשוחרר. בדרך כלל אם השיטה לא מצליחה האשמה תופנה כלפי ההורים בטענה שהם אינם מתייחסים לסיבה ההפרעה של ילדם. אין הוכחות מדעיות לכך ששיטת החזקה גורמת להגברת ההשתלבות בחברה או כל מיומנות אחרות.[481][491][492][493]
  • שיטת אופשן (Option) – מפתחי הטיפול בשיטה זו הם ברי וסמריה קאופמן, והם עשו זאת למען בנם, רון, שאובחן כאוטיסט בגיל שנה וחצי. התנסותם מתוארת בספר "גידולו של ילד". לפי השיטה הטיפול צריך להיות באזור מוגן ומובדל מעולם החיצון, והיא כוללת: חיקוי תנועות הילד, ביטוי של קבלה רגשית במקום הצבת דרישות וציפיות. הספר מתאר את עבודתם כטיפול פורץ דרך שגרם לבנם להפסיק להיות אוטיסט. אין מחקר המוכיח שהשיטה אכן יעילה, וגם לא ברור אם אנשי המקצוע היו תמימי דעים לגבי היותו של הילד אוטיסט לפני תחילת תהליך ההתערבות. יכולת החיקוי היא מיומנות חשובה שיכולה במקרה זה לעודד התנהגויות רצויות וכמו כן גם התנהגויות לא רצויות. שיטה זו אינה עוזרת ברכישת מיומנויות חדשות ואף אינה מרחיבה מיומנויות קיימות.[494][495][496]
  • שיטת Customized Autism Treatment) C.A.T) – שיטת טיפול פסאודו-מדעית העוסקת בהפחתת מאפייני אוטיזם באמצעות איתור ותיקון תהליכים מטבוליים לקויים לרבות קיומן של בעיות עיכול וסילוק רעלים (Detoxification), עומס מחמצן הנובע מרעילות ממתכות כבדות ותהליכי מתילציה וסולפציה לקויים. איתור הבעיות המטבוליות מתבצע באמצעות בדיקות מעבדה מקיפות כמו בדיקת חומצות אורגניות בשתן (לאיתור תהליכים מטבוליים לקויים, עומס מחמצן גבוה וחוסר איזון תזונתי), בדיקת רגישות למזונות, בדיקת צואה מקיפה לאיתור תהליכי דלקת, היסטמינוזיס, שגשוג יתר של פטריות מזיקות וחיידקים מזיקים ובדיקת הצטברות רעלים ומתכות כבדות ברקמות.[497][498]

בקהילה

דגל הגאווה של קהילת המגוון העצבי

עם עליית המודעות הציבורית לאוטיזם, החלה להתהוות התרבות האוטיסטית, המלווה בתנועות הזכויות האוטיסטית (אנ') ובתנועת המגוון העצבי. התנועות טוענות שיש לקבל אוטיזם כשונות שיש להתאים את הסביבה אליה, במקום לנסות לרפא אותה או לנרמל אוטיסטים.[499][416][500][501] עם זאת, עדיין קיימים אוטיסטים שהיו רוצים למצוא מרפא.[502]

ברחבי העולם מציינים אירועים הקשורים לאוטיזם, כמו יום המודעות העולמי לאוטיזם הנחגג ב-2 באפריל,[503] וחג האוטיסטים הבין-לאומי, הנחגג ב-18 ביוני.[504] ישנם גם כנסים ואירועים שמתרחשים בכל שנה ומיועדים לאוטיסטים, כמו אוטריט ואחרים.[505] מחקרים רבים נעשים על אוטיזם על מנת להעמיק את הידע בתחום,[506][499] ואוטיסטים רבים קוראים לשיתוף של אוטיסטים בצוות המחקר על פי עקרון "שום דבר עלינו בלעדינו".[507][508][509][510][511]

סמלים

סמל המגוון הנוירולוגי

במרוצת השנים ניסו ארגונים רבים ליצור סמלים שיתארו את מהות האוטיזם. בשנת 1963, מועצת המנהלים של האגודה הלאומית הבריטית לאוטיסטים (אנ'), בראשות ג'רלד גאסון, הציעה את "חתיכת הפאזל" כסמל לאוטיזם, משום שהיא מתאימה לתפיסה שלהם את האוטיזם כ"מצב תמוה" (באנגלית – Puzzling).[512] בשנת 1999, אימצה האגודה האמריקאית לאוטיזם (אנ') את סרט הפאזל כסימן האוניברסלי למודעות לאוטיזם.[513][514] אוטיסטים רבים מתנגדים לשימוש בסמל בטענה שהוא מציג אותם כחידה שחסר בה חלק, ומציג את האוטיזם כבעיה שיש לפתור ולא כשונות.[515][516][517]

בשנת 2004, העלו איימי וגוון נלסון, פעילות אוטיסטיות תומכות המגוון הנוירולוגי, את סמל האינסוף בצבעי קשת בענן. בתחילה היה זה הלוגו של האתר שלהן, אספים לחופש. עם השנים הפך הלוגו לסמל המגוון הנוירולוגי. האינסוף החל לשמש גם כסמל של הספקטרום האוטיסטי.[518][519][520][521]

ב-2018 כתב ג'וליאן מורגן את המאמר "Light It Up Gold" בתגובה לקמפיין "Light It Up Blue" של Autism Speaks (אנ'), שהושק ב-2007.[522][523][524] אוטיסטים רבים מתנגדים לצבע הכחול כמייצג אוטיזם בגלל העובדה שהוא מזוהה עם הארגון Autism Speaks, שאוטיסטים רבים מתנגדים לפעילותו מפני שהוא פועל בלי שיתוף של אוטיסטים, מפיץ פרסומים שמגבירים את הסטיגמה כנגד אוטיסטים ויוצרים מחסומים כנגד הקהילה. כמו כן, מעט מאוד מהתקציב שלו מוקדש לעזרה לאוטיסטים.[525][526][527][528] סמל האוטיזם המקובל על מרבית האוטיסטים הוא אינסוף זהוב. הצבע הזהב כמייצג אוטיזם מגיע מהתחילית AU של המילה Autism, שהיא גם הסמל הכימי של היסוד זהב, מהמילה הלטינית Aurum.[529][530]

המשפחה

משפחות המטפלות בילד אוטיסט עשויות להתמודד עם מתח רב שנובע ממגוון סיבות.[531] ההורים עשויים להתקשות להבין את האבחנה, ורבים מהם מחפשים אפשרויות טיפול מתאימות. לעיתים קרובות הם מתקשים לקבל את האבחנה ורואים בה כשלילית ומטלטלת רגשית.[532] כ-85% מהאוטיסטים מתקשים לחיות באופן עצמאי, ולכן יותר ממחצית מההורים מעל גיל 50 עדיין חיים עם ילדם.[533] חלק מהמחקרים מצביעים על ירידה בהכנסה בקרב הורים המטפלים בילדים אוטיסטים.[534]

יתרה מכך, לעיתים קרובות בני משפחה, כולל הורים או אחים, אינם מאובחנים בעצמם, מה שעלול לסבך עוד יותר את הדינמיקה המשפחתית ואת הבנת האוטיזם. עם זאת, קיימים מקרים רבים שבהם אחד מהילדים במשפחה אובחן כאוטיסט, ובעקבות קבלת האבחון גם אחד ההורים אובחן כאוטיסט.[271][272][535]

אוטיזם בישראל

ערך מורחב – אוטיזם בישראל

נכון ל-2020, מספר האוטיסטים המאובחנים החיים בישראל הוא 27,993 בני אדם אשר מהווים 0.3% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל.[ב][536] שכיחות האוטיזם בישראל אצל ילדים נבדקה על ידי מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות, ונמצא שבעשור האחרון חלה עלייה באבחון אוטיזם בילדים בישראל, וב-2018 אובחן כאוטיסט אחד מכל 78 ילדים בישראל, אחד מכל 48 בנים ואחת מכל 222 בנות.[249][250][251]

בסקירת השירותים החברתיים של משרד הרווחה לשנת 2011 נמצא שמספר הבנים המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדול פי 6.3 ממספר הבנות המאובחנות. כמו כן, הסקירה גם הראתה שיותר ממחצית מהאנשים המאובחנים הם ילדים עד גיל 14, כש-37ֿֿֿֿֿֿ% מהם ילדים עד גיל תשע.[537][538]

הסקירה הצביעה גם על קשר בין מגזר חברתי לשיעור האוטיסטים המאובחנים. שיעור האוטיסטים המוכרים בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ הוא כעשירית מהשיעור באוכלוסייה היהודית; שיעור המוכרים בקרב יוצאי ארצות אירופה ואמריקה גבוה פי שניים-שלושה מאשר בקרב יוצאי אסיה ואפריקה; שיעור המוכרים לשירותי הרווחה עולה ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב שבו הם מתגוררים גבוה יותר – מיחס של כ-7.3 מוכרים לעשרת אלפים נפש באשכולות 1-3 עד יחס של כ-21 לעשרת אלפים ביישובים שבאשכול 10. ממצאים אלו שוחזרו גם בנתוני הביטוח הלאומי: מיחס של כ-11 מקבלי קצבת ילד נכה בעילת אוטיזם או PDD לכל עשרת אלפים ילדים בגילאים המתאימים ביישובים שבאשכול 1, עד יחס של 87 מקבלי קצבה לכל עשרת אלפים ילדים ביישובים באשכול 9.[537][538]

גיוס אוטיסטים לצה"ל

נערים ונערות המאובחנים כאוטיסטים זכאים לפטור משירות החובה בצה"ל.[539][540] עם זאת, רבים מהאוטיסטים בחרו במהלך השנים להתנדב בצה"ל על אף הפטור ובנובמבר 2020 החלה לפעול תוכנית "תתקדמו" אשר מאפשרת לצעירים אוטיסטים בתפקוד גבוה להתגייס לצה"ל עם פרופיל 64 או 45.[541][542][540] בסוף שנת 2020 שירתו בצה"ל כ-200 אוטיסטים בשירות סדיר ובסוף שנת 2021 כ-500 אוטיסטים.[543][544]

בתרבות

הייצוג של אוטיזם בתרבות השתנה בצורה משמעותית לאורך השנים. אחד מהייצוגים הראשונים של אוטיזם בקולנוע היה בסרט משנת 1988, שהדמות המרכזית בו הייתה גבר אוטיסט עם תסמונת סוואנט. הסרט הגביר מאוד את המודעות לאוטיזם בחברה, אך קיבע את הייצוג של האוטיסט בסרט כסטיגמה המאפיינת אוטיזם טיפוסי.[545]

לאורך השנים יצאו לאקרנים סרטים וסדרות נוספים העוסקים באוטיזם, כאשר ברובן מוצגות דמויות אוטיסטיות צעירות יחסית. במאה ה-21 קיימת מגמה לייצוג מגוון יותר של אוטיסטים בתרבות, שלא בהכרח עונים על הסטיגמה שנוצרה, וישנם סרטים וסדרות העוסקים גם באוטיסטים מבוגרים, גם באוטיסטים שאינם סוואנט, וגם בנשים אוטיסטיות.

לעיתים עולה ביקורת מצד אוטיסטים על בחירה בייצוג סטראוטיפי, לצד ביקורת על בחירת שחקנים שאינם אוטיסטים לגילום דמויות אוטיסטיות.[546][547] בשנת 2023 שודרה בערוץ כאן 11 סדרה שבה גולמה דמות ראשית של נערה על ידי שחקנית אוטיסטית, לראשונה בהפקה ישראלית.[548]

גם בספרות חלה התפתחות לאורך השנים. היקף הייצוג הכללי של אנשים עם מוגבלויות בספרות נמצא בעלייה מתמדת מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. אוטיסטים מופיעים כדמויות ראשיות ומשניות הן בספרי ילדים והן ברומנים. ספרי ילדים בנושא נכתבים פעמים רבות ככלי חינוכי שנועד ללמד ילדים על השונה מהם, או כדי לעזור לילדים אוטיסטים להבין את עצמם בצורה טובה יותר.[549]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Donna Williams, Autism: an inside-out approach. מסת"ב 1853023876
  • Devon Price, Unmasking Autism, מסת"ב 0593235231, April 2022
  • Sarah Hendrickx, Women and Girls with Autism Spectrum Disorder, מסת"ב 0857009826, May 2015

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטיזם בוויקישיתוף

מאמרים

ארגונים

  • אס"י – הארגון העצמאי של האוטיסטים בישראל
  • אלו"ט – אגודה לאומית לילדים אוטיסטים
  • אותי – עמותה ישראלית לאוטיזם
  • אפי – אגודה לאומית לאנשים עם תסמונת אספרגר
  • מרוצפות – אוטיסטיות כותבות, ברשת החברתית פייסבוק – עמוד שהתכנים בו נכתבים על ידי אוטיסטיות, ומנגיש תוכן בנושא אוטיזם

ביאורים

  1. ^ המינוח המועדף על מרבית האוטיסטים הוא שימוש במילה "אוטיסט" ולא "עם אוטיזם", ולכן זה המינוח שייעשה בו שימוש בערך. הערות השוליים המצורפות מעידות על כך.[1][8][9][10][11]
  2. ^ המספר הוא המספר הכולל של האנשים החיים בישראל שאובחנו.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Ruth Monk, Andrew J. O. Whitehouse, Hannah Waddington, The use of language in autism research, Trends in Neurosciences 45, 2022-11-01, עמ' 791–793 doi: 10.1016/j.tins.2022.08.009
  2. ^ אוטיזם, באתר GOV.IL
  3. ^ Introduction to Autism, Part 5: Neurodiversity (What is it and why do we care?), Reframing Autism, ‏2021-12-06 (ב־Australian English)
  4. ^ Neurodiversity and the Benefits of Autism | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית)
  5. ^ Darko Sarovic, A Unifying Theory for Autism: The Pathogenetic Triad as a Theoretical Framework, Frontiers in Psychiatry 12, 2021-11-16, עמ' 767075 doi: 10.3389/fpsyt.2021.767075
  6. ^ cchiaro, The Challenges Students with Autism Face, Graduate Programs for Educators, ‏2021-01-29 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Common Challenges, Autism Tasmania (ב־Australian English)
  8. ^ Riley Buijsman, Sander Begeer, Anke M. Scheeren, 'Autistic person' or 'person with autism'? Person-first language preference in Dutch adults with autism and parents, Autism: The International Journal of Research and Practice 27, 2023-04, עמ' 788–795 doi: 10.1177/13623613221117914
  9. ^ ג'ני בלו, אל תלכו סחור סחור, תקראו לנו אוטיסטים!, באתר שווים, ‏2022-10-02
  10. ^ מדוע אני סולד מכינויי ״אדם עם…״ – אס"י – פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל
  11. ^ אוטיסט או ״על רצף האוטיזם״? – אס"י – פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 ד"ר איילת אביטל־מגן, אוטיזם: תשובות להרבה שאלות, באתר כללית, ‏2018
  13. ^ CDC, Basics About Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-12-09 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ כנס חקר המוח האוטיסטי: ד״ר מרדכי בן חמו, סרטון בערוץ "כלכליסט", באתר יוטיוב (אורך: 25:31 דקות), 13 ביוני 2021
  15. ^ American Psychiatric Association, Autism Spectrum Disorder, DSM-5, אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית, 2013
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 American Psychiatric Association, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 5, American Psychiatric Association, עמ' 42,50-59
  17. ^ Young Shin Kim, Eric Fombonne, Yun-Joo Koh, Soo-Jeong Kim, Keun-Ah Cheon, Bennett Leventhal, A Comparison of DSM-IV PDD and DSM-5 ASD Prevalence in an Epidemiologic Sample, Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry 53, 2014-5, עמ' 500–508 doi: 10.1016/j.jaac.2013.12.021
  18. ^ Alice B. Brandwein, John J. Foxe, John S. Butler, Natalie N. Russo, Ted S. Altschuler, Hilary Gomes, Sophie Molholm, The development of multisensory integration in high-functioning autism: high-density electrical mapping and psychophysical measures reveal impairments in the processing of audiovisual inputs, Cerebral Cortex (New York, N.Y.: 1991) 23, 2013-06, עמ' 1329–1341 doi: 10.1093/cercor/bhs109
  19. ^ Autism spectrum disorder: MedlinePlus Genetics, medlineplus.gov (באנגלית)
  20. ^ Pauline Chaste, Marion Leboyer, Autism risk factors: genes, environment, and gene-environment interactions, Dialogues in Clinical Neuroscience 14, 2012-09, עמ' 281 doi: 10.31887/DCNS.2012.14.3/pchaste
  21. ^ https://www.facebook.com/verywell, Are High- and Low-Functioning Autism Meaningful Descriptions?, Verywell Health (באנגלית)
  22. ^ Varying support needs, www.autism.org.uk (באנגלית)
  23. ^ Autism spectrum disorder (ASD), www.nhsinform.scot (באנגלית)
  24. ^ 24.0 24.1 Lorcan Kenny, Caroline Hattersley, Bonnie Molins, Carole Buckley, Carol Povey, Elizabeth Pellicano, Which terms should be used to describe autism? Perspectives from the UK autism community, Autism 20, 2016-05, עמ' 442–462 doi: 10.1177/1362361315588200
  25. ^ How to talk about autism, www.autism.org.uk (באנגלית)
  26. ^ 26.0 26.1 26.2 26.3 26.4 26.5 Autism Education Trust, AET Terminology Guide, autismeducationtrust.org.uk
  27. ^ Varying support needs, www.autism.org.uk (באנגלית)
  28. ^ Autism Spectrum Disorder, National Institute of Neurological Disorders and Stroke (באנגלית)
  29. ^ 29.0 29.1 MEDICAL MODEL VS SOCIAL MODEL, NeuroDiverCity (באנגלית)
  30. ^ 30.0 30.1 Rebekah Kintzinger, Equity: What Model Should We Use When We Talk About Autism?, Canadian Journal of Autism Equity 1, 2021-11-08, עמ' 32–39 doi: 10.15173/cjae.v1i1.4982
  31. ^ 31.0 31.1 When it Comes to Autism, Can We Reconcile the Medical and Social Models of Disability?, NH-ME LEND (באנגלית)
  32. ^ 32.0 32.1 Dr Cathy Pratt, BCBA-D; Updated by: Rachel Hopf, M. A., SLP-CCC, Graduate Assistant and Kelsey Larriba-Quest, M. Ed, Graduate Assistant;, Characteristics of Individuals with an ASD: Articles: Indiana Resource Center for Autism: Indiana University Bloomington, Indiana Resource Center for Autism (באנגלית אמריקאית)
  33. ^ 33.0 33.1 CDC, Signs & Symptoms | Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2023-01-11 (באנגלית אמריקאית)
  34. ^ 34.0 34.1 34.2 34.3 Beverly Vicker, M. S. CCC-SLP, Social Communication and Language Characteristics Associated with High Functioning, Verbal Children and Adults with ASD: Articles: Indiana Resource Center for Autism: Indiana University Bloomington, Indiana Resource Center for Autism (באנגלית אמריקאית)
  35. ^ אתר למנויים בלבד שחר קראוס, אוטיזם והגלולה האדומה: לראות את החברה דרך עיניו של אוטיסט, באתר הארץ, 27 ביולי 2021
  36. ^ How people with autism forge friendships, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-04-01 (באנגלית אמריקאית)
  37. ^ Ella Paldam, How autistic children relate to each other during play, Child and Family Blog, ‏2021-11-07 (באנגלית בריטית)
  38. ^ Obsessions and repetitive behaviour – a guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  39. ^ 39.0 39.1 | Special Interests in Autism, SPARK for Autism, ‏2018-01-12 (באנגלית)
  40. ^ The benefits of special interests in autism, Spectrum | Autism Research News, ‏2021-05-12 (באנגלית אמריקאית)
  41. ^ Chloe Jennifer Jordan, Catherine L. Caldwell-Harris, Understanding differences in neurotypical and autism spectrum special interests through Internet forums, Intellectual and Developmental Disabilities 50, 2012-10, עמ' 391–402 doi: 10.1352/1934-9556-50.5.391
  42. ^ Loneliness, www.autism.org.uk (באנגלית)
  43. ^ Understanding Why Autistic People Need Alone-Time, Autism Awareness, ‏2022-02-23 (באנגלית אמריקאית)
  44. ^ Reasons Why Autistic People Need Alone Time, Overcomers Counseling (באנגלית בריטית)
  45. ^ Why Autism Diagnoses Are Often Delayed, Child Mind Institute (באנגלית אמריקאית)
  46. ^ 46.0 46.1 46.2 CDC, Screening and Diagnosis | Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-03-31 (באנגלית אמריקאית)
  47. ^ Repetitive behaviors and ‘stimming’ in autism, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-01-31 (באנגלית אמריקאית)
  48. ^ "Stimming: What autistic people do to feel calmer". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-06-05. נבדק ב-2023-03-28.
  49. ^ Autism: Everything You Need to Know, HealthCentral, ‏2019
  50. ^ What Is Stimming and How Can It Be Managed?, Healthline, ‏2021-09-13 (באנגלית)
  51. ^ Why Does My Autistic Child Echo Words and Sounds?, Verywell Health (באנגלית)
  52. ^ Communicative functions of stimming, echolalia in ASD, jamaica-gleaner.com, ‏2022-04-13 (באנגלית)
  53. ^ The benefits of special interests in autism, Spectrum | Autism Research News, ‏2021-05-12 (באנגלית אמריקאית)
  54. ^ Obsessions and repetitive behaviour – a guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  55. ^ Is It Autism? These Red Flags Don't Necessarily Mean a Diagnosis, Verywell Health (באנגלית)
  56. ^ Joe, Is Lining Things Up A Sign Of Autism? Explained, Early Impact Learning, ‏2022-02-16 (באנגלית אמריקאית)
  57. ^ Is Lining Up Toys Always A Sign Of Autism – AutismTalkClub.com, ‏2022-01-10 (באנגלית אמריקאית)
  58. ^ BeyondAutism, Routine and planning for change, BeyondAutism (באנגלית)
  59. ^ Changing routines: autistic children and teenagers, Raising Children Network (באנגלית)
  60. ^ A guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  61. ^ 61.0 61.1 firespringInt, Sensory Integration in Autism Spectrum Disorders, Autism Research Institute (באנגלית אמריקאית)
  62. ^ 62.0 62.1 How Autistic People Experience Sensory Processing Issues | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית)
  63. ^ 63.0 63.1 63.2 63.3 63.4 63.5 63.6 Sensory differences – a guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  64. ^ 64.0 64.1 Elysa J. Marco, Leighton B.N. Hinkley, Susanna S. Hill, Srikantan S. Nagarajan, Sensory Processing in Autism: A Review of Neurophysiologic Findings:, Pediatric Research 69, 2011-05, עמ' 48R–54R doi: 10.1203/PDR.0b013e3182130c54
  65. ^ Kate Wilkes, The sensory world of the autistic spectrum: a greater understanding, National Autistic Society, 2005, מסת"ב 978-1-899280-58-2. (באנגלית)
  66. ^ Sensory Differences, Autism Tasmania (ב־Australian English)
  67. ^ 67.0 67.1 ftadmin, Sensitivity Differences In Autism: Sensory Overload | Carmen B. Pingree, The Carmen B. Pingree Autism Center of Learning, ‏2021-02-18 (באנגלית אמריקאית)
  68. ^ Gillingham, G. (1995) Autism Handle with Care! Understanding and Managing Behavior of Children and Adults with Autism. Future Education Inc., Arlington. – References – Scientific Research Publishing, www.scirp.org
  69. ^ 69.0 69.1 69.2 Kate Wilkes, The Sensory World of the Autistic Spectrum, aut2know
  70. ^ Amber Felton, What Is Hyposensitivity?, WebMD (באנגלית)
  71. ^ What is Hypersensitivity in Autism?, Exceptional Individuals, ‏2022-07-05 (באנגלית בריטית)
  72. ^ Sensory Overload in Autism: Sensitivity Differences, Otsimo, ‏2018-03-21 (באנגלית)
  73. ^ Ying-Hua Tan, Chun-Yan Xi, Shu-Ping Jiang, Bing-Xin Shi, Li-Bo Wang, Lin Wang, Auditory abnormalities in children with autism, Open Journal of Psychiatry 2, 2012-01-19, עמ' 33–37 doi: 10.4236/ojpsych.2012.21005
  74. ^ Stephen M. Edelson; Meredyth Goldberg Edelson; David C. R. Kerr; Temple Grandin, Behavioral and Physiological Effects of Deep Pressure on Children With Autism: A Pilot Study Evaluating the Efficacy of Grandin’s Hug Machine, The American Journal of Occupational Therapy Vol. 53(2), 1999, עמ' 145–152 doi: https://doi.org/10.5014/ajot.53.2.145
  75. ^ Inmaculada Riquelme, Samar M. Hatem, Pedro Montoya, Abnormal Pressure Pain, Touch Sensitivity, Proprioception, and Manual Dexterity in Children with Autism Spectrum Disorders, Neural Plasticity 2016, 2016, עמ' 1–9 doi: 10.1155/2016/1723401
  76. ^ ‘I will feel actual rage.' Unusual responses to kind touches could help explain autism traits, www.science.org (באנגלית)
  77. ^ Ashikin Mohd Nordin, Juriza Ismail, Norazlin Kamal Nor, Motor Development in Children With Autism Spectrum Disorder, Frontiers in Pediatrics 9, 2021-09-15, עמ' 598276 doi: 10.3389/fped.2021.598276
  78. ^ Autistic Children and Motor Skills, www.autism.org.uk (באנגלית)
  79. ^ Autism & motor control | Embrace Autism (באנגלית אמריקאית)
  80. ^ Nancy Volkers, Untangling the Language Challenges of Autism: Delayed talking alone is not considered a risk factor for autism. So what accounts for high rates of language impairment in the disorder?, The ASHA Leader 22, 2017-04, עמ' 54–59 doi: 10.1044/leader.FTR2.22042017.54
  81. ^ 81.0 81.1 Autism Spectrum Disorder: Communication Problems in Children | NIDCD, www.nidcd.nih.gov (באנגלית)
  82. ^ Language development in autistic children, Raising Children Network (באנגלית)
  83. ^ Ioannis Vogindroukas, Margarita Stankova, Evripidis-Nikolaos Chelas, Alexandros Proedrou, Language and Speech Characteristics in Autism, Neuropsychiatric Disease and Treatment 18, 2022-10-14, עמ' 2367–2377 doi: 10.2147/NDT.S331987
  84. ^ Maria Mody, MGH/HST Athinoula A. Martinos Center for Biomedical Imaging, Harvard Medical School, Department of Radiology, Charlestown, MA, John W. Belliveau, MGH/HST Athinoula A. Martinos Center for Biomedical Imaging, Harvard Medical School, Department of Radiology, Charlestown, MA, Speech and Language Impairments in Autism: Insights from Behavior and Neuroimaging, American Chinese Journal of Medicine and Science 5, 2012, עמ' 157 doi: 10.7156/v5i3p157
  85. ^ אוטיזם (ASD) – שאלות ותשובות על הפרעות הספקטרום האוטיסטי | דנה, איכילוב, באתר אוטיזם (ASD) והפרעות הספקטרום האוטיסטי
  86. ^ Nouf Backer Al Backer, Developmental regression in autism spectrum disorder, Sudanese Journal of Paediatrics 15, 2015, עמ' 21–26
  87. ^ Amy Tobik BA, Regressive Autism – Why It Occurs, Autism Parenting Magazine, ‏2017-09-27 (באנגלית אמריקאית)
  88. ^ Ron Sun, Bottom-Up Learning and Top-Down Learning, Boston, MA: Springer US, 2012, עמ' 479–481, מסת"ב 978-1-4419-1427-9. (באנגלית)
  89. ^ Autism and Logical Thinking: What to Know, Psych Central, ‏2016-10-14 (באנגלית)
  90. ^ Marcelle Ciampi, Bottoms-Up: The Innovative Thinking Style of the Asperger’s Mind, DIFFERENT BRAINS, ‏2017-04-23 (באנגלית)
  91. ^ Martin Silvertant, Thinking styles in autistic people, embrace-autism.com, ‏June 2, 2018
  92. ^ Top Down and Bottom up Thinking, aspiedent.com
  93. ^ Jae L, The Thinking Style That Gives Autistic People A Different Approach, Autistic Discovery, ‏2022-04-06 (באנגלית)
  94. ^ Francesca Happé, Why are savant skills and special talents associated with autism?, World Psychiatry 17, 2018-10, עמ' 280–281 doi: 10.1002/wps.20552
  95. ^ Altogether Autism, Strengths and abilities in autism, Altogether Autism, ‏2018-08-30 (ב־)
  96. ^ Autism strengths & Challenges | Embrace Autism, embrace-autism.com (באנגלית אמריקאית)
  97. ^
  98. ^
  99. ^
  100. ^
  101. ^ 101.0 101.1 Charman et al., IQ in children with autism spectrum disorders: data from the Special Needs and Autism Project (SNAP), Psychological Medicine 41, 2011-03, עמ' 619–627 doi: 10.1017/S0033291710000991
  102. ^ Baio et al., Prevalence of Autism Spectrum Disorder Among Children Aged 8 Years — Autism and Developmental Disabilities Monitoring Network, 11 Sites, United States, 2014, MMWR. Surveillance Summaries 67, 2018-04-27, עמ' 1–23 doi: 10.15585/mmwr.ss6706a1
  103. ^ Frank MC Besag, Epilepsy in patients with autism: links, risks and treatment challenges, Neuropsychiatric Disease and Treatment 14, 2017-12-18, עמ' 1–10 doi: 10.2147/NDT.S120509
  104. ^
  105. ^
  106. ^
  107. ^ PreetiA Devnani, AnaitaU Hegde, Autism and sleep disorders, Journal of Pediatric Neurosciences 10, 2015, עמ' 304 doi: 10.4103/1817-1745.174438
  108. ^ Sleep and autism, www.autism.org.uk (באנגלית)
  109. ^ Aitken, Kenneth J., Sleep Difficulties and Autism Spectrum Disorders : A Guide for Parents and Professionals, 2012
  110. ^ Mohammed Al-Beltagi, Autism medical comorbidities, World Journal of Clinical Pediatrics 10, 2021-05-09, עמ' 15–28 doi: 10.5409/wjcp.v10.i3.15
  111. ^ Atiqah Azhari, Farouq Azizan, Gianluca Esposito, A systematic review of gut-immune-brain mechanisms in Autism Spectrum Disorder, Developmental Psychobiology 61, 2019-07, עמ' 752–771 doi: 10.1002/dev.21803
  112. ^ Jasmine Phung, Melanie Penner, Clémentine Pirlot, Christie Welch, What I Wish You Knew: Insights on Burnout, Inertia, Meltdown, and Shutdown From Autistic Youth, Frontiers in Psychology 12, 2021-11-03, עמ' 741421 doi: 10.3389/fpsyg.2021.741421
  113. ^ Clare Shinebourne says, Overload, meltdown, shutdown, burnout, So, You're Autistic (think you are)?, ‏2018-10-25 (באנגלית)
  114. ^ 114.0 114.1 Understanding Autism Masking and Its Consequences, Healthline, ‏2021-03-10 (באנגלית)
  115. ^ 115.0 115.1 115.2 115.3 Autism Masking: What It Is and More, Psych Central, ‏2022-04-19 (באנגלית)
  116. ^ 116.0 116.1 Autistic people and masking, www.autism.org.uk (באנגלית)
  117. ^ Books, Dr Hannah Louise Belcher, ‏2020-06-15 (באנגלית)
  118. ^ Ad4pT4ble, What is Autism masking or camouflaging?, The Autism Service, ‏2022-11-20 (באנגלית בריטית)
  119. ^ Dora M. Raymaker, Alan R. Teo, Nicole A. Steckler, Brandy Lentz, Mirah Scharer, Austin Delos Santos, Steven K. Kapp, Morrigan Hunter, Andee Joyce, Christina Nicolaidis, “Having All of Your Internal Resources Exhausted Beyond Measure and Being Left with No Clean-Up Crew”: Defining Autistic Burnout, Autism in Adulthood 2, 2020-06-01, עמ' 132–143 doi: 10.1089/aut.2019.0079
  120. ^ Understanding autistic burnout, www.autism.org.uk (באנגלית)
  121. ^ Autistic burnout, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-03-30 (באנגלית אמריקאית)
  122. ^ Autistic Burnout: Symptoms, Causes, and Recovery Tips, Psych Central, ‏2021-09-23 (באנגלית)
  123. ^ Christie Welch, Deb Cameron, Margaret Fitch, Helene Polatajko, From “since” to “if”: using blogs to explore an insider-informed framing of autism, Disability & Society 37, 2022-04-21, עמ' 638–661 doi: 10.1080/09687599.2020.1836479
  124. ^ Autistic Inertia – Research and thoughts on why autistic people get stuck, Autistic Inertia (באנגלית אמריקאית)
  125. ^ What is autistic inertia?, Autism Awareness, ‏2023-01-03 (באנגלית אמריקאית)
  126. ^ Meltdowns – a guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  127. ^ 127.0 127.1
  128. ^ Autism Meltdowns vs. Tantrums: What's the Difference?, Psych Central, ‏2022-03-07 (באנגלית)
  129. ^ 129.0 129.1
  130. ^ 130.0 130.1 Laura S. DeThorne, Revealing the Double Empathy Problem: It’s not that autistic* people lack empathy. Rather, their different neurotypes and experiences may make it harder for nonautisic people to understand them—and vice versa., The ASHA Leader 25, 2020-04, עמ' 58–65 doi: 10.1044/leader.FTR2.25042020.58
  131. ^ 131.0 131.1 The double empathy problem, www.autism.org.uk (באנגלית)
  132. ^ 132.0 132.1 Double empathy, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2021-07-22 (באנגלית אמריקאית)
  133. ^ 133.0 133.1 Sia_Admin, Milton’s ‘double empathy problem’: A summary for non-academics – Reframing Autism, ‏2020-12-17 (ב־Australian English)
  134. ^ 134.0 134.1 Durham University, Women with autism & ADHD aren’t diagnosed until adulthood – Durham University, www.durham.ac.uk (באנגלית בריטית)
  135. ^ 135.0 135.1 Sara M. Schaafsma, Donald W. Pfaff, Etiologies underlying sex differences in Autism Spectrum Disorders, Frontiers in Neuroendocrinology 35, 2014-08, עמ' 255–271 doi: 10.1016/j.yfrne.2014.03.006
  136. ^ 136.0 136.1 136.2 136.3 Autism in Women: ASD Symptoms and Risks for Females, www.additudemag.com
  137. ^ קורי שולמן, אוטיזם אצל בנות: ממצאים ראשוניים, באתר יוטיוב, ‏21 בדצמבר 2021
  138. ^ Elisabet Wentz, J. Hubert Lacey, Glenn Waller, Maria Råstam, Jeremy Turk, Christopher Gillberg, Childhood onset neuropsychiatric disorders in adult eating disorder patients, European Child & Adolescent Psychiatry 14, 2005-12-01, עמ' 431–437 doi: 10.1007/s00787-005-0494-3
  139. ^ Catherine S. Stewart et al, Impact of ASD Traits on Treatment Outcomes of Eating Disorders in Girls, European Eating Disorders Review, 2017 doi: https://doi.org/10.1002/erv.2497
  140. ^ Sarah Bargiela, Robyn Steward, William Mandy, The Experiences of Late-diagnosed Women with Autism Spectrum Conditions: An Investigation of the Female Autism Phenotype, Journal of Autism and Developmental Disorders 46, 2016-10-01, עמ' 3281–3294 doi: 10.1007/s10803-016-2872-8
  141. ^ 141.0 141.1 Helen E. Penn, Neurobiological Correlates of Autism: A Review of Recent Research, Child Neuropsychology 12, 2006-02, עמ' 57–79 doi: 10.1080/09297040500253546
  142. ^ Eric London, The Role of the Neurobiologist in Redefining the Diagnosis of Autism, Brain Pathology 17, 2007-10, עמ' 408–411 doi: 10.1111/j.1750-3639.2007.00103.x
  143. ^ Kinga Gzielo, Agnieszka Nikiforuk, Astroglia in Autism Spectrum Disorder, International Journal of Molecular Sciences 22, 2021-10-26, עמ' 11544 doi: 10.3390/ijms222111544
  144. ^ 144.0 144.1 Carmen Falcone, Natalie-Ya Mevises, Tiffany Hong, Brett Dufour, Xiaohui Chen, Stephen C. Noctor, Verónica Martínez Cerdeño, Neuronal and glial cell number is altered in a cortical layer-specific manner in autism, Autism 25, 2021-11, עמ' 2238–2253 doi: 10.1177/13623613211014408
  145. ^ Verónica Martínez-Cerdeño, Dendrite and spine modifications in autism and related neurodevelopmental disorders in patients and animal models: Dendrite and Spine in Autism, Developmental Neurobiology 77, 2017-04, עמ' 393–404 doi: 10.1002/dneu.22417
  146. ^ Seok-Jun Hong, Brian Hyung, Casey Paquola, Boris C Bernhardt, The Superficial White Matter in Autism and Its Role in Connectivity Anomalies and Symptom Severity, Cerebral Cortex 29, 2019-09-13, עמ' 4415–4425 doi: 10.1093/cercor/bhy321
  147. ^ News, Big brains and white matter: New clues about autism subtypes, news
  148. ^ Vardan Arutiunian, Militina Gomozova, Alina Minnigulova, Elizaveta Davydova, Darya Pereverzeva, Alexander Sorokin, Svetlana Tyushkevich, Uliana Mamokhina, Kamilla Danilina, Olga Dragoy, Structural brain abnormalities and their association with language impairment in school-aged children with Autism Spectrum Disorder, Scientific Reports 13, 2023-01-20, עמ' 1172 doi: 10.1038/s41598-023-28463-w
  149. ^ Susan E Levy, David S Mandell, Robert T Schultz, Autism, The Lancet 374, 2009-11, עמ' 1627–1638 doi: 10.1016/S0140-6736(09)61376-3
  150. ^ Catalina Betancur, Takeshi Sakurai, Joseph D. Buxbaum, The emerging role of synaptic cell-adhesion pathways in the pathogenesis of autism spectrum disorders, Trends in Neurosciences 32, 2009-07, עמ' 402–412 doi: 10.1016/j.tins.2009.04.003
  151. ^ Tara L. Arndt, Christopher J. Stodgell, Patricia M. Rodier, The teratology of autism, International Journal of Developmental Neuroscience 23, 2005-04, עמ' 189–199 doi: 10.1016/j.ijdevneu.2004.11.001
  152. ^ Koenig K, Tsatsanis KD, Volkmar FR, Neurobiology and Genetics of Autism: A Developmental Perspective, Routledge, 2001, מסת"ב 978-1-4106-0019-6
  153. ^ Nancy J. Minshew, Brief report: Brain mechanisms in autism: Functional and structural abnormalities, Journal of Autism and Developmental Disorders 26, 1996-04, עמ' 205–209 doi: 10.1007/BF02172013
  154. ^ Andrew C. Stanfield, Andrew M. McIntosh, Michael D. Spencer, Ruth Philip, Sonia Gaur, Stephen M. Lawrie, Towards a neuroanatomy of autism: A systematic review and meta-analysis of structural magnetic resonance imaging studies, European Psychiatry 23, 2008-06, עמ' 289–299 doi: 10.1016/j.eurpsy.2007.05.006
  155. ^ Aline Lefebvre, Anita Beggiato, Thomas Bourgeron, Roberto Toro, Neuroanatomical Diversity of Corpus Callosum and Brain Volume in Autism: Meta-analysis, Analysis of the Autism Brain Imaging Data Exchange Project, and Simulation, Biological Psychiatry 78, 2015-07, עמ' 126–134 doi: 10.1016/j.biopsych.2015.02.010
  156. ^ Mahsa Shokouhi, Justin H. G. Williams, Gordon D. Waiter, Barrie Condon, Changes in the Sulcal Size Associated With Autism Spectrum Disorder Revealed by Sulcal Morphometry: Changes in the sulcal size associated with autism, Autism Research 5, 2012-08, עמ' 245–252 doi: 10.1002/aur.1232
  157. ^ Lucina Q. Uddin, Vinod Menon, The anterior insula in autism: Under-connected and under-examined, Neuroscience & Biobehavioral Reviews 33, 2009-09, עמ' 1198–1203 doi: 10.1016/j.neubiorev.2009.06.002
  158. ^ News, Amygdala changes in autistic individuals linked to anxiety, news
  159. ^ Gisela Sugranyes, Marinos Kyriakopoulos, Richard Corrigall, Eric Taylor, Sophia Frangou, Autism Spectrum Disorders and Schizophrenia: Meta-Analysis of the Neural Correlates of Social Cognition, PLoS ONE 6, 2011-10-05, עמ' e25322 doi: 10.1371/journal.pone.0025322
  160. ^ David G. Amaral, Cynthia Mills Schumann, Christine Wu Nordahl, Neuroanatomy of autism, Trends in Neurosciences 31, 2008-03, עמ' 137–145 doi: 10.1016/j.tins.2007.12.005
  161. ^ Thomas Nickl-Jockschat, Ute Habel, Tanja Maria Michel, Janessa Manning, Angela R. Laird, Peter T. Fox, Frank Schneider, Simon B. Eickhoff, Brain structure anomalies in autism spectrum disorder-a meta-analysis of VBM studies using anatomic likelihood estimation, Human Brain Mapping 33, 2012-06, עמ' 1470–1489 doi: 10.1002/hbm.21299
  162. ^ Handbook of autism and pervasive developmental disorder : assessment, diagnosis, and treatment | WorldCat.org, www.worldcat.org (באנגלית)
  163. ^ Ann Katrin Sauer, Janelle E. Stanton, Sakshi Hans, Andreas M. Grabrucker, Autism Spectrum Disorders: Etiology and Pathology, Exon Publications, 2021-08-23, עמ' 1–16, מסת"ב 978-0-6450017-8-5
  164. ^ Joanna Kałużna-Czaplińska, Ewa Żurawicz, Jagoda Jóźwik-Pruska, Focus on the Social Aspect of Autism, Journal of Autism and Developmental Disorders 48, 2018-05, עמ' 1861–1867 doi: 10.1007/s10803-017-3407-7
  165. ^ Srinivas Medavarapu, Lakshmi Lavanya Marella, Aneela Sangem, Ram Kairam, Where is the Evidence? A Narrative Literature Review of the Treatment Modalities for Autism Spectrum Disorders, Cureus, 2019-01-16 doi: 10.7759/cureus.3901
  166. ^ 166.0 166.1 Francesca Happé, Angelica Ronald, The ‘Fractionable Autism Triad’: A Review of Evidence from Behavioural, Genetic, Cognitive and Neural Research, Neuropsychology Review 18, 2008-12, עמ' 287–304 doi: 10.1007/s11065-008-9076-8
  167. ^ Eyal Ben-David, Sagiv Shifman, Networks of Neuronal Genes Affected by Common and Rare Variants in Autism Spectrum Disorders, PLOS Genetics 8, 8 במרץ 2012, עמ' e1002556 doi: 10.1371/journal.pgen.1002556
  168. ^ 168.0 168.1 168.2 168.3 Francesca Happé, Angelica Ronald, Robert Plomin, Time to give up on a single explanation for autism, Nature Neuroscience 9, 2006-10, עמ' 1218–1220 doi: 10.1038/nn1770
  169. ^ Helen Tager-Flusberg, The origins of social impairments in autism spectrum disorder: Studies of infants at risk, Neural Networks 23, 2010-10, עמ' 1072–1076 doi: 10.1016/j.neunet.2010.07.008
  170. ^ Pauline Chaste, Marion Leboyer, Autism risk factors: genes, environment, and gene-environment interactions, Dialogues in Clinical Neuroscience 14, 2012-09-30, עמ' 281–292 doi: 10.31887/DCNS.2012.14.3/pchaste
  171. ^ Emily A. Brown, Jonathan D. Lautz, Tessa R. Davis, Edward P. Gniffke, Alison A. W. VanSchoiack, Steven C. Neier, Noah Tashbook, Chiara Nicolini, Margaret Fahnestock, Adam G. Schrum, Stephen E. P. Smith, Clustering the autisms using glutamate synapse protein interaction networks from cortical and hippocampal tissue of seven mouse models, Molecular Autism 9, 2018-12, עמ' 48 doi: 10.1186/s13229-018-0229-1
  172. ^ Brett S. Abrahams, Daniel H. Geschwind, Advances in autism genetics: on the threshold of a new neurobiology, Nature Reviews Genetics 9, 2008-05, עמ' 341–355 doi: 10.1038/nrg2346
  173. ^ Joseph D. Buxbaum, Multiple rare variants in the etiology of autism spectrum disorders, Dialogues in Clinical Neuroscience 11, 2009-03-31, עמ' 35–43 doi: 10.31887/DCNS.2009.11.1/jdbuxbaum
  174. ^ Isabelle Rapin, Roberto F. Tuchman, Autism: Definition, Neurobiology, Screening, Diagnosis, Pediatric Clinics of North America 55, 2008-10, עמ' 1129–1146 doi: 10.1016/j.pcl.2008.07.005
  175. ^ Stephan J. Sanders, Xin He, A. Jeremy Willsey, A. Gulhan Ercan-Sencicek, Kaitlin E. Samocha, A. Ercument Cicek, Michael T. Murtha, Vanessa H. Bal, Somer L. Bishop, Shan Dong, Arthur P. Goldberg, Cai Jinlu, John F. Keaney, Lambertus Klei, Jeffrey D. Mandell, Daniel Moreno-De-Luca, Christopher S. Poultney, Elise B. Robinson, Louw Smith, Tor Solli-Nowlan, Mack Y. Su, Nicole A. Teran, Michael F. Walker, Donna M. Werling, Arthur L. Beaudet, Rita M. Cantor, Eric Fombonne, Daniel H. Geschwind, Dorothy E. Grice, Catherine Lord, Jennifer K. Lowe, Shrikant M. Mane, Donna M. Martin, Eric M. Morrow, Michael E. Talkowski, James S. Sutcliffe, Christopher A. Walsh, Timothy W. Yu, David H. Ledbetter, Christa Lese Martin, Edwin H. Cook, Joseph D. Buxbaum, Mark J. Daly, Bernie Devlin, Kathryn Roeder, Matthew W. State, Insights into Autism Spectrum Disorder Genomic Architecture and Biology from 71 Risk Loci, Neuron 87, 2015-09, עמ' 1215–1233 doi: 10.1016/j.neuron.2015.09.016
  176. ^ 176.0 176.1 Brett S. Abrahams, Daniel H. Geschwind, Advances in autism genetics: on the threshold of a new neurobiology, Nature Reviews Genetics 9, 2008-05, עמ' 341–355 doi: 10.1038/nrg2346
  177. ^ Bahareh Haddad Derafshi, Tamas Danko, Soham Chanda, Pedro J. Batista, Ulrike Litzenburger, Qian Yi Lee, Yi Han Ng, Anu Sebin, Howard Y. Chang, Thomas C. Südhof, Marius Wernig, The autism risk factor CHD8 is a chromatin activator in human neurons and functionally dependent on the ERK-MAPK pathway effector ELK1, Scientific Reports 12, 2022-12-27, עמ' 22425 doi: 10.1038/s41598-022-23614-x
  178. ^ Orly Weissberg, Evan Elliott, The Mechanisms of CHD8 in Neurodevelopment and Autism Spectrum Disorders, Genes 12, 2021-07-26, עמ' 1133 doi: 10.3390/genes12081133
  179. ^ Marissa W. Mitchel, Scott M. Myers, Alexis R. Heidlebaugh, Cora M. Taylor, Hannah Rea, Emily Neuhaus, Evangeline C. Kurtz-Nelson, Rachel Earl, Raphael Bernier, David H. Ledbetter, Christa L. Martin, Evan E. Eichler, CHD8-Related Neurodevelopmental Disorder with Overgrowth, Seattle (WA): University of Washington, Seattle, 1993
  180. ^ Qiong Xu, Yuan-yuan Liu, Xiaoming Wang, Guo-he Tan, Hui-ping Li, Samuel W. Hulbert, Chun-yang Li, Chun-chun Hu, Zhi-qi Xiong, Xiu Xu, Yong-hui Jiang, Autism-associated CHD8 deficiency impairs axon development and migration of cortical neurons, Molecular Autism 9, 2018-12, עמ' 65 doi: 10.1186/s13229-018-0244-2
  181. ^ Jason A. Chen, Olga Peñagarikano, T. Grant Belgard, Vivek Swarup, Daniel H. Geschwind, The Emerging Picture of Autism Spectrum Disorder: Genetics and Pathology, Annual Review of Pathology: Mechanisms of Disease 10, 2015-01-24, עמ' 111–144 doi: 10.1146/annurev-pathol-012414-040405
  182. ^ Donna M. Werling, Harrison Brand, Joon-Yong An, Matthew R. Stone, Lingxue Zhu, Joseph T. Glessner, Ryan L. Collins, Shan Dong, Ryan M. Layer, Eirene Markenscoff-Papadimitriou, Andrew Farrell, Grace B. Schwartz, Harold Z. Wang, Benjamin B. Currall, Xuefang Zhao, Jeanselle Dea, Clif Duhn, Carolyn A. Erdman, Michael C. Gilson, Rachita Yadav, Robert E. Handsaker, Seva Kashin, Lambertus Klei, Jeffrey D. Mandell, Tomasz J. Nowakowski, Yuwen Liu, Sirisha Pochareddy, Louw Smith, Michael F. Walker, Matthew J. Waterman, Xin He, Arnold R. Kriegstein, John L. Rubenstein, Nenad Sestan, Steven A. McCarroll, Benjamin M. Neale, Hilary Coon, A. Jeremy Willsey, Joseph D. Buxbaum, Mark J. Daly, Matthew W. State, Aaron R. Quinlan, Gabor T. Marth, Kathryn Roeder, Bernie Devlin, Michael E. Talkowski, Stephan J. Sanders, An analytical framework for whole-genome sequence association studies and its implications for autism spectrum disorder, Nature Genetics 50, 2018-05, עמ' 727–736 doi: 10.1038/s41588-018-0107-y
  183. ^ Devlin, Hannah; correspondent, Hannah Devlin Science (2018-09-14). "Thousands of autistic girls and women 'going undiagnosed' due to gender bias". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-05-06.
  184. ^ Bernard Crespi, Christopher Badcock, Psychosis and autism as diametrical disorders of the social brain, Behavioral and Brain Sciences 31, 2008-06, עמ' 241–261 doi: 10.1017/S0140525X08004214
  185. ^ Bernard Crespi, Philip Stead, Michael Elliot, Comparative genomics of autism and schizophrenia, Proceedings of the National Academy of Sciences 107, 2010-01-26, עמ' 1736–1741 doi: 10.1073/pnas.0906080106
  186. ^ Simon Baron-Cohen, Rebecca C. Knickmeyer, Matthew K. Belmonte, Sex Differences in the Brain: Implications for Explaining Autism, Science 310, 2005-11-04, עמ' 819–823 doi: 10.1126/science.1115455
  187. ^ Chengzhong Wang, Hua Geng, Weidong Liu, Guiqin Zhang, Prenatal, perinatal, and postnatal factors associated with autism: A meta-analysis, Medicine 96, 2017-05, עמ' e6696 doi: 10.1097/MD.0000000000006696
  188. ^ 188.0 188.1 Hannah Gardener, Donna Spiegelman, Stephen L. Buka, Perinatal and Neonatal Risk Factors for Autism: A Comprehensive Meta-analysis, Pediatrics 128, 2011-08-01, עמ' 344–355 doi: 10.1542/peds.2010-1036
  189. ^ Zenghua Yong, Yunlong Dou, Yuchen Gao, Xuena Xu, Yanli Xiao, Hongjuan Zhu, Shengli Li, Baoqiang Yuan, Prenatal, perinatal, and postnatal factors associated with autism spectrum disorder cases in Xuzhou, China, Translational Pediatrics 10, 2021-03, עמ' 63546–63646 doi: 10.21037/tp-21-54
  190. ^ 190.0 190.1 Heidi Jeanet Larsson, William W. Eaton, Kreesten Meldgaard Madsen, Mogens Vestergaard, Anne Vingaard Olesen, Esben Agerbo, Diana Schendel, Poul Thorsen, Preben Bo Mortensen, Risk Factors for Autism: Perinatal Factors, Parental Psychiatric History, and Socioeconomic Status, American Journal of Epidemiology 161, 2005-05-15, עמ' 916–925 doi: 10.1093/aje/kwi123
  191. ^ Hannah Gardener, Donna Spiegelman, Stephen L. Buka, Prenatal risk factors for autism: comprehensive meta-analysis, British Journal of Psychiatry 195, 2009-07, עמ' 7–14 doi: 10.1192/bjp.bp.108.051672
  192. ^ Emma J. Glasson, Carol Bower, Beverly Petterson, Nick de Klerk, Gervase Chaney, Joachim F. Hallmayer, Perinatal Factors and the Development of Autism: A Population Study, Archives of General Psychiatry 61, 2004-06-01, עמ' 618 doi: 10.1001/archpsyc.61.6.618
  193. ^ Betty R. Vohr, Elysia Poggi Davis, Christine A. Wanke, Nancy F. Krebs, Neurodevelopment: The Impact of Nutrition and Inflammation During Preconception and Pregnancy in Low-Resource Settings, Pediatrics 139, 2017-04-01, עמ' S38–S49 doi: 10.1542/peds.2016-2828F
  194. ^ Mohtashem Samsam, Pathophysiology of autism spectrum disorders: Revisiting gastrointestinal involvement and immune imbalance, World Journal of Gastroenterology 20, 2014, עמ' 9942 doi: 10.3748/wjg.v20.i29.9942
  195. ^ 195.0 195.1 Padideh Karimi, Elahe Kamali, SeyyedMohammad Mousavi, Mojgan Karahmadi, Environmental factors influencing the risk of autism, Journal of Research in Medical Sciences 22, 2017, עמ' 27 doi: 10.4103/1735-1995.200272
  196. ^ Cheng-Kuan Lin, Yuan-Ting Chang, Fu-Shiuan Lee, Szu-Ta Chen, David Christiani, Association between exposure to ambient particulate matters and risks of autism spectrum disorder in children: a systematic review and exposure-response meta-analysis, Environmental Research Letters 16, 2021-06-01, עמ' 063003 doi: 10.1088/1748-9326/abfcf7
  197. ^ Md Mostafijur Rahman, Yu-Hsiang Shu, Ting Chow, Frederick W. Lurmann, Xin Yu, Mayra P. Martinez, Sarah A. Carter, Sandrah P. Eckel, Jiu-Chiuan Chen, Zhanghua Chen, Pat Levitt, Joel Schwartz, Rob McConnell, Anny H. Xiang, Prenatal Exposure to Air Pollution and Autism Spectrum Disorder: Sensitive Windows of Exposure and Sex Differences, Environmental Health Perspectives 130, 2022-01, עמ' 017008 doi: 10.1289/EHP9509
  198. ^ Kristen Lyall, Rebecca J Schmidt, Irva Hertz-Picciotto, Maternal lifestyle and environmental risk factors for autism spectrum disorders, International Journal of Epidemiology 43, 2014-04, עמ' 443–464 doi: 10.1093/ije/dyt282
  199. ^ Juleen Lam, Patrice Sutton, Amy Kalkbrenner, Gayle Windham, Alycia Halladay, Erica Koustas, Cindy Lawler, Lisette Davidson, Natalyn Daniels, Craig Newschaffer, Tracey Woodruff, A Systematic Review and Meta-Analysis of Multiple Airborne Pollutants and Autism Spectrum Disorder, PLOS ONE 11, 2016-09-21, עמ' e0161851 doi: 10.1371/journal.pone.0161851
  200. ^ Erin Flanagan, Ebba Malmqvist, Ralf Rittner, Peik Gustafsson, Karin Källén, Anna Oudin, Exposure to local, source-specific ambient air pollution during pregnancy and autism in children: a cohort study from southern Sweden, Scientific Reports 13, 2023-03-08, עמ' 3848 doi: 10.1038/s41598-023-30877-5
  201. ^ Newschaffer CJ, Croen LA, Daniels J, Giarelli E, Grether JK, Levy SE, et al. (2007). "The epidemiology of autism spectrum disorders". Annual Review of Public Health. 28: 235–58. doi:10.1146/annurev.publhealth.28.021406.144007. PMID 17367287.
  202. ^ Autism, National Institute of Environmental Health Sciences (באנגלית)
  203. ^ D Kinney, K Munir, D Crowley, A Miller, Prenatal stress and risk for autism, Neuroscience & Biobehavioral Reviews 32, 2008-10, עמ' 1519–1532 doi: 10.1016/j.neubiorev.2008.06.004
  204. ^ Azhar Hussain, Syed Ali, Madiha Ahmed, Sheharyar Hussain, The Anti-vaccination Movement: A Regression in Modern Medicine, Cureus, 2018-07-03 doi: 10.7759/cureus.2919
  205. ^ Jeanne P. Spencer, Ruth H. Trondsen Pawlowski, Stephanie Thomas, Vaccine Adverse Events: Separating Myth from Reality, American Family Physician 95, 2017-06-15, עמ' 786–794
  206. ^ Carlo Di Pietrantonj, Alessandro Rivetti, Pasquale Marchione, Maria Grazia Debalini, Vittorio Demicheli, Vaccines for measles, mumps, rubella, and varicella in children, Cochrane Database of Systematic Reviews 2021, 2021-11-22 doi: 10.1002/14651858.CD004407.pub5
  207. ^ 207.0 207.1 כותבי האתר, "אוטיזם וחיסונים: יותר ממחצית הבריטים הצרפתים והאיטלקים עדיין חושבים שאולי יש קשר", באתר מהאתר "הידען", ‏30.8.2018
  208. ^ 208.0 208.1 Jeffrey S. Gerber, Paul A. Offit, Vaccines and Autism: A Tale of Shifting Hypotheses, Clinical Infectious Diseases 48, 2009-02-15, עמ' 456–461 doi: 10.1086/596476
  209. ^ National Health Service(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019) (2004). "MMR: myths and truths". אורכב מ-המקור ב-2008-09-13. נבדק ב-2009-12-26.
  210. ^ 210.0 210.1 "אין קשר בין חיסונים לאוטיזם", באתר מהאתר של משרד הבריאות, ‏בין 1998 ל־2020
  211. ^ 211.0 211.1 כתבו מתנדבי עמותת מדעת, "חיסונים ואוטיזם – המיתוס והמציאות", באתר מהאתר של עמותת "מדעת"
  212. ^ 212.0 212.1 212.2 ד"ר ארז גרטי, 19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם, באתר מכון דוידסון למדע, ‏28 בפברואר 2017
  213. ^ גלעד דיאמנט, "המדענים השמרנים האלה לא מפסיקים לשנות את דעתם!", באתר מהבלוג "חשיבה חדה", ‏6.9.2012
  214. ^ איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet, 4 בפברואר 2010
  215. ^ Peer Reviewed Papers Support Findings – AGE OF AUTISM
  216. ^ Autism and Vaccines Theory, from the U.S. Centers for Disease Control.
  217. ^ Immunization Safety Review: Vaccines and Autism. From the Institute of Medicine of the United States National Academy of Sciences 17/05/2004(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019)
  218. ^ MMR Fact Sheet, from the United Kingdom National Health Service(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019)
  219. ^ Carlo Di Pietrantonj, Alessandro Rivetti, Pasquale Marchione, Maria Grazia Debalini, Vittorio Demicheli, Vaccines for measles, mumps, rubella, and varicella in children, The Cochrane Database of Systematic Reviews 2021, 2021-11-22, עמ' CD004407 doi: 10.1002/14651858.CD004407.pub5
  220. ^ Cochrane Review confirms effectiveness of MMR vaccines, www.cochrane.org (באנגלית)
  221. ^ MMR vaccines: do they work and are they safe?, Evidently Cochrane, ‏2020-06-11 (באנגלית בריטית)
  222. ^ Autism and Vaccines: Read the Science, Autism Science Foundation (באנגלית)
  223. ^ Brian Deer (2011). "How the case against the MMR vaccine was fixed".
  224. ^ Anders Hviid, DrMedSci, Jørgen Vinsløv Hansen, PhD, Morten Frisch, DrMedSci, Mads Melbye, DrMedSci, Measles, Mumps, Rubella Vaccination and AutismFREE, acpjournals, ‏April 16, 2019
  225. ^ World Health Organization, Autism, www.who.int (באנגלית)
  226. ^ Autism Prevalence Higher, According to Data from 11 ADDM Communities, CDC, ‏2016-01-01 (באנגלית אמריקאית)
  227. ^ 227.0 227.1 Ginny Russell, Sal Stapley, Tamsin Newlove‐Delgado, Andrew Salmon, Rhianna White, Fiona Warren, Anita Pearson, Tamsin Ford, Time trends in autism diagnosis over 20 years: a UK population‐based cohort study, Journal of Child Psychology and Psychiatry 63, 2022-06, עמ' 674–682 doi: 10.1111/jcpp.13505
  228. ^ 228.0 228.1 Eric Fombonne, Epidemiology of Pervasive Developmental Disorders, Pediatric Research 65, 2009-06, עמ' 591–598 doi: 10.1203/PDR.0b013e31819e7203
  229. ^ 229.0 229.1 Lorna Wing, David Potter, The epidemiology of autistic spectrum disorders: is the prevalence rising?, Mental Retardation and Developmental Disabilities Research Reviews 8, 2002, עמ' 151–161 doi: 10.1002/mrdd.10029
  230. ^ 230.0 230.1 Morton Ann Gernsbacher, Michelle Dawson, H. Hill Goldsmith, Three Reasons Not to Believe in an Autism Epidemic, Current Directions in Psychological Science 14, 2005-04, עמ' 55–58 doi: 10.1111/j.0963-7214.2005.00334.x
  231. ^ Ginny Russell, Sal Stapley, Tamsin Newlove‐Delgado, Andrew Salmon, Rhianna White, Fiona Warren, Anita Pearson, Tamsin Ford, Time trends in autism diagnosis over 20 years: a UK population‐based cohort study, Journal of Child Psychology and Psychiatry 63, 2022-06, עמ' 674–682 doi: 10.1111/jcpp.13505
  232. ^ Eric Fombonne, Epidemiology of Pervasive Developmental Disorders, Pediatric Research 65, 2009-06, עמ' 591–598 doi: 10.1203/PDR.0b013e31819e7203
  233. ^ M. Rutter, Incidence of autism spectrum disorders: Changes over time and their meaning*: Incidence of ASD, Acta Paediatrica 94, 2007-01-02, עמ' 2–15 doi: 10.1111/j.1651-2227.2005.tb01779.x
  234. ^ Michael Szpir, Tracing the Origins of Autism: A Spectrum of New Studies, Environmental Health Perspectives 114, 2006-07 doi: 10.1289/ehp.114-a412
  235. ^ Luke E. Taylor, Amy L. Swerdfeger, Guy D. Eslick, Vaccines are not associated with autism: An evidence-based meta-analysis of case-control and cohort studies, Vaccine 32, 2014-06, עמ' 3623–3629 doi: 10.1016/j.vaccine.2014.04.085
  236. ^ Kiah Bertoglio, Robert L. Hendren, New Developments in Autism, Psychiatric Clinics of North America 32, 2009-03, עמ' 1–14 doi: 10.1016/j.psc.2008.10.004
  237. ^ Matthew J. Maenner, Kelly A. Shaw, Jon Baio, EdS1, Anita Washington, Mary Patrick, Monica DiRienzo, Deborah L. Christensen, Lisa D. Wiggins, Sydney Pettygrove, Jennifer G. Andrews, Maya Lopez, Allison Hudson, Thaer Baroud, Yvette Schwenk, Tiffany White, Cordelia Robinson Rosenberg, Li-Ching Lee, Rebecca A Harrington, Margaret Huston, Amy Hewitt, PhD-7, Amy Esler, Jennifer Hall-Lande, Jenny N. Poynter, Libby Hallas-Muchow, John N. Constantino, Robert T. Fitzgerald, Walter Zahorodny, Josephine Shenouda, Julie L. Daniels, Zachary Warren, Alison Vehorn, Angelica Salinas, Maureen S. Durkin, Patricia M. Dietz, Prevalence of Autism Spectrum Disorder Among Children Aged 8 Years — Autism and Developmental Disabilities Monitoring Network, 11 Sites, United States, 2016, MMWR. Surveillance Summaries 69, 2020-03-27, עמ' 1–12 doi: 10.15585/mmwr.ss6904a1
  238. ^ Craig J. Newschaffer, Lisa A. Croen, Julie Daniels, Ellen Giarelli, Judith K. Grether, Susan E. Levy, David S. Mandell, Lisa A. Miller, Jennifer Pinto-Martin, Judy Reaven, Ann M. Reynolds, Catherine E. Rice, Diana Schendel, Gayle C. Windham, The Epidemiology of Autism Spectrum Disorders, Annual Review of Public Health 28, 2007-04-01, עמ' 235–258 doi: 10.1146/annurev.publhealth.28.021406.144007
  239. ^ Elias Tsakanikos, Lisa Underwood, Eugenia Kravariti, Nick Bouras, Jane McCarthy, Gender differences in co-morbid psychopathology and clinical management in adults with autism spectrum disorders, Research in Autism Spectrum Disorders 5, 2011-04, עמ' 803–808 doi: 10.1016/j.rasd.2010.09.009
  240. ^ Piecing Together the Mystery: A look at the portrayal of autism in the 1940s, 1970s, and today. – Educ 300: Education Reform, Past and Present (באנגלית אמריקאית)
  241. ^ Autism and Developmental Disabilities Monitoring Network Surveillance Year 2008 Principal Investigators, Centers for Disease Control and Prevention, Prevalence of autism spectrum disorders--Autism and Developmental Disabilities Monitoring Network, 14 sites, United States, 2008, Morbidity and Mortality Weekly Report. Surveillance Summaries (Washington, D.C.: 2002) 61, 2012-03-30, עמ' 1–19
  242. ^ האם יש יותר אוטיסטים והאם אוטיזם הוא מחלה נוירולוגית?, כתב העת הרפואי MEDICINE בנושא נוירולוגיה, עמ' 44–49, גיליון 11, 2009
  243. ^ 243.0 243.1 Cynthia Nevison, Mark Blaxill, Walter Zahorodny, California Autism Prevalence Trends from 1931 to 2014 and Comparison to National ASD Data from IDEA and ADDM, Journal of Autism and Developmental Disorders 48, 2018-12, עמ' 4103–4117 doi: 10.1007/s10803-018-3670-2
  244. ^ Selma Idring, Dheeraj Rai, Henrik Dal, Christina Dalman, Harald Sturm, Eric Zander, Brian K. Lee, Eva Serlachius, Cecilia Magnusson, Autism Spectrum Disorders in the Stockholm Youth Cohort: Design, Prevalence and Validity, PLoS ONE 7, 2012-07-20, עמ' e41280 doi: 10.1371/journal.pone.0041280
  245. ^ The history of autism, www.autism.org.uk (באנגלית)
  246. ^ Mayada Elsabbagh, Gauri Divan, Yun-Joo Koh, Young Shin Kim, Shuaib Kauchali, Carlos Marcín, Cecilia Montiel-Nava, Vikram Patel, Cristiane S. Paula, Chongying Wang, Mohammad Taghi Yasamy, Eric Fombonne, Global Prevalence of Autism and Other Pervasive Developmental Disorders: Global epidemiology of autism, Autism Research 5, 2012-06, עמ' 160–179 doi: 10.1002/aur.239
  247. ^ Autism spectrum disorders מאת Chantal Sicile-Kira
  248. ^ CDC, Autism and Developmental Disabilities Monitoring (ADDM) Network, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2023-03-23 (באנגלית אמריקאית)
  249. ^ 249.0 249.1 אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, אחד מכל 48 בנים מאובחן: שיעור המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל ב־170% בעשור, באתר הארץ, 22 ביולי 2019
  250. ^ 250.0 250.1 ענבר טויזר, תוך עשור: זינוק של 169% באבחון ילדים אוטיסטים, באתר ynet, 22 ביולי 2019
  251. ^ 251.0 251.1 ענת יודפת, אבחון יתר של אוטיזם בישראל – גורמים ומשמעויות, באתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
  252. ^ משרד הבריאות, מדינת ישראל, אבחון אוטיזם
  253. ^ therpathways, Who is Qualified to Diagnose Autism, Therapeutic Pathways, ‏2021-03-09 (באנגלית אמריקאית)
  254. ^ בטיפולנט | אבחון אוטיזם, באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
  255. ^ Autism – the importance of early diagnosis, Priory (באנגלית)
  256. ^ Genetic testing for autism, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2019-04-10 (באנגלית אמריקאית)
  257. ^ בטיפולנט | אבחון אוטיזם, באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
  258. ^ אבחון אוטיזם, באתר כל-זכות
  259. ^ אוטיזם – אבחון, זכויות ומסגרות לימוד, באתר GOV.IL
  260. ^ 260.0 260.1 פרופסור רוני גמזו, אבחון ילדים בספקטרום האוטיזם, חוזר המנהל הכללי, משרד הבריאות, נובמבר 2013
  261. ^ watsoncreative, Screening & Diagnosis, Autism Society (באנגלית אמריקאית)
  262. ^ Developmental Language Disorder | NIDCD, www.nidcd.nih.gov, ‏2023-05-08 (באנגלית)
  263. ^ Developmental Disabilities | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-04-19 (באנגלית אמריקאית)
  264. ^ https://www.facebook.com/verywell, How Developmental Delays and Learning Disabilities Compare, Verywell Family (באנגלית)
  265. ^ How early can you — and should you — diagnose autism?, Harvard Health, ‏2019-08-23 (באנגלית)
  266. ^ therpathways, How soon can a child be diagnosed with autism? | ABA Therapy for Autism, Therapeutic Pathways, ‏2021-01-02 (באנגלית אמריקאית)
  267. ^ Autism in Adults: Diagnosis, Treatment, and Resources, Healthline, ‏2018-07-23 (באנגלית)
  268. ^ https://www.facebook.com/WebMD, Can Adults Get Diagnosed on the Autism Spectrum?, WebMD (באנגלית)
  269. ^ שחר סמוחה, ‏כשהורים לילדים על הספקטרום מאובחנים בעצמם על הרצף, באתר גלובס, 24 באוגוסט 2019
  270. ^ רותי שילוני, ‏בעקבות אבחון הילדים: ההורים גילו אוטיזם, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 במאי 2014‏
  271. ^ 271.0 271.1 Malia, Jen (2020-04-16). "My Daughter and I Were Diagnosed With Autism on the Same Day". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-04-04.
  272. ^ 272.0 272.1 Moorhead, Joanna (2021-12-16). "'A lot fell into place': the adults who discovered they were autistic – after their child was diagnosed". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-04-04.
  273. ^ בטיפולנט | תסמונת הקשת האוטיסטית (אוטיזם), באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
  274. ^ CDC, Diagnostic Criteria | Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-11-02 (באנגלית אמריקאית)
  275. ^ https://www.facebook.com/verywell, Making Sense of the Three Levels of Autism, Verywell Health (באנגלית)
  276. ^ Levels of autism: Symptoms and criteria, www.medicalnewstoday.com, ‏2020-06-01 (באנגלית)
  277. ^ The 3 Levels of Autism: Symptoms and Support Needs, Psych Central, ‏2019-11-16 (באנגלית)
  278. ^ 278.0 278.1 https://www.facebook.com/verywell, Are High- and Low-Functioning Autism Meaningful Descriptions?, Verywell Health (באנגלית)
  279. ^ בטיפולנט | אוטיזם בתפקוד גבוה (אספרגר), באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
  280. ^ High-Functioning Autism Symptoms (and Controversy), Psych Central, ‏2021-11-23 (באנגלית)
  281. ^ Rachel Elkin, Higher or Lower? Why using functional labels to describe autism is problematic – Psychiatry-UK (באנגלית בריטית)
  282. ^ Large study supports discarding the term ‘high-functioning autism’, Spectrum | Autism Research News, ‏2019-07-03 (באנגלית אמריקאית)
  283. ^ The ROYGBV of Autism: Replacing High or Low Functioning, www.intercaretherapy.com (באנגלית)
  284. ^ 284.0 284.1 David O. Black, Gregory L. Wallace, Jennifer L. Sokoloff, Lauren Kenworthy, Brief Report: IQ Split Predicts Social Symptoms and Communication Abilities in High-Functioning Children with Autism Spectrum Disorders, Journal of Autism and Developmental Disorders 39, 2009-11, עמ' 1613–1619 doi: 10.1007/s10803-009-0795-3
  285. ^ 285.0 285.1 285.2 IQ scores not a good measure of function in autism, Spectrum | Autism Research News, ‏2011-01-06 (באנגלית אמריקאית)
  286. ^ Miriam Liss, Brian Harel, Deborah Fein, Doris Allen, Michelle Dunn, Carl Feinstein, Robin Morris, Lynn Waterhouse, Isabel Rapin, Predictors and correlates of adaptive functioning in children with developmental disorders, Journal of Autism and Developmental Disorders 31, 2001, עמ' 219–230 doi: 10.1023/A:1010707417274
  287. ^ Kristina Denisova, Zhichun Lin, The importance of low IQ to early diagnosis of autism, Autism Research 16, 2023-01, עמ' 122–142 doi: 10.1002/aur.2842
  288. ^ Nicole Wolff, Sanna Stroth, Inge Kamp-Becker, Stefan Roepke, Veit Roessner, Autism Spectrum Disorder and IQ – A Complex Interplay, Frontiers in Psychiatry 13, 2022-04-18 doi: 10.3389/fpsyt.2022.856084
  289. ^ 289.0 289.1 כלי אבחון | המרכז הלאומי לחקר אוטיזם, באתר Autism-Israel-hebrew
  290. ^ Nancy Fliesler, Is ADOS testing needed to diagnose autism?, Boston Children's Answers, ‏2022-11-18 (באנגלית אמריקאית)
  291. ^ A Brief Overview of the ADOS-2: An Assessment for Autism Spectrum Disorder, Children's Resource Group – A Multi-Specialty Behavioral Health Practice, ‏2019-01-30 (באנגלית אמריקאית)
  292. ^ Diagnostic tools – a guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  293. ^ Ann Le Couteur, Catherine Lord, Michael Rutter, Autism Diagnostic Interview-Revised (ADI-R), Western Psychological Services, 12031 Wilshire Blvd., Los Angeles, California 90025-1251, 2006
  294. ^ Who Should Test for Autism, and What Tests Should They Use?, Verywell Health (באנגלית)
  295. ^ Autism Diagnostic Interview Revised – an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
  296. ^ יחידת הפסיכולוגים הארצית, משרד הבריאות, ישראל, שאלון לסריקת תסמינים בספקטרום האוטיסטי
  297. ^ Akio Wakabayashi, Simon Baron-Cohen, Sally Wheelwright, Yoshikuni Tojo, The Autism-Spectrum Quotient (AQ) in Japan: A Cross-Cultural Comparison, Journal of Autism and Developmental Disorders 36, 2006-02, עמ' 263–270 doi: 10.1007/s10803-005-0061-2
  298. ^ שאלון AQ – אס"י – פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל, ‏2023-06-06
  299. ^ https://www.facebook.com/Dr.Engelbrecht.RP.ND, Autism Spectrum Quotient | Embrace Autism, embrace-autism.com (באנגלית אמריקאית)
  300. ^ סיימון ברון-כהן, "Autism Spectrum Quotient", מהאתר Psychology-tools
  301. ^ Simon Baron-Cohen, Sally Wheelwright, Richard Skinner, Joanne Martin, and Emma Clubley, The Autism-Spectrum Quotient (AQ): Evidence from Asperger Syndrome/High-Functioning Autism, Males and Females, Scientists and Mathematicians, Journal of Autism and Developmental Disorders, 2001 doi: 10.1023/A:1005653411471
  302. ^ Joost A Agelink van Rentergem, Anne Geeke Lever, Hilde M Geurts, Negatively phrased items of the Autism Spectrum Quotient function differently for groups with and without autism, Autism 23, 2019-10, עמ' 1752–1764 doi: 10.1177/1362361319828361
  303. ^ Rosa A. Hoekstra, Meike Bartels, Danielle C. Cath, Dorret I. Boomsma, Factor Structure, Reliability and Criterion Validity of the Autism-Spectrum Quotient (AQ): A Study in Dutch Population and Patient Groups, Journal of Autism and Developmental Disorders 38, 2008-09, עמ' 1555–1566 doi: 10.1007/s10803-008-0538-x
  304. ^ S. Wheelwright, S. Baron-Cohen, N. Goldenfeld, J. Delaney, D. Fine, R. Smith, L. Weil, A. Wakabayashi, Predicting Autism Spectrum Quotient (AQ) from the Systemizing Quotient-Revised (SQ-R) and Empathy Quotient (EQ), Brain Research 1079, 2006-03, עמ' 47–56 doi: 10.1016/j.brainres.2006.01.012
  305. ^ Riva Ariella Ritvo-Slifka, PhD, Yale School of Medicine (באנגלית אמריקאית)
  306. ^ Riva Ariella Ritvo, Edward R. Ritvo, Donald Guthrie, Arthur Yuwiler, Max Joseph Ritvo, Leo Weisbender, A Scale to Assist the Diagnosis of Autism and Asperger’s Disorder in Adults (RAADS): A Pilot Study, Journal of Autism and Developmental Disorders 38, 2008-02, עמ' 213–223 doi: 10.1007/s10803-007-0380-6
  307. ^ Riva Ariella Ritvo, Edward R. Ritvo, Donald Guthrie, Max J. Ritvo, Demetra H. Hufnagel, William McMahon, Bruce Tonge, David Mataix-Cols, Amita Jassi, Tony Attwood, Johann Eloff, The Ritvo Autism Asperger Diagnostic Scale-Revised (RAADS-R): A Scale to Assist the Diagnosis of Autism Spectrum Disorder in Adults: An International Validation Study, Journal of Autism and Developmental Disorders 41, 2011-08, עמ' 1076–1089 doi: 10.1007/s10803-010-1133-5
  308. ^ RAADS–R | Embrace Autism, embrace-autism.com (באנגלית אמריקאית)
  309. ^ Sarah L Jones, Maria Johnson, Bronwen Alty, Marios Adamou, The Effectiveness of RAADS-R as a Screening Tool for Adult ASD Populations, Autism Research and Treatment 2021, 2021-09-11, עמ' 1–6 doi: 10.1155/2021/9974791
  310. ^ 310.0 310.1 Am I Autistic? A Guide to Diagnosis for Adults, Autism Awareness, ‏2020-06-29 (באנגלית אמריקאית)
  311. ^ T.A.M. McDonald, Autism Identity and the “Lost Generation”: Structural Validation of the Autism Spectrum Identity Scale and Comparison of Diagnosed and Self-Diagnosed Adults on the Autism Spectrum, Autism in Adulthood 2, 2020-03-01, עמ' 13–23 doi: 10.1089/aut.2019.0069
  312. ^ 312.0 312.1 312.2 Self-Diagnosed Autism: What Is It + Is It Safe?, www.crossrivertherapy.com
  313. ^ Yolande Loftus, BA LLB, Self-Diagnosed Autism: A Valid Diagnosis?, Autism Parenting Magazine, ‏2022-06-23 (באנגלית אמריקאית)
  314. ^ Terri Hopkinson, Reasons Autism Self-diagnosis is Valid — Autism Q & A, Autistic Adults, AutismBC, ‏2022-11-03 (באנגלית אמריקאית)
  315. ^ איתי שחם, האם אבחון עצמי באוטיזם הוא תקף?, באתר שווים, ‏2023-07-03
  316. ^ University of Washington, Self-Diagnosis-Friendly Resources and Communities
  317. ^ Autism Misdiagnosis: What Is Autism Often Misdiagnosed As?, Psych Central, ‏2022-04-29 (באנגלית)
  318. ^ 318.0 318.1 318.2 318.3 שגית בלומרוזן-סלע, אבחנות מבדלות ואבחנות נלוות אפשריות, הדור האבוד של האספרגר, רסלינג, 2021
  319. ^ Shannon Des Roches Rosa, Adult Misdiagnosis: The Default Path to an Autistic Identity, THINKING PERSON'S GUIDE TO AUTISM, ‏2022-10-15 (באנגלית אמריקאית)
  320. ^ Camilla Rinaldi, Margherita Attanasio, Marco Valenti, Monica Mazza, Roberto Keller, Autism spectrum disorder and personality disorders: Comorbidity and differential diagnosis, World Journal of Psychiatry 11, 2021-12-19, עמ' 1366–1386 doi: 10.5498/wjp.v11.i12.1366
  321. ^ Heather Davis, Ph D, BCBA, LBA, Adult Autism Center Clinical Director, Autism and Women | Adult Autism Center, Adult Autism Center of Lifetime Learning, ‏2021-02-18 (באנגלית אמריקאית)
  322. ^ שגית בלומרוזן-סלע, תת-האבחון של תסמונת אספרגר בקרב מבוגרים בכלל ונשים בפרט, באתר פסיכולוגיה עברית
  323. ^ Liliana Dell’Osso, Barbara Carpita, What misdiagnoses do women with autism spectrum disorder receive in the DSM-5?, CNS Spectrums, 2022-02-02, עמ' 1–2 doi: 10.1017/S1092852922000037
  324. ^ Julie Cumin, Sandra Pelaez, Laurent Mottron, Positive and differential diagnosis of autism in verbal women of typical intelligence: A Delphi study, Autism: The International Journal of Research and Practice 26, 2022-07, עמ' 1153–1164 doi: 10.1177/13623613211042719
  325. ^ Maia Szalavitz, Autism—It's Different in Girls, Scientific American, 2016
  326. ^ Regina Taurines, Christina Schwenck, Eva Westerwald, Michael Sachse, Michael Siniatchkin, Christine Freitag, ADHD and autism: differential diagnosis or overlapping traits? A selective review, ADHD Attention Deficit and Hyperactivity Disorders 4, 2012-09, עמ' 115–139 doi: 10.1007/s12402-012-0086-2
  327. ^ Eva Bühler, Christian Bachmann, Hannah Goyert, Monika Heinzel-Gutenbrunner, Inge Kamp-Becker, Differential Diagnosis of Autism Spectrum Disorder and Attention Deficit Hyperactivity Disorder by Means of Inhibitory Control and ‘Theory of Mind’, Journal of Autism and Developmental Disorders 41, 2011-12, עמ' 1718–1726 doi: 10.1007/s10803-011-1205-1
  328. ^ Nanda Rommelse, Janne Visser, Catharina Hartman, Differentiating between ADHD and ASD in childhood: some directions for practitioners, European Child & Adolescent Psychiatry 27, 2018-06, עמ' 679–681 doi: 10.1007/s00787-018-1165-5
  329. ^ Alta Loma, BPD vs. Autism | Know the Difference, Alta Loma, ‏2023-02-13 (באנגלית אמריקאית)
  330. ^ BPD vs Autism: How to Spot the Difference [GRAPHIC], Insights of a Neurodivergent Clinician (באנגלית אמריקאית)
  331. ^ Crystal I. Lee, Is It BPD Or Autism? Thoughts From An Autism Specialist, LA Concierge Psychologist, ‏2022-04-04 (באנגלית אמריקאית)
  332. ^ Autistic Burnout vs Depression: How to Tell the Difference, Insights of a Neurodivergent Clinician (באנגלית אמריקאית)
  333. ^ The difference between autistic burnout and depression, Student Life (באנגלית בריטית)
  334. ^ Tara Chandrasekhar, Linmarie Sikich, Challenges in the diagnosis and treatment of depression in autism spectrum disorders across the lifespan, Dialogues in Clinical Neuroscience 17, 2015-6, עמ' 219–227
  335. ^ Depression vs Burnout in Autism – How To Tell The Difference | Patrons Choice, נבדק ב-2023-03-30
  336. ^ Depression, www.autism.org.uk (באנגלית)
  337. ^ W. Gadelkarim, S. Shahper, J. Reid, M. Wikramanayake, S. Kaur, S. Kolli, N. Fineberg, S. Osman, Obsessive compulsive Personality Disorder and Autism Spectrum Disorder Traits in the Obsessive-compulsive Disorder Clinic, European Psychiatry 41, 2017-04, עמ' S135–S136 doi: 10.1016/j.eurpsy.2017.01.1959
  338. ^ A. Abd Elgawad, A. Elbatrawy, E. Shorub, M. Ramadan, H. Elkhatib, Autistic traits and obsessive-compulsive personality traits in OCD patients, Middle East Current Psychiatry, Ain Shams University 29, 2022, עמ' 45 doi: 10.1186/s43045-022-00213-0
  339. ^ W. Gadelkarim, S. Shahper, J. Reid, M. Wikramanayake, S. Kaur, S. Kolli, S. Osman, N. A. Fineberg, Overlap of obsessive-compulsive personality disorder and autism spectrum disorder traits among OCD outpatients: an exploratory study, International Journal of Psychiatry in Clinical Practice 23, 2019-11, עמ' 297–306 doi: 10.1080/13651501.2019.1638939
  340. ^ What Autism Is Not, MentalHelp.net, ‏2019-03-25
  341. ^ Buket Ünver, Özgür Öner, Pınar Yurtbaşı, [Differential diagnosis between Schizotypal Personality Disorder and Autism Spectrum Disorders: a case report], Turk Psikiyatri Dergisi = Turkish Journal of Psychiatry 26, 2015, עמ' 65–70
  342. ^ Schizoid Personality Disorder vs. Autism: Symptom Overlap?, Psych Central, ‏2022-06-29 (באנגלית)
  343. ^ M. A. Hansman-Wijnands, J. W. Hummelen, [Differential diagnosis of psychopathy and autism spectrum disorders in adults. Empathic deficit as a core symptom], Tijdschrift Voor Psychiatrie 48, 2006, עמ' 627–636
  344. ^ M A Hansman-Wijnands, Jacobus Hummelen, Differential diagnosis of psychopathy and autism spectrum disorders in adults. Empathic deficit as a core symptom, ResearchGate, 2006
  345. ^ 345.0 345.1 Sula Wolff, The history of autism, European Child & Adolescent Psychiatry 13, 2004-08 doi: 10.1007/s00787-004-0363-5
  346. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם interchopen
  347. ^ Penny Spikins, How our autistic ancestors played an important role in human evolution, The Conversation (באנגלית)
  348. ^ Sapiens, What Role Did Autism Play in Human Evolution?, SAPIENS, ‏2017-05-09 (באנגלית אמריקאית)
  349. ^ "Genetic risk of autism spectrum disorder linked to evolutionary brain benefit". YaleNews (באנגלית). 2017-02-27. נבדק ב-2023-04-02.
  350. ^ Bruno Bettelheim, Feral Children and Autistic Children, American Journal of Sociology Vol. 64, No. 5, The University of Chicago Press, 1959, עמ' 455-467‏, JSTOR 2773433
  351. ^ Smithsonian Magazine, John Donvan and Caren Zucker, The Early History of Autism in America, Smithsonian Magazine (באנגלית)
  352. ^ Autism Spectrum Disorders, Architecture for Autism, ‏2014-10-12 (באנגלית)
  353. ^ Mitzi Waltz, Paul Shattock, Autistic Disorder in Nineteenth-Century London. Three Case Reports, Autism: The International Journal of Research and Practice 8, 2004-03, עמ' 7–20 doi: 10.1177/1362361304040635
  354. ^ What autism tells us about development of savant skills, The Irish Times (באנגלית)
  355. ^ Martin W. Barr, SOME NOTES ON ECHOLALIA, WITH THE REPORT OF AN EXTRAORDINARY CASE:, The Journal of Nervous and Mental Disease 25, 1898-01, עמ' 20–30 doi: 10.1097/00005053-189801000-00002
  356. ^ Roland Kuhn, Charles H. Cahn, Eugen Bleuler’s Concepts of Psychopathology, History of Psychiatry 15, 2004-09, עמ' 361–366 doi: 10.1177/0957154X04044603
  357. ^ Ssucharewa, G.G. "Die schizoiden Psychopathien im Kindesalter" (PDF) (בגרמנית). נבדק ב-2023-02-02.
  358. ^ 358.0 358.1 Irina Manouilenko, Susanne Bejerot, Sukhareva—Prior to Asperger and Kanner, Nordic Journal of Psychiatry 69, 2015-08-18, עמ' 1761–1764 doi: 10.3109/08039488.2015.1005022
  359. ^ How history forgot the woman who defined autism, Spectrum | Autism Research News, ‏2018-11-07 (באנגלית אמריקאית)
  360. ^ S. Wolff, The first account of the syndrome Asperger described?: Translation of a paper entitled ?Die schizoiden Psychopathien im Kindesalter by Dr. G. E. Ssucharewa; scientific assistant, which appeared in 1926 in the Monatsschrift for Psychiatrie und Neurologie 60:235?261, European Child & Adolescent Psychiatry 5, 1996-09, עמ' 119–132 doi: 10.1007/BF00571671
  361. ^ Annio Posar, Paola Visconti, Tribute to Grunya Efimovna Sukhareva, the woman who first described infantile autism, Journal of Pediatric Neurosciences 12, 2017, עמ' 300 doi: 10.4103/jpn.JPN_46_17
  362. ^ Simon Baron-Cohen, Leo Kanner, Hans Asperger, and the discovery of autism, The Lancet 386, 2015-10-03, עמ' 1329–1330 doi: 10.1016/S0140-6736(15)00337-2
  363. ^ Herwig Czech, Hans Asperger, National Socialism, and “race hygiene” in Nazi-era Vienna, Molecular Autism 9, 2018-12, עמ' 29 doi: 10.1186/s13229-018-0208-6
  364. ^ Elon Green, Rewriting The History of Autism, The Atlantic, ‏2015-08-17 (באנגלית)
  365. ^ Das psychisch abnorme Kind, Hans Asperger, WIENER KLINISCHE WOCHENSCHRIFT, 1938
  366. ^ A brief summary of Hans Asperger’s 1938 “Psychically abnormal child” | Stuart Neilson (באנגלית אמריקאית)
  367. ^ Hans Asperger, Die „Autistischen Psychopathen” im Kindesalter, Archiv für Psychiatrie und Nervenkrankheiten 117, 1944-06, עמ' 76–136 doi: 10.1007/BF01837709
  368. ^ Irina Manouilenko, Susanne Bejerot, Sukhareva—Prior to Asperger and Kanner, Nordic Journal of Psychiatry 69, 2015-08-18, עמ' 1761–1764 doi: 10.3109/08039488.2015.1005022
  369. ^ Christopher Gillberg, Lorna Wing OBE, MD, FRCPsych: Formerly psychiatrist and physician, Social Psychiatry Unit, Institute of Psychiatry, King's College London, co-founder of the UK National Autistic Society, BJPsych Bulletin 39, 2015-02, עמ' 52–53 doi: 10.1192/pb.bp.114.048900
  370. ^ Kanner, L., Autistic disturbances of affective contact, APA PsycNet, ‏1943 (באנגלית)
  371. ^ "Autistic Disturbances of Affective Contact" (1943), by Leo Kanner | The Embryo Project Encyclopedia, embryo.asu.edu
  372. ^ 372.0 372.1 Nicole E. Rosen, Catherine Lord, Fred R. Volkmar, The Diagnosis of Autism: From Kanner to DSM-III to DSM-5 and Beyond, Journal of Autism and Developmental Disorders 51, 2021-12, עמ' 4253–4270 doi: 10.1007/s10803-021-04904-1
  373. ^ Noah J. Sasson, Amy E. Pinkham, Kimberly L. H. Carpenter, Aysenil Belger, The benefit of directly comparing autism and schizophrenia for revealing mechanisms of social cognitive impairment, Journal of Neurodevelopmental Disorders 3, 2011-06, עמ' 87–100 doi: 10.1007/s11689-010-9068-x
  374. ^ Schizophrenia or Autism: A brief history of schizophrenia and autism and how to spot the difference, Insights of a Neurodivergent Clinician (באנגלית אמריקאית)
  375. ^ Leo Kanner’s 1943 paper on autism, Spectrum | Autism Research News, ‏2007-12-07 (באנגלית אמריקאית)
  376. ^ Autism in the DSM – The Autism History Project, blogs.uoregon.edu
  377. ^ The evolution of ‘autism’ as a diagnosis, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2018-05-09 (באנגלית אמריקאית)
  378. ^ 378.0 378.1 Leo Kanner, Problems of nosology and psychodynamics of early infantile autism., American Journal of Orthopsychiatry 19, 1949-07, עמ' 416–426 doi: 10.1111/j.1939-0025.1949.tb05441.x
  379. ^ Early Infantile Autism and the Refrigerator Mother Theory (1943-1970) | The Embryo Project Encyclopedia, embryo.asu.edu
  380. ^ גיל ונטורה, "אני מודה - לפעמים, גם פסיכולוגים אומרים שטויות", באתר ynet, 12 בדצמבר 2007
  381. ^ "Bad Parenting" Does Not Cause Autism, Verywell Health (באנגלית)
  382. ^ James Harris, Leo Kanner and autism: a 75-year perspective, International Review of Psychiatry 30, 2018-01-02, עמ' 3–17 doi: 10.1080/09540261.2018.1455646
  383. ^ Special to the New York Times (1981-02-08). "Charles B. Ferster, 58; Psychology Researcher". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-05-12.
  384. ^ Applied Behavior Analysis – The Autism History Project, blogs.uoregon.edu
  385. ^ History Of ABA Therapy & Who Invented It?, www.crossrivertherapy.com
  386. ^ Lauretta Bender, 1897-1987 – The Autism History Project, blogs.uoregon.edu
  387. ^ Lauretta Bender, “The Autistic Child,” 1960 – The Autism History Project, blogs.uoregon.edu
  388. ^ Gloria Faretra, Lauretta bender on autism: A review, Child Psychiatry & Human Development 10, 1979-12, עמ' 118–129 doi: 10.1007/BF01433504
  389. ^ L. D. Ryan, R. Roskoski, Selective release of newly synthesised and newly captured GABA from synaptosomes by potassium depolarisation, Nature 258, 1975-11-20, עמ' 254–256 doi: 10.1038/258254a0
  390. ^ Melanie Glock, Bernard Rimland’s "Infantile Autism": The book that changed autism, Autism Research Institute, ‏2014-03-13 (באנגלית אמריקאית)
  391. ^ Bernard Rimland, Infantile autism : the syndrome and its implications for a neural theory of behavior by Bernard Rimland, Ph.D., London ; Philadelphia : Jessica Kingsley Publishers, 2015, מסת"ב 978-1-84905-789-9
  392. ^ 392.0 392.1 Thomas H. Maugh II, Bernard Rimland, 78; author was the father of modern autism research, Los Angeles Times, ‏2006-11-26 (באנגלית אמריקאית)
  393. ^ "ASA Founder, Pioneer in autism research, support, to be honored by community he founded". US Newswire. Washington. 22 בנובמבר 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  394. ^ behavioranalysishistory / Ferster, Charles, behavioranalysishistory.pbworks.com
  395. ^ John Borrero, About This Journal, Journal of Applied Behavior Analysis, University of Maryland, Baltimore County doi: 10.1002/(issn)1938-3703.
  396. ^ Presence, ABA Therapy for Autism: Why is it so Popular and Controversial?, Presence, ‏2019-01-01 (באנגלית אמריקאית)
  397. ^ ABA: Inside the controversy surrounding the most popular therapy on autistic children in Ontario, The Pointer (באנגלית)
  398. ^ Michael Rutter, Genetic Studies of Autism: From the 1970s into the Millennium, Journal of Abnormal Child Psychology 28, 2000-02-01, עמ' 3–14 doi: 10.1023/A:1005113900068
  399. ^ R. DeLong, C. Nohria, Psychiatric family history and neurological disease in autistic spectrum disorders, Developmental Medicine and Child Neurology 36, 1994-05, עמ' 441–448
  400. ^ Gerhard Bosch, Infantile autism; a clinical and phenomenological-anthropological investigation taking language as the guide, Berlin, New York, Springer-Verlag, 1970. (בengger)
  401. ^ Carolyn Cole, What is Asperger’s Syndrome, Guiding Pathways, ‏2018-01-24 (ב־Australian English)
  402. ^ The history of autism, www.autism.org.uk (באנגלית)
  403. ^ Lorna Wing, Judith Gould, Severe impairments of social interaction and associated abnormalities in children: Epidemiology and classification, Journal of Autism and Developmental Disorders 9, 1979-03, עמ' 11–29 doi: 10.1007/BF01531288
  404. ^ 404.0 404.1 Lynn Waterhouse, Lorna Wing, Robert Spitzer, Bryna Siegel, Pervasive developmental disorders: From DSM-III to DSM-III-R, Journal of Autism and Developmental Disorders 22, 1992-12, עמ' 525–549 doi: 10.1007/BF01046326
  405. ^ Lorna Wing, Asperger's syndrome: a clinical account, Psychological Medicine 11, 1981-02, עמ' 115–129 doi: 10.1017/S0033291700053332
  406. ^ Simon Baron-Cohen, Ami Klin, What’s so special about Asperger Syndrome?, Brain and Cognition 61, 2006-06, עמ' 1–4 doi: 10.1016/j.bandc.2006.02.002
  407. ^ Mnookin, Seth (2018-06-18). "Was Autism a Nazi Invention?". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-05-26.
  408. ^ Volkmar F.R., Bregman J., Cohen D.J., Cicchetti D.V, DSM-III and DSM-III-R diagnoses of autism, American Journal of Psychiatry 145, 1988-11, עמ' 1404–1408 doi: 10.1176/ajp.145.11.1404
  409. ^ McCarthy, Jay (2018-12-13). "Rain Man at 30: damaging stereotype or 'the best thing that happened to autism'?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-05-27.
  410. ^ Knights, Karl (2018-12-17). "Rain Man made autistic people visible. But it also entrenched a myth". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-05-27.
  411. ^ Patricia Henderson, 'Rain Man': 30 Years of Misrepresenting Autism, MovieBabble, ‏2018-12-18 (באנגלית אמריקאית)
  412. ^ Giacomo Rizzolatti, Maddalena Fabbri-Destro, Mirror neurons: from discovery to autism, Experimental Brain Research 200, 2010-01, עמ' 223–237 doi: 10.1007/s00221-009-2002-3
  413. ^ Vittorio Gallese, Luciano Fadiga, Leonardo Fogassi, Giacomo Rizzolatti, Action recognition in the premotor cortex, Brain 119, 1996, עמ' 593–609 doi: 10.1093/brain/119.2.593
  414. ^ Mirella Dapretto, Mari S Davies, Jennifer H Pfeifer, Ashley A Scott, Marian Sigman, Susan Y Bookheimer, Marco Iacoboni, Understanding emotions in others: mirror neuron dysfunction in children with autism spectrum disorders, Nature Neuroscience 9, 2006-01, עמ' 28–30 doi: 10.1038/nn1611
  415. ^ Ilan Dinstein, Cibu Thomas, Marlene Behrmann, David J. Heeger, A mirror up to nature, Current Biology 18, 2008-01, עמ' R13–R18 doi: 10.1016/j.cub.2007.11.004
  416. ^ 416.0 416.1 Andrew Solomon, The Autism Rights Movement, New York Magazine, ‏2008-05-23 (באנגלית אמריקאית)
  417. ^ History of ANI, www.autreat.com
  418. ^ Jim Sinclair, Don't Mourn for Us, Autism Network International newsletter 1, 1993
  419. ^ 419.0 419.1 American Psychiatric Association, DSM-5 Autism Spectrum Disorder Fact Sheet, psychiatry.org, ‏2013
  420. ^ DSM-IV – Diagnostic Classifications, Autism Society of Southern Arizona (באנגלית אמריקאית)
  421. ^ Ace Panol, Diagnostic Criteria for Autism Spectrum Disorder, The Autism Community in Action, ‏2020-06-05 (באנגלית אמריקאית)
  422. ^ DSM IV Criteria for Asperger's Disorder*, www.kennedykrieger.org (באנגלית)
  423. ^ American Psychiatric Association, DSM-IV Diagnostic Criteria for Asperger's Disorder, Psychiatric News 41, 2006-10-06, עמ' 21–21 doi: 10.1176/pn.41.19.0021a
  424. ^ Seyed Alireza Hosseini, Mohammed Molla, Asperger Syndrome, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2023
  425. ^ Temple Grandin, How People with Autism Think, Boston, MA: Springer US, 1995, עמ' 137–156, מסת"ב 978-1-4899-1288-6. (באנגלית)
  426. ^ firespringInt, Temple Grandin: Inside ASD, Autism Research Institute (באנגלית אמריקאית)
  427. ^ Manoush Zomorodi, Katie Monteleone, Sanaz Meshkinpour, How do different thinkers interpret the world?, NPR TED, ‏March 17, 2023
  428. ^ Timeline – The Autism History Project, blogs.uoregon.edu
  429. ^ Judy Singer, Odd People In: The Birth of Community amongst people on the Autistic Spectrum. A personal exploration based on neurological diversity
  430. ^ Kathy Leadbitter, Karen Leneh Buckle, Ceri Ellis, Martijn Dekker, Autistic Self-Advocacy and the Neurodiversity Movement: Implications for Autism Early Intervention Research and Practice, Frontiers in Psychology 12, 2021-04-12 doi: 10.3389/fpsyg.2021.635690
  431. ^ Gen Ishikawa, Kayo Ichihashi, [Autistic psychopathy or pervasive developmental disorder: how has Asperger's syndrome changed in the past sixty years?], Nihon Rinsho. Japanese Journal of Clinical Medicine 65, 2007-03, עמ' 409–418
  432. ^ autistic adults, www.autism.org.uk (באנגלית)
  433. ^ A Brief History of Pathological Demand Avoidance, www.autismawareness.com.au
  434. ^ Autism East Midlands – The Elizabeth Newson Centre, www.autism.org.uk (באנגלית)
  435. ^ Autism with PDA profile, Help for Psychology (באנגלית בריטית)
  436. ^ PDAadmin, PDA… the story so far, PDA Society Resources (באנגלית בריטית)
  437. ^ United Nations, World Autism Awareness Day – background, United Nations (באנגלית)
  438. ^ National Day Calendar, WORLD AUTISM AWARENESS DAY – April 2, National Day Calendar, ‏2023-04-02 (באנגלית אמריקאית)
  439. ^ World Autism Awareness Day, Autism Speaks (באנגלית)
  440. ^ Jeffrey P. Baker, Autism at 70 — Redrawing the Boundaries, New England Journal of Medicine 369, 2013-09-19, עמ' 1089–1091 doi: 10.1056/NEJMp1306380
  441. ^ The Good Doctor, 2017-09-25, נבדק ב-2023-05-26
  442. ^ Iati, Marisa (2023-05-14). "'The Good Doctor' memes go viral, reigniting debate about autism portrayal". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2023-05-26.
  443. ^ Bever, Lindsey (2019-09-20). "How a 'Sesame Street' Muppet became embroiled in a controversy over autism". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2023-05-26.
  444. ^ Meet Julia: Sesame Street's First Muppet on the Autism Spectrum » Victoria University, vicu.utoronto.ca (ב־Canadian English)
  445. ^ Celeste Biever, Web removes social barriers for those with autism, New Scientist 2610, 2007-06
  446. ^ Chloe Silverman, Fieldwork on Another Planet: Social Science Perspectives on the Autism Spectrum, BioSocieties 3, 2008-09, עמ' 325–341 doi: 10.1017/S1745855208006236
  447. ^ 447.0 447.1 https://www.facebook.com/verywell, 5 Controversies in the Autism Community, Verywell Health (באנגלית)
  448. ^ Sula Wolff, The history of autism, European Child & Adolescent Psychiatry 13, 2004-08 doi: 10.1007/s00787-004-0363-5
  449. ^ Patrick Chambres, Catherine Auxiette, Carole Vansingle, Sandrine Gil, Adult Attitudes Toward Behaviors of a Six-year-old Boy with Autism, Journal of Autism and Developmental Disorders 38, 2008-08, עמ' 1320–1327 doi: 10.1007/s10803-007-0519-5
  450. ^ Amanda D. Heidgerken, Gary Geffken, Avani Modi, Laura Frakey, A Survey of Autism Knowledge in a Health Care Setting, Journal of Autism and Developmental Disorders 35, 2005-06, עמ' 323–330 doi: 10.1007/s10803-005-3298-x
  451. ^ Melanie Glock, Defining Degrees of Autism: The Controversy and a Suggested Solution, Autism Research Institute, ‏2022-06-09 (באנגלית אמריקאית)
  452. ^ Mind the gap: What is missing in the autism research agenda?, University of Birmingham (באנגלית בריטית)
  453. ^ Autism Controversies, Autism Spectrum Explained (באנגלית)
  454. ^ Bonnie Evans, The first autism controversies, Manchester University Press, 2017. (באנגלית)
  455. ^ 455.0 455.1 455.2 455.3 What are the treatments for autism?, National Institute of Child Health and Human Development, ‏19 באפריל 2021 (באנגלית)
  456. ^ Early Intervention for Autism, National Institute of Child Health and Human Development, ‏19 באפריל 2021 (באנגלית)
  457. ^ 457.00 457.01 457.02 457.03 457.04 457.05 457.06 457.07 457.08 457.09 457.10 457.11 457.12 457.13 457.14 457.15 457.16 457.17 457.18 457.19 457.20 457.21 457.22 CDC, Treatment and Intervention Services for Autism Spectrum Disorder, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-03-09 (באנגלית אמריקאית)
  458. ^ 458.0 458.1 ח"כ מאיר כהן, מר מנחם וגשל, גב' גלית גבע, ד"ר הראל גורן, "דין וחשבון, הצוות הבין-משרדי לאסדרת הטיפול באוכלוסיית האנשים עם אוטיזם", באתר מהאתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. המידע הרלוונטי בעמוד 28, ‏23.6.2013
  459. ^ Micheal Sandbank, Kristen Bottema-Beutel, Shannon Crowley, Margaret Cassidy, Kacie Dunham, Jacob I. Feldman, Jenna Crank, Susanne A. Albarran, Sweeya Raj, Prachy Mahbub, Tiffany G. Woynaroski, Project AIM: Autism intervention meta-analysis for studies of young children., Psychological Bulletin 146, 2020-01, עמ' 1–29 doi: 10.1037/bul0000215
  460. ^ Behavioral Management Therapy for Autism, National Institute of Child Health and Human Development, ‏19 באפריל 2021 (באנגלית)
  461. ^ Sandoval-Norton, A.H., Shkedy, G. & Shkedy, D., Long-term ABA Therapy Is Abusive: A Response to Gorycki, Ruppel, and Zane, https://link.springer.com/, ‏2021
  462. ^ Aileen Herlinda Sandoval-Norton & Gary Shkedy, How much compliance is too much compliance: Is long-term ABA therapy abuse?, /www.tandfonline.com, ‏03 May 2019
  463. ^ C.L. Lynch, Invisible Abuse: ABA and the things only autistic people can see, https://neuroclastic.com/, ‏March 28, 2019
  464. ^ Lisa Weston, Joanne Hodgekins, Peter E. Langdon, Effectiveness of cognitive behavioural therapy with people who have autistic spectrum disorders: A systematic review and meta-analysis, Clinical Psychology Review 49, 2016-11, עמ' 41–54 doi: 10.1016/j.cpr.2016.08.001
  465. ^ Danielle Ung, Robert Selles, Brent J. Small, Eric A. Storch, A Systematic Review and Meta-Analysis of Cognitive-Behavioral Therapy for Anxiety in Youth with High-Functioning Autism Spectrum Disorders, Child Psychiatry & Human Development 46, 2015-08, עמ' 533–547 doi: 10.1007/s10578-014-0494-y
  466. ^ Sasha Walters, Maria Loades, Ailsa Russell, A Systematic Review of Effective Modifications to Cognitive Behavioural Therapy for Young People with Autism Spectrum Disorders, Review Journal of Autism and Developmental Disorders 3, 2016-06-01, עמ' 137–153 doi: 10.1007/s40489-016-0072-2
  467. ^ Yue Wang, Meng-Jie Wang, Ying Rong, Hui-Zhong He, Chang-Jiang Yang, Oxytocin therapy for core symptoms in autism spectrum disorder: An updated meta-analysis of randomized controlled trials, Research in Autism Spectrum Disorders 64, 2019-08, עמ' 63–75 doi: 10.1016/j.rasd.2019.03.007
  468. ^ Su Su Maw, Chiyori Haga, Effectiveness of cognitive, developmental, and behavioural interventions for Autism Spectrum Disorder in preschool-aged children: A systematic review and meta-analysis, Heliyon 4, 2018-09, עמ' e00763 doi: 10.1016/j.heliyon.2018.e00763
  469. ^ Hideki Takahashi, Kanae Matsushima, Toshihiro Kato, The Effectiveness of Dance/Movement Therapy Interventions for Autism Spectrum Disorder: A Systematic Review, American Journal of Dance Therapy 41, 2019-06, עמ' 55–74 doi: 10.1007/s10465-019-09296-5
  470. ^ Tomasz Trzmiel, Barbara Purandare, Michał Michalak, Ewa Zasadzka, Mariola Pawlaczyk, Equine assisted activities and therapies in children with autism spectrum disorder: A systematic review and a meta-analysis, Complementary Therapies in Medicine 42, 2019-02, עמ' 104–113 doi: 10.1016/j.ctim.2018.11.004
  471. ^ Matthew Hartley, Diana Dorstyn, Clemence Due, Mindfulness for Children and Adults with Autism Spectrum Disorder and Their Caregivers: A Meta-analysis, Journal of Autism and Developmental Disorders 49, 2019-10, עמ' 4306–4319 doi: 10.1007/s10803-019-04145-3
  472. ^ Christine K. Syriopoulou-Delli, Eleni Gkiolnta, Review of assistive technology in the training of children with autism spectrum disorders, International Journal of Developmental Disabilities 68, 2022-03-04, עמ' 73–85 doi: 10.1080/20473869.2019.1706333
  473. ^ Mohammed A. Saleh, Fazah Akhtar Hanapiah, Habibah Hashim, Robot applications for autism: a comprehensive review, Disability and Rehabilitation: Assistive Technology 16, 2021-08-18, עמ' 580–602 doi: 10.1080/17483107.2019.1685016
  474. ^ 474.0 474.1 474.2 474.3 474.4 Nutritional Therapy for Autism, National Institute of Child Health and Human Development, ‏31 בינואר 2017 (באנגלית)
  475. ^ Elisa Karhu, Ryan Zukerman, Rebecca S Eshraghi, Jeenu Mittal, Richard C Deth, Ana M Castejon, Malav Trivedi, Rahul Mittal, Adrien A Eshraghi, Nutritional interventions for autism spectrum disorder, Nutrition Reviews 78, 2020-07-01, עמ' 515–531 doi: 10.1093/nutrit/nuz092
  476. ^ טיפול באוטיזם, באתר האתר autism.org.il
  477. ^ "ניסויים קליניים", באתר הסבר על תהליך יציאת התרופות לשוק, מהאתר של עמותת מדעת
  478. ^ הוכחה שדיצה צחור היא אכן נוירולוגית ילדים מוסמכת, "רופאים בעלי רשיון ותחומי מומחיותם", באתר מהאתר של משרד הבריאות
  479. ^ ד"ר אילן דינשטיין, "אם מדענים הצליחו לגרום לחמוס לראות באמצעות מערכת השמיעה, מה נוכל ללמד בני-אדם? ואם נבין בדיוק מה מייחד מוח אוטיסטי, האם נוכל להחזיר את הגלגל אחורה ולאפשר לו ללמוד מחדש?", באתר מהאתר "אלכסון"
  480. ^ 480.0 480.1 אנונימי, טיפולים פסאודו-מדעיים לאוטיסטים, באתר מהאתר RationalWiki
  481. ^ 481.0 481.1 481.2 Beware of Non-Evidence-Based Treatments, Autism Science Foundation (באנגלית)
  482. ^ D. V. M. Bishop, Joel Swendsen, Psychoanalysis in the treatment of autism: why is France a cultural outlier?, BJPsych Bulletin 45, 2021-04, עמ' 89–93 doi: 10.1192/bjb.2020.138
  483. ^ "Bad Parenting" Does Not Cause Autism, Verywell Health (באנגלית)
  484. ^ Ralf W. Schlosser, Susan Balandin, Bronwyn Hemsley, Teresa Iacono, Facilitated Communication and Authorship: A Systematic Review, Augmentative and Alternative Communication 30, 2014-12, עמ' 359–368 doi: 10.3109/07434618.2014.971490
  485. ^ Jason C. Travers, Matt J. Tincani, Russell Lang, Facilitated Communication Denies People With Disabilities Their Voice, Research and Practice for Persons with Severe Disabilities 39, 2014-09, עמ' 195–202 doi: 10.1177/1540796914556778
  486. ^ Bronwyn Hemsley, Lucy Bryant, Ralf W Schlosser, Howard C Shane, Systematic review of facilitated communication 2014–2018 finds no new evidence that messages delivered using facilitated communication are authored by the person with disability, Autism & Developmental Language Impairments 3, 2018-01, עמ' 239694151882157 doi: 10.1177/2396941518821570
  487. ^ איך נשמעות המחשבות בראש של ילדה אוטיסטית שלא מדברת? | כאן מקשיבים – ללא מילים, נבדק ב-2021-08-13
  488. ^ Auditory Integration Training (AIT), Raising Children Network (באנגלית)
  489. ^ Yashwant Sinha, Natalie Silove, Katrina Williams, Andrew Hayen, Auditory integration training and other sound therapies for autism spectrum disorders, Chichester, UK: John Wiley & Sons, Ltd, 2004-01-26, עמ' CD003681.pub2. (באנגלית)
  490. ^ Auditory integration therapy for autism spectrum disorders, www.cochrane.org (באנגלית)
  491. ^ Holding therapy, Raising Children Network (באנגלית)
  492. ^ Holding Therapy, Association for Science in Autism Treatment (באנגלית אמריקאית)
  493. ^ The Dangers of Holding Therapy – The Natural Child Project, www.naturalchild.org
  494. ^ Herbert JD, Sharp IR, Gaudiano BA (2002). Separating fact from fiction in the etiology and treatment of autism: a scientific review of the evidence. Sci Rev Ment Health Pract. 1 (1): 23–43.
  495. ^ Williams KR (2006). The Son-Rise Program intervention for autism: prerequisites for evaluation. Autism. 10 (1): 86–102
  496. ^ Howlin P (2005). The effectiveness of interventions for children with autism. In Fleischhacker WW, Brooks DJ. Neurodevelopmental Disorders. Springer. pp. 101–119
  497. ^ עידן מוטולה, חשיפה: המטפלת המפורסמת מנפנפת בתואר שני יוקרתי, אבל הוא מפוברק, באתר שווים, ‏2019-10-27
  498. ^ 5 Pseudo-Science Myths About Treating Autism, www.appliedbehavioranalysisedu.org, ‏2017-08-15 (באנגלית אמריקאית)
  499. ^ 499.0 499.1 Chloe Silverman, Fieldwork on Another Planet: Social Science Perspectives on the Autism Spectrum, BioSocieties 3, 2008-09, עמ' 325–341 doi: 10.1017/S1745855208006236
  500. ^ Bijal Trivedi, Autistic and proud of it, New Scientist (באנגלית אמריקאית)
  501. ^ Joseph Shapiro, Autism Movement Seeks Acceptance, Not Cures, npr, ‏June 26, 2006
  502. ^ Results and Analysis of the Autistic Not Weird 2022 Autism Survey – Autistic Not Weird, ‏2022-03-23 (באנגלית בריטית)
  503. ^ United Nations, World Autism Awareness Day – EN, United Nations (באנגלית)
  504. ^ Autistic Pride Day 2015: A Message to the Autistic Community – Autistic Self Advocacy Network, https://autisticadvocacy.org/, ‏2015-06-18 (באנגלית אמריקאית)
  505. ^ About Autreat, www.autreat.com
  506. ^ Ginny Russell, Steven K. Kapp, Daisy Elliott, Chris Elphick, Ruth Gwernan-Jones, Christabel Owens, Mapping the Autistic Advantage from the Accounts of Adults Diagnosed with Autism: A Qualitative Study, Autism in Adulthood 1, 2019-06, עמ' 124–133 doi: 10.1089/aut.2018.0035
  507. ^ Rosa A. Hoekstra, Fikirte Girma, Bethlehem Tekola, Zemi Yenus, Nothing about us without us: the importance of local collaboration and engagement in the global study of autism, BJPsych International 15, 2018-05, עמ' 40–43 doi: 10.1192/bji.2017.26
  508. ^ Autism Research: Nothing About Us, Without Us! – Autistic Self Advocacy Network, https://autisticadvocacy.org/, ‏2021-07-07 (באנגלית אמריקאית)
  509. ^ Nothing About Us, Without Us: Playing a Part in the Neurodiversity Revolution | Milestones Autism Resources | March 30, 2021, www.milestones.org (באנגלית)
  510. ^ Cole G. Kingsbury, Elizabeth C. Sibert, Zachary Killingback, Christopher L. Atchison, “Nothing about us without us:” The perspectives of autistic geoscientists on inclusive instructional practices in geoscience education, Journal of Geoscience Education 68, 2020-10-01, עמ' 302–310 doi: 10.1080/10899995.2020.1768017
  511. ^ Karin E. van den Bosch, Anna Krzeminska, Eun Young Song, Lineke B. E. van Hal, Mitzi M. Waltz, Hannah Ebben, Alice P. Schippers, Nothing about us, without us: A case study of a consumer-run organization by and for people on the autism spectrum in the Netherlands, Journal of Management & Organization 25, 2019-07, עמ' 464–480 doi: 10.1017/jmo.2018.54
  512. ^ Firstpath Autism, Autism Awareness: History & Symbols, FirstPath Autism, ‏2016-04-02 (באנגלית אמריקאית)
  513. ^ Drew Melson, The Autism Puzzle Piece Design, Sarah Dooley Center for Autism, ‏2021-10-27 (באנגלית)
  514. ^ Chaps Pit Beef, The History and Meaning of the Autism Puzzle Piece, Chaps Pit Beef, ‏2019-04-01 (באנגלית אמריקאית)
  515. ^ Valerie, Why The Puzzle Piece Isn’t Used in Autism Acceptance, Rock Paper Scissors, ‏2022-03-28 (באנגלית)
  516. ^ The Ableist History of the Puzzle Piece Symbol for Autism, In the Loop About Neurodiversity, ‏2019-03-20 (באנגלית)
  517. ^ Altogether Autism, Autism no puzzle, nothing wrong with us, Altogether Autism, ‏2021-03-28 (ב־)
  518. ^ Aviva Seigler, Autistic History: Aspies For Freedom, Fierce Autie, ‏2021-06-19 (באנגלית)
  519. ^ Donnesa McPherson AAS, Symbols for Autism: What Do They Mean?, Autism Parenting Magazine, ‏2022-04-05 (באנגלית אמריקאית)
  520. ^ Jayar Brenner, Michigan State University, The Puzzle Piece Vs. Infinity Symbol — What To Use To Represent Autism?, Study Breaks, ‏2021-08-26 (באנגלית אמריקאית)
  521. ^ Why is the infinity symbol used for autism?, www.calendar-canada.ca
  522. ^ Corinne Gray, Light It Up Gold for Autism Acceptance, URevolution, ‏2022-06-23 (באנגלית)
  523. ^ 5 Things You Can Do Instead of Light it Up Blue for Autism Acceptance Day, Autistic Mama, ‏2019-04-02 (באנגלית אמריקאית)
  524. ^ Kaylene, 5 Shocking Reasons NOT to Light it Up Blue for Autism Day, Autistic Mama, ‏2020-03-29 (באנגלית אמריקאית)
  525. ^ Autistic advocacy, Before you donate to Autism Speaks, Consider the facts, autisticadvocacy.org
  526. ^ Tori Morales, Autism Speaks is the Largest Autism Organization — So Why Don’t Autistic People Like it?, ArtfullyAutistic, ‏2022-07-16 (באנגלית)
  527. ^ Why I Do Not Support Autism Speaks, Autistic Mama, ‏2018-02-07 (באנגלית אמריקאית)
  528. ^ Lee Beaudrot, This April, Don’t Support Autism Speaks, FSView (באנגלית אמריקאית)
  529. ^ Jane Green, Why ‘Going Gold’ is important on Autism Acceptance Day – 2nd April, edpsy.org.uk, ‏2021-04-02 (באנגלית בריטית)
  530. ^ Why ‘Going Gold' for Autism acceptance is important in April, Social Care Institute for Excellence (SCIE) (באנגלית)
  531. ^ Márcia Cristina Maciel de Aguiar, Milena Pereira Pondé, Parenting a child with autism, Jornal Brasileiro de Psiquiatria 68, 2019-03, עמ' 42–47 doi: 10.1590/0047-2085000000223
  532. ^ Levinovitz, Alan. "An Alternative-Medicine Believer's Journey Back to Science". Wired (באנגלית אמריקאית). ISSN 1059-1028. נבדק ב-2023-04-01.
  533. ^ Jeffrey S. Karst, Amy Vaughan Van Hecke, Parent and Family Impact of Autism Spectrum Disorders: A Review and Proposed Model for Intervention Evaluation, Clinical Child and Family Psychology Review 15, 2012-09, עמ' 247–277 doi: 10.1007/s10567-012-0119-6
  534. ^ Guillermo Montes, Jill S. Halterman, Association of Childhood Autism Spectrum Disorders and Loss of Family Income, Pediatrics 121, 2008-04-01, עמ' e821–e826 doi: 10.1542/peds.2007-1594
  535. ^ View Author Archive, Email the Author, Follow on Twitter, Get author RSS feed, I didn't find out I was autistic until I was an adult at 35, ‏2021-07-30 (באנגלית אמריקאית)
  536. ^ אודי הלר, אוטיסטים מן המניין. שוויון אזרחי כתנאי לביטחון לאומי, באתר ynet, 19 בדצמבר 2021
  537. ^ 537.0 537.1 לילי אבירי, רנטה גורבטוב, מירי בן שמחון, סקירת השירותים החברתיים של משרד הרווחה לשנת 2011
  538. ^ 538.0 538.1 הצוות הבין-משרדי לאסדרת הטיפול באוכלוסיית האנשים עם אוטיזם, דו"ח ביניים ליום 23 ליוני 2013, עמ' 10
  539. ^ seoweb, שילוב אוטיסטים בצבא: יותר ויותר צעירים אוטיסטים מתגייסים לצה"ל בכל שנה, באתר אוטיזם אונליין, ‏2017-07-11
  540. ^ 540.0 540.1 שירות בצה"ל לצעירים עם אספרגר ועל רצף האוטיזם, באתר כל-זכות
  541. ^ "תתקדמו", באתר מתגייסים
  542. ^ ההשוואה בין מסלולי השירות האפשריים לצעירים על רצף האוטיזם, באתר מתגייסים
  543. ^ שגיאת לואה: too many expensive function calls.מעין מנלה, כנס הגיוון בהייטק"צה"ל הוא המעסיק הגדול בעולם של אוטיסטים, זה גיים צ'יינג'ר", באתר כלכליסט, 29 בינואר 2023
  544. ^ שגיאת לואה: too many expensive function calls., היסטוריה בצה"ל: 3 חיילים על הרצף האוטיסטי יצאו לקורס קצינים, באתר ynet, 2 בדצמבר 2022
  545. ^ How Has Autism Been Portrayed in the Media?, Applied Behavior Analysis Programs Guide (באנגלית)
  546. ^ Kerry Baptiste, Hollywood Autism: the good, the bad, and the downright insulting, Outtake Magazine, ‏2021-06-29 (באנגלית בריטית)
  547. ^ Sandra C Jones, Chloe S Gordon, Simone Mizzi, Representation of autism in fictional media: A systematic review of media content and its impact on viewer knowledge and understanding of autism, Autism, 2023-02-19, עמ' 136236132311557 doi: 10.1177/13623613231155770
  548. ^ גאולה אבן סער, הצעירה האוטיסטית שתעשה היסטוריה על המסך, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באפריל 2022
  549. ^ סמדר פלק-פרץ, מעל ומעבר לרטוריקת העצבות: ייצוגי אוטיזם בספרות ילדים ישראלית עכשווית, בין השורות 2, תשע"ח, עמ' 114-136

שגיאת לואה: too many expensive function calls.

אוטיזם
מאפיינים ומיומנויות הקשורים לאוטיזם חשחוש • מיקוד יתר • אקולליה • אידיוסינקרטיה • ליקוי בתפקודים הניהוליים • הצפה חושית • מלטדאון אוטיסטי • שאטדאון אוטיסטי • שחיקה אוטיסטית • תחום עניין אוטיסטי • הליכה על קצות האצבעות • הפרעה לעיבוד התחושתי • אלקסיתימיה • דיספרקסיה • אילמות סלקטיבית • סטראוטיפיות • עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה • היפרלקסיה
אבחנות שבוטלו ואוחדו עם הספקטרום האוטיסטי תסמונת אספרגר • PDD-NOS • הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית
מונחים הקשורים לאוטיזם מגוון נוירולוגי • נוירוטיפיקליות • בעיית האמפתיה הכפולה • תרבות אוטיסטית • קהילה אוטיסטית • אוטיזם בישראל • הפרעה נוירו-התפתחותית • תאוריית האם הקרה
תופעות נלוות לאוטיזם סינסתזיה • הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה • מוגבלות שכלית התפתחותית
טיפול שגיאת לואה: too many expensive function calls.
שגיאת לואה: too many expensive function calls.
גישות פסיכו-חינוכיות ריפוי בעיסוק • קלינאות תקשורת • תקשורת תומכת וחליפית • פסיכותרפיה התנהגותית • ניתוח התנהגות יישומי
גישות משלימות טיפול בעזרת בעלי חיים • טיפול באמנויות • טיפול במוזיקה • רכיבה טיפולית
חוקרים בתחום ליאו קנר • הנס אספרגר • גרוניה סוחרבה • ברונו בטלהיים • אויגן בלוילר • לורנה וינג
פעילי זכויות אוטיסטים ארי נאמן • ג'ים סינקלייר • דונה ויליאמס • טמפל גרנדין • דון פרינס-יוז
מועדים יום המודעות העולמי לאוטיזם • חג האוטיסטים הבין-לאומי
ארגונים ועמותות קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל • אספים לחופש • אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם • אותי - עמותה ישראלית לאוטיזם • תתקדמו • האגודה למדע בטיפול באוטיזם • המרכז הלאומי לחקר אוטיזם • מרכז מפנה • רשת האוטיסטים הבין-לאומית • רשת הייצוג העצמי האוטיסטית • תנועת הזכויות האוטיסטית • שלוה (ארגון) • שק"ל • אקים


ערך מומלץ

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

שגיאת לואה: too many expensive function calls.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאת לואה: too many expensive function calls.37254823אוטיזם

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אוטיזם&oldid=2384016"