רכיבה טיפולית

רכיבה טיפולית היא שיטת טיפול בעזרת בעלי חיים הנהוגה ברחבי העולם, המשלבת מרכיבים חינוכיים, פסיכולוגיים ושיקומיים בעזרת סוסים. קהל היעד של הרכיבה הטיפולית הוא ילדים, מתבגרים או מבוגרים בעלי לקויות או הפרעות רגשיות.

ליחס הנרקם בין המטופל ובין בעל החיים תפקיד תמיכתי משום שחוויות הרכיבה הטיפולית מתורגמות לעולמות התוכן השונים בחייו של המטופל. מטרת הטיפול היא השגת התפתחות במישור האישי והחברתי כאשר הטמעת התכנים הטיפוליים מושגת באמצעות מגע ישיר עם בעל החיים, טיפול בסוס, הדרכתו בביצוע תרגילים שונים ועבודה באורווה.

בזמן הרכיבה נוצר קשר בין הסוס, המטופל והמטפל, המאפשר למטופל לחוות חוויות חושיות-מוטוריות, רגשיות ותקשורתיות. כלומר, המטופל יכול לחוות הצלחות, פחדים וכישלונות, ולעבד אותם באופן חיובי בסביבה תומכת, לפתח מודעות עצמית ולקדם את הצמיחה האישית. גם השהות בסביבה פתוחה ובטבע תורמת ליצירת מרחב מתאים לחוויות אלו.

היסטוריה

כבר בשנת 600 לפנה"ס תיעד אורבסיס מלידיה העתיקה, את הערך הטיפולי של הרכיבה. כבר באותה התקופה היה ידוע שרכיבה היא יותר מסתם כלי תחבורה: זו הייתה גם דרך לשיפור הבריאות וההרגשה הכללית של אנשים עם מוגבלויות והיא נתפסה כרכיבה טיפולית היכולה לסייע לאוכלוסייה נזקקת.

המחקר הראשון על ערך הרכיבה כטיפול דווח ב-1875. רופא צרפתי בשם קאסיין השתמש ברכיבה לטיפול במצבים שונים, והגיע למסקנה שהטיפול תרם לריפוי במצבים מסוימים של הפרעות עצביות, על ידי שיפור היציבה, איזון התנועתיות של הפרקים, ושיפור המצב הפסיכולוגי.

לקראת סוף המאה, הכירה אנגליה ברכיבה לנכים כדרך טיפולית ולכן מלחמת העולם הראשונה הציעה את הטיפול ברכיבה לחיילים פצועים בבית חולים אוקספורד.

בשנת 1946 הונהג לראשונה טיפול ברכיבה בסקנדינביה כדרך טיפול בעקבות שתי התפרצויות אלימות של מגפת הפוליו, גם באנגליה החלו לטפל בחולים שחלו במחלת הפוליו בדרך טיפול זו.

ליז הרטל, רוכבת סוסים ידועה, נדבקה במחלה. על אף שניתוח ופיזיותרפיה עזרו לה ללכת מחדש בעזרת מקלות הליכה, היא הייתה נחושה לחזור ולרכוב באופן עצמאי. היא החלה לרכוב בהשגחה כל יום כדי לשפר את חוזק השרירים ואת הקואורדינציה הכללית.

ליז העלתה את המודעות לרכיבת נכים כאשר זכתה במדליית כסף ברכיבה אומנותית במשחקים האולימפיים בהלסינקי ב-1952. היא ביחד עם אולה הארפוז, מאמנת גופנית מקופנהגן, החלו להשתמש ברכיבה טיפולית על סוסים כטיפול לחוליהם.

כתוצאה מכך בשנת- 1969 נוסד ארגון הרכיבה האנגלי לנכים (RDA) בתמיכה נלהבת של המשפחה המלכותית.

בשנה זו הוקם גם ארגון הרכיבה של הנכים בצפון אמריקה במטרה לשמש תפקיד כגוף מייעץ למגוון של קבוצות רכיבה לנכים בארצות הברית ובארצות השכנות. הארגון אחראי לנוהלי הבטיחות ולאימונים, למדריכי רכיבה מדופלמים, למרכזים לטיפולי רכיבה, למטפלים ברכיבה העומדים בדרישות הגבוהות של הארגון ולאינפורמציה עדכנית. בנוסף מציע הארגון הנחות בנושאי ביטוח לחברים.

סוגי טיפול

קיימים שלושה סוגי טיפול באמצעות סוסים:

רכיבה טיפולית

פעילות תרפיסטית הנעשית על ידי מדריך רכיבה. המטופל עושה תרגילים בהתאם להוראות: הפעלת שרירים, חציית קו אמצע, שיווי משקל, קליעה למטרה וכו', כאשר הסוס עומד או נע לאיטו. התרגילים מתקדמים בקושיים כדי להגביר כוח, שיווי משקל וגמישות מפרקים.

היפותרפיה

הטיפול נעשה באמצעות פיזיותרפיסט, או מרפא בעיסוק, כשגב הסוס מהווה אמצעי לטיפול ממוקד בלקות ספציפית כמו שיתוק מוחין או חולשת שרירים. מטרת הטיפול הוא לשפר את איכות ההליכה, מוטוריקה גסה, שיווי משקל ותנועתיות מפרקים . זה טיפול פרא-רפואי בלקות כלשהי, על גבי הסוס.

פסיכותרפיה בעזרת סוס

טיפול פסיכולוגי שבו מטפל מוסמך לבריאות הנפש משתמש בסוס כאמצעי להעברת רגשות, היקשרות, קבלה, חוסר שיפוטיות ופעילות קבוצתית.

ענף זה עוסק בהיבטים נפשיים, רגשיים, קוגניטיביים, התנהגותיים וחברתיים של המטופל. מדובר בתהליך פסיכותרפיה תוך שימוש בחוויה הממשית הקיימת בזמן פעילות עם סוסים ובמרכיבים הרבים שמעורבים במפגש זה כבסיס לעבודה טיפולית, לחקירה פסיכוטרפויטית.

המבנה הבסיסי של צורת עבודה זו מקביל לשלד של כל תהליך פסיכותרפיה והוא מתבצע על ידי מטפל מוסמך מתחומי בריאות הנפש אשר הוא מומחה לסוסים בנוסף למטפל בעזרת סוסים מוסמך.

תועלת הרכיבה הטיפולית

הרכיבה הטיפולית מהווה דרך לחיבור בין גוף ונפש ובעזרתה ניתן להתמודד עם קשיים התנהגותיים, רגשיים, נפשיים ומוטוריים, במהלך התהליך לומד המטופל להיות מנהיג. לומד להבין את הסוס, לתקשר איתו באופן מילולי ודרך שפת הגוף. הקשר החם הנוצר עם הסוס והיכולת לשלוט ולטפל בחיה גדולה מעניקים למטופל אושר, תחושת ביטחון עצמי ומסוגלות. דרך הטיפול בסוס לומד המטופל לטפל בעצמו ולהכיר את יכולותיו מחדש.

מבחינה פיזית, הרכיבה הטיפולית משפרת את זרימת הדם, הנשימה, שיווי משקל, קואורדינציה, זריזות ומוטוריקה. לדוגמה, לימוד תפעול המושכות בצורה נכונה משפר את המוטוריקה העדינה של האצבעות והידיים בשילוב שיפור מוטוריקה גסה של גפיים לדירבון הסוס.

יתרונות הסוס בשיטת הטיפול

הסוס "מציע" למטופל קשר בלתי תלוי, כלומר הוא אינו שיפוטי ומקבל כל אדם באשר הוא. תכונותיו של הסוס, גודלו, המגע, החום, תחושת הנשיאה (Holding) על גבו, תנועתיות הרכיבה, עצם היותו ישות המחפשת קרבה וכזו המגיבה ברגישות לסביבה, מספקים תחושת ביטחון, הכלה, קבלה ונחמה. הסוס כל הזמן נמצא שם עבור הילד, כל הזמן "רואה" אותו, מגיב אליו, נותן לו מקום, אישור והכרה.

בנוסף, הרכיבה בטבע הפתוח, בנוף הירוק והטיפול בסוסים, מרגיעים ומהנים. כך נוצרת מסגרת עבודה ייחודית העוזרת להסיר את גבולות החברה ולחציה, ומספקת סביבה רגועה ופחות "מאיימת", המאפשרת לרוכב להפתח, וכך גם מטפחת מצע מתאים לביטוי רגשי.

כמו כן, לסוג התקשורת עם הסוס אופי יותר התנהגותי ופחות מילולי, דבר המאפשר למטופל מרחב התבטאות יותר בטוח ומותאם לצרכיו וליכולותיו.