ניתוח התנהגות יישומי

ניתוח התנהגות יישומי, או ABA ‏(ראשי תיבות: Applied Behavior Analysis), הוא אחד משלושת התחומים של ניתוח ההתנהגות. השניים האחרים הם: ניתוח התנהגות ניסויי - או אקספרימנטלי - וביהביוריזם. ניתוח ההתנהגות היישומי זהו מדע החוקר את השפעות הסביבה על התנהגות האדם, ומפתח שיטות על בסיס חוקי ההתנהגות ליישום בשיפור התנהגויות בעלות משמעות חברתית. ניתוח ההתנהגות היישומי משתמש גם בניסויים על מנת למצוא את המשתנים אשר אחראים על שינוי ההתנהגות.

רקע היסטורי

ערך מורחב – ביהביוריזם

בסוף המאה ה-19 פיזיולוגים עשו תגליות מרשימות בתחומי הרפלקסים והאנטומיה של הגוף, אך באותו הזמן התאוריות הפסיכולוגיות המרכזיות בעולם הסתמכו על חקר ה'תודעה' וה'נפש' באמצעות שיטות אינטרוספקטיביות (התבוננות פנימית). בתחילת המאה ה-20, כתגובה לכישלון של פסיכולוגיית המעמקים לניבוי ושליטה של ההתנהגות, נוסד ה'ביהביוריזם המתודולוגי' של ג'ון ווטסון, שהציע דרכי מחקר חדשות לחקר התנהגות האדם (ובעלי החיים) והתבסס ברובו על התגליות האחרונות של הפיזיולוגיה (תורת הרפלקסים המותנים והבלתי מותנים של איוואן פבלוב).

מאוחר יותר, בשנת 1938, ב. פ. סקינר פרסם את ספרו הראשון התנהגות האורגניזמים, ששם מתאר נתונים של ניסויי מעבדה שנערכו כ-7 שנים. בספר הוא מתאר את חוקי התנהגות רבים שגילה. סקינר, לעומת פבלוב, אינו חקר רפלקסים פשוטים, אלא התמקד בחקר ה"התנהגות של האורניזם כשלם" בסביבה. הוא גילה חוקיות וסדר שלא נצפו לפני כן ומתאר את חוקי ההתנהגות האופרנטית. לאחר שסקינר אוסף מספיק נתונים מדעיים, הוא יוצר תחום מדעי חדש - ניתוח ההתנהגות ומרחיב רבות את המתודולוגיה לחקר ההתנהגות.

בשנת 1949 פסיכולוג בשם פול פולר ניסה להשתמש בטכניקות ההתניה האופרנטית מחוץ למעבדה וללמד נער עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה לזוז. הרופאים טענו שהנער הזה לעולם לא יוכל לזוז, אך פולר השתמש בחיזוק חיובי, ונתן לאותו נער מזרק עם חלב מתוק בכל פעם שהנער הרים את ידו. כתוצאה מיכך, הנער התחיל לעלות את ידו בתדירות גבוה יותר. מאז החלו מחקרים רבים בשימוש עקרונות מדע ההתנהגות מחוץ למעבדה. אלה היו הזמנים (שנות ה-50 וה-60) בהם נוצר תחום חדש - ניתוח התנהגות יישומי. בשנת 1968 שלושה חוקרים (דונלד באייר, מונטרוס וולף וטוד ריסלי) פרסמו מאמר שנחשב עד היום כהתיאור העיקרי של שיטת ה-ABA. במאמר הם מתארים שבעה קריטריונים של ה-ABA: יישומי, התנהגותי, אנאליטי (ניתוחי), טכנולוגי, קונספטואלי, אפקטיבי וכללי.

הקריטריונים של ניתוח ההתנהגות היישומי

להלן שבעת הקריטריונים שתוארו במאמרם של דונלד באייר, מונטרוס וולף וטוד וויסלי, שפורסם בשנת 1968:

יישומי - המילה "יישומי" מהווה את מטרת השיטה. שיפור התנהגות בעלת משמעות חברתית, על מנת לשפר את חיי הקליינט.

התנהגותי - המטרה של ה-ABA לעבוד על ההתנהגות, ולא על תיאור ההתנהגות. מנתח ההתנהגות צריך לבחון את כל ההתנהגויות שמשתנות לאחר ההתערבות, כולל את עצמו.

אנאליטי (ניתוחי) - המילה "ניתוח" מסמלת את הקשר הפונקציונלי בין המשתנים שצריך למצוא ולשלוט עליו על מנת לשנות התנהגות.

טכנולוגי - אם כל מנתח התנהגות יקח תיאור של תוכנית הלמידה, אז הוא יוכל לשחזר את התוכנית עם תוצאות זהות. זה אומר שתוכנית הלמידה צריכה להיות מתוארת בדיוק רב, וללא פרטים שאינם וודאים. קופר מתאר מנגנון לבדיקה טכנולוגית: "תנו לאדם בעל הסמכה ב-ABA לקרוא בריכוז את התיאור של הפרוצדורות ואז לשחזר אותם. אם הוא עושה טעויות, מוסיף צעדים מיותרים או מפספס דברים, או שואל שאלות כדי לבדוק בוודאות את הכתוב, אז התיאור הוא לא מספיק טכנולוגי וזקוק לשדרוג."

קונספטואלי - השיטות שבהם משתמשים בניתוח ההתנהגות היישומי, צריכות להיות מאוחדות תחת עקרונות תאורטיים משותפים.

אפקטיבי - בשימוש בשיטות ההתנהגותיות בשינוי ההתנהגות, תמיד משגיחים על התוצאה. בפרט, העבודה מתרחשת לא עם הערך התאורטי של המשתנה, אלא עם הערך היישומי (חברתי) בשינוי ההתנהגות.

כללי - השינוים בהתנהגות צריכים להופיע זמן רב, בתנאים שונים, ולהתפשט לסוגים אחרים של התנהגות, ולא להיות רק בהתנהגות שהשתנתה לאחר ההתערבות.

ניתוח ההתנהגות

יחידת המידה בניתוח ההתנהגות

ההגדרה למושג התנהגות בניתוח התנהגות יישומי: באופן הכי כללי - כל מה שהאדם עושה: חושב, מרגיש, זז וכו'. באופן יותר מפורט - סוג של יחסי גומלין בין האורגניזם לסביבה החיצונית, אשר מאופיינים על ידי שינוי משמעותי במיקום של איזשהו חלק של האורגניזם במרחב עם הזמן, ובכך שהאינטראקציה מובילה לשינוי משמעותי של אפיון אחד לפחות בסביבה.

בניתוח ההתנהגות קיימת הסכמה של מודל ה-ABC שמאפשרת לתצפת בהתנהגות ולערוך ניתוח אופרנטי. המודל מורכב מ.1) A - האירוע המקדים של ההתנהגות (תנאים סביבתיים כלשהם), 2) B - ההתנהגות עצמה. טופוגרפיית התגובה, משך זמן התגובה וכו', ו-3) C - תוצאות ההתנהגות, שיכולות להיות מחזקות, מענישות, נייטרליות וכו'.

ניתוח פונקציונלי

כיום אנחנו יודעים, שכל אירוע פיזי בעולם הוא תוצאה של שרשרת אירועים קודמים (סיבות). ההתנהגות נחשבת כפונקציה של הסביבה. בניתוח הפונקציונלי אנחנו מחפשים וחוקרים את הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים (השפעות הסביבה - גירויים מבחינים, גירויים גורמים, גירויים מחזקים וכו') למשתנים התלויים (התנהגות האדם)(סקינר,1953).

רפלקסים בלתי מותנים

אדם בריא נולד בדרך כלל עם אוסף רפלקסים הקשורים לאיברים שונים בגוף. דוגמאות - אצל תינוק: מציצה, בכי, הזזת ידיים ורגליים. רפלקסים אחרים - אור (גירוי) שגורם להתכווצות האישון (תגובה), מיץ לימון (גירוי) שגורם להפרשת רוק (תגובה), מכה עם פטיש בברך (גירוי) שגורמת להתכווצות שרירי הרגל (תגובה), טמפרטורה גבוה (גירוי) שגורמת להזעה (תגובה) וכו'.

התנהגות תגובתית (רספונדנטית)

רפלקסים בלתי מותנים מתארים בדרך כלל התנהגות יותר פרמיטיבית של האדם, שקשורה באופן ישיר לפיזיולוגיה ולאנטומיה של הגוף. רפלקסים בלתי מותנים קשורים לרוב לשרירים החלקים של הגוף ולבלוטות מסוימת, אך יכולים גם לערב את השרירים המחוספסים של השלד.

ישנו עוד סוג של רפלקסים - רפלקסים מותנים. זהו סוג של התנהגות נלמדת, בה גירויי שלא עורר בעבר תגובה משמעותית כלשהי של האורגניזם (גירוי נייטרלי), מתחיל לגרום לאורגניזם להגיב בעתיד, כפי שהגיב לגירויי בלתי מותנה לאחר תהליך של התניות. דוגמה: רפלקס בלתי מותנה, ששייך לאוסף הרפלקסים המולד של האדם - אוכל (גירוי בלתי מותנה) ← הפרשת רוק (תגובה בלתי מותנת). כעת עם נוסיף אלמנט נוסף למשוואה, לדוגמה, צליל של פעמון (גירוי נייטרלי), ונתחיל להציג אותו לאורגניזם בו זמנית עם אוכל, בעתיד האורגניזם יתחיל להפריש רוק רק לצליל הפעמון, ללא הימצאות אוכל בקירבתו. תהליך זה ידוע בתור ההתניה הרספונדטית (קלאסית, פבלובית).

חוק ההתניה הרספונדטית - כאשר קיים רפלקס עם כוח מסוים, אנחנו יכולים לקשר אליו גירוי נייטרלי, שבעבר לא גרם לתגובה משמעותית, ובכך ליצור רפלקס חדש עם גירוי חדש ותגובה קיימת.

חוק ההכחדה הרספונדטית - כאשר הגירוי הנייטרלי גורם להתרחשות הרפלקס המותנה ללא הגירוי הבלתי מותנה, כוחו של הרפלקס המותנה יורד עם הזמן, עד שהגירויי הנייטרלי כבר לא מעורר את התגובה הבלתי מותנת.

התנהגות אופרנטית

ניתוח ההתנהגות היישומי פחות מתעסק ברפלקסים. הוא מתעסק בהתנהגות המורכבת של האורגניזם כשלם. עיקר התחום זוהי התנהגות, שמשתנה בעתיד על ידי התוצאות שלה. ההתנהגות הזאת לא "נגרמת" במובן של 'גירוי שגורם לתגובה' (כמו בהתנהגות תגובתית), אלא התנהגות שמתרחשת באופן ספונטני בתנאים מסוימים, ובתדירות כלשהי, ומשתנת בעתיד עקב התוצאות שלה (שינויים בסביבה שמתחוללים לאחר ההתנהגות). דוגמאות להתנהגות כזאת הן: דיבור, הליכה, כתיבה, קריאת ספרים, משחק בטניס וכו'.

חוק ההתניה האופרנטית - אם לאחר אופרנט מופיע חיזוק חיובי, תדירות ההופעה שלו תעלה בעתיד.

חוק ההכחדה האופרנטית - כאשר החיזוק החיובי לא מופיע לאחר אופרנט שחוזק בעבר, תדירות התנהגותו יורדת בעתיד.

התניה עם חיזוק שלילי - כאשר האדם נמצא תחת תנאים גירוי אברסיבי (גירוי שגורם להתנהגות של בריחה או הימנעות), כל התנהגות שגורמת לאדם לצאת מהתנאים הללו תהיה מחוזקת ותופיע שוב בעתיד בתנאים דומים.

ענישה - אם לאחר הופעת האופרנט מופיע גירוי אברסיבי, תדירות ההתנהגות בעתיד יורדת.

גירויים מחזקים מותנים - בעזרת ההתניה הרספונדטית נוכל לקשר בין החיזוק החיובי לבין גירוי נייטרלי, לדוגמה, בין אוכל לבין הצלחת שלו. ובפרק הזמן שהרפלקס שנוצר עוד לא נכחד, נוכל לחזק התנהגות אופרנטית בעזרת צלחת ריקה.

גירויים מחזקים מוכללים - כאשר גירוי מחזק מותנה מקושר עם שניי גירויים מחזקים בלתי מותנים ומעלה הוא נחשב כגירוי מחזק מוכלל. הדוגמה המוכרת לכולנו היא כסף. בתנאים שבהם לכסף יש ערך, בעזרתו אנחנו יכולים להשיג דרך למחזקים בלתי מותנים מסוגים שונים.

עיצוב ושימור ההתנהגות

חיזוק דיפרנציאלי - חיזוק הדרגתי ובודד של תגובה כלשהי, במטרה להתקדם להתנהגות היעד שאותה אנו נרצה ללמד.

שגרות של חיזוקים

כפי שידוע, התנהגות שלא מחוזקת מתחילה להיכחד. לכן, אם ברצנינו לשמר התנהגות, צריך ליצור שגרה מסוימת של חיזוקים.

לוח חיזוקים רציף - כאשר אדם מבצע התנהגות, הוא מקבל חיזוק. זהו השלב הראשוני בהקניה של התנהגות.

שגרה של חיזוקים באינטרבל קבוע - כאשר האדם הותנה לבצע התנהגות כלשהי, כעת נוכל לתת לו חיזוק, רק לאחר פרק זמן מסוים. דוגמה לכך -שכר שעתי, או שכר חודשי (אך בדוגמה זו החיזוק מגיע לא רק בגלל משתנה כגון זמן, אלא גם בגלל כמות מסוימת של תגובות. אם החיזוק מופיע רק בגלל משתנה כגון זמן התוצאה יכולה להיות חיזוק טפל).

שגרה של חיזוקים עם יחס קבוע - האדם מקבל חיזוק רק לאחר ביצוע של כמות מסוימת של תגובות. בתנאי מעבדה, יונה יכולה לבצע 10 תגובות של נקישה עם המקור בכפתור ולקבל חיזוק. גם הסוג הזה של השגרה מתאר את המשכורת והתשלום השעתי שלנו.

שגרה של חיזוקים עם יחס משתנה - כנראה סוג השגרה האפקטיבית ביותר לשימור התנהגות. כאן האדם מקבל חיזוק בזמנים משתנים שלא תלויים לכלום ולכן ההתנהגות מאד מתחזקת. דוגמאות טובות הן הימורים, או לדוגמה פרס כספי.

שגרה של חיזוקים עם אינטרבל משתנה - בסוג הזה האדם מקבל חיזוק כאשר עוברת כמות לא קבועה של זמן.

הסביבה השולטת

גירוי מבחין (דיסקרימינטיבי) - זהו גירוי אשר גורם לאדם "להבין" שכרגע ההתנהגות שהוא יבצע הולכת להוביל לחיזוק (וזה מתרחש עקב התניה אופרנטית שעוצבה בעבר). לדוגמה, כאשר מצלצל הטלפון (גירוי מבחין), זה מעלה את ההסתברות שתופיע ההתנהגות של לענות ולקבל חיזוקים מילוליים מהאדם השני בקו.

הכללה (חוק האינדוקציה) - כאשר משתנה כוח של רפלקס מסוים, משתנה גם הכוח של רפקלסים עם אפיונים דומים. לדוגמה, אם היונה הותנתה להקיש על כפתור בצבע אדום בצורה עגולה, קיימת גם תדירות יותר נמוכה שהיא תקיש על כפתורים אדומים בצורה מרובעת, או כפתורים יותר קטנים או גדולים.

חוק היווצרות השרשראות - כאשר מתרחש רפלקס של התנהגות תגובתית, או כאשר מתרחשת התנהגות אופרנטית, זה יכול להוביל לתנאים חדשים של הסביבה שהם יהיו גירויים של רפלקסים אחרים. לדוגמה, צליל מאחור יכול לגרום לנו לסובב את הראש לכיוונו, וכאשר אנחנו נסובב את הראש, יופיעו עוד גירויים שיגרמו להיווצרות של עוד התנהגויות.

אבסטרקציה - כאשר יונה מותנת להקיש כפתור אדום בצורה עגולה, ונוצר תהליך של אינדוקציה, אנחנו יכולים להתנות את היונה להקיש רק על כפתורים אדומים עגולים. אנחנו נשים מולה כפתורים אדומים עם מסגרות שונות ונחזק אותה רק כאשר מקישה על כפתור בצורה עגולה.

חסך ורוויה

אלה הם מצבים שונים שבהם מתחזקת או נחלשת התנהגות כלשהי. לדוגמה, בן אדם לא שתה זמן רב, אז כל סוגי ההתנהגות שקשורים להשגת שתייה ולתהליך השתייה מתחזקות. אותו דבר כלפי אוכל. ההסבר הביולוגי של מצבים אלה הוא מובן מאליו, אך בניתוח ההתנהגות מסתכלים עליו אחרת. המושג "תמריץ" או "דרייב" לא מסמן מצב פיזיולוגי של הגוף, או מצב תודעתי וכו' אלה מסמן מצב שבוא רפלקסים מסוימים מתחזקים (סקינר, 1953). אפשר לומר שקיימות שני קצוות בין חסך לרוויה, אך המצב עצמו אינו סיבה של התנהגות שמופיע, אלא התוצאה של השפעות גורמים שונים מהסביבה החיצונית. האדם לא תמיד אוכל רק כאשר מרגיש כיווץ בקיבה. אדם לא תמיד שותה כי הוא על סף עילפון. ישנם סוגים שונים של דרייבים שהסיפוק ביניהם משתנה. לדוגמה ארוחה גדולה יכולה להוריד למצב אפסי את כוח הרפלקסים שקשורים לאכילה לכמה שעות.

כאשר אדם מבצע פעילות גופנית (למשל, ריצה), הוא יוצר בגוף שלו מצב של "חסך" לשתייה. שני המשתנים שהשפיעו על התמריץ לשתייה הם - פעילות גופנית, פרק זמן מסוים שבו הגוף לא קיבל נוזלים, אקלים, וכו'.

רגשות

רגשות אלו הם גם מצבים שבהם משתנה הנטייה להתנהגות המסוימת - אך הם לא הסיבות של ההתנהגות, אלא תופעות לוואי של התניות. לדוגמה, כאשר אדם היה רגיל לקבל חיזוקים מסוימים, ופתאום הם נעלמים, אז תהליך ההכחדה האופרנטית יכול להוביל לזעם ואו דיכאון. השפעה חזקה של גירוי אברסיבי מסוים יכולה להוביל לפחד שישנה את כוחם של הרבה רפלקסים בגוף. כאשר אנחנו אומרים שאדם מסוים 'עצבני', אנחנו יכולים לחשוב שהסיבות להתנהגות שלו הם זעם וכעס, אך במקום שם התואר הזה, אנחנו יכולים להגיד שהאדם הזה נוטה להתנהג באופן כזה בתדירות גבוה. כעת נפתחת בפנינו האפשרות לחקור את היסטוריית החיזוקים שלו ולגלות את סיבת הכעס.

גירוי אברסיבי

גירוי יחשב כאבריסיבי רק כאשר הופעתו גורמת לאדם להימנע או לברוח.

התנהגות מילולית

סקינר הציג את השפה והדיבור גם כסוג מסוים של התנהגות. הוא טען שזוהי התנהגות שיכולה להתפתח רק בחברה בין קבוצות של בני אדם. הוא הבדיל כמה מאופרנטים של דיבור:

טאקט (אנגלית. TACT) - קריאת פריטים בשמות, איזכור של פעולות, אפיונים של פריטים או אירועים בסביבה החיצונית (או הפנימית). לדוגמה "קר!", "חתול!" או "הציפור עפה." וכו' המושג הגיע מהמילה CONTACT, שמרמז על קשר כלשהו עם אפיון מהסביבה החיצונית, שגורם להופעת התגובה.

מאנד (אנגלית. MAND) - אלו הם תגובות מילוליות שמצביעות על בקשה של פריטים או עזרה, וכך גם סירוב לקבל או לעשות דברים. לעומת תגובת ה'טאקט' שמכוונת לאינטרקציה, משיכת צומת לב של אדם אחר על מנת לשתף אותו בחוויות, "מאנד" מרמז על אינטרס אישי כדי לקבל משהו, או לגרום למישהו לבצע פעולה כלשהי. התנהגות הזאת נמצאת תחת שליטה של מצבים מוטיבציונים "אני רוצה", שמחזקים את ההתנהגות הזאת (קיבל מה שהוא רצה). המושג מאנד מגיע מהמילים COMMAND (פקודה) ו-DEMAND (ציווי).

אינטראורבליות - התנהגות מילולית של אדם, נמצאת תחת שליטה של התנהגות מילולית של אחרים המקיפים אותו.

אוטוקליטיק - תגובות מילוליות של דובר אחד, שמשנות אפקט מההשפעה של התניה ראשונית מהסביבה.

ניתוח התנהגות ואוטיזם

ניתוח ההתנהגות מסוימת של הילד יכולה להיות מוסברת בעזרת שלושה שלבים:

• גירוי דיסקרימינטיבי - הוראה מילולית או הנחייה לגבי ההתנהגות שהילד מתבקש לבצע.
• תגובה - ההתנהגות או חוסר ההתנהגות של הילד.
• תוצאה - תגובת המטפל.

תגובות המטפל הן חיזוקים על פי עקרון ההתניה האופרנטית. מטרת החיזוקים הוא להגביר הישנות של התנהגות מסוימת אותה אנו רוצים לעודד. בתחילת התהליך החיזוק הוא מלא (לאחר כל תגובה רצויה) ובאופן מיידי. בהמשך התהליך ניתנים חיזוקים חלקיים בשכיחות יורדת ובמרווחי זמן גדלים לאחר ההתנהגות עצמה. את החיזוקים עצמם מתאימים לכל ילד.

לדוגמה, ילד שמגיב לגירוי באופן הרצוי מקבל חיזוק חיובי כגון ממתק אהוב, צעצוע אהוב וכן חיזוק מילולי: "כל הכבוד! יופי!" וכך גוברת ההסתברות שההתנהגות תחזור על עצמה. חיזוק שלילי הוא סילוק גירוי שאינו נעים, לדוגמה, המטפל מדליק מוזיקה בעצמה גבוה שאינה נעימה לילד, ורק כאשר הילד מבקש לכבותה (שזו ההתנהגות הרצויה), המטפל יעשה זאת.

בהסתמך על גישה זו, שיטת ABA מתייחסת לתסמונות הספקטרום האוטיסטי כבעלי מקור נוירולוגי, ויחד עם זאת באה על מנת לקדם ולשנות את המצב בו המטופל נמצא באמצעות עקרונות של עיצוב התנהגות.

הספקטרום האוטיסטי

ערך מורחב – הספקטרום האוטיסטי

הספקטרום האוטיסטי או הקשת האוטיסטית, הוא מונח המתייחס לכלל מצבי הלקות שיש להם מכנה משותף של תסמונות המתאפיינות בחסרים מתמשכים ובולטים במספר תחומים:

• חסכים בשפה (בדיבור ובהבנה) וחסכים בתקשורת לא שפתית (בהבעות פנים, ביצירת קשר עין, בהבנת מצבים חברתיים, ועוד)
• חסכים בגמישות מחשבתית והתנהגותית וקשיים בוויסות חושי
• נסיגה תפקודית בין גיל שנה וחצי לבין גיל שלוש בחלק נכבד מהמקרים
• קואורדינצית ידיים לקויה

ילדים עם התפתחות תקינה לומדים מהסביבה ללא התערבות, ובאופן ספונטאני. הסביבה הטבעית מספקת תנאים נכונים ללמידת שפה ויכולות חברתיות. לעומתם, ילדים בספקטרום האוטיסטי נחשפים למגוון דל של גירויים שאופיים לפעמים סטריאוטיפי וחזרתי. עבודה אינטנסיבית ומתמשכת, חושפת בפני הילד מגוון עשיר של גירויים, ומגדילה את הסיכוי לרכוש התנהגויות נאותות.

כאשר האבחון נעשה מוקדם, ניתן להתערב ולהעניק טיפול יעיל יותר. התערבות בגיל צעיר, משפרת את ההתפתחות הכללית, מפחיתה התנהגויות חריגות ומשפרת את הפרוגנוזה. על אף, שהתערבות בגיל מוקדם עדיפה, ההתערבות יעילה לשיפור התפקוד בכל גיל. בטיפול ההתנהגותי, קיימת הסתכלות אינדיבידואלית על הילד, בוחנים אלו התנהגויות חסרות, כגון: משחק, כישורי חיים, שפה. כמו כן, בוחנים אלו התנהגויות לא רצויות, כגון: גרייה עצמית, אגרסיביות ועוד. בטיפול מתמקדים לרוב, בפיתוח השפה והתקשורת, מיומנויות מוטוריות, עצמאות, כישורים חברתיים, מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות יומיומיות.

טיפול בשיטת ABA כולל בניית תוכנית טיפולית פרטנית ברורה ואינטנסיבית למטופל, בה הוא לומד התנהגויות חדשות או מגביר התנהגויות רצויות, ובמקביל הוא לומד להפחית התנהגויות לא רצויות. התוכנית נבנית על ידי מנחה ABA שהוסמך לכך, ומועברת על ידי מטפלים בהנחיית המנחה. במקביל נדרשת מעורבות גבוהה של ההורים וגורמים אחרים בסביבתו הקרובה של הילד המטופל, שמודרכים גם הם לפעול לפי כללי התוכנית. לרוב מתקיים הטיפול בתחילת התהליך בביתו של הילד, המהווה עבורו סביבה טבעית ומקום בטוח ללמידה.

הטיפול מבוסס על מחקרים רבים, והוכח כאפקטיבי ביותר^{[דרוש מקור]}, בעיקר כשהוא מתחיל בגיל צעיר (2–5 שנים) וניתן לפחות בתחילתו באינטנסיביות רבה (20–40 שעות בשבוע, ולכן מצריך משאבים רבים מהמשפחות). הוא מותאם ומופעל לרוב עבור ילדים עם קשיי התנהגות מהקשת האוטיסטית.

תוכנית הטיפול מותאמת באופן אישי לכל ילד על פי צרכיו ויכולותיו. המטרה היא לשפר את מיומנויותיו של הילד. אופן הלימוד מבוסס על פירוק המטרה למרכיביה ולמידתה באופן הדרגתי ופרטני. כל צעד נלמד באופן חוזר עם הוראה מתאימה, עד שהילד מפנים ומבצע זאת בקלות, באופן עצמאי. החשיפה היא לכמות מידע קטנה בכל פעם, כאשר התגובה המצופה מהילד מוגדרת. תגובות הילד נרשמות ומוערכות ביחס להגדרות וקריטריונים ספציפיים ואובייקטיביים. רישום תגובות הילד, מאפשר מעקב על התקדמותו של הילד ובניית המשך תוכנית הלימוד האישית.

הגישה מובנית ויורדת לפרטים הקטנים ביותר, כגון, באילו מילים להשתמש, מהם הרמזים שיש לתת ובאילו מצבים, מספר השניות שיש להמתין בין הוראה להוראה וכדומה. התוכנית נקבעת על ידי מנחה התוכנית ומותאמת לילד. באופן הדרגתי מועברת השליטה על תוכני הלימוד וסדרי העבודה לילד. העברת השליטה לילד נכונה גם למטרות ומיוניות ספציפיות וגם שבהמשך הילד/נער/מבוגר יוכל לקבוע את תוכני המפגש כולו ולבחור על מה ירצה לעבוד.

מי המטפלים?

הצוות שעובד עם הילד מורכב ממנחה בעל/ת הסמכה לעבודה ולבניית תוכנית ABA ובדרך כלל כמה מטפלים/ות. מנחה זה לרוב נפגש עם הצוות הטיפולי אחד לשבועיים ובפגישה הצוות עובר על התוכנית הטיפולית, על ההתקדמות בתוכניות, מקדם תוכניות, ומכין תוכניות חדשות. המטפלים אשר נמצאים עם הילד רוב השעות הן מרקע מגוון. ישנם המון סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה ועוד אנשים בעלי מכוונות טיפולית. התחלופה של המטפלים יכולה להיות גובהה ולרוב המנחה היא הדמות אשר מלווה את הילד לאורך שנים רבות. ההדרכה לאופן העבודה ב ABA יכול להינתן גם על ידי הצוות העובד עם הילד ועל ידי המנחה, גם לאנשים ללא רקע בשיטה. ישנה הנחה כי מטפל שבא לעבוד עם ילד אוטיסט יתחייב לשנה עבודה לפחות על מנת שיוכל ללמוד ולתרום לילד בעבודתו לאחר מכן. באופן כללי העסקה של צוות טיפולי מעין זה כרוכה בהוצאות כספיות משמעותיות.

מיהו מנתח התנהגות?

מנתח התנהגות הנו איש מקצוע בעל תואר ראשון, שסיים לימודי תעודה באחד המוסדות המקנים תעודת מנתח התנהגות. נכון להיום, קיימים מספר מוסדות ללימודי ניתוח התנהגות יישומי: אוניברסיטת תל אביב, סמינר הקיבוצים, האוניברסיטה העברית, מכללת אורנים, המכללה האקדמית כנרת, המכללה האקדמית בית ברל, המכללה האקדמית לחינות ע"ש דוד ילין.

במהלך השנים האחרונות נעשית פעילות משמעותית במסגרת ארגוני ניתוח התנהגות בישראל במטרה לקדם הכרה במקצוע והסדרה חוקית של ניתוח התנהגות בישראל.

מאחר שאין עדיין הסמכה מוסדרת ומוכרת בישראל לתחום ניתוח התנהגות, ישנם מנתחי התנהגות שבנוסף לתעודה עוברים מבחני הסמכה של הבורד האמריקאי לניתוח התנהגות. ישנם מספר סוגי הסמכה:

BCaBA- מוסמך בעל תואר ראשון.

BCBA- מוסמך בעל תואר שני.

BCBA D- מוסמך בעל דוקטור או פרופסור.

מה מקנה ההסמכה: מנתחי התנהגות מוסמכי הבורד האמריקאי רוכשים ידע מקצועי ומתעדכנים במידע חדש באופן שוטף. עליהם לצבור נקודות השתלמות שנתיות, לקבל סופרוויז'ן (הנחיה) ממנתחי התנהגות מוסמכים ולעמוד בדרישות הקוד האתי ודרישות נוספות עליהם מקפיד הבורד האמריקאי. במידה ואינם עומדים בקריטריונים, הבורד מוסמך לשלול את רישיונותיהם. בנוסף, עומדים המוסמכים תחת כללי אתיקה ברורים ונוקשים הנובעים מתוקף האחריות כלפי מטופליהם אותם נושאים.

נכון להיום קיימים שני ארגונים למנתחי התנהגות בישראל:

הארגון הישראלי למנתחי התנהגות מוסמכים בישראל נקרא מנת"ה, וניתן למצוא בו את רשימת מנתחי ההתנהגות הישראלים מוסמכי הבורד, בנוסף למידע מועיל בנושא ניתוח התנהגות.

ארגון היל"ה- העמותה הישראלית לניתוח התנהגות.

סביבת העבודה

לרוב, סביבת העבודה תהייה בביתו של הילד בשעות אחר הצהריים לאחר בית הספר, לרוב הטרפיסט גם נוכח עם הילד בבית הספר בתוך סייע/משלב. בהמשך סביבת העבודה יכולה להשתנות בהתאם לנושאים שעליהם רוצים לעבוד. כדוגמת חדר כושר, סופר ועוד.

בשלב הראשוני של הלימוד, הוא נעשה בתנאים מובנים. סביבת הטיפול קבועה ומוכרת לילד ובכך מקילה על הלימוד. רק תוכני הלימוד משתנים. העבודה נעשית ליד שולחן, ללא גירויים העלולים להסיח את דעתו של הילד, תוך מדידת ההתקדמות קבועה וברורה, ובשימוש מתוכנן של חיזוקים. בהמשך, העבודה נעשית בסביבה אחרת, שאינה מובנת. זאת בעצם ההכללה, כלומר לקיחת מיומנות שנלמדו בסביבה נטראלית יחסית (כדוגמת השולחן) ולאחר שמיונות זאת מושגת באופן זה מרחיבים את ביצוע המיומנות למצבים אחרים. לדוגמה ניתן לחשוב על קניות בסופר והתקשורת עם המוכר/ת. בתחילה תעשה עבודה אל מול הטרפיסט בבית שתדמה מצבים של קנייה בקופה. העבודה תהייה בהתאם לצרכיו של המטופל. מהמתנה בתור, הגשת המוצר, הקשבה למחיר, הוצאת הכסף, תשלום, המתנה לעודף וכולי. לאחר מכן כאשר מיומנות זו נעשית בהצלחה בבית תועבר מיומנות זו לסביבה חיצונית אמיתית וגם כן תנסה להיות בחנות קטנה למשל בלי הרבה לקוחות ולאחר מכן בסופר רועש וכן הלאה. המטרה היא לבנות את הפעולה בעזרת חווה של הצלחה ולבסוף להגיע למצב שבו הפעולה היא עצמאית ויכולה להעשות ללא לווי.

מקורות נוספים

כיום מתורגמים לעברית רק שני ספרים של ב.פ. סקינר: "ביהייביוריזם" (1976) ו"מעבר לחרות ולכבוד" (1973). שני הספרים תורגמו על ידי עמשי לווין ויצאו לאור בהוצאת גומא.

הספר העיקרי כיום בתחום ניתוח ההתנהגות, שנחשב בתור ה"התנ"ך של ניתוח ההתנהגות היישומי", זהו ספרם של ג'ון קופר, וויליאם הווארד וטימותי הרון בשם Applied Behavior Analysis שפורסם לאור בשנת 2007 (מהדורה שנייה).

כתבי העת העיקריים

• Journal of Applied Behavior Analysis
• Journal of the Experimental Analysis of Behavior
• Journal of Organizational Behavior Management
• Journal of Behavioral Education
• Journal of the Analysis of Verbal Behavior
• The Behavior Analyst Today
• The Behavior Analyst
• The Journal of Speech-Language Pathology and Applied Behavior Analysis
• Journal of Early and Intensive Behavioral Interventions
• The International Journal of Behavioral Consultation and Therapy
• The Journal of Behavioral Assessment and Intervention in Children
• The Behavioral Development Bulletin
• The Journal of Percision Teaching and Standard Celeration
• Behavior and Social Issues
• Journal of Behavior Analysis of Sports, Health, Fitness, and Behavioral Medicine
• Journal of Behavior Analysis of Offender and Victim: Treatment and Prevention
• Behavioral Health and Medicine
• Behavior Therapy

ראו גם

• עיצוב התנהגות
• טיפול התנהגותי
• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
• ביהביוריזם
• התניה קלאסית
• התניה אופרנטית

קישורים חיצוניים

• לימודי ניתוח התנהגות: מידע שימושי
• אתר הבורד הבינלאומי : www.BACB.com
• על שיטת ABA באתר אלו"ט
• ניתוח התנהגות: אפשרויות תעסוקה בישראל
• סרטון יוטיוב המדגים טיפול בתסמונות הקשת האוטיסטית בשיטת ABA
• מטפלת התנהגותית ABA | מטפל התנהגותי - מאמר באתר דרושים בחינוך
• הארגון הישראלי למנתחי התנהגות מוסמכים מנת"ה

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.