קלינאות תקשורת
קלינאות תקשורת[1] הוא מקצוע פרא-רפואי העוסק באבחון וטיפול בלקויות שונות במעגלי התקשורת. ביניהן לקויות דיבור להגיע, לקות בהבנה או הבעת שפה מדוברת, לקויות באיכויות תקשורת לא מילולית, לקויות קריאה וכתיבה, לקויות שמיעה, התפתחותיות ונרכשות כאחד. מרבית קלינאי התקשורת בארץ ובעולם הן נשים[2]. בדומה למקצועות פרא רפואיים אחרים, זהו מקצוע צווארון ורוד. קלינאיות תקשורת עוברות מסלול הכשרה אקדמי מלא המקיף תחומים רבים ואוכלוסיות שונות. מרבית קלינאיות התקשורת מתמקצעות בתתי תחומים במהלך ההתפתחות המקצועית, מרחיבות את ארגז הכלים המקצועיים ונדרשות לעקוב אחר המחקר הנרחב בתחום[3] ופרוטוקולים חדשים שמפורסמים בקהילה המקצועית ומותאמים לאוכלוסייה או הפרעה מסוימת.
כמו מקצועות רבים בישראל, גם לקלינאיות התקשורת עמותה מקצועית - האגודה ישראלית של קלינאי התקשורת[4], שעוסקת בקידום המקצוע, שמירה על אתיקה מקצועית[5], הכשרה והשתלמויות מקצועיות, ייצוג הקהילה המקצועית בדיונים שעולים על סדר היום הציבורי ומעורבות בתהליכי עיצוב מדיניות.
אבחון וטיפול
הלקויות בהן מטפלות קלינאיות תקשורת נובעות מסיבות מגוונות. הפרעות בהגייה ודיבור יכולות לנבוע מבעיות קואורדינציה (כמו בדיספרקסיה התפתחותית), בעיות פסיכולוגיות, בעיות פיזיות (כמו פגם מבני בחך), בעיות פונקציונליות (כמו דחיקת לשון)[6] או מסיבות שאינן מובנות דיין (כמו בגמגום). הפרעות בהגייה ובליעה, ללא ירידה בהבנת שפה או בתקשורת לא-מילולית עשויות לנבוע מהפרעה בהנעת השרירים (כמו בשיתוק מוחין). הפרעות הכוללות שיבושי הגייה וקשיים בהבנת שפה מדוברת יכולות לנבוע מחירשות או אפזיה. אנשים שקיבלו אבחנה על הקשת האוטיסטית עשויים להזדקק לסיוע בכל תחומי הטיפול הללו (ובנוסף הפרעות בליעה, הנובעות ככל הנראה מעודף רגישות למגע בחלל הפה).
קלינאית התקשורת מאבחנת, בוחרת ומעניקה טכניקות וגישות טיפול,
מדריכה את המטופל והמלווים אותו לעבודה ותרגול בין טיפולים, מתאימה לפי הצורך עזרים של טכנולוגיה מסייעת כגון עזרים לשיפור יציבה תומכת דיבור, מכשירי שמיעה או אביזרי הגברה או כלים שונים ליצירת תקשורת תומכת וחליפית. מטרת הטיפול היא לאפשר תקשורת מיטבית בין המטופלים לסובבים אותם בצורה קלה ונוחה ככל האפשר.
תחומי פעילות
קלינאיות תקשורת עוסקות באבחון, טיפול ושיקום בקרב פעוטות, ילדים, נוער ומבוגרים. הן פעילות במגוון מסגרות במערכות הבריאות, החינוך והרווחה בהתאם לתחומי התמחותן, וכן בקליניקות פרטיות, בבתי המטופלים ובמסגרות קהילתיות.
קלינאיות תקשורת עובדu, כחלק מצוות רב-מקצועי, אשר כולל קולגות מתחומים משיקים כגון רפואה, סיעוד, חינוך, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה וטיפול באמנויות. קלינאיות תקשורת מועסקות במסגרות שונות ופוגשת את כל חלקיי האוכלוסייה ביניהם: בתי חולים, מכונים לאבחון ושיקום שמיעה, מכוני שפה ודיבור, מרכזי שיקום, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה וטיפול בקהילה ועוד.
קלינאיות תקשורת עוסקות גם בהדרכות הורים כחלק מתהליכי הטיפול בגיל הרך. יש העוסקות באיתור מוקדם של ירידות בשמיעה ועיכוב בהתפתחות שפה ומפנות לתוכניות התערבות מוקדמת כדי להפחית קשיי למידה עתידיים ותפקוד מקצועי וחברתי. טיפול של קלינאית תקשורת, בתחומי השמיעה והדיבור, בגיל צעיר או בשלבים מאוחרים, בכוחו לקדם את המטופלים באופן משמעותי ולאפשר לילדים ומבוגרים השתלבות בחברה, במעגל העבודה, להתפתח ולתרום לפריון כאזרחים מן השורה[7].
קלינאיות רבות שותפות במסגרת עבודתם בהנחיית סטודנטים ובמחקר קליני, וכן בהוראה ובמחקר של ההתפתחות וההפרעות בתחומי השפה, השמיעה והדיבור.
הכשרה והסמכה
בישראל הוסדר המקצוע בחוק ב-2008 על ידי משרד הבריאות והכנסת (כולל הסמכת קלינאי התקשורת)[8][9], וההכשרה האקדמית והמקצועית של הקלינאים הפכה לרב-תחומית ובין-תחומית. ההכשרה הנדרשת היא תואר אקדמי באחד המוסדות המוכרים להכשרה זו, והעיסוק במקצוע מותנה בקבלת תעודת הסמכה על ידי משרד הבריאות אחרי תקופת התמחות ובחינה ממשלתית. תוכנית הלימודים בחוגים להפרעות בתקשורת היא מגוונת וכוללת מקצועות והתמחויות כמו מדעי ההתנהגות, פסיכולוגיה, שיטות אבחון, טיפול וייעוץ, ריפוי בעיסוק, שיקום, פיזיקה, סטטיסטיקה ושיטות מחקר, מדעי הרפואה, פיזיולוגיה, נוירולוגיה, אודיולוגיה, גנטיקה, אנטומיה, חינוך, חינוך מיוחד, קריאה, שפה ובלשנות, פתולוגיה בסיסית ועוד.
כיום נכללים לימודי הפרעות בתקשורת בשישה מוסדות אקדמיים בישראל: אוניברסיטת תל אביב (בשיתוף בית החולים שיבא), המכללה האקדמית הדסה ירושלים, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת אריאל בשומרון הקריה האקדמית אונו ומכללת אחווה[10].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מאגר קלינאי תקשורת בעלי רישיון באתר משרד הבריאות.
- קלינאית תקשורת, רשימת קלינאי תקשורת באתר פסיכולוגיה עברית
- קלינאית תקשורת, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
- האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת
- תפקידיו של קלינאי התקשורת במערכת החינוך
איתי גל, כשהילד מתקשה לדבר, באתר "ידיעות אחרונות", 2 במאי 2019
הערות שוליים
- ^
מה זה קלינאי תקשורת, סרטון בערוץ "האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת", באתר יוטיוב (אורך: 2:00)
- ^ S. Boyd, N. Hewlett. The gender imbalance among speech and language therapists and students, Int J Lang Commun Disord. 2001; 36 Suppl: 167–172
- ^ ד"ש ברשת מהדורה מקוונת, באתר האגודה הישראלית של קלינאי תקשורת | קלינאים | קלינאות Ishla | קלינאיות, 2016-07-11
- ^ עמוד הבית, באתר האגודה הישראלית של קלינאי תקשורת | קלינאים | קלינאות Ishla | קלינאיות, 2016-12-04
- ^ הקוד האתי של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת, באתר האגודה הישראלית של קלינאי תקשורת | קלינאים | קלינאות Ishla | קלינאיות, 2015-06-16
- ^ יעל בן מאיר, קלינאית תקשורת, shlomot, מגזין גלובס, על דחיקת לשון, פברואר 2022 (באנגלית אמריקאית)
- ^ מה הקשר בין מועמדת טראמפ לבית המשפט עליון לבין קלינאית תקשורת בישראל?, באתר www.maariv.co.il
- ^ קלינאות תקשורת, באתר משרד הבריאות
- ^ חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, באתר הכנסת
- ^ מוסדות מוכרים בישראל ללימודי קלינאות תקשורת, באתר משרד הבריאות
33981863קלינאות תקשורת