GABA
 | |
 | |
| שם סיסטמטי | 4-aminobutanoic acid |
|---|---|
| מסה מולרית | 103.120 גרם/מול |
| מספר CAS | 56-12-2 |
| מסיסות | 130g/100mL |
| טמפרטורת היתוך |
203.7 °C 476.85 K |
| טמפרטורת רתיחה |
247.9 °C 521.05 K |
חומצה גאמא-אמינובוטירית בקיצור משמה בלועזית – "גאבא" (Gamma-Aminobutyric Acid , ובקיצור GABA), היא חומצה אמינית לא-חלבונית הקיימת בכל ממלכות החי: בפרוקריוטים, באאוקריוטים חד תאיים, ובכל האאוקריוטים הרב תאיים, כולל צמחים. GABA היא נגזרת של חומצת האמינו גלוטמט.
בבעלי חיים GABA היא המוליך העצבי המעכב השכיח ביותר במערכת העצבים המרכזית ובמוח[1]. בהתאם לכך, רוב הסינפסות המעכבות במוח משתמשות ב-GABA. תאי העצב הרגישים ל-GABA מרוכזים בעיקר באזורי מוח כמו אונות העורף, התלמוס וההיפותלמוס[1].
הסם פיקרוטוקסין, אשר חוסם קולטני GABA, גורם לעוויתות משום שלא ניתן לבקר את תנועת השרירים כראוי ללא השפעתו המעכבת של ה-GABA. תרופות רבות נגד חרדה מעכבות את פירוק ה-GABA וכך מגבירות את פעילותו.
אופן פעולה
בבעלי חוליות, GABA משמש כמוליך עצבי בסינפסות מעכבות במוח. GABA נקשרת לקולטן על קרומי תאי העצב הקדם-סינפטי והבתר-סינפטי. היקשרות המולקולה לקולטן מביאה לפתיחת תעלות יונים בררניות – תעלות אשלגן או תעלות כלור. יציאת יוני אשלגן טעונים חיובית מהתא, או כניסת יוני כלור טעונים שלילית אל תוך התא, מביאה להגדלת הפרש הפוטנציאלים החשמלי בין התא לבין התמיסה החוץ-תאית, מצב המכונה היפרפולריזציה. כתוצאה מכך מתרחק מתח הקרום של התא מערך הסף הדרוש לעירור דחף עצבי. כך משמשת GABA כמוליך עצבי מעכב.
בחרקים ריכוז הכלור החוץ-תאי נמוך מריכוז הכלור התוך-תאי, כך שפתיחת תעלות כלור גורמת ליציאת יוני כלור מהתא. כתוצאה מכך קטן הפרש הפוטנציאלים בין התא לתמיסה החוץ-תאית, מצב המכונה דפולריזציה, ומתח הקרום של התא מתקרב למתח הסף הדרוש לעירור דחף עצבי. לכן בחרקים משמשת GABA כמוליך עצבי מעורר. באופן דומה, גם בראשית ההתפתחות העוברית, ריכוז הכלור החוץ-תאי נמוך מריכוז הכלור התוך-תאי, ו-GABA משמשת מוליך עצבי מעורר. במהלך ההיריון יורד ריכוז יוני הכלור בתא, מפל הריכוזים על פני קרום התא מתהפך, ו-GABA הופכת להיות מוליך עצבי מעכב. מאחר שהשפעות ה- GABA הפוכות בעובר ובאדם הבוגר, קיימת אפשרות שתרופות הרגעה נפוצות, כגון בנזודיאזפינים וברביטורטים, הפועלות על קולטנים של GABA ונלקחות במהלך ההיריון, עלולות לפעול בצורה הפוכה על האם ועל העובר.
קולטנים
קולטני GABA מסווגים לשתי משפחות: GABAA ו-GABAB. משפחה שלישית שזוהתה בעבר בשם GABAC מסווגת כיום כתת-משפחה של GABAA.
GABAA
GABAA הם קולטנים של תעלות יונים תלויות ליגנד (יונוטרופיים), הבנויים מחמש תת-יחידות מתוך מגוון כולל של 19 תת-יחידות, המתבטאות באזורים שונים במערכת העצבים המרכזית. משפחה זו כוללת תת-משפחה בשם GABAA-ρ, בה כל חמש תת-היחידות של הקולטן הן מסוג ρ. תת-משפחת הקולטנים GABAA-ρ כונתה בעבר GABAC לאור התגובה הפרמקולוגית השונה שהפגינה, אך סימון זה אינו מומלץ עוד על ידי האיחוד הבינלאומי לפרמקולוגיה[2][3]. קולטני GABAA-ρ מבוטאים במיוחד בתאי עצב דו-קוטביים ורוחביים ברשתית[4].
GABAB
GABAB הם משפחת קולטנים מטבוטרופיים, הנחלקים לשני תת-סוגים: GABAB1 ו-GABAB2. קולטנים מטבוטרופיים משחררים לתמיסה התוך-תאית חלבוני G הנקשרים לתעלות יונים סמוכות. לאור זאת, היקשרות מולקולת GABA יחידה לקולטן מטבוטרופי מביאה לפתיחת כמה וכמה תעלות יונים מטבוטרופיות, בעוד שהיקשרותה לקולטן יונוטרופי מביאה לפתיחת תעלת יונים אחת בלבד.
הפקת GABA
GABA מופקת מחומצת האמינו גלוטמט באמצעות האנזים L-glutamic acid decarboxylase ובסיוע צורה זרחתית של ויטמין B6 המשמשת קו-פקטור. יצוין כי גלוטמט משמש כמוליך עצבי מעורר עיקרי במערכת העצבים המרכזית: כ-80% מהסינפסות במוח משתמשות בגלוטמט כמוליך עצבי. כלומר, המוליך העצבי המעכב הנפוץ ביותר הוא נגזרת של המוליך העצבי המעורר הנפוץ ביותר.
השפעות רגשיות וקוגניטיביות
בעקבות ההשפעה המעכבת שלו על הפעילות העצבית, המוליך העצבי GABA ממלא תפקיד מרכזי בכמה צורות של פסיכופתולוגיה[1]. למשל, רמות נמוכות של GABA עלולות להוביל לפעילות יתר עצבית, אשר באה לידי ביטוי בתחושת חרדה[1]. בהתאם לכך, תרופות הנקשרות לקולטני GABA או מעכבות את פירוקו של GABA משמשות כתרופות הרגעה נגד חרדה ודיכאון. תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים כמו קסנקס או וליום, המשמשות לטיפול בחרדה, אינן נצמדות ישירות לקולטני ה-GABA, אלא מאפשרות לו להיקשר ביעילות רבה יותר לקולטנים הבתר-סינפטיים[1].
חלק מהחומרים הנקשרים לקולטני GABA (למשל אלכוהול ובנזודיאזפינים) משבשים תהליכי קידוד זיכרון.
התרופה מאזנת מצב הרוח דפלפט היא אגוניסט לחומצת GABA.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: GABA |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ http://pharmrev.aspetjournals.org/cgi/content/full/50/2/291 PMID 9647870
- ^ http://dx.doi.org/10.1124/pr.108.00505 PMID 18790874
- ^ GABAc Receptors in the Vertebrate Retina – Webvision
35138816GABA