סיינטיפיק אמריקן
 | |
| תמונת שער של גיליון בעברית | |
| תדירות | ירחון |
|---|---|
| סוגה | כתב עת מדעי |
| בעלים | קבוצת Holtzbrinck מגרמניה |
| עורך ראשי | ג'ון רני |
| תאריכי הופעה | 28 באוגוסט 1845 – הווה (179 שנים) |
| שפה | אנגלית, וגרסאות בעברית ושפות נוספות |
| מערכת | בישראל: סיינטיפיק אמריקן, אורט, המינהל למו"פ והכשרה |
| תפוצה | מיליון עותקים בעולם |
| מדינה | ארצות הברית ומדינות נוספות |
|
Scientific American אתר "סיינטיפיק אמריקן" הישראלי | |
סיינטיפיק אמריקן הוא כתב עת מדע פופולרי היוצא לאור מאז 28 באוגוסט 1845 כירחון והוא המגזין הוותיק ביותר היוצא לאור בארצות הברית.[1] כתב העת מאגד מאמרים אודות מחקר עדכני וחדשני לשוחר המדע. צורת הכתיבה מתאימה גם להדיוטות שאינם בקיאים ברזי המדע ומלווה בתמונות ותרשימים ייחודיים. כתב העת יוצא לאור גם בישראל בגרסה עברית שמכילה תרגומים של מאמרים וכן מאמרים הקשורים למחקרים המתבצעים בישראל.
כתב העת אמנם מכובד אולם הוא אינו כתב עת מדע מקצועי במובן של "Nature". הוא מהווה במה להצגת תאוריות ותגליות באופן נהיר לקהל רחב יותר. בעבר היו קוראיו רק מדענים שהגיעו מתחומים שונים, אך כיום ניתן למצוא בין קוראיו גם משכילים המתעניינים בנושאים מדעיים.
היסטוריה
המגזין נוסד על ידי רופוס פורטר. לאורך שנותיו הראשונות, נהג המגזין לשים דגש על דיווחים בנוגע לפטנטים חדשים במשרד הפטנטים האמריקאי. המגזין דיווח אודות תחום רחב של המצאות שביניהן מכונות תנועה נצחית, התקן על שם אברהם לינקולן משנת 1849 לציפה של כלי שיט, והמפרק האוניברסלי שכעת מצוי כמעט בכל כלי רכב. בגליונות עכשוויים מצוי מדור "היום הזה בהיסטוריה" שבו מוצג מאמר שבמקור פורסם לפני 50,100, ו-150 שנה; במדור זה מוצגות לעיתים קרובות אבני דרך מהותיות בהיסטוריה של המדע. פורטר מכר את העיתון בשנת 1846 לצמד אלפרד אליי ביץ' ואורסון דסייקס מון, ועד 1948 הוא נותר בבעלות חברת Munn & Company. תחת נכדו של מון, התפתח העיתון למעין התגלמות של המגזין 'מדע פופולרי'. לאחר רכישת הבעלות ממון הפכו המוציא לאור ג'רארד פיאל, העורך דניס פלאנאגאן וכן המנהל הראשי דונלד מילר ג'וניור, את גירסת המגזין כפי שהיא מוכרת כיום. מילר פרש בשנת 1979, ועד שנת 1984 פרש גן פלאנאגאן כאשר ג'ונתן בנו של ג'רארד פיאל הפך לנשיא ועורך; התפוצה של המגזין גדלה פי 15 מאז 1948. בשנת 1986 הוא נמכר לקבוצת Holtzbrinck מגרמניה ומאז המגזין בבעלותם. ג'ון רני הוא העורך הבכיר כיום.
מגזין ראשון
בראשית הדרך המגזין היה "הסניגור של התעשייה והיוזמה" ו"מגזין השיפורים המכניים". על גבי עמוד השער של הגיליון הראשון הייתה חקוקה הכתובת "קרונות רכבת משופרים". בפתיח העיתון הופיע ההסבר הבא:
"סיינטיפיק אמריקן היוצא לאור, על ידי רופוס פורטר, כל יום חמישי בבוקר ב-Spruce Street מספר 11 שבניו יורק, ברחוב סטייט סטריט 16 בבוסטון וברחוב ארקייד 21 בפילדלפיה. כל גיליון יכיל שניים עד חמישה תרשימים שרובם אלגנטיים ומבהירים המצאות חדשות עקרונות מדעיים ועבודות מסקרנות; בנוסף כל גיליון יכיל חדשות עדכניות בנושאי מדע, הודעות בנוגע להתקדמות בתחום השיפורים המדעיים והמכניקה; אמריקאיים וזרים. שיפורים והמצאות; קטלוגים של פטנטים אמריקאיים; מאמרים מדעיים המבהירים עקרונות מדעיים; מידע שימושי בנוגע למלאכות ועיסוקים שונים; ניסויים פילוסופיים מסקרנים; מוזיקה ספרות ובינה. העיתון נותן חסות למכניקה ולתעשייה והוא העיתון היחיד באמריקה המוקדש לעניין חוגים אלה. העיתון שימושי במיוחד עבור חקלאים שכן הוא יבשר להם אודות פיתוחים בתחום המכשור החקלאי וכן יגן עליהם מפני ניצול. כעיתון משפחתי, הוא יעביר יותר מידע לילדים ולצעירים, מאשר חמש פעמים מחיר העברת המידע בבית ספר. מנוי יעלה כשני דולרים לשנה. דולר אחד ישולם מראש ויתר הסכום ישולם בעוד 6 חודשים. 5 עותקים ישלחו לכתובת אחת במהלך 6 חודשים עבור תשלום של 4 דולרים מראש. מי שיזמין שניים או יותר מנויים יהיה זכאי להחזר של 25 סנטים לכל מנוי.
— עמוד השער של הגיליון הראשון.
קישורים חיצוניים
- Online edition of Scientific American with partially free access to the current issue.
- Online archive (not free) of the issues from 1993 to the present.
- Online archive of Scientific American between 1846 and 1869.
הערות שוליים
- ^ Rick Edmonds, Can a magazine live forever? Scientific American, at 170, is giving it a shot, Poynter, August 27, 2015
22350544סיינטיפיק אמריקן
