SSRI

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבנה מולקולת פרוזק – פעמיים, בשתי אפשרויותיה הכיראליות (למעלה ולמטה)

SSRI (ראשי תיבות באנגלית: Selective Serotonin Reuptake Inhibitor; בעברית: מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין) הוא שם כולל לקבוצה של תרופות נוגדות דיכאון, המבוססות על עיכוב קליטה חוזרת של סרוטונין. המדובר בדור חדש של תרופות נוגדות דיכאון, אשר מגוון רב של תרופות מתבססות עליו. הידועות מבין תרופות אלו הן פלואוקסטין (Fluoxetine), הידועה בעיקר בשמה המסחרי פּרוֹזַק, ואסציטלופרם (Escitalopram), הידועה בעיקר בשמה המסחרי ציפּרָלֵקס. משפחת תרופות זו היא חלק מקבוצה גדולה יותר של חומרים המכונים "SRI", הכוללת גם את הטריציקליים.

דרך הפעולה של תרופות מסוג SSRI

המוח בנוי מתאי עצב. תאים אלה מעבירים ביניהם מידע על ידי שחרור חומרים כימיים הנקראים "מוליכים עצביים". לשם העברת המידע בין תאי העצב, מעביר התא השולח מוליך עצבי לתא המקבל דרך סינפסה, שהיא מרווח זעיר בין תא עצב אחד למשנהו. רק חלק קטן מהמוליך העצבי ששלח תא העצב הקדם-סינפטי נקלט בתא העצב הבתר-סינפטי. בתהליך הנקרא קליטה חוזרת, רוב המולקולות של המוליך העצבי נקלטות חזרה בתא העצב השולח ולא משפיע על התא המקבל. תרופות SSRI מעכבות את הקליטה החוזרת של המוליך העצבי סרוטונין וכך גורמות להעלאת ריכוז הסרוטונין בסינפסות ולהגברת השפעתו במסלולים העצביים במוח.

הסרוטונין שייך לקבוצת מוליכים עצביים מונואמינים ואחראי על מגוון רחב של תפקודים, בין השאר משפיע על תחושות הקשורות למצב הרוח, תיאבון, הנאה וויסות הטמפרטורה בגוף. הסרוטונין במוח מצליח לעבור את מחסום הדם-מוח באמצעות נשא ביולוגי ייחודי, וזו הסיבה לכך שלא ניתן להשתמש בסרוטונין עצמו כתרופה, משום שלא יוכל לעבור את מחסום הדם-מוח.

תחילת השפעת התרופות מסוג זה אורכת זמן. כאשר מדובר בתרופות המוקדמות יותר בקבוצה זו, כמו פרוזק, לוקח כשלושה שבועות עד להשפעה מורגשת, מאחר שנדרש זמן להצטברות הסרוטונין וליצירת קולטנים נוספים בהשפעתו. עם זאת, קיימות תרופות חדשות כמו ציפרלקס, בהן השפעת התרופה ניכרת לעיתים כבר לאחר שבוע טיפול. בנוסף לכך, כאשר מדובר בהקלה על תסמיני חרדה, ההשפעה לרוב מהירה יותר, וכבר לאחר מספר ימים ניתן לרוב לחוש בשיפור. ישנן מספר תאוריות מדוע העלאת רמת הסרוטונין במוח גורמת להפחתת תחושות דיכאון אולם אין קונצנזוס או אימות מספיקים לאף אחת מהן.

מחקרים

משפחת SSRI נכנסה לשימוש ב-1987. פלואוקסטין (הידועה בעיקר בשם המסחרי "פרוזק") הייתה התרופה הראשונה שקיבלה את האישור של FDA (מינהל המזון והתרופות בארצות הברית). פלואוקסטין נחשבת כתרופה ישנה יחסית, ואת מקומה תופסות תרופות אחרות בעלות פעולה דומה, אך פחות תופעות לוואי, כגון: ציטאלופרם ("ציפרמיל", "רסיטל"), סרטרלין ("לוסטראל") ועוד. במחקר משנת 2009 נמצא כי התרופות שהציעו את השילוב המוצלח ביותר של יעילות ומיעוט תופעות לוואי הן אסציטאלופראם (ציפרלקס), וסרטרלין (לוסטראל).[1]

מחקרים ראשוניים טוענים שטיפול בהפרעת BDD או Body dysmorphic disorder - תפיסת גוף שלילית, בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI, משיג תוצאות טובות, כאשר פלואוקסטין - Fluoxetine (ובשמה המסחרי פרוזק) נחשבת ליעילה יותר משאר SSRIs, אולם נושא זה טרם נחקר עד תומו.

תרופות ממשפחת SSRIs נחשבות לתרופות בטוחות יחסית ואינן ממכרות. בניסויים שנעשו, בהם בעלי חיים הורגלו לחומר וניתנה להם גישה חופשית אליו, לא נראתה הלהיטות להשגת החומר המאפיינת התמכרות. למרות זאת, הפסקה פתאומית אינה מומלצת ומקובל להפסיק את השימוש בצורה הדרגתית. התרופה אינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 12. חלק מהתרופות ממשפחה זו נחשבות בטוחות לשימוש במהלך ההיריון ותקופת ההנקה, אולם ככלל שימוש במהלך תקופת ההיריון אינו מומלץ, וזאת מאחר שהתרופה עוברת לעובר דרך מחזור הדם של האם. אחרי הלידה עלול התינוק לסבול מתופעות הלוואי של גמילה חדה מהתרופה. במקרה שבו אין אפשרות להפסיק את הטיפול במהלך ההיריון, יעביר הרופא את המטופלת באופן הדרגתי לאחת התרופות הבטוחות יותר, אם יש צורך בכך.

במחקר משנת 2011[2][3] נטען כי שימוש במשככי כאבים מסוג NSAIDs (אדוויל, נורופן, אדקס, איבופרופן, אספירין) עשוי להפחית את הפעילות האנטי-דיכאונית של תרופות ממשפחת ה-SSRI.

תופעות לוואי

אחוזי ההצלחה ב-SSRIs אינם גבוהים מתרופות ממשפחת הטריציקליים, שהיו התרופות המקובלות לטיפול בדיכאון לפני SSRIs, אולם תופעות הלוואי ב-SSRIs מתונות יחסית ועוברות בדרך כלל לאחר זמן מה כשהגוף מתרגל. בנוסף, הסיכון ממנת יתר בחלק מהתרופות הוא נמוך מאוד, בייחוד בתרופות החדשות יותר (דווקא פלואוקסטין נחשבת פחות בטוחה מההיבט הזה). לכל אחת מהתרופות השונות ממשפחת ה-SSRI ייתכנו תופעות לוואי מעט שונות ויש לתת על כך את הדעת בבחירת התרופה המתאימה לחולה באופן אישי. תופעות הלוואי הנפוצות הן הפרעות שינה (נדודי שינה, סיוטי לילה), הפרעות במערכת העיכול המתבטאות בדרך כלל בהרגשת בחילה, והפרעות בתפקוד האישות- הפחתת החשק (למטופלים הסובלים מהפרעות אלו נהוג להוסיף בופרופיון - Wellbutrin, ואף להחליף כליל את התרופות נוגדות הדיכאון ולעבור לתרופה זו).

שימוש ב-SSRI יחד עם אלכוהול עלול להעצים את תופעות הלוואי, ובנוסף לגרום להתנגשות בין האלכוהול לבין החומר הפעיל בכדור, על כן דבר זה מסוכן ועלול לשבש את תהליכי הכדור על הסרוטונין במוח ואף לפגוע עוד יותר בכבד. לכן ישנו איסור לשתות אלכוהול בתקופת השימוש בתרופה.

תופעות לוואי אפשריות:

ביקורת

נמתחה ביקורת רבה על הטיפול ב-SSRIs: המבקרים טענו שהתרופה נרשמת בקלות רבה על ידי רופאים גם שלא לצורך, ובנוסף - ששימוש ב-SSRIs גורם למחשבות אובדניות, ואכן, חוקרים ב-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) קשר בין צריכת תרופות SSRI לבין מימוש מחשבות אובדניות, ושוקלים לחייב את יצרני התרופות לכתוב אזהרה בעניין זה על גבי התרופה.

תרופות ממשפחת SSRI

משפחות תרופות נוגדות דיכאון נוספות

  • SRI – שם כולל לתרופות ממשפחות SSRI וטריציקליים
  • טריציקליים (TCA) – פועלות על סרוטונין ונוראדרנלין (ידוע גם כנוראפינפרין)
  • SNRI מעכבי קליטה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין
  • NRI – מעכבי קליטה חוזרת של נוראדרנלין
  • MAOI – פועלות על סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין
  • תרופות נוספות:
    • רמרון/מירו, בונסרין – גורמים לשחרור סרוטונין ונוראדרנלין
    • ולבוטרין – מעכבי קליטה חוזרת של דופמין ונוראדרנלין
    • רמוטיב – תרופה ממקור צמחי, מקורה בצמח הפרע. פועלת על סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין. מנגנון הפעולה שלה אינו ידוע במלואו.[4] מיועדת לטיפול בדיכאון קל עד בינוני.

יש המוסיפים חיזוקים שונים בנוסף לנוגדי הדיכאון: אומגה 3, ויטמינים ממשפחת B, מגנזיום, סוליאן ותרופות אנטי-פסיכוטיות אחרות במינון נמוך (ליתיום, סורבון, נוגדי פרכוסים ועוד).

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אנדרו סלומון, דמון של צהריים, הוצאת עם עובד - ספריית אופקים

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: SSRI

הערות שוליים

  1. ^ First Top 10 List for Antidepressants, abc News, January 29th, 2009
    Antidepressant rankings: Zoloft and Lexapro considered best overall, Wordpress -> Depression Introspection, September 16th, 2009
  2. ^ Amy Tudor, Why Painkillers Interfere with Anti-depressants, HealthCentral
  3. ^ J.L. Warner-Schmidt et.al, Antidepressant effects of selective serotonin reuptake inhibitors (SSRIs) are attenuated by antiinflammatory drugs in mice and humans, PNAS, 2011
  4. ^ אך ישנן עדויות שמנגנון הפעולה דומה ושילוב של מנגנוני הפעולה של תרופות ממשפחות SSRIs ו-MAOI.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26536081SSRI

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=SSRI&oldid=929907"