פתולוגיה

פָּתוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Pathology) היא ענף ברפואה העוסק בחקר מנגנוני הפרעה לפעולתו התקינה של אורגניזם; המנגנונים המחוללים מחלות, לקויות ומוות.

פתולוגיה של גוף האדם

מקור המילה ביוונית עתיקה πάθο ,pathos שתורגמה לאנגלית כ"ניסיון" או "סבל". ו-λογία, logia "תורה". הפתולוגיזציה מתייחסת לתהליך של הגדרת מצב או התנהגות כפתולוגי, פתולוגיות היא מילה נרדפת למחלות. הסיומת path משמשת לציון מצב של מחלה, ניתן להשתמש בה לציין מחלה פסיכולוגית psychopathy או מחלה גופנית למשל cardiomyopathy.

הפתולוגיה מטפלת בארבעה מרכיבים של המחלה: סיבה (אטיולוגיה), מנגנונים של התפתחות (פתוגנזה), שינויים מבניים של תאים (שינויים מורפולוגיים), וההשלכות של השינויים (התבטאות קלינית).

הפתולוגיה עוסקת בחקר הגורמים להפרעה בפעילות הגוף, השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים בגוף כתוצאה מהן, ומאפשרת לאבחן מחלות (למשל בפתולוגיה אונקולוגית) ולהעלות השערות לגבי הדרכים לריפוי המחלות, הדרכים למניעת מחלות ולקויות והדרך שבה אנשים מתו או נפצעו (למשל לצורך זיהוי פלילי או רפואה משפטית). הפתולוגיה נשענת על הפיזיולוגיה, ההיסטולוגיה, המיקרוביולוגיה, האימונולוגיה, הביוכימיה ומדעי רפואה נוספים. מדעי רפואה הנשענים על הפתולוגיה עוסקים בריפוי, מניעה וחיפוש דרכי הפצתן של המחלות וסיבות תפוצתן של לקויות ומקרי מוות. חיפוש דרכי הפצתן של המחלות וסיבות תפוצתן של לקויות ומקרי מוות הוא נושא בו עוסקת האפידמיולוגיה.

פתופיזיולוגיה הוא ענף משנה העוסק בהבנת השתלשלות האירועים המדויקת המביאה להתבטאות שיבוש פעולת הגוף התקינה: למשל, מנגנון הפרשת רעלנים על ידי פתוגנים, מנגנון תגובת מערכת החיסון למחלה, השפעת הפתוגנים על המטבוליזם של החולה ועוד.

רפואה משפטית חוקרת את נסיבות המוות של קורבנות של פשעים ותאונות. משרד הבריאות או משרד המשפטים בכל מדינה מפעיל שורה של מכונים לרפואה משפטית, אשר עובדים בצמוד עם מחלקות זיהוי פלילי במשטרה, ואשר אליהם מובאים קורבנות לשם זיהוי הקורבן וגילוי סיבת המוות. הרופאים המשפטיים מבצעים לעיתים קרובות ניתוחים שלאחר המוות בקורבנות, שכן רק כך ניתן לגלות את סיבת המוות במקרים רבים.

אנטומיה פתולוגית חוקרת ביטויי מחלות המתבטאים ברקמות מן החי (ביופסיה), תוך שימוש בשיטות היסטולוגיות. אנטומיה פתולוגית היא הענף המדעי בו מתמחים רופאים פתולוגים.

פתולוגיה מולקולרית - תחום מולטידיסיפלינרי המשלב את שיטות הביולוגיה המולקולרית בפתולוגיה.

בישראל, ההבדל בין פתולוג לרופא משפטי הוא שעיקר עבודת הפתולוג מתמקדת במעבדה שבבית חולים (במכון הפתולוגי) ולבצע בדיקה של דגימות שנלקחו מגופה או מגוף חי ואילו רופא משפטי הוא פתולוג במקור שעבר התמחות גם בנושא משפטים, הוא מבצע נתיחה, חווה חוות דעת וכן נקרא להעיד בבית המשפט במידת הצורך.

בישראל קיימות מחלקות פתולוגיות בבתי החולים השונים אך קיים רק מכון יחיד לרפואה משפטית, באבו כביר שביפו.

היסטוריה

ההיסטוריה של הפתולוגיה התחילה מימי קדם כאשר אנשים החלו לבדוק גופות של בני אדם. בדיקה של גופות הובילה לנתיחת גופות על מנת לגלות את סיבת המוות. במהלך זמן זה, האנשים כבר החלו בגיבוש המידע על מה שאנחנו יודעים היום כדלקת, גידולים ועוד הרבה יותר.

פתולוגיה החלה להתפתח כנושא במהלך המאה ה-19 דרך מורים ורופאים שלמדו פתולוגיה. הם התייחסו אליו כאל "האנטומיה הפתולוגית" או "האנטומיה החולנית". עם זאת, פתולוגיה כתחום של רפואה לא היה מוכר עד סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. במאה ה-19 הבינו רופאים שפתוגנים הגורמים למחלות, או חיידקים (הגורמים למחלות, או פתוגניים, חיידקים, כגון חיידקים, וירוסים, פטריות, אמבות, עובש, הפרוטיסטים ופריונים) היו קיימים והיו בעלי יכולת של רבייה וכפל, ושרוחות רעות או ליחות, או אפילו הסימנים ותסמינים של המצב, לא היו גורם סיבתי של מחלה. באמצעות המידע החדש שנאסף בנוגע לרביית חיידק, רופאים החלו להשוות את המאפיינים של התסמינים של חיידק אחד כפי שהתפתחו בתוך פרט מושפע למאפיינים והסימפטומים של חיידק אחר. הכרה זו הובילה להבנה הבסיסית שמחלות הן מסוגלים ליצור לעצמם, ושהם יכולים להשפיע על בני אדם בדרכים ייחודיות. על מנת לקבוע גורמים למחלות, המומחים הרפואיים השתמשו בהנחות או הסימפטומים שהיו הנפוצים ביותר ומקובלים בזמנם. זה נכון עבור אלה בעבר והיום.

מה שמייחד את הפתולוגיה מהתמחויות אחרות היא האפשרות לאבחן את הסימפטומים בעין. במהלך המאה ה-19, רודולף וירכו נתן את התרומה הגדולה ביותר לשדה על ידי החדרת ההליך של ניתוח רקמות ותאים דרך מיקרוסקופ לפתולוגים. דרך חדשה זו לניתוח אובייקטים הובילה לפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים יותר.

עד תחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 נחשבה הפתולוגיה להתמחות אחת ברפואה, אך מאז החל פיצול של הפתולוגיה לתת-התמחויות. נכון לתחילת המאה ה-21 נערכות התמחויות רפואיות בפתולוגיה אנטומית, קלינית, מולקולרית, משפטית, אורלית, dermatopathology, hematopathology ו-neuropathology. בהתאם, פתולוגים הם רופאים שמאבחנים חולים עם מחלות באמצעות בדיקה של ביופסיות וכריתות. עבודתם כוללת גם גילוי מחלות חדשות ועבודה עם רופאים ומדענים אחרים על פתרונות לטיפול במחלות כגון סוגים שונים של סרטן.