אלכוהול בהיריון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תינוק הלוקה בתסמונת אלכוהול עוברית

אלכוהול בהיריון הוא תופעה המתייחסת לצריכת אלכוהול בקרב נשים הרות, כולל הזמן בו האישה אינה מודעת להיריון. כיום, אין כמות אלכוהול הנחשבת כבטוחה לצריכה בתקופת ההיריון, כמו כן אין נקודת זמן בטוחה במהלך ההיריון בה ניתן לצרוך אלכוהול ללא החשש בגרימת נזק לעובר. הסיכונים שבצריכת אלכוהול בתקופת ההיריון כוללים: הפלות ספונטניות, מוות עובר תוך רחמי, משקל לידה נמוך, לידת פג ומגוון של הפרעות וכשלים תפקודיים בעובר המאוגדים תחת המונח "קשת נזקי האלכוהול בעובר" (Fetal Alcohol Spectrum Disorder - FASD)[1].

קשת נזקי האלכוהול בעובר היא שם כולל למכלול של הפרעות התפתחותיות והתנהגותיות שעלולות להתרחש על ידי חשיפה תוך רחמית של העובר לאלכוהול. כאשר התסמונת מופיעה בצורתה המלאה היא ידועה בשם תסמונת האלכוהול העוברית (Fetal Alcohol Syndrome - FAS). בין יתר ההפרעות ניתן למנות: הופעה חיצונית לא-תקינה, גובה נמוך, משקל גוף נמוך, גודל ראש קטן, פגיעה בקואורדינציה, אינטליגנציה נמוכה, בעיות התנהגותיות, לקות שמיעה ולקות ראייה[2][3]. בנוסף, אלו שנפגעו נוטים לסבול מבעיות חברתיות, בעיות בבית הספר, הסתבכויות עם מערכת המשפט, התמכרות לסמים ואלכוהוליזם[4]. עם זאת, לא כל התינוקות שנחשפים לאלכוהול בהיותם ברחם יסבלו מבעיות הקשורות בצריכת אלכוהול בעת ההיריון. כמו כן, השימוש באלכוהול בזמן היריון קשור לאלימות במשפחה ולפגיעה אפשרית בתינוק[5].

תסמונת האלכוהול העוברית מתרחשת בדרך-כלל כאשר אישה בהיריון צורכת יותר מארבע מנות אלכוהול ליום במהלך השליש הראשון של ההיריון, צריכת שתי מנות ביום לעומת זאת מראה תסמינים מתונים יותר[6][7]. רוב ארגוני הבריאות בעולם ממליצים על הימנעות מלאה מאלכוהול במשך שלושת החודשים הראשונים של ההיריון[8], כאשר העובר רגיש ביותר להשפעות האלכוהול, וממליצים על מתינות כללית לאורך כל ההיריון[9][10][11].

אמבריולוגיה

מערכות גוף שונות בתינוק גדלות ומתפתחות בזמנים ספציפיים במהלך ההיריון, לכן צריכת אלכוהול במהלך אחד או יותר משלבי התפתחות אלה תוביל לפגיעה עוברית בהתאם לתקופה בהיריון בה נצרך האלכוהול[12].

במהלך השבועות הראשונים של ההיריון העובר גדל בקצב מהיר, אפילו עוד לפני שהאמהות יודעות שהן בהיריון. מההתעברות ועד לשבוע השלישי מתרחשת בעובר ההתפתחות הקריטית של האיברים הרגישים ביותר כמו המוח, חוט השדרה והלב. איברים חיוניים אלה מתחילים להיווצר בשלבים המוקדמים של ההיריון, ולכן הם פגיעים במיוחד ומהווים תקופה קריטית בהתפתחות האדם. עם זאת, על אף שמערכות אלו משלימות את התפתחותן מאוחר יותר בהיריון, ההשפעה של צריכת אלכוהול בתחילת ההיריון עלולה לפגוע במערכות ואיברים אלה ולהשפיע על תפקודן העתידי. במהלך השבוע הרביעי של ההיריון הגפיים נוצרות, ובנקודה זו האלכוהול יכול להשפיע על התפתחות הידיים, הרגליים, האצבעות והבהונות. העיניים והאוזניים נוצרות גם כן בשבוע הרביעי והן רגישות אף יותר להשפעות האלכוהול. בשבוע השישי של ההיריון, השיניים והחך נוצרים וצריכת אלכוהול בשלב זה תשפיע על התפתחות תקינה של מבנים אלה. צריכת אלכוהול בטווח זמן זה אחראית על רבים ממאפייני הפנים האופייניים של תסמונת האלכוהול העוברית[12].

מוחו של התינוק, גופו ואיבריו מתפתחים לאורך כל תקופת ההיריון וכפועל יוצא יכולים להיות מושפעים מחשיפה לאלכוהול בכל עת. כיוון שכל היריון הוא שונה, צריכת אלכוהול עשויה לפגוע באופן שונה בכל עובר ולכן גם אם עובר שהושפע מאלכוהול לפני הלידה עשוי להופיע כ"נורמלי" בעת הלידה, קשיים אינטלקטואליים עשויים להופיע עם תחילת לימודיו בבית הספר[12].

אטיולוגיה

העובר המתפתח חשוף לאלכוהול באמצעות השליה וחבל הטבור כאשר האלכוהול מתפרק בו בצורה איטית יחסית ונותר בו זמן רב יותר בהשוואה למבוגר עקב ספיגה מחדש של נוזלים שפירים המכילים אלכוהול[13]. חשיפה תוך-רחמית לאלכוהול עלולה לגרום למגוון נזקים בעובר, אשר חלקם עשויים לבוא לידי ביטוי רק מאוחר יותר, עם גדילתו של הילד והתפתחותו. מקור הפגיעות הוא בנזק ישיר לאיברים ולמערכות הגוף השונות המתפתחות שנחשפו לאלכוהול במהלך ההיריון.

האלכוהול פוגע בהתפתחות התקינה של העובר במספר מנגנונים: נוכחות אתנול בשליה גורמת לכיווץ מהיר של כלי הדם, שנמשך כל זמן שהחשיפה לאתנול נמשכת, דבר שעלול לפגוע במעבר החמצן ולגרום לחמצת של העובר. נוסף על כך, יכולים להיות גם שינויים מבניים של השליה - משקל שליה נמוך, שינויים בקרומים - ופתולוגיות שונות, כאשר כל אלה גורמים לפגיעה בהזנת התינוק: ירידה במעבר גלוקוז, עלייה ברמות חומצה לקטית וטריגליצרידים, פגיעה בסינתזת חלבונים, ירידה בזמינות ויטמינים, כמו ביוטין ו-B6[14].

האתנול משפיע גם על מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) שונים (GABA, סרוטונין, דופמין, גלוטמט) ומשפיע על ההתפתחות והארגון של תאי המוח[15][16]. מערכת העצבים בזמן התהוותה רגישה מאוד לחומרים טרטוגניים, ולכן אין זה מפתיע שילדים שנחשפו לאלכוהול יגלו בעיות התנהגות, התפתחות ולמידה גם ללא הסתמנות גופנית של התסמונת[17].

סימנים סימפטומים ואבחנה

אחת ההשפעות העיקריות של צריכת אלכוהול במהלך ההיריון היא קשת נזקי האלכוהול בעובר (FASD), כאשר תסמונת האלכוהול העוברית (FAS) היא התבטאותה בצורתה המלאה. הסימפטומים והסימנים עשויים להיות גלויים לעין אך לעיתים כאשר התינוק נולד ונראה בריא, התינוק עדיין יכול לסבול ממומים לא נראים לעין ומפגיעה בתפקוד איבריו הפנימיים. כמו כן, ייתכן והסימפטומים של התסמונת יופיעו רק בגיל מאוחר יותר של היילוד, כמו בעיות לימודיות והתנהגותיות[12]. ישנו מגוון רחב של סימפטומים שניתן לראות באנשים הסובלים מ-FASD הכוללים בין היתר: תווי פנים לא אופייניים כמו נראות חלקה של החריץ השקוע בין השפה העליונה לאף (Philtrum), גודל ראש קטן, גובה נמוך מהממוצע, משקל לידה נמוך, קואורדינציה נמוכה, התנהגות היפראקטיבית, בעיות קשב וריכוז, בעיות זיכרון, בעיות לימודיות וקשיים לימודיים, בעיות בדיבור והגייה, מנת משכל נמוכה, כושר שיפוט נמוך, בעיות שינה ויניקה כתינוק, בעיות ראייה ושמיעה ובעיות באיברים פנימיים כמו לב כליות ועצמות[4].

אבחנה

קיימים ארבעה סוגים של FASD המסווגים על-פי הסימפטומים[4]:

  • תסמונת האלכוהול העוברית (Fetal Alcohol Syndrome - FAS) המהווה את הביטוי המלא של התסמונת המוגדרת על ידי ארבעה קריטריונים: צריכת אלכוהול על ידי האם במהלך ההיריון, מבנה פנים אופייני, עיכוב גדילה ונזק מוחי.
  • הפרעות נוירו-התפתחותיות הקשורות לאלכוהול (Alcohol-Related Neurodevelopmental Disorder - ARND) הסובלים מהפרעה זו יסבלו בדרך-כלל מיכולות אינטלקטואליות נמוכות, בעיות התנהגות ולמידה, קושי עם מתמטיקה, קשיי ריכוז, קשיי שיפוט ואימפולסיביות.
  • פגמים מולדים הקשורים לאלכוהול (Alcohol-Related Birth Defects - ARBD) לסובלים מהפרעה יהיו בדרך כלל בעיות לב, כליות, עצמות או שילוב שלהם.
  • הפרעה נוירו-התנהגותית הקשורה לחשיפת אלכוהול טרום לידתי (Neurobehavioral Disorder Associated with Prenatal Alcohol Exposure - ND-PAE) הסובלים מהפרעה זו יחוו קשיי חשיבה וזיכרון, בעיות התנהגות ובעיות חברתיות.

טיפול

לא ניתן להחלים מתסמונת האלכוהול העוברית והילדים שנפגעו במהלך ההיריון יסבלו מהתסמונת כל חייהם. עם זאת, ילדים אלו יוכלו להסתדר בחיים עם תמיכה וטיפול רפואי מתאימים ולשם כך חשוב לאבחן את התסמונת כמה שיותר מוקדם על מנת להגיש טיפול מוקדם ולמנוע התפתחות מצבים קשים בעתיד. מאחר שהתסמונת נגרמת מצריכת אלכוהול בהיריון הטיפול היעיל ביותר הוא מניעה, ותסמונת זו ניתנת למניעה ב-100% מהמקרים אם האישה נמנעת משתיית משקאות אלכוהוליים במהלך ההיריון[18]. כמו כן, אישה יכולה לבחור להפסיק לצרוך אלכוהול ברגע שהיא מודעת להיריון וכך להפחית את הנזקים העתידיים לעובר. אולם, לעיתים הפסקה פתאומית זו עלולה להוביל לסימפטומים חמורים באישה שיכולים להיות מטופלים על ידי בנזודיאזפינים[5].

ישנם סוגים רבים של אפשרויות טיפול, הכוללים בין היתר: תרופות כדי להקל על סימפטומים מסוימים, טיפול התנהגותי, אימון הורים, וגישות חלופיות אחרות. תוכניות טיפול טובות יכללו מעקב צמוד, שינויים בהתאם הצורך לאורך הדרך והתאמה לצורכי המטופל כיוון שאין טיפול אחד המתאים לכל ילד. בנוסף על כך, ניתן לסייע בהפחתת השפעות הסימפטומים של FASD על ידי "גורמים מגנים" ובכך לעזור לאותם אנשים לממש את הפוטנציאל המלא שלהם. גורמים מגנים יכללו: אבחון לפני גיל 6, אווירה אוהבת, תומכת ויציבה במשך שנות בית הספר, היעדר אלימות והשתלבות בחינוך מיוחד ושירותי רווחה בעת הצורך[4].

גישות לטיפול תומך בתסמונת האלכוהול העוברית[19]:

(1) בבית - יצירת סביבה ביתית חמה ואוהבת בעלת שגרת יום פשוטה ויצירת מערכת תגמול עבור התנהגות חיובית, יהוו סביבה עוטפת ותומכת עבור ילדים הסובלים מהתסמונת.

(2) טיפול תרופתי - תרופות המשמשות לטיפול ספציפי בסימפטומים של FASD ולא FAS באופן כללי. חלק מהתרופות המשמשות הן תרופות נגד דיכאון, ממריצים ותרופות נוגדות חרדה.

(3) ייעוץ - השתתפות בקבוצות תמיכה וטיפול התנהגותי שעשויים לסייע לילדים הסובלים מהתסמונת ואף לבני משפחותיהם.

אפידמיולוגיה

אחת מתוך 67 נשים הצורכות אלכוהול במהלך ההיריון תלד תינוק בעל מום כלשהו. חמש המדינות עם השיעור הגבוה ביותר של צריכת אלכוהול במהלך ההיריון הן אירלנד (כ-60%), בלארוס (47%), דנמרק (46%), בריטניה (41%) ורוסיה (37%). השכיחות הנמוכה ביותר היא באותן מדינות שהאמונות הדתיות שלהן שולטות בצריכת האלכוהול שלהן. במקומות רבים, מומים מולדים הנגרמים על ידי צריכת אלכוהול עשויים להוות כ-1% מכלל מקרי המומים. כלומר, פירוש הדבר כי שיעור המומים הנגרמים מצריכת אלכוהול (FASD) עשויה להיות גבוהה יותר משיעור המומים בשל אנאצפלוס, תסמונת דאון, ספינה ביפידה ותסמונת אדוארדס. בעולם, אחת מכל עשר נשים דיווחה על שתיית אלכוהול במהלך ההיריון ומתוך אוכלוסייה זו, 20% דיווחו על שתיית הילולה (Binge Drinking). צריכת ארבע מנות או יותר של אלכוהול באירוע אחד, המוגדרת כשתיית הילולה, היא הגורם הישיר ל-FAS או FASD, ממצאים אלה מעלים חשש כיוון שכמחצית מההריונות במדינות המפותחות וכ-80% מההריונות במדינות המתפתחות אינם מתוכננים, כלומר, נשים רבות אינן יודעות שהן בהיריון בשלביו המוקדמים והן ממשיכות לצרוך אלכוהול[20].

בישראל

במדינת ישראל כ-40% מהנשים נוהגות לצרוך אלכוהול, וכ-4% מהן שותות שתיית הילולה. עם זאת, שיעור הילדים המאובחנים בישראל עם FAS או בצורה כלשהי של FASD הוא מזערי. אבחון של תינוק עם FAS הוא קשה, כיוון שמרבית הסימנים אינם ייחודים לתסמונת זו בלבד ולכן האבחנה נעשית קלה יותר רק אם קיים מידע על צריכת אלכוהול בתקופת ההיריון. בשל כך, במקומות בהן המודעות לתסמונת נמוכה, כמו בישראל, תינוקות אלה לא מאובחנים ואינם מקבלים את המענה הרפואי המתאים[21].

בשנת 2013 הוקמה במרכז שניידר לרפואת ילדים מרפאת "מ.ש.ב." (מניעת שתיית אלכוהול בהריון). מרפאות דומות קיימות בעולם המערבי ובארץ זו המרפאה הראשונה והיחידה. המרפאה כוללת רופא ילדים מומחה לנוירולוגיה ולהתפתחות הילד ופסיכיאטר ילדים. מרפאת "מ.ש.ב." קיבלה ממשרד הבריאות הכרה כשירות רפואי מתמחה ומשמשת כמרפאה ארצית לאבחון, מעקב וטיפול עבור משפחות וילדים בתחום נזקי האלכוהול לעובר. המרפאה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול אשר גם מממנת את פעילות המרפאה. לאחר תהליך האבחון הצוות מתווה את המשך הטיפול בקהילה, עוקב אחר הילדים ומשמש כמרכז מידע עבור המשפחות ואנשי המקצוע בישראל[22].

המלצות לבריאות הציבור

בשנת 1981, הזרוע הביצועית של שירות הבריאות הציבורי בארצות הברית פרסמה אזהרה המבקשת מנשים בהיריון להימנע מצריכת אלכוהול למשך שארית ההיריון[23]. האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים פרסמה סדרת המלצות בשנת 2015 לפיה: "במהלך היריון; אין כמות אלכוהול בטוחה לצריכה ואין טווח זמן בטוח לצריכת אלכוהול. כל סוגי האלכוהול למיניהם כגון יין, בירה וליקרים מהווים פוטנציאל סיכון דומה לעובר, ושתיית הילולה מציבה סיכון הקשור-במינון לעובר המתפתח"[24].

ארגון הבריאות העולמי ממליץ להימנע כליל מצריכת אלכוהול ומוצריו במשך כל תקופת ההיריון בשל ההשפעות הלא ידועות יחסית של כמות קטנה של אלכוהול במהלך ההיריון[11]. המכון הלאומי לבריאות ומצוינות קלינית מציע לנשים להימנע לחלוטין מאלכוהול בשלושת החודשים הראשונים להיריון, אולם אם נשים כן בוחרות לצרוך אלכוהול עליהן לשתות לא יותר משתי כוסות פעם או פעמיים בשבוע[10].

משרד הבריאות הישראלי ממליץ על הימנעות מוחלטת משתיית אלכוהול מתחילת ההיריון ועד סופו וגורס כי ההחלטה להימנע משתיית אלכוהול בהיריון היא ההחלטה הטובה ביותר[18].

נקודות מחלוקת

ישנה מחלוקת סביב גישת האפס-סובלנות שננקטת על ידי מדינות רבות כשמדובר בצריכת אלכוהול במהלך ההיריון. הטענה ששתיית אלכוהול מתונה גורמת ל-FAS נתפסת כחסרת ראיות מבוססות כיוון שלא ידוע איזו כמות אלכוהול גורמת לנזק, אצל נשים שונות אותה כמות אלכוהול עשויה לגרום לנזקים שונים והדבר קשור בין היתר למוצאה של האישה ההרה, מצבה התזונתי ויכולתה המטבולית לפרק את האלכוהול. יתרה מזאת, חלק מהנזקים מאותרים רק עם גדילתו של הילד עם איתורן של בעיות התפתחותיות והתנהגותיות מאוחרות[25].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • 9781429959322 Lissa Rankin M.D, Fertility, pregnancy, and childbirth : a gynecologist answers your most embarrassing questions (2010) ISBN
  • 9780398076344 Jeanette M Soby, Prenatal exposure to drugs/alcohol : characteristics and educational implications of fetal alcohol syndrome and cocaine/polydrug effects (2006) ISBN

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכוהול בהיריון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Giovanna Coriale, Daniela Fiorentino, Francesca Di Lauro, René Marchitelli, Fetal Alcohol Spectrum Disorder (FASD): neurobehavioral profile, indications for diagnosis and treatment, Rivista Di Psichiatria 48, 2013-9, עמ' 359–369 doi: 10.1708/1356.15062
  2. ^ Janet F. Williams, Vincent C. Smith, COMMITTEE ON SUBSTANCE ABUSE, Fetal Alcohol Spectrum Disorders, Pediatrics 136, 2015-11, עמ' e1395–1406 doi: 10.1542/peds.2015-3113
  3. ^ Audrey L. Flak, Su Su, Jacquelyn Bertrand, Clark H. Denny, The Association of Mild, Moderate, and Binge Prenatal Alcohol Exposure and Child Neuropsychological Outcomes: A Meta-Analysis, Alcoholism: Clinical and Experimental Research 38, 2013-08-01, עמ' 214–226 doi: 10.1111/acer.12214
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Facts about FASDs, Archived from the original on 23 May 2015, ‏April 16, 2015
  5. ^ 5.0 5.1 World Health Organization, Guidelines for the identification and management of substance use and substance use disorders in pregnancy", ‏2014
  6. ^ Pregnancy and alcohol: occasional, light drinking may be safe., ‏2012 Feb;21(124):44-50
  7. ^ Briggs, Gerald G., Drugs in pregnancy and lactation : a reference guide to fetal and neonatal risk, 9th ed, Philadelphia: Wolters Kluwer Health/Lippincott Williams & Wilkins, 2011
  8. ^ J. Henderson, R. Gray, P. Brocklehurst, Systematic review of effects of low-moderate prenatal alcohol exposure on pregnancy outcome, BJOG: an international journal of obstetrics and gynaecology 114, 2007-3, עמ' 243–252 doi: 10.1111/j.1471-0528.2006.01163.x
  9. ^ Janet F. Williams, Vincent C. Smith, COMMITTEE ON SUBSTANCE ABUSE, Fetal Alcohol Spectrum Disorders, Pediatrics 136, 2015-11, עמ' e1395–1406 doi: 10.1542/peds.2015-3113
  10. ^ 10.0 10.1 Drinking in pregnancy guidance, ‏Wednesday March 26 2008
  11. ^ 11.0 11.1 World Health Organization, "Framework for alcohol policy in the WHO European Region"
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 Centers for Disease Control and Prevention, "An Alcohol-free pregnancy is the best choice for your baby"
  13. ^ L Burd, J Blair & K Dropps, Prenatal alcohol exposure, blood alcohol concentrations and alcohol elimination rates for the mother, fetus and newborn, Journal of Perinatology volume 32, pages 652–659, ‏2012
  14. ^ Larry burd, PhD, Drucilla Roberts, Meredith Olson & Hein Odendaal, Ethanol and the placenta: A review (עמ' 361-375), ‏July 2009
  15. ^ Tresa M. Roebuck, Sarah N. Mattson, Edward P. Riley, A Review of the Neuroanatomical Findings in Children with Fetal Alcohol Syndrome or Prenatal Exposure to Alcohol, Alcoholism: Clinical & Experimental Research 22, 1998-04, עמ' 52 doi: 10.1097/00000374-199804000-00008
  16. ^ Tatsuro Kumada, Yulan Jiang, D. Bryant Cameron, Hitoshi Komuro, How does alcohol impair neuronal migration?, Journal of Neuroscience Research 85, 2007, עמ' 465–470 doi: 10.1002/jnr.21149
  17. ^ Sarah N. Mattson, Edward P. Riley, A Review of the Neurobehavioral Deficits in Children with Fetal Alcohol Syndrome or Prenatal Exposure to Alcohol, Alcoholism: Clinical & Experimental Research 22, 1998-04, עמ' 1 doi: 10.1097/00000374-199804000-00001
  18. ^ 18.0 18.1 משרד הבריאות, תסמונת האלכוהול העוברית
  19. ^ The Healthline Editorial Team, Fetal Alcohol Syndrome, https://www.healthline.com
  20. ^ World Health Organization, Counting the costs of drinking alcohol during pregnancy, Bulletin of the World Health Organization 2017;95:320-321.
  21. ^ ד"ר יהודה סנצקי, נטע ויס, ד"ר דב ענבר, פרופ' אבינועם שופר, קשת נזקי אלכוהול בעובר, באתר Israeli Journal of Family Practice, ‏February 2010
  22. ^ ד"ר יהודה סנצקי, גב' סוזן בן עזרא, הריון ואלכוהול: קשת נזקי האלכוהול לעובר בעקבות חשיפה תוך רחמית לאלכוהול, FSAD
  23. ^ Lissa Rankin, Fertility, pregnancy, and childbirth : a gynecologist answers your most embarrassing questions, New York, N.Y. : St. Martin's Griffin, 2010, מסת"ב 9781429959322
  24. ^ Janet F. Williams, Vincent C. Smith, COMMITTEE ON SUBSTANCE ABUSE, Fetal Alcohol Spectrum Disorders, Pediatrics 136, 2015-11, עמ' e1395–1406 doi: 10.1542/peds.2015-3113
  25. ^ ELIZABETH M. ARMSTRONG , ERNEST L. ABEL, FETAL ALCOHOL SYNDROME: THE ORIGINS OF A MORAL PANIC

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35397635אלכוהול בהיריון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אלכוהול_בהיריון&oldid=2278154"