שלשול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלשול
Diarrhea
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/928598 
DiseasesDB 3742
MeSH D003967
סיווגים
ICD-10 A09, K59.1

שלשול הוא מצב רפואי שבו הגוף מפריש נוזלים בכמות יתרה דרך פי הטבעת. בזמן שלשול, שיעור המים בצואה הוא גבוה, דבר הגורם לצואה להיות נוזלית, וברוב המקרים תדירות היציאות גבוהה אף היא מהרגיל.

שלשול עשוי להיגרם כתוצאה מפציעה (טראומה גופנית) או מתח נפשי. עם זאת, הגורמים העיקריים לשלשול הם מחלות. השלשול עצמו אינו מחלה, אלא תסמין של שורה ארוכה של מחלות; רובן המוחלט נגרם עקב זיהום מיקרואורגניזמי.

פתוגניות

גורם המחלה יכול להיות חיידק (למשל: Clostridium botulinum, הגורם למחלת הבוטוליזם), נגיף (למשל: רוטא-וירוסים, Rotavirus, הגורמים לגסטרואנטריטיס, דלקת במערכת העיכול; כמחצית ממקרי השלשול נגרמים על ידי נגיפים, כשבמקרים רבים הנגיף אינו מזוהה), פרוטיסט (אמבה; למשל: Entamoeba histolytica, הגורמת לדיזנטריה) או תולעת (תולעת הסיכה, למשל; זיהום עקב תולעת מלווה בדרך-כלל בגירוד באזור העכוז ובפריחה, ולעיתים גם באיבוד משקל).

שלשול זיהומי נגרם בדרך-כלל על ידי רעלנים, שאותם משחררים הפתוגנים. הרעלנים גורמים לשלשול בשתי דרכים עיקריות:

  • שיבוש מאזן הנוזלים בתאי המעי. הרעלן הורס את משאבות היונים בממברנת תאי המעי וגורם לפליטתם מהתא של יוני כלור, נתרן ואשלגן; עקב ירידת הלחץ האוסמוטי נפלטים מים רבים מהתא. המים מופרשים מהגוף בצורת שלשול.
  • הרס תאי המעי. הרעלן תוקף כימית את הליפידים המרכיבים את ממברנת התא. הממברנה מתפרקת, תוכן התא נשפך אל הסביבה והתא מת. עקב כך, המים המגיעים אל המעי (מהמזון והמשקאות שאנו צורכים) לא מסוגלים להיספג במעי (ספיגת מים היא תפקידם העיקרי של תאי המעי) והם מופרשים מהגוף בצורת שלשול.

מקרים מסוימים של שלשול עלולים להיגרם מסיבות רפואיות שאינן זיהומיות: חשיפה לקרינה, טיפולים כימותרפיים, רגישות ללקטוז, ניתוח באזור המעי, התייבשות, סרטן המעי הגס, הפסקת נטילת כדורים לטיפול בתופעות פסיכיאטריות, סוגים מסוימים של אנמיה ותסמונת המעי הרגיז.

שלשולים חיידקיים

מבין החיידקים העלולים לגרום לשלשול, ארבעה מינים גורמים לרובם המוחלט של המקרים:

  • Campylobacter - סוג חיידקים זה התגלה רק במאה ה-21 כגורם לשלשול, אולם חלקו במקרי השלשול נכבד ועולה בהתמדה. חיידק אחר הקרוב לחיידק זה, Helicobacter, גורם לרובם המוחלט של דלקות וכיבי הקיבה (אולקוס).
  • Salmonella - חיידקים בסוג זה נקשרים רבות בזיהומי מזון ובהדבקה בשל היגיינה לקויה במטבח.
  • Shigella - חיידקים בסוג זה גורמים לדלקות מעיים קשות שיכולות להתבטא בדיזנטריה.
  • Escherichia coli - הלה שוכן בכמויות גדולות במעיים של כל בני האדם, ובדרך-כלל מועיל בכך שהוא עוזר בפירוק המזון. כמה תת-מינים אלימים שלו גורמים לשלשול, וכן לזיהומים בשלל מקומות אחרים בגוף (בעיקר בדרכי השתן). Escherichia coli הוא המיקרואורגניזם הידוע והנחקר ביותר בעולם.
  • Vibrio cholerae - גורם למחלת הכולרה. כשמחלה זו לא מטופלת, שיעור המוות מגיע ל-60%. איבוד הנוזלים במחלה זו חמור במיוחד, ועלול להגיע לליטר בשעה. השלשול מורכב כמעט כולו ממים, והוא קרוי לעיתים מי אורז, בשל צבעו הלבן.

כל החיידקים הללו הם גראם-שליליים, כש-Salmonella, ‏Shigella ו-Escherichia coli שייכים למשפחת חיידקי המעיים (Enterobacteriaceae); בני משפחה זו ידועים יותר בשם קוליפורמים.

שלשול יכול להיגרם גם ממחלות שגורמות לדלקת ברקמת המעי כמו גסטריטיס, קרוהן וקוליטיס כיבית.

אפידמיולוגיה וטיפול

שלשול ממושך הוא סכנה ממשית לגוף, המאבד נוזלים רבים. דבר זה עלול להשפיע על סמיכות הדם ועל רמת החומציות (ה-pH) בגוף, אשר חיונית לפעילותם התקינה של האנזימים. בנוסף מאבד הגוף בשלשול מינרלים חיוניים ויונים חשובים. איבוד חמור של יוני אשלגן קרוי "היפּוֹקָלמיה", ונגרם לעיתים קרובות כתוצאה ממחלת הכולרה. מוות מכולרה נגרם בדרך-כלל מירידה חמורה בכמות הדם, עקב איבוד הנוזלים, וכתוצאה מכך, אי-ספיקת לב.

בעוד בארצות המפותחות השלשול הוא ברוב המקרים מטרד בלבד, במדינות העולם השלישי מתים בכל שנה כ-3 מיליון איש כתוצאה משלשול. כך, הופך השלשול לאחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם. ילדים רבים באזורים אלה סובלים משלשול בממוצע במשך כחודשיים בכל שנה.

קיימים תכשירים רבים לטיפול בשלשול, ללא מרשם רופא (כמו לופראמיד). הללו ברובם תכשירים תסמיניים, אשר אינם מטפלים בגורם הממשי לשלשול. תרופות אלו יכולות להקל על החולה במקרים חמורים, אך מומלץ להימנע מהן במידת האפשר, שכן הן מאריכות בדרך-כלל את משך המחלה.

ברובם המוחלט של המקרים השלשול חולף תוך מספר ימים. בתקופה זו יש לשתות כמות יתרה של נוזלים כדי לפצות על הנוזלים האבודים. יש להימנע ממאכלים חריפים או פיקנטיים מדי, ויש לאכול באיטיות ובצורה סדירה. במקרה של חשש להתייבשות, במיוחד בילדים, יש צורך במתן נוזלים (המכילים בדרך-כלל גם סוכר ומלחים) דרך הווריד.

ראו גם

קישורים חיצוניים


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0