סינסתזיה
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה. |
סינסתזיה (בכתיב לועזי: Synesthesia; סינ=תחילית שמשמעה יחד, אסתזיס=חושים), ובעברית: עירוב חושים (ערבוב חושי) היא תופעה שבה גירוי אובייקטיבי אשר נתפס באופן חושי אחד מעורר חוויה סובייקטיבית בחוש אחר. כלומר, מיזוג קוגניטיבי בין חושים שונים. שכיחות התופעה באוכלוסייה היא כ-4% (1 ל-25), כאשר השכיחות בין גברים לנשים זהה.[1] מתועדים יותר מ-50 סוגים שונים של סינסתזיה. בחלקן מעורבים גירוי מעורר וחוויה חושית נלוות הנתפסים באותה אפנות חושית. למשל, בסינסתזיה גרפמה-צבע אותיות וספרות נתפסות כמלוות בחוויה של צבע (פוטיזם). באחרים, הגירוי המעורר גורם לעירור תפיסה חושית באופנה חושית שונה. לדוגמה, בסוג מסוים של סינסתזיה, מילים יכולות לגרום לתחושת טעם על הלשון. בסוג אחר, יחידות זמן, כגון שנים או חודשים, נחווים כממוקמים במיקום ספציפי וקבוע במרחב. צורתה הנפוצה ביותר היא של ימים המופיעים בצבעים קבועים והסוג הנחקר ביותר של סינסתזיה היא גרפמה-צבע המופיעה ב-1% מהאוכלוסייה.[1]
נבדקים מתרבויות שונות, למשל, טוענים כי עיטוש הוא "בהיר" יותר משיעול. התופעה מתבטאת, בין השאר, בתופעות לשוניות. כך, למשל, הביטוי "צבע קר" מקביל בין מושג מתחום הראיה למושג מתחום המגע/מישוש.
מלבד ביטוי התופעה באופן חלש בכלל האוכלוסייה, קיימים אנשים שאצלם הקישור בין חושים שונים הוא חזק ועקבי בהרבה. למשל אנשים הרואים תמיד את המספר 3 בצבע אדום.
המנגנון הנוירוביולוגי
שתי תאוריות מרכזיות מנסות להסביר את המנגנון הנוירוביולוגי של סינסתזיה.
התאוריה הראשונה גורסת כי אצל מרבית האנשים, קיים עיכוב על קשרי משוב בין אזורים מוחיים האחראיים על עיבוד מידע בין חושים שונים. עיכוב כזה אינו קיים אצל סינסתטים ומאפשר מעבר ומיזוג מידע בין חושים שונים. באופן זה, ייתכנו קשרים בין אזורים המעבדים מידע של אופנה חושית מסוימת לבין אזורים המעבדים מידע פונולוגי או סמנטי של הגירוי.[2]
התאוריה השנייה, גורסת כי קשרים מעין אלה קיימים אצל כל בני האדם בלידה ומתנוונים עד גיל שלוש. אצל סינסטזים, הקשרים הסינפטים אינם מתנוונים במהלך התקופה הקריטית, כתוצאה מכך, ישנה קישוריות יתר בין הנוירונים והפעלה של נוירון אחד (לדוגמה נוירון שמגיב כאשר האדם רואה את המספר "1") תגרום להפעלה של נוירון אחר באזור אחר של המוח (לדוגמה נוירון שמגיב כשניקלט צבע כחול). הקשרים האלו, שבגיל צעיר מרבית האנשים "מאבדים" נשארים אצל חלק מהאוכלוסייה וגורמים לסינסתזיה (יש לומר שככול הנראה קיים קשר בין סינסטזיות לאוטיזם שבשני המקרים ישנה קישוריות יתר בין הנוירונים).[3]
סוגי סינסתזיה
קיימות שלוש צורות, שבמסגרתן נחווית סינסתזיה.
- סינסתזיה התפתחותית – אנשים החווים סינסתזיה מגיל צעיר בצורה עקבית. סיבותיו של סוג זה של סינסתזיה הן כנראה בעיקר גנטיות תורשתיות.
- סינסתזיה הנרכשת מפגיעה – פגיעה במח עשויה אף היא לעורר את התופעה. במקרה זה הסנסתזיה תתווך גירויים בסיסיים (צבע, צליל), חסרי משמעות סמנטית.
- סינסתזיה פרמקולוגית - שימוש בסמים מעוררי הזיות כגון LSD, עשוי אף הוא לגרום לסינסתיזיה. גם כאן לא ידועים מקרים של סינסתזיה סמנטית.
סמים מעוררי הזיות אינם חוקיים, וסינסתזיה הנרכשית מפגיעה היא נדירה למדי. מסיבות אלו נעשים רב המחקרים בתחום על אנשים בעלי סינסתזיה התפתחותית, "סינסתזים מלידה".
סינסתזיה לשונית
חוקרים אבחנו מעין "כיווניות" בסינסתזיה הלשונית דרך היררכיה של חמשת החושים. ניתן לסדר את החושים לפי סדר יורד (ראיה > שמיעה > ריח > טעם > מגע) כך שחוש "גבוה" יותר-למשל שמיעה, יעבור השוואה לחוש "נמוך" יותר-למשל טעם, אך לא להפך. כך למשל אנשים יבינו ביתר קלות את הביטוי "צליל מתוק" מאשר "טעם רועש".
מעבודות בנושא המטאפורה של חוקרים בתחום המדעים הקוגניטיביים, עולה כי כאשר ממפים תחום נגיש על תחום נגיש פחות (או, בניסוח פשטני מעט, מתארים את הלא ידוע באמצעות הידוע) מתקבל מבנה פשוט יותר להבנה ולזכירה. בהתאם לכך, מספר חוקרים טענו כי היררכיית החושים משקפת היררכיה של נגישות. ככל שחוש כלשהו "גבוה" יותר בהיררכיה, כך הוא פחות נגיש קוגניטיבית. לפי תאוריה זו, מגע הוא חוש מוחשי יותר מאשר ראיה או ריח, ומכאן שאנשים יעדיפו סינסתזיה בה מושוות ראיה לטעם, ולא טעם לראיה.
היסטוריה של חקר הסינסתזיה
התופעה מוכרת מזה 250 שנה, אך רק ב-1880 תועדה בפרוטרוט על ידי סר פרנסיס גלטון, אחיינו של צ'ארלס דרווין, שערך מספר ניסויים על סינסתזים (אנשים בהם התופעה חזקה ועקבית בהרבה מאשר אצל רוב האוכלוסייה).
בין 1881 ל-1931 פורסמו יותר מ-70 מאמרים בנושא. המאמרים תארו ניסויים שבהם תארו הנסיינים את תחושותיהם, כמקובל בניסויים פסיכולוגיים באותה התקופה.
בסופה של התקופה כבר פרחה הגישה הביהביוריסטית בפסיכולוגיה, שהתנגדה לניסויים בלתי אובייקטיבים כגון אלו שנעשו עם סינסתזים, בטענה שאין עניין מדעי במחקר של החוויה הסובייקטיבית. כתוצאה מהתנגדות זו פורסמו בין השנים 1932 ל-1974 רק 16 מאמרים בנושא.
החל מסוף המאה ה-20 נהנה הנושא מעדנה מחודשת, בעקבות התבססות הגישה הקוגניטיבית המנסה לתת מדדים אובייקטיביים לחוויה האישית, ולתאר את הפעילות המוחית המתרחשת במקביל.
בשנים האחרונות החלה מגמה להשתמש בסינסתזיה ככלי מחקר לתאוריות קוגניטיביות אצל חווית לא סינסתטיות. ממצאים מתחום הסינסתזיה מקדמים תאוריות קוגניטיביות בתחומים שונים כדוגמת אוטומטיות, מודעות, קוגניציה מספרית ועוד.[4]
סינסתזיה בספרות ובתרבות
הסינסתזיה עשויה לשמש כאמצעי פיגורטיבי בספרות ובשירה, על מנת להפיק תיאור מדויק ככל האפשר של תחושה מסוימת או על מנת להעצימה.
היו שפירשו את הפסוק "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן" (שמות, כ', ט"ו) כדוגמה לעירבוב בין חוש הראיה וחוש השמיעה.
גם בפסוק וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ (קהלת, י"א, ז') יש סינסתזיה של טעם וראיה.
בספר "מריר בפה" מאת מוניק טרואונג מסופר על אישה שיש לה סינסתזיה.
רבות מעבודותיו של המשורר הצרפתי שארל בודלר הושפעו מנטייתו לסינסתזיה. הוא כתב מספר שירים על נושא זה עצמו, כשיר "זיקות"(Correspondances), המשתמש בדימויים ובסמליות המבוססים על ניסיונו בסינסתזיה.
סופר המדע הבדיוני אלפרד בסטר הרבה להשתמש בספריו בתיאורים של סינסתזיה. בספר פני מועדות לכוכבים מתואר אדם שעובר בטלפורטציה ממקום למקום בעודו בוער, וחווה צלילים כמראות ותחושות כטעמים.
לבלש ראסטין ספנסר "ראסט" קול מסדרת הטלוויזיה "בלש אמיתי" יש סינסתזיה, בסדרה הוא מתאר את תחושותיו ואת הרושם שמשאירים בו ריחות, צבעים, מילים וכדומה.
בספר "האישה ששמעה צבעים" מאת קלי ג'ונס, מתוארים מספר מקרים של התופעה, כולל גיבורת הספר הסינסתזית.
בספר "נולדתי ביום כחול" מתאר דניאל טאמט את חייו כבעל סינסתזיה וכסוואנט.
המלחין הצרפתי הקטור ברליוז כתב בספרו "Treatise on Instrumentation" על "הצליל החמוץ-מתוק" של האבוב.
בספר "הקרקס הגדול של הרעיונות" מאת מיקי בן כנען אחד מגיבורי הסיפור לוקה בסינסתיזה בעקבות פגיעה בראשו מסיר לחץ. בשל כך הוא רואה מספרים ואותיות צבעוניות.
בעלי סינסתזיה מפורסמים
- דניאל טאמט
- מרילין מונרו
- ג'ימי הנדריקס
- וולפגנג אמדאוס מוצרט
- סטיבי וונדר
- דיוק אלינגטון
- דייוויד הוקני
- ולדימיר נבוקוב
- ניקולה טסלה
- בילי ג'ואל
- פארל ויליאמס
- וסילי קנדינסקי
- אלכסנדר סקריאבין
- אפקס טווין
- לורד
- מרינה אנד דה דיימונדס
- ליידי גאגא
- בילי אייליש
- אייל שני
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: סינסתזיה |
- מילים שמנסות לטעום, עמי בן בסט
- איך נשמע כחול ומה הטעם של ריבוע?, גיל גרינגרוז
- ארז גרטי, סינסתזיה – היכולת להריח צבעים, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 ביוני 2010
- התרגום כאמצעי לקידום מודל שירי - ניתוח תרגומו של דורי מנור לפרחי הרע של בודלר (תזה), לוי מלינסקי ליאורה, בעמ' 132
- בר חיון, לערבב צבעים ומוזיקה, אלכסון, 20 במאי 2013(הקישור אינו פעיל, 15 ביוני 2017)
- מוניק ט. ד. טרואונג, מריר בפה, הוצאת כתר (2013)
- סינסטזיה ואוטיסם 0990
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Simner, J., Mulvenna, C., Sagiv, N., Tsakanikos, E., Witherby, S. A., Fraser, C., et al. (2006). Synaesthesia: The prevalence of atypical cross-modal experiences. Perception - London, 35(8), 1024.
- ^ Grossenbacher, P. G., & Lovelace, C. T. (2001). Mechanisms of synesthesia: cognitive and physiological constraints. Trends in Cognitive Sciences, 5(1), 36-41.
- ^ Holcombe, A. O., Altschuler, E. L., & Over, H. J. (2008). A developmental theory of synaesthesia, with long historical roots: A comment on Hochel & Milán (2008). Cognitive Neuropsychology, 99999(1), 1-1.
- ^ Cohen-Kadosh, R, & Henik, A. (2007). Can synaesthesia research inform cognitivescience? Trends in Cognitive Science, 11(4), 177-184.
| אמצעים פיגורטיביים | |
|---|---|
|
