מנשר
מִנְשָׁר (בלועזית: מָניפֶסט) הוא גילוי דעת או הצהרה פומבית, המתארת רעיונות, עקרונות, אמונות, ערכים ומטרותיו של אדם, תנועה או ארגון. מניפסט בדרך כלל עוסק בתחום הפוליטי והחברתי או בתחום התרבותי.
מקור השם
מקור המילה מניפסט הוא בלטינית: manifestus.[1] השימוש המתועד הראשון במילה הוא משנת 1620 בתרגומו של נתנאל ברנט לספרו של פאולו סרפי, "History of the councel of Trent"[2].
המילה מנשר (נקרא גם פלייר, מאנגלית: Flyer) משמשת גם לתיאור עלון פרסומת המחולק בתפוצה רחבה, ובו תיאור של המוצר, הארגון או האלמנט התרבותי אותו הוא מפרסם.
מצע (מניפסט אלקטוראלי)
- ערך מורחב – מצע
מצע פוליטי הוא רשימה של העקרונות והתוכניות שבהן תומכת מפלגה פוליטית, ועימם היא פונה לציבור הרחב במטרה לשטוח את טענותיה הפוליטיות ולסייע להצלחתה בבחירות בדמוקרטיות הפרלמנטריות. מצע בדרך כלל כולל רשימה של נושאים מרכזיים (כלכלה, ביטחון, חינוך, איכות הסביבה, בעיות חברתיות, וכו'), ופירוט המדיניות שבה תומכת המפלגה בכל נושא. התחומים המוגדרים במניפסטים של המפלגות הזוכות נחשבים בדרך כלל כמייצגים את תחומי העניין ואת הנושאים האידאולוגיים שהציבור מעדיף.
מניפסטים מוכרים
- הנאום על כבוד האדם (1486) של פיקו דלה מירנדולה - מניפסט ההומאניזם.
- הכרזת העצמאות האמריקאית (1776).
- מנשר נפוליאון אל היהודים (באפריל 1799)
- הצהרת זכויות האדם והאזרח במהפכה הצרפתית.
- המניפסט הקומוניסטי של קרל מרקס ופרידריך אנגלס (1848).
- המניפסט הפוטוריסטי של פיליפו טומאסו מרינטי (איטליה, 1909)
- המניפסט הפשיסטי (איטליה, 1919)
- המניפסט הסוריאליסטי של אנדרה ברטון (צרפת, 1924)
- מניפסט תנועת מצפן, לאחר מלחמת ששת הימים (ישראל, ספטמבר 1967)
- מניפסט החלאה הפמיניסטי של ואלרי סולאנס (ארצות הברית, 1968).
- יומני טרנר (ארצות הברית, 1978).
- מניפסט לסייבורג הפמיניסטי של דונה הראווי (ארצות הברית, 1985).
- מכתב השמיניסטים (ישראל, 1970, 1992, 2001, 2005, 2014)
- מניפסט קוד המקור הפתוח - 1998
- שלטון ההמון - מניפסט למאה ה-21 - 2012
לקריאה נוספת
- נורית גוברין, "המאניפסט כז'אנר ספרותי", קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרך ב, תל אביב: גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב 2002, עמ' 15–42.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ כך לפי המילון האנגלי של אוקספורד.
- ^ Nathaniel Brent, History of the councel of Trent, Pp. 102-103.