כלב סיוע לאוטיסטים
כלב סיוע לאוטיסטים או כלב שירות לאוטיסטים, הוא כלב סיוע שאולף במיוחד, כדי לסייע לאדם אוטיסט לנהל את האתגרים שלו ולחיות חיים עצמאיים יותר.
היסטוריה
כלב הסיוע הראשון לאוטיסטים אולף על ידי כריס פאולר. בשנת 1997, כריס הציב כלב בשם שייד עם ילד אוטיסט.[1][2] אילוף כלבי סיוע לאוטיסטים דומה במידה מסוימת לאילוף כלבי נחייה.[3] כלבים אלו עולים בדרך כלל בין 12,000 ל-30,000 דולר. לרוב יש רשימת המתנה ארוכה לכלבים עוזרי אוטיסטים, כיוון שהאילוף וההכשרה שלהם דורשים זמן ומשאבים רבים.[4][5]
עדויות אנקדוטיות מצביעות על יעילות גדולה של כלבי סיוע לאוטיסטים, אך המחקר המדעי על הנושא עדיין מוגבל יותר.[6] ללא סטנדרטים אובייקטיביים, יכול להיות קשה להורים, למטפלים ולמחנכים להוכיח את הצורך בכלב זה.[7]
תפקידים
כלבים אלו מאומנים לבצע משימות כמו טיפול בלחץ עמוק, חסימת קהל, התרעה על צלילים, תזכורות לתרופות, אחזור פריטים שנפלו ועוד. הם עוזרים להרגיע חרדה, למנוע עומס חושי ולסייע בבטיחות ובחיי היומיום.
ילדים
המוקד העיקרי של כלב סיוע לאוטיסטים לילד הוא להגן על בטיחות הילדים איתם הכלב עובד.[3] לדוגמה, הם מאומנים לעיתים למנוע מילדים עם אוטיזם לצאת מהבית ללא השגחה.[8] כאשר כלבי סיוע לאוטיסטים עובדים עם ילדים, הכלב מקבל לעיתים קרובות פקודות מההורים ולא מהילד עצמו.[3] הם גם יכולים להתריע בפני הורים על מצבים מסוכנים הקשורים לילדים איתם הם עובדים.[9] כלבי סיוע לאוטיסטים יכולים לעזור לפתוח דלתות לילדים ולמנוע מהם לקבל הצפה חושית או תת-גירוי.[10]
חלק מהילדים עם אוטיזם דווחו על תחושת עצמאות מוגברת בעקבות האינטראקציות שלהם עם כלב הסיוע שלהם, בזכות התמיכה שהכלב מספק להם במצבים שונים.[11]
לפעמים, רתמת ילד (אנ')המחוברת לכלב הסיוע נלבשת על ידי הילד האוטיסט. לאחרונה התעוררה מחלוקת על כך, בשל הכוח הפתאומי שמופעל על הכלב, כמו גם העובדה שהיא עשויה למנוע מהילד להימלט ממצבי מצוקה, כמו התקפות בלתי צפויות של כלבים לא מאולפים, מצב שיכול להתרחש לעיתים עם כלבים טיפולים.[12]
מבוגרים
כלבים יכולים להזהיר את המטפל על רעשים חשובים או גירויים אחרים, כמו עשן, אזעקות, תינוק בוכה או דפיקה בדלת. עבור אדם עם אוטיזם, קשה לזהות איזה גירוי דורש תשומת לב מיידית. כלבי סיוע יכולים גם לעזור בשיכוך חרדה, כגון באמצעות הפעלת לחץ על הרקמות או ליקוק. בנוסף, כלבים יכולים לעזור לאנשים עם אוטיזם שלא ללכת לאיבוד ולהדריך אותם אל מחוץ לאזורים מעוררי מצוקה. חלקם מאומנים גם לעקוב אחרי אנשים באמצעות ריח.
הערות שוליים
- ↑ Pavlides, Merope (2008). Animal-assisted interventions for individuals with autism. London: Jessica Kingsley Publishers. ISBN 9781843108672. OCLC 289360730.
- ↑ Burrows, Adams & Millman 2008, p. 42.
- ^ 3.0 3.1 3.2 Burrows, Adams & Millman 2008, p. 43.
- ↑ Prewett, Nathan (2017-06-02). "Trussville family raising money for autism service dog for HTHS grad". The Trussville Tribune (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-10-09.
- ↑ "Families seeking autism service dogs face years-long wait lists". CTVNews (בCanadian English). 2017-05-28. נבדק ב-2017-10-09.
- ↑ Butterly, Percy & Ward 2013, p. 2721.
- ↑ Butterly, Percy & Ward 2013, p. 2724.
- ↑ Simmons, Morgan (10 במאי 2009). "Autistic Child, Family Getting to Know New Service Dog". Knoxville News-Sentinel. נבדק ב-9 באוקטובר 2017 – via EBSCOhost.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Burrows, Adams & Millman 2008, p. 56.
- ↑ McFarland, Laura (12 באפריל 2017). "Powhatan 5-year-old bonds with autism service dog". Richmond Times-Dispatch (באנגלית). נבדק ב-2017-10-09.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ O'Haire, ME (במרץ 2013). "Review of current evidence and future directions in animal-assisted intervention for children with autism" (PDF). OA Autism. 10 (1): 1–5. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2021-04-20. נבדק ב-2017-10-09.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ "Common Autism Service Dog Tasks". 13 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
כלב סיוע לאוטיסטים40599546Q2234018