המכלול:הידעת?/2023/אוגוסט

אוגוסט 2023
1 באוגוסט 2023	לבנה של פייקריט בזמן מלחמת העולם השנייה הציעו ג'פרי פייק והלורד לואי מאונטבטן את פרויקט חבקוק – בניית נושאת מטוסים מקרח באורך 600 מטר ובמשקל 2,000,000 טון שתהיה חסינה מטביעה ותקרא על שם הנביא חבקוק. מאוחר יותר הוצע לבנות אותה מחומר הקרוי פייקריט העשוי תערובת של קרח ונסורת. האונייה הייתה צפויה לנוע במהירות של 10 קשרים (18 קמ"ש) ולשאת כ־150 מפציצים. אמנם נבנה אבטיפוס שנוסה בימות בקנדה, אך בסופו של דבר לא יצא הפרויקט אל הפועל בשל עלות גבוהה וקשיים הנדסיים.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוגוסט 2023	בונקר גדול בגבול מקדוניה אנוור הוג'ה, שהיה הדיקטטור של אלבניה הקטנה ודלת אוצרות הטבע, עמד בראש הפרטיזנים, ששחררו את ארצו משלטון איטליה. הוא הנהיג משטר קומוניסטי נוקשה, בנוסח סטלין, וניתק את הקשרים עם כל מדינה שלא נהגה בדיוק כמוהו. כך ניתק קשרים עם ברית המועצות, לאחר שניקיטה חרושצ'וב יצא נגד משטרו של סטלין והנהיג את מדיניות ההפשרה, ובהדרגה ניתק את הקשרים עם כל מדינות העולם. בכדי להתמודד עם איומי עולם שלם של אויבים, נבנו בהוראתו, במשך כ־40 שנה בין 170,000 ל־750,000 הבונקרים באלבניה. דהיינו בממוצע בין 5.7 ל־24 בונקרים לקמ"ר או בונקר אחד לכל ארבעה עד 17 תושבים. כמו כן, כל משפחה כפרית הייתה אחראית על ניקיון הבונקר שלה, וכל תושב עבר מגיל 12 אימון בירי בקלצ'ניקוב	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוגוסט 2023	יצירתו של דה וינצ'י "הסעודה האחרונה", דרכה נחצבה דלת אף שיצירותיו של לאונרדו דה וינצ'י נחשבו מאז ומעולם ליצירות מופת, הן לא תמיד זכו ליחס נאות. ל"מונה ליזה", ציורו המפורסם ביותר של דה וינצ'י ואחד הציורים המפורסמים בעולם, קוצץ אינץ' מימין ומשמאל כדי להתאימו למרווח בין שני חלונות בטירת פונטנבלו, ארמון מלך צרפת בו הוצג. דרך "הסעודה האחרונה", ציור שחולל מהפכה בתולדות האמנות שצויר על קיר כנסיית סנטה מריה דלה גרציה, נחצבה דלת. בנוסף, ציוריו "ג'ינברה דה בנצ'י" ו"סיגופי הירונימוס" נוסרו לשניים ולחציו של האחרון הבריגו רגליים והוא שימש שולחן.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוגוסט 2023	ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 כפי שצולם בטורקיה ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 עורר עניין רב בקרב מדענים וחובבי אסטרונומיה שנסעו במיוחד לאזורים בהם נצפה ליקוי חמה מלא. בניגריה נדרשה היערכות מיוחדת של כוחות הבטחון לקראת האירוע לאחר שב-9 בינואר 2001 פרצו בעיר מידוגורי בצפון-מזרח ניגריה מהומות קשות בעקבות ליקוי לבנה. קבוצות צעירים מוסלמים התפרעו בעיר ותקפו בעיקר כנסיות, ומטרות נוצריות אחרות, בטיעון שאלקים מסתיר את הירח כעונש לכופרים. עקב כך הוציא שר ההסברה הניגרי הודעה מטעם הממשלה הקוראת לתושבים לא להיכנס לפאניקה לקראת ליקוי החמה ב-2006.	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוגוסט 2023	חלק ממפה של פייר ז'אקוטן הקרטוגרף הצרפתי פייר ז'אקוטן, שהיה קצין בצבא נפוליאון, הוא הראשון שיצר מפה של ארץ ישראל באמצעות מכשירי מדידה מודרניים. העבודה על המפה, שנעשתה לשם צרכים צבאיים, החלה ב־1799 ונמשכה בהפסקות עד הדפסתה ב־1808. אולם אז אסר נפוליאון את פרסומה בשל הגדרתה כ"סוד מדינה". עם בוא הרסטורציה, בשנת 1818, התפרסמה המפה והפכה לאבן דרך חשובה בחקר ארץ ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוגוסט 2023	באולימפיאדת מקסיקו (1968) קבע בוב בימון שיא עולם בקפיצה לרוחק תוך שיפור עצום, של 55 ס"מ לעומת השיא הקודם. בידי בימון סייעו הגובה הרב והאוויר הדליל של מקסיקו סיטי, כמו גם רוח גבית בשיעור המקסימלי המותר. המרחק שקפץ היה מחוץ לטווח המדידה האלקטרונית, והשופטים נאלצו למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה פשוט. כשהופיעה התוצאה על לוח התוצאות – 8.90 מטר, בימון לא נראה נרגש במיוחד, משום שהיה רגיל למידות רגל ולא הבין את משמעות המרחק. אולם לאחר שהמירו עבורו את המידות הוא כיסה את פניו, נפל ארצה ולא הצליח לקום למשך זמן ארוך. לאחר הישג זה הוא מעולם לא קפץ למרחק של יותר מ-8.22 מטר. היום, יותר מ-50 שנים לאחר שנקבע, השיא הזה הוא התוצאה השנייה בטיבה אי פעם ברוח חוקית.	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוגוסט 2023	נזיר הינדואי נושף בקונכייה דוגמה לנגינה בקונכייה אחד משימושיה של הקונכייה הוא ככלי נשיפה מוזיקלי; לצורך כך משתמשים בקונכייה של חלזונות ים גדולים במיוחד. כדי ליצור את כלי הנגינה ניתן לחורר את הקונכייה של חלזונות ים גדולים בקצה שלה, ואז לנשוף אל תוך הקונכייה בדומה לשופר. הקונכייה משמשת ככלי נשיפה בטקסי הפוג'ה ההודיים, ובעבר שימשה גם ברחבי האוקיינוס השקט. בפיג'י, כאשר הצ'יף מת, היו מוליכים את גופתו במסלול מיוחד, שלאורכו נשמעה הנשיפה בקונכייה, עד אשר הובאה גופתו לסוף דרך זו. בכלי נגינה זה נעשה גם שימוש מודרני, למשל בפסקול הסרט "הנוסע השמיני" (1979) מאת ג'רי גולדסמית'.	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוגוסט 2023	סירת ההצלה עוזבת את אי הפיל, 24 באפריל 1916 היחלצותו של ארנסט שקלטון מאנטארקטיקה ב-1916 נחשבת לאחת המופלאות ביותר. משלחתו ניסתה לחצות את היבשת דרך הקוטב הדרומי, כותרה בקרח כשנה וערכה מסע במזחלות קרח ובשלוש סירות הצלה עד לאי הפיל. שקלטון וחמישה ספנים הפליגו באחת הסירות, שכונתה ג'יימס קיירד על שם אחד ממממני המסע, לעבר איי ג'ורג'יה הדרומית כדי להזעיק עזרה. ההפלגה בת 1,300 הקילומטר הייתה בתנאי מזג אוויר איומים, כשברשותם רק סקסטנט וכרונומטר לניווט. סירתם נשברה בסופה והם נאלצו לחצות את רכס הרי האי, תשושים וללא ציוד, במסע שגם מטפסים מקצועיים מתקשים בו. לאחר שלושה ניסיונות כושלים, חילץ שקלטון את שאר 22 אנשיו מאי הפיל ללא פגע.	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוגוסט 2023	גאורג קנטור השערת הרצף, שניסח מייסד תורת הקבוצות, גאורג קנטור, הייתה אחת הבעיות הפתוחות החשובות במתמטיקה, ואף הייתה הראשונה ברשימת 23 הבעיות הפתוחות של המתמטיקה, שמנה דויד הילברט בשנת 1900. משך שנים קנטור ואחרים ניסו להוכיח את ההשערה, או להפריכה, אך לא הצליחו לעשות זאת. רק בשנת 1937 חלה התקדמות מסוימת במעמדה, כאשר קורט גדל הצליח להוכיח כי הנחת אמיתותה משתלבת במערכת האקסיומות המתמטיות המקובלות בלי לערערה. עם זאת, ב־1963, הראה פול כהן כי גם ההנחה ההפוכה, השוללת את השערת הרצף, משתלבת באותה מערכת בלי לערערה. כך בעצם הוכח שהשערת הרצף היא טענה מתמטית שאמיתותה אינה תלויה ביתר האקסיומות המקובלות, ובעצם היא טענה שלא ניתן להפריכה ולא ניתן להוכיחה.	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוגוסט 2023	משולש חלאיב וביר טוויל בִּיר טַוִויל הוא האזור הניתן ליישוב, היחיד בעולם במעמד טֶרָה נוּליוּס – שטח שאינו כפוף לריבונות של מדינה. בעת כיבוש סודאן בידי האימפריה הבריטית ומצרים בשנת 1899, נקבע כי הגבול המדיני בין מצרים לסודאן יעבור בקו רוחב 22° צפון, אולם בשנת 1902 העבירו הבריטים שטח של כעשרים אלף קמ"ר לאורך ים סוף (קרוב לשטחה של ישראל) לניהול המושל הבריטי בסודאן, ואזור סמוך לו ממערב, בקרבת ביר טוויל, הועבר לרשות מצרים. מאז הכרזת העצמאות של סודאן בשנת 1956, תובעת סודאן הכרה בגבול משנת 1902, בעוד מצרים מכירה בגבול משנת 1899. כך נוצר מצב בו שתי המדינות מתנערות מבּעלות על ביר טוויל, במסגרת תביעתן לבעלות על משולש חלאיב, הגדול והמשמעותי ממנו.	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוגוסט 2023	טלאל מלך ירדן טלאל מלך ירדן עלה לכס המלוכה בירדן ב־1951, ומלך רק במשך 11 חודשים עד שאובחן כסובל מסכיזופרניה ונשלח למוסד לחולי נפש. את כיסאו ירש ב־11 באוגוסט 1952 בנו הבכור חוסיין, שניצל מלא פחות מ־12 ניסיונות התנקשות בחייו. כשהיה בן 15 בלבד, עוד לפני שהוכתר למלך, ניצל ממוות כאשר אחד הקליעים שירה מתנקש לעבר סבו, עבדאללה הראשון, פגע בו, אך מדליה שענד על חזהו עצרה את הקליע. באותה תקרית, שהתרחשה במסגד אל-אקצא שבעיר העתיקה של ירושלים, נרצח ביריות הסב, המלך עבדאללה הראשון.	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוגוסט 2023	תבנית:הידעת? 12 באוגוסט 2023	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוגוסט 2023	קטע הקוד השנוי במחלוקת קועקע על זרוע מפגין בשנת 1993 נפתחה חקירה פלילית כנגד פיל צימרמן בעילה שהפצת תוכנת ההצפנה PGP שפיתח ופרסם בקבוצות הדיון יוזנט, הינה עבירה על חוקי הייצוא. בעוד חוקי הייצוא של ארצות הברית אוסרים על ייצוא נשק ואמצעי הצפנה חזקים, ייצוא של ספרים אינו יכול להיות מוגבל, עקב חופש הדיבור המעוגן בחוקה. כתגובה, פרסם צימרמן ספר, שהכיל הדפסה של קוד המקור של תוכנת PGP. על ספר זה לא קיימת הגבלת ייצוא, וכל אדם החפץ בתוכנה יכול היה להקליד או לסרוק את דפי הספר ובכך לטעון את התוכנה אל מחשבו. חוקי ייצוא הנוגעים להצפנה עדיין קיימים בארצות הברית, אך עברו שינוי מהותי לאור מקרה זה ומקרים דומים, וכיום ניתן להפיץ תוכנה הכוללת הצפנה בצורה פשוטה יחסית.	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוגוסט 2023	נבואה המגשימה את עצמה, המוכרת בשיח הפופולרי גם כ"אפקט פיגמליון", היא מצב שבו ציפיותיהם של אנשים יוצרות מציאות תואמת אשר לא הייתה מתרחשת אילולא הציפייה. דוגמה מעניינת לעיקרון זה ניתן לראות במקרה של מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל (1954), שבו המוני אנשים התחילו לדווח על הימצאותם הלא מוסברת של סדקים בשמשות כלי הרכב שלהם. ככל שהעיתונים פרסמו יותר את הסיפור, כך גדל מספר המקרים שדווחו למשטרה. בעקבות קביעת המעבדה לזיהוי פלילי במשטרת סיאטל, שרק כ-5% מן הדיווחים על הסדקים מוצדקים, משום שהסדקים הם אכן תוצאה של ונדליזם, ואילו שאר הדיווחים על הסדקים הם תוצאה של היסטריה המונית, משום שמדובר בסדקים שנובעים מבלאי טבעי, פסקו הדיווחים כמעט בבת אחת. מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל מהווה דוגמה קלאסית למחשבות שווא קולקטיביות (ולא להיסטריה המונית, כפי שדווח). על אף שנזק דומה קורה לשמשות רכב כל הזמן – לאחר שכלי התקשורת החלו לעסוק בנושא, אנשים רבים החלו להסתכל בעיון רב יותר בשמשות שלהם ופתאום שמו לב לנזק שלא ראו עד אז.	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוגוסט 2023	הקו העירוני (בלבן) מבתר את ירושלים ויוצר מובלעות ושטחי הפקר, בצילום מפה משנת 1953 עם שוך הקרבות בירושלים במלחמת העצמאות, נפגשו בבית נטוש בשכונת מוסררה מפקד חטיבת עציוני, משה דיין ומפקד הרגימנט ה־6 של הלגיון הערבי, עבדאללה א-תל. המפקדים שרטטו את קווי העמדות שבהן כל כוח שלט וקווים אלו הפכו להיות קווי הפסקת האש. הקו הירדני נקרא הקו הירוק, משום שזה היה צבע עפרון השעווה של עבדאללה. שני המפקדים חשבו שהקו שהם מתווים יהיה רק קו הפסקת אש זמני, ולא הקפידו במיוחד על התוואי, אולם הקו הפך לקבוע עם הסכמי שביתת הנשק, ובירושלים, שבה סומן הקו במפה בעלת קנה מידה גדול, עובי העיפרון קבע בעצם שטחי הפקר שעוביים הגיע עד לכ־60 מטר. וכך, חצה הקו העירוני שכונות וחצרות לשניים, ומקרים כמו בניית בית שימוש הצריכו דיון מיוחד בוועדת שביתת הנשק של האו"ם.	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוגוסט 2023	סלרי סלרי הוא אחד מהמאכלים לגביהם מקובלת הסברה שבאכילתם המאזן האנרגטי שלילי, אולם דווקא בסלרי הדבר לא נכון. שורש הסלרי הוא אמנם בעל ערך קלורי מועט מאוד, כך שכמות הקלוריות המתווספת לגוף בעת אכילתו עומדת על 16 קלוריות בלבד למאה גרם סלרי, אולם היא עדיין גבוהה יותר מהמאמץ הנדרש לעיכול הירק.	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוגוסט 2023	התפתחות סימן האמפרסנד סימן האמפרסנד (&) החל את דרכו כליגטורה של המילה הלטינית et שפירושה הוא "וגם". הסימן נחשב עד סוף המאה ה־19 כאות בפני עצמה, האות האחרונה באלפבית הלטיני. אף כי המילה "את" שימשה כבר בלשון המקרא במשמעות של "עִם" ועד היום הטיותיה משמשות באותו אופן (כמו במילים "איתי" ו"איתנו"), השימוש השגור ב"את" כו"ו החיבור בשמותיהן של שותפויות, נגזר בעיקר מתעתיק המילה הלטינית et.	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוגוסט 2023	בונה קנדי קַסטוֹריום היא הפרשה נוזלית שומנית בצבע חום כהה שמדיפה ריח עז ומופקת בבלוטה של הבונה הקנדי והבונה האירופי, הממוקמת באזור פי הטבעת של החיה. ההפרשה משמשת את הבונה לצורך טיפוח פרוותו וכן לצורך סימון טריטוריה. עד למאה ה-18 החומר היה נפוץ כתרופת פלא לטיפול במחלות שונות, ובהן כאבי ראש, חום והיסטריה. כיום השימוש בנוזל נפוץ בעיקר כתוסף מזון בתעשיית המזון ובתעשיית הבשמים.	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוגוסט 2023	באז אולדרין יורד לקרקע הירח האסטרונאוט המופיע בתצלום המפורסם כשהוא יורד מסולמו של רכב הנחיתה "נשר" במשימת אפולו 11 הוא באז אולדרין. ניל ארמסטרונג היה האדם הראשון שהניח את כף רגלו על הירח, וצעדו הראשון הונצח במצלמת וידאו שהותקנה על רכב הנחיתה. בשידור הישיר מהירח צפו כ־500 מיליון בני אדם. למרות העדויות המצולמות ועדויות רבות נוספות, אחת מתאוריות הקשר הידועות ביותר היא זו הטוענת כי הנחיתה על הירח זויפה. תומכי התאוריה טוענים כי נחיתות חלליות אפולו על הירח מעולם לא התקיימו וזויפו בידי נאס"א בסיוע אפשרי של ה־CIA.	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוגוסט 2023	במדינות בהן יש מונרך עוברת בדרך כלל המלוכה בירושה לילדיו על פי כלל העדפת הבן הבכור. גם בדיקטטורות מסוימות עוברת הנהגת המדינה מאב לבן, כמו בסוריה בה ירש בשאר אל אסד את אביו חאפז אל אסד. צירוף מקרים מעניין קרה באופן ייחודי גם בכנסת. עם מותו בשנת 1971 של חבר הכנסת מטעם המפד"ל הרב ד"ר ישראל שלמה בן-מאיר, החליף אותו הבא בתור ברשימת המועמדים, בנו ד"ר יהודה בן-מאיר.	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוגוסט 2023	פסליהם של רוזוולט היושב ולצידו כלבו פאלא אנדרטת פרנקלין דלאנו רוזוולט, הנמצאת בוושינגטון, מנציחה את ארבע תקופות כהונתו של פרנקלין דלאנו רוזוולט כנשיא ארצות הברית. ב־12 שנות כהונתו התרחשו בין היתר השפל הכלכלי הגדול ומלחמת העולם השנייה. האנדרטה מנציחה גם את פאלא, הכלב הנשיאותי.	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוגוסט 2023	לונדון כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה, שזורם מעל פני הקרקע מתחת לעיר לונדון זורמים מספר נהרות תת-קרקעיים אשר כוסו במאה ה-18, וכיום לא ידוע נתיבם. נהרות אלה מזינים את האגמים השונים בפארקים המלכותיים של לונדון כגון האגם בפארק סנט ג'יימס, או אגם הסרפנטיין בהייד פארק. אולם מאז שכוסו הנהרות לא ברור איזה נהר מזין איזה אגם. נהר הווסטבורן לדוגמה, זורם מעל אחד מקווי הרכבת התחתית של לונדון וניתן לראות את הצינורות בהם הוא זורם באחת מתחנות הרכבת.	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוגוסט 2023	תנועת הקוטב המגנטי הצפוני בין השנים 1831 - 2001, על רקע איי צפון קנדה ואוקיינוס הקרח הצפוני הקוטב המגנטי הצפוני אינו נמצא באותו מקום שבו נמצא הקוטב הצפוני הגאוגרפי. הקוטב המגנטי נע בכיוון צפון – צפון מערב. במהלך המאה ה-20 נע הקוטב המגנטי הצפוני מעל 1,100 קילומטר, ומהירות תנועתו עלתה מ־9 קילומטר לשנה בשנת 1970 ל־41 קילומטר לשנה בשנת 2001. עקב השפעת רוח השמש עשוי הקוטב המגנטי הצפוני לנוע כ־85 קילומטר צפונה ודרומה במהלך יממה אחת. גם הקוטב המגנטי הדרומי נמצא כל הזמן בתנועה, ומסתבר שבעבר הגאולוגי קרה לא אחת שהם אפילו החליפו ביניהם מיקום, והקוטב הצפוני הפך לדרומי. מחט של מצפן הייתה מצביעה במצב זה לכיוון דרום.	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוגוסט 2023	שלט הנושא את השם "רחוב אליעזר זמנהוף" בתל אביב השפה המתוכננת אספרנטו, שפרסם אליעזר לודוויג זמנהוף ב־1887, מדוברת על פי הערכות על ידי כ-2 מיליון איש ברחבי העולם. עבור חלק מהם זאת שפת אם. עידן האינטרנט הביא להתעוררות שפת האספרנטו, המתבטאת, בין השאר, בהופעת אלפי אתרי אינטרנט בשפה הזו. בוויקיפדיה האספרנטית יש יותר ערכים מאשר בוויקיפדיה העברית.	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוגוסט 2023	המחנה אושוויץ I פינלנד שיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, וכך תושבי פינלנד היהודים שגויסו לצבא נלחמו בשורות מדינות הציר. הונגריה, שהייתה אחת ממדינות הציר, גייסה יהודים לגדודי עבודת כפיה. הם לא צוידו בנשק ושירתו רק ביחידות בינוי, כך שאמנם תרמו בעל כורחם למאמץ המלחמתי. אבל לא נלחמו. החיילים היהודים ההונגרים ששירתו בחזית הרוסית, נלקחו על ידי הנאצים למחנות ריכוז והשמדה לאחר ששוחררו וחזרו לביתם. חלק מאלה ששרדו באושוויץ שוחררו על ידי הצבא האדום.	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוגוסט 2023	סימאון השני היה הצאר האחרון של בולגריה. הוא עלה לשלטון ב־23 באוגוסט 1943 לאחר מות אביו, ומלך עד 19 בספטמבר 1946, עת בוטלה המלוכה בבולגריה במשאל עם. בשנת 2001 נבחר לתפקיד ראש ממשלת בולגריה וכיהן בתפקיד עד 2005. בכך הפך לאחד משני המונרכים היחידים בהיסטוריה אשר נבחרו בבחירות דמוקרטיות להנהגת מדינתם לאחר שאיבדו את כס מלכותם. המנהיג השני הוא מלך קמבודיה לשעבר נורודום סיהאנוק.	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוגוסט 2023	ארמון הסולטאן לאחר ההפגזה מלחמת אנגליה-זנזיבר הייתה המלחמה הקצרה בהיסטוריה. היא נערכה ב-27 באוגוסט 1896 בין האימפריה הבריטית לזנזיבר ונמשכה 38 דקות בלבד. בפרק זמן זה השמידו הבריטים את ארמון הסולטאן בית אל חוכם, את ספינותיו ואת המגדלור של האי וגרמו נזק לבית הפלאים ולמבנים נוספים.	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוגוסט 2023	בשונה מתריסר רגיל, בו נמנות שתים-עשרה יחידות, המונח "תריסר של אופים" מתייחס לשלושה-עשר כיכרות לחם. הסבר אפשרי אחד להוספת הכיכר ה-13 הוא החשש של האופה מענישה חמורה, שהייתה נהוגה באנגליה בימי הביניים כלפי אופים שרימו את לקוחותיהם בכך שמכרו להם כמות לחם קטנה יותר מכפי שהלקוח שילם עליה. ייתכן, עם זאת, שהסיבה נעוצה בנוחות הסידור של כיכרות עגולים וייעול אפייתם בתבנית מלבנית.	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוגוסט 2023	בלונים מעוגנים מגינים על שמי לונדון במלחמת העולם השנייה הופצצה לונדון על ידי מפציצים גרמניים. כדי לאלץ את המפציצים להגביה לגבהים מהם לא יוכלו לפגוע במדויק, הוקפה העיר בבלונים מעוגנים. כיוון שטייסי המפציצים חששו להתנגש בכבלי העגינה של הכדורים הפורחים, הם נאלצו להגביה טוס ויכולת דיוק הטלת הפצצות שלהם נפגעה. לא הייתה זאת הפעם הראשונה בה נעשה שימוש צבאי בכדורים פורחים. בעת מלחמת צרפת פרוסיה עשו הצרפתים שימוש בכדורים פורחים כדי לתקשר מפריז הנצורה עם שאר המדינה, וכמה מנהיגים צרפתים אף נמלטו מפריז בכדור פורח. במלחמת האזרחים האמריקאית הקים צבא האיחוד יחידת בלונים מיוחדת שייעודה תצפית על כוחות הקונפדרציה, והיו בה שמונה בלוני תצפית.	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוגוסט 2023	חותם בית המשפט העליון של ארצות הברית בית המשפט העליון של ארצות הברית כולל תשעה שופטים הממונים על ידי נשיא ארצות הברית, והוא יושב תמיד בהרכבו המלא, כך שלמעשה כל שופט נותן פסק דין בכל תיק. בחוקת ארצות הברית נקבע כי השופטים יחזיקו בכהונתם, למעשה, ללא הגבלת זמן, וכך יצא שבמשך 218 שנים היו לבית המשפט 17 נשיאים בלבד. הנשיא שכיהן במשך התקופה הארוכה ביותר היה ג'ון מרשל, שכיהן בתפקיד 34 שנים, ואילו ויליאם קושינג, שופט בהרכב הראשון של בית המשפט, כיהן כנשיא יומיים ואז דחה את המינוי. רק בשנת 1981 מונתה לראשונה אישה, סנדרה דיי או'קונור, לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון.	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוגוסט 2023	מודל של DNA מבנה ה־DNA, הנושא את החומר התורשתי בגופם של כל היצורים החיים, פוצח בשנת 1953 הודות לעבודתה של הביופיזיקאית היהודיה, רוזלינד פרנקלין. פרנקלין צילמה את פיזורן של קרני רנטגן ממולקולת DNA באיכות חסרת תקדים לזמנה. את הצילום הטוב ביותר שלה מסוף 1952, "תצלום 51", הראה עמיתהּ מוריס וילקינס, ללא ידיעתה, למתחרה שלהם ג'יימס ווטסון מאוניברסיטת קיימברידג'. לאחר שלמד את הצילום, הצליח ווטסון עם שותפו פרנסיס קריק להקדים את פרנקלין בגילוי מבנה ה־DNA, וכשפרסמו את עבודתם הצניעו את חלקה של פרנקלין בתגלית. פרנקלין, שהייתה אחייניתו של הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון בארץ ישראל, נפטרה מסרטן בשנת 1958, בהיותה בת 37 בלבד. ווטסון, קריק ווילקינס זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה ב־1962.	עריכה - תבנית - שיחה