המכלול:הידעת?/2023/מאי

מאי 2023
1 במאי 2023	זיקוקין די-נור הסינים המציאו את אבק השרפה והשתמשו בו לא רק עבור רקטות, ששימשו ככלי נשק, אלא גם לשיגור זיקוקין די-נור (בתמונה). למעשה, הייתה זו גרסה ראשונית של המנוע הרקטי שמשמש כיום עבור רקטות, טילים ומשגרי לוויינים וחלליות.	עריכה - תבנית - שיחה
2 במאי 2023	הפסל "שרשראות" של עזרא אוריון, הממוקם בגן הפסלים של בסיס תל נוף האטימולוגיה של שמות יישובי ואתרי ישראל מגוונת. אך ספק אם יש אתר נוסף בישראל, מלבד בסיס תל נוף, שקרוי על שם שערורייה. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, האדמות שעליהן עמד לקום הבסיס היו שטחי חול, בבעלות הסוחר וקבלן הבניין, ראובן שיינצויט, ששיווק אותן לאנשים פרטיים. ובכדי להעלות את מחירן, הוא שיקר, וסיפר שהוא עומד לבנות במקום עיר בשם "תל נוף" – על משקל "תל אביב". כאשר נמצאה גוויית נעדר במקום, ושיינצויט נחקר במשטרת המנדט בחשד לרצח, נמצאו בביתו מיקרופונים, שלטענתו נועדו לציתות לשיחות הפרטיות של לקוחותיו, בעת משא ומתן. ומאחר שלקורבן הרצח, המהנדס יעקב צוואנגר, היה עבר עשיר בפעילות פוליטית בין לאומית, חוקית ולא חוקית, דיווחי עיתונות היישוב והעולם על פרשת הרצח בחולות תל נוף היו רבים, ודמו לתסריטי סרטי ריגול. כך התקבע שם השטח כ"תל נוף".	עריכה - תבנית - שיחה
3 במאי 2023	צב יבשה בניגוד לאמונה העממית, לא ניתן לקבוע את גילם של צבים בעזרת ספירת מגִני הקרן הערוכים על שריון הגב שלהם. מספר המגנים ייחודי לכל מין של צב ואינו משתנה במהלך חייו. את גילו של הצב ניתן להעריך בעזרת טבעות הגדילה שעל שריונו, שבדומה לטבעות העץ, מתווספות לו מדי שנה, אלא ששיטה זו איננה יעילה עבור פרטים בוגרים שטבעות הגדילה שלהם בדרך כלל מטושטשות.	עריכה - תבנית - שיחה
4 במאי 2023	תא הטייס של מטוס Saab 2000 בישראל, כיוון התנועה הוא בימין הכביש. לכן כיסא נהג האוטובוס ממוקם בשמאל הרכב, ודלתות הנוסעים בימינו. כך מרכז הכביש זמין לעיניי הנהג והמדרכה זמינה לנוסעים. באותו אופן, בבריטניה, שבה כיוון התנועה הוא בשמאל הכביש, כיסא הנהג בימין האוטובוס, והדלתות בשמאלו. בניגוד לאוטובוסים, במטוסי נוסעים יש שני כיסאות טייס, אחד מימין ואחד משמאל, וגם פרישת דלתות הנוסעים סימטרית בין שני צדדיו. למרות זאת, בכל העולם, למעט יוצאי דופן נדירים וזמניים, מטוסי נוסעים מתחברים אל "שרוולי" מסופי נמלי התעופה רק מדלתות שבצדם השמאלי של המטוסים. הדבר נובע מחוסר הסימטריה של גוף האדם. רוב האנשים ימנים, ולכן מקובל שהטייס הראשי יושב על כיסא הטייס השמאלי. כך לידו הימנית של הטייס יש גישה נוחה לרוב המכשור שבתא הטייס. כתוצאה מזה, קל לו יותר לכוון את המטוס למגע עם ה"שרוול", בקרבת פניו – בדופן שמאל של המטוס.	עריכה - תבנית - שיחה
5 במאי 2023	גולדה מאיר סיפרה שבהיותה אם צעירה בירושלים, חייתה בעוני. כדי להכניס את ילדה הבכור לגן הילדים היה עליה להסכים לכבס את בגדי כל הילדים בגן, משום שלא הייתה יכולה לעמוד בתשלום הנדרש מההורים.	עריכה - תבנית - שיחה
6 במאי 2023	עטלף במהלך מלחמת העולם השנייה ניסו האמריקאים לפתח פצצות עטלף. הפצצות היו עשויות מעטלפים שאליהם הוצמדו פצצות תבערה זעירות. הרעיון שעומד מאחורי התכנון הוא שהעטלפים ישוחררו מעל יפן ויחפשו מחסה בבתי היפנים. אז תידלק הפצצה על ידי מנגנון השהיה ותשרוף את הבתים העשויים בעיקר נייר. שמו של הפרויקט היה "מבצע אקס-ריי" שהתנהל בראשותו הזואולוג ד"ר לייטל ס. אדמס. אישור לקונספט אירע לאחר שקבוצת עטלפים, השתחררה מהבסיס הצבאי בניו מקסיקו, וגרמה לדליקות רבות באזור. הניסוי שהתקיים ב-15 בדצמבר 1943 נחל הצלחה מרשימה, אך ב-1944 עקב ההצלחה של פרויקט מנהטן - פרויקט פצצת האטום האמריקני - נגנז פרויקט זה.	עריכה - תבנית - שיחה
7 במאי 2023	וולוורת ברבור, 1968 ב-10 בנובמבר 1966 עלה רכב של משמר הגבול על מוקש שהונח בידי מחבלים שיצאו משטח ממלכת ירדן. התקפה זו הייתה השיא ברצף של התקפות כאלו. חוסיין, מלך ירדן, שחשש מתגובה ישראלית חריפה, כתב בדחיפות לראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, איגרת תנחומים והתחייבות לשמירת הביטחון בגבולות. האיגרת הועברה לשגרירות ארצות הברית בעמאן, וזו העבירה אותה במהירות לשגרירות ארצות הברית בישראל. וולוורת ברבור, שגריר ארצות הברית בישראל באותה עת, התעכב בטיפול באיגרת זו; האיגרת הגיעה אליו ביום שישי, 11 בנובמבר, אך הוא לא ראה בה דחיפות והחליט למוסרה רק ביום ראשון, 13 בנובמבר. ישראל, מצדה, החליטה על ביצוע פעולת תגמול נרחבת, וזו יצאה לפועל לפנות בוקר של יום ראשון, 13 בנובמבר, שעות ספורות לפני מסירת האיגרת. הפעולה, שנודעה כפעולת סמוע, הסתבכה לקרב ממושך, וחוקרים רבים רואים בה את אחד הזרזים העיקריים לפרוץ מלחמת ששת הימים, שבעה חודשים לאחר מכן.	עריכה - תבנית - שיחה
8 במאי 2023	הפניה תבנית:הידעת?/864	עריכה - תבנית - שיחה
9 במאי 2023	תבנית:הידעת? 9 במאי 2023	עריכה - תבנית - שיחה
10 במאי 2023	בילי יוז ראש ממשלת אוסטרליה השביעי, בילי יוז, היה אחת הדמויות הצבעוניות והשנויות במחלוקת בהיסטוריה של הפוליטיקה של אוסטרליה. יוז כיהן בתפקידו בין השנים 1916–1923, בזמן מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, ויצג את אוסטרליה בוועידת השלום בפריז ב-1919. לפני איחוד אוסטרליה הוא כיהן במשך שבע שנים באספת הנבחרים של המושבה ניו סאות' ויילס והחל מהקמת הפרלמנט הפדרלי של אוסטרליה ב-1901, בו כיהן במשך 51 שנים עד למותו. בשנים אלו היה יוז חבר בשש מפלגות שונות מכל גוני הקשת הפוליטית, החל ממפלגת הלייבור, שממנה הורחק על רקע מאבקו לאישור חוק גיוס חובה במלחמת העולם הראשונה, ועד למפלגה הליברלית. הוא הורחק משלוש מתוכן ונבחר מטעם ארבעה מחוזות בחירה בשתי מדינות אוסטרליה. בארוחת הערב החגיגית שנערכה לרגל יובל לפרלמנט האוסטרלי ציין אחד הנואמים את יוז כמי שהשתתף בכל ישיבות הפרלמנט מיום היווסדו וכמי שהיה חבר בכל המפלגות של הבית. באותו רגע הושמעה הערת ביניים שיוז לא כיהן מטעם מפלגת הכפר (Country Party), שייצגה את המגזר החקלאי. בתגובה אמר יוז, שהיה אז כבר בן 88: "עליי לשים את הגבול במקום כלשהו". באותה עת היה יוז האחרון מבין חברי הפרלמנט האוסטרלי שנבחרו ב-1901 שעדיין כיהן בתפקידו.	עריכה - תבנית - שיחה
11 במאי 2023	יוהאן ברנולי כלל לופיטל, הנקרא על שמו של המתמטיקאי החובב המרקיז דה לופיטל, נתגלה למעשה על ידי המתמטיקאי השווייצרי יוהאן ברנולי. לופיטל, שהיה איש עשיר, עשה ב־1694 עסקה עם ברנולי לפיה ישלם לו 300 פרנקים לשנה בתמורה לבלעדיות על תגליותיו. בספר הלימוד של חשבון דיפרנציאלי שכתב דה לופיטל הופיע הכלל לראשונה, ונקרא לכן בטעות על שמו. ב־1704, לאחר מות דה לופיטל, פרסם ברנולי את דבר העסקה, וביקש הכרה בכך שהוא גילה את הכלל. ב-1922 נמצאו מסמכים המאשרים את גרסת ברנולי.	עריכה - תבנית - שיחה
12 במאי 2023	אדוארד השלישי מלחמת מאה השנים הייתה סכסוך בין ממלכת אנגליה וצרפת שתחילתו בשנת 1337 וסיומו בשנת 1453. הסכסוך החל בשל תביעתו של אדוארד השלישי לכתר צרפת והיה בעצם סדרת מערכות המופרדות על ידי תקופות רגיעה, לוחמה והפסקת אש. מבחינה רשמית, המלחמה הסתיימה רק בשנת 1802, כאשר בעקבות המהפכה הצרפתית ועלייתו של נפוליאון, הסיר הכתר האנגלי את תביעתו למלכות צרפת.	עריכה - תבנית - שיחה
13 במאי 2023	שמה הרשמי של יפן הוא "ניהון" ("ניפּון" בפי האירופים); השם הרשמי "הרפובליקה של סרביה ומונטנגרו", אינו מזכיר כלל את המדינה הידועה בשם יוגוסלביה; השם הרשמי של טייואן הוא "הרפובליקה של סין", בעוד שמה הרשמי של המדינה המוכרת בשם סין הוא "הרפובליקה העממית של סין"; סמואה מכריזה על עצמאותה בשמה הרשמי: "הרפובליקה העצמאית של סמואה"; סן מרינו מנצלת את שמה הרשמי "הרפובליקה המרוממת של סן מרינו" להעיד על רוממותה; ושמה הרשמי של לוב "הקהיליה הערבית הלובית העממית הסוציאליסטית הגדולה" הוא שם המדינה הרשמי הארוך בעולם.	עריכה - תבנית - שיחה
14 במאי 2023	מגילת העצמאות בעת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, טרם הושלמה כתיבתה של מגילת העצמאות על-גבי קלף. לפיכך חתמו המכובדים את שמותיהם על קלף ריק מתוכן, ורק לאחר מכן הוסף לאותו קלף תוכן המגילה כפי שאנו מכירים אותו כיום. 25 נציגי מועצת העם חתמו במקום ובהם גולדה מאיר שניסתה לחזור לירושלים הנצורה ביום ההכרזה, אך מטוס ה"פרימוס" שלה חזר על עקבותיו בשל מזג אוויר סוער. 12 נציגים שלא נכחו בטקס, הוסיפו את חתימותיהם בשבועות שלאחר מכן.	עריכה - תבנית - שיחה
15 במאי 2023	איור של דגם השירותים שהמציא הרינגטון מתוך ספרו סר ג'ון הרינגטון היה סופר ומשורר אנגלי, שידוע כיום כממציא שיטת הדחת המים בשירותים. הוא נמנה עם הבולטים באנשי החצר של המלכה אליזבת הראשונה. ב-1596 כתב ספר בשם "בחינה מחדש של נושא מצחין: שינוי הצורה של השירותים", על המצאתו - בית השימוש הראשון בבריטניה שהשתמש בשיטת הדחת המים, שהותקן בביתו. הספר, שאותו כתב בשם בדוי, כלל בין היתר מתקפה מוסווית נגד ה"צואה" שמרעילה את החברה, ונגד ההתעמרות בחסות הממשל כנגד כמה מקרוביו. בעקבות זעמה של המלכה על העבודה, גורש הרינגטון מחצר המלכות (לאחר שגורש ממנה כבר פעם אחת בעבר). הרגשות המעורבים של המלכה כלפיו היו ככל הנראה הסיבה היחידה שהוא לא הועמד למשפט. העבודה עצמה, שהתפרסמה ב-1596, זכתה לפופולריות רבה, וההמצאה שתוארה בה מהווה את האבטיפוס לשירותים המודרניים.	עריכה - תבנית - שיחה
16 במאי 2023	סמיילי הסמיילי, או חייכן בעברית, הומצא על ידי הארווי בל ב-1963 לבקשת חברת ביטוח שרצתה לרומם את מצב הרוח של עובדיה לאחר מיזוג עם חברה אחרת. עבור עבודתו קיבל בל 45 דולר בלבד. עקב הצלחתו הרבה של הסמיילי, נעשה בשנות ה-70 ניסיון לרשום עליו פטנט, אך הסמיילי כבר הפך לנחלת הכלל לפני שהפטנט נרשם. מאז הפך הסמיילי למרכיב חשוב ביותר בתרבות האינטרנט והוא משמש פעמים רבות כרגשון להבעת רגשות שמחה.	עריכה - תבנית - שיחה
17 במאי 2023	לגונת ונציה הביטוי שבעת הימים לא היה קשור בתקופה הרומית לאוקיינוסים או לימים אחרים. מטבע לשון זה, שפליניוס הזקן, סופר ומפקד בכיר בצי הרומי, השתמש בו באנציקלופדיה בת 37 הכרכים "תולדות הטבע", התייחס ללגונות באזור העיר ונציה של היום.	עריכה - תבנית - שיחה
18 במאי 2023	אותיות סיניות כתובות בשלושה סגנונות בימי הביניים נהגו לשים הערות שוליים בספרים לטיניים בנוסח: "זה ביוונית; זה לא ניתן לקריאה", ליד קטעים כתובים ביוונית. ויליאם שייקספיר כבר השתמש בביטוי "זה יוונית בשבילי" כמטאפורה לדבר לא מובן, ובעברית הביטוי קיבל את הצורה: זה סינית בשבילי. הצרפתים והפינים מעדיפים לומר: "זה בעברית", כשהם לא מבינים כלום, ורק הסינים יאמרו על טקסט לא מובן: "זה כתב שמימי".	עריכה - תבנית - שיחה
19 במאי 2023	הכבשה דולי בניגוד למקובל לחשוב, בעל החיים הראשון אשר שובט מתא סומטי לא היה הכבשה דולי, אלא דווקא ראשני צפרדע אשר שובטו כבר בשנת 1952. הכבשה דולי, אשר שובטה בשנת 1996, הייתה היונק הראשון אשר שובט בהצלחה בשיטה זו.	עריכה - תבנית - שיחה
20 במאי 2023	סימן פאי ב-1897 נדונה בפרלמנט של מדינת אינדיאנה הצעת חוק, שנודעה בשם הפופולרי הצעת חוק פאי, משום שעל פי האמור בה ניתן לקבוע ערכו של פאי. עיקר החוק נגע לשיטתו של מתמטיקאי חובב לתרבוע העיגול באמצעות בנייה בסרגל ובמחוגה, וממנה נבעו מספר ערכים שגויים לפאי, 3.2 למשל. חמש עשרה שנה לפני כן פורסמה הוכחה שפאי הוא מספר טרנסצנדנטי, ולכן תרבוע העיגול בלתי אפשרי. למרות זאת, ההצעה אושרה בוועדת החינוך ואחר כך בבית הנבחרים, ואף עברה בקריאה ראשונה בסנאט של אינדיאנה. רק התערבותו המהירה של פרופסור למתמטיקה שנכח במקרה בבית המחוקקים מנעה את הפיכת ההצעה לחוק מחייב.	עריכה - תבנית - שיחה
21 במאי 2023	אֶרֶץ הַצְּבִי הוא אחד מכינוייה של ארץ ישראל. מקור הביטוי בספר דניאל, שם הוא מופיע פעמיים. המילה "צבי" בהקשר זה היא מן השורש השמי צ-ב-ה, המקביל במקרא לשורש ר-צ-ה, ומציינת יופי, פאר וחמדה. משמעו של הביטוי "ארץ הצבי" הוא אם כן: "הארץ הרצויה". למרות שהצבי נמנה עם החי של ארץ ישראל, ייחוסו לביטוי הידוע "ארץ הצבי" הוא רק בפרשנות דרש מאוחרת.	עריכה - תבנית - שיחה
22 במאי 2023	רכב כיבוי אש באנטארקטיקה אש היא ריאקציית חימצון. היא דורשת מחמצן, לרוב חמצן, מחזר (חומר שמתחמצן, למשל עצי יער) ואנרגיית שפעול - אנרגיה שמאפשרת את הריאקציה. מקובל לכבות שריפות במים כי פעולת אידוי המים מצננת ומפחיתה את האנרגיה, וכמו כן, אדי המים מפחיתים את מגע החמצן עם החומר הבוער. לכן, מקום קלאסי לשריפה הוא הרי ירושלים או חיפה ביום חמסין יבש. לעומת זאת, אנטארקטיקה הקרה, חסרת הצמחייה והמכוסה בקרח לא מצטיירת כמקום מועד לשריפות. אולם מתברר שהיו ביבשת זו הרוגים משריפות בתחנות מחקר, משום שהאוויר במקום יבש מאוד, והרוח החזקה מניידת בקלות עצמים בוערים. לכן, למרות שהאוכלוסייה במקום דלילה מאוד, יש גוף מכבי אש באנטארקטיקה שמשרת את התחנות של ארצות הברית, והוא מצויד בכבאיות וכלי רכב אחרים לכיבוי אש.	עריכה - תבנית - שיחה
23 במאי 2023	אגדה אורבנית מספרת כי מלכת בריטניה, ויקטוריה, נהנתה מקריאת הרפתקאות אליס בארץ הפלאות של לואיס קרול, וביקשה מהסופר לשלוח לה ספר אחר פרי עטו. קרול, כך האגדה מספרת, שלח אליה את ספרו "חיבור בסיסי על דטרמיננטים", העוסק במתמטיקה.	עריכה - תבנית - שיחה
24 במאי 2023	עגורן כאשר מקימים עגורן באתר בנייה, העגורן הוא זה שמגביה את עצמו. בעזרת מגבה (ג'ק) הידראולי מרימים את יחידת ההנפה, ובמרווח שנוצר מכניסים מקטע פלדה. את מקטע הפלדה מרים ומכניס מנוף העגורן עצמו.	עריכה - תבנית - שיחה
25 במאי 2023	אלווין ק. יורק סמל אלווין ק. יורק היה אחד מן החיילים המעוטרים ביותר בצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. הוא היה פציפיסט מוצהר, על פי אמונתו הדתית. מפקדיו של יורק, שהיו נוצרים אדוקים, שכנעו אותו בצדקת המלחמה. במהלך המלחמה הסתער יורק בראש קבוצת חיילים קטנה על עמדות של מכונות ירייה גרמניות, הרג 28 חיילים גרמנים ושבה 132 נוספים, וכן לכד 32 מכונות ירייה. תוך כדי הלחימה לא הפסיק יורק לצעוק לחיילים הגרמנים שייכנעו, שכן לא רצה להרוג עוד חיילי אויב. על פעולתו זכה במדליית הכבוד, העיטור הגבוה ביותר של ארצות הברית, וכן בצלב השירות המצוין, בעיטור לגיון הכבוד הצרפתי, ובעיטורים נוספים רבים.	עריכה - תבנית - שיחה
26 במאי 2023	תבנית:הידעת? 26 במאי 2023	עריכה - תבנית - שיחה
27 במאי 2023	בשנת 1994 ביקש חבר הקו קלוקס קלאן לאפשר לארגונו לאמץ קטע מדרך בעיר סנט לואיס שבמדינת מיזורי בארצות הברית. במסגרת האימוץ, היה הארגון אמור לדאוג לניקיון הדרך באופן קבוע, ולהציב בה שלטי רחוב הנושאים את שמו, כמקובל בארצות הברית כאשר ארגון מאמץ קטע רחוב. בתחילה סירבה המדינה לבקשה, אבל לאחר פסיקת בית משפט פדרלי שקבעה כי הסירוב אינו חוקתי, הוכרחה המדינה בשנת 2000 להציב את השלטים. בית המחוקקים של מיזורי החליט בתגובה לשנות את שם הדרך לדרך רוזה פארקס, אישה אפרו-אמריקאית, אשר התפרסמה בשל סירובה בשנת 1955 לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן - סירוב שהוביל, בעזרתו של מרטין לותר קינג, לביטול מדיניות ההפרדה הגזעית של חברת האוטובוסים הציבורית של מונטגומרי. בעקבות שינוי זה ויתר הקו קלוקס קלאן על זכותו לטפח דרך זו.	עריכה - תבנית - שיחה
28 במאי 2023	שרירי הראש והצוואר שריר המלעס מסוגל להפיק את הכוח הגדול ביותר בגוף האדם, ובספר השיאים של גינס (1992) מתועדת נשיכה בעוצמה של 442 קילוגרם-כוח למשך שתי שניות. כוח שריר תלוי בשטח החתך שלו והמלעס אינו גדול, אך הוא פועל באופן דומה למפצח אגוזים, כלומר כוח קטן שמושקע בין הקצוות שלו בחיבור לגולגולת וללסת התחתונה מתורגם למומנט גדול, ולכן גם לכוח גדול יותר שפועל על השיניים הטוחנות בסמוך לנקודת הציר במפרק הלסת. עקרון פעולתם של עגורן ושל מגבה מכני הוא דומה. יתר שרירי השלד, וגם הגדולים בהם בירך ובעכוז, נאחזים קרוב לציר ביחס לקצה האיבר, ולכן לא ניתן להפיק מהם כוח כה גדול.	עריכה - תבנית - שיחה
29 במאי 2023	רעמסס השני בקרב קדש קרב קדש, שהתחולל בסביבות שנת 1300 לפנה"ס על גדות נהר האורונטס בין צבא מצרים העתיקה והצבא החתי, הוא הקרב הראשון בהיסטוריה שהשתמר לגביו תיעוד כה מפורט עד שאפשר לשחזר באופן ברור את מהלכיו. בתחילתו, השכילו החתים להציב מארב ל"גיס רע" המצרי, אך למזלם של המצרים, גילו החתים את הזהב של פרעה, והתנפלו לבזוז אותו, בעוד שרעמסס השני עצמו, באומץ לב רב ועם כוח קטן הסתער עליהם והכריע את הקרב. עקב האבידות הכבדות לשני הצדדים, הסתיים הקרב בתיקו טקטי.	עריכה - תבנית - שיחה
30 במאי 2023	יחסית לערי בירה אירופיות אחרות, נפגעה פריז באופן קל במלחמת העולם השנייה. אנדרטאות היסטוריות רבות בעיר חבות את קיומן, בין השאר, למפקדה הגרמני של העיר, הגנרל דיטריך פון קולטיץ, שב-23 באוגוסט 1944, זמן קצר לפני שחרור פריז הכבושה, קיבל פקודה ממטהו של אדולף היטלר, המורה לו להילחם עד האיש האחרון ו"להחריב את העיר עד היסוד". קולטיץ העדיף להתעלם מהפקודה, ונכנע בפני בעלות הברית יומיים אחר כך.	עריכה - תבנית - שיחה
31 במאי 2023	בסוף שנות ה-70 החלו להימכר בישראל מקלטי טלוויזיה המאפשרים קליטת שידורים בצבע, שהיו יקרים יותר מהמכשירים שאפשרו תצוגת שידורים בשחור-לבן בלבד. עם זאת, החליטה הממשלה למנוע את אפשרות הצפייה בשידורים צבעוניים, כדי לא להבליט את הפער בין העשירים שיכלו להרשות לעצמם מקלט צבעוני, לבין העניים שהיו צריכים להסתפק בשידורים בשחור-לבן. כדי לאכוף את ההוראה, הוצב על ערוץ השידור מעין פילטר שנקרא "מחיקון" שתפקידו למחוק את הצבעים מכל התוכניות ששודרו בישראל. הציבור לא קיבל בברכה את הסרת הצבע, ולשם כך הומצא התקן בשם אנטי-מחיקון ששולב במכשירים והחזיר את הצבע לשידורים, אך הפך את המכשירים ליקרים אף יותר. רק בתחילת שנות ה-80, לאחר שרשויות זרות דרשו ששידורים ישראליים שהופצו לתחנות זרות יהיו צבעוניים (כדוגמת האירוויזיון שהתקיים בישראל בשנת 1979), עברה הטלוויזיה הישראלית לשדר בצבע באופן גורף - זמן רב לאחר שמדינות אחרות בעולם אימצו את השידורים הצבעוניים	עריכה - תבנית - שיחה