ארמון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזית ארמון סנסוסי, ארמונו של פרידריך השני מלך פרוסיה, כפי שנראה בסביבות שנת 1900


ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון. כפועל יוצא מכך היווה לעיתים קרובות מרכז כוח שלטוני בשלטון המונרכי.

בדרך כלל, היישוב שבו נמצא הארמון הוא בעל חשיבות בממלכה או באימפריה. ארמונות רבים הוסבו במהלך השנים לשימושים אחרים, כדוגמת בתי פרלמנט ומוזיאונים.

ארמון מבוצר נקרא טירה.

מקור המילה

השימוש במילה פאלאס (באנגלית "Palace") לתיאור המגורים המלכותיים מגיע מאחת משבע הגבעות ברומא, גבעת הפאלאטין (Palatine Hill), שם ישב מרכז הכוח השלטוני הראשוני של האימפריה הרומית בתחילת ימיה.

מקור המילה "ארמון" בשפה העברית אינו ברור, והיא אינה מבוססת על שורש ידוע בשפה העברית, אך יכול להיות שמקור השם הוא מן המילה "רימון" עקב צורת כתר אשר בראש הפרי המסמלת מלוכה. המילה אינה מופיעה כלל בתורה, ותחילת השימוש בה בתנ"ך הוא רק בספר מלכים ובהמשך בספרי הנביאים. המילונאי אברהם אבן-שושן משער כי המלה נגזרה מן השרשים רוֹם או רמה. זאת ועוד; צורת הריבוי של אַרְמוֹן, לבד מאַרְמוֹנוֹת, היא אַרְמוֹנִים (ימי הביניים) ואף אַרְמְנוֹת (מקרא).

בממלכות ישראל ויהודה בתקופה העתיקה, היה ארמון המלך חלק מהמערך השלטוני, ואחד הארמונות שנמצאו שרידיו הוא ארמונו המשוער של דוד המלך, כפי הנראה שליט ממלכת יהודה, בעיר דוד.

שימוש חדש יותר למילה "ארמון" הוא לציון מבנים גדולים ומפוארים, בדרך כלל מבני ציבור, גם אם אין להם קשר לשלטון, למשל "ארמון הבדולח" בלונדון.

ארמונות בישראל

בישראל אין ארמונות מלוכה, אך ישנם שרידים רבים של ארמונות מהעת העתיקה, למשל הרודיון. למרות זאת ישנם בתים פרטים שאמנם אינם "ארמונות" אך הפאר שלהם לא יבייש גם ארמון, למשל בית יהודיוף-חפץ. יש המחשיבים את בית הצדק העולמי במרכז הבהאי העולמי שבחיפה כארמון. בנוסף, מתכננים חסידי חב"ד להקים בכפר חב"ד ארמון למלך המשיח.

ארמונות חשובים

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.